הזמן הממוצע שבין מולד למולד

[דוד1000]

הזמן.

http://www.manof.org.il/sh.asp?x=660 http://www.kby.org.il/ikhs/kidush.htm http://www.mechon-mamre.org/i/3801.htm

 

[G ove r n or]

אני אסיר תודה לדלעת1000 על שאינה

לידי הזדמנות נדירה כל כך. בפראפראזה על דברי צ'רצ'יל, אפשר לומר "מעולם לא רסקו כה מעטים, (הבלים) כה רבים". המאמר האידיוטי הזה במנוף אומר: "יחידת הזמן הקטנה אינה שנייה, כפי שאנו רגילים, אלא מחולקת ל-793 חלקים" מנוף/דלעת1000 אידיוט! השעה מחולקת ל- 1080 , לא ל- 793 !!! המאמר האידיוטי הזה במנוף אומר: "מהיכן שאבו חכמי ישראל את המידע הזה, שהוא עד חמש ספרות אחרי הנקודה העשרונית!" מנוף/דלעת1000 אידיוט! השבר החמש ספרתי מתקבל מעצם פעולת ההסבה של "חלקים" לשבר עשרוני. ביממה 25920 "חלקים". כל "חלק" הוא, אם כן, 0.0000385 של יממה (המחשבון בשעון היד שלי מציג רק שבע ספרות). זהו שבר עשרוני ארוך בכל מקרה. גם אם מנוף היה מנסה להסב את הערך 29 יום, 12 שעות 791 חלקים לשבר עשרוני, היה יוצא "דיוק מופלג" אידיוטי כזה. המאמר האידיוטי הזה במנוף אומר: "כאשר חלליות נחתו על הירח, ניתן היה למדוד את המולד בכלים מדויקים ביותר, ואכן, N.A.S.A. סוכנות החלל האמריקנית פרסמה על כך מאמר" מנוף/דלעת1000 אידיוט! הפריזמות שהוצבו על הירח ע"י האסטרונאוטים הם retroreflectors, מתקן המחזיר כל קרן הישר חזרה לכיוון ממנו הגיעה, ושמשו רק לקביעת המרחק ארץ-ירח ולמחקרים הקשורים בזה. המאמר האידיוטי הזה במנוף אומר: "לכן, בתוך 21 שנה קבעו חכמים תשע שנים מעוברות" מנוף/דלעת1000 אידיוט, אידיוט, אידיוט, אידיוט!!!!!!!!! במחזור מטוני (Metonic) בן 19 שנים, יש _שבע_ שנים מעוברות (3, 6, 8, 11, 14, 17, 19, וסמנן גו"ח אדז"ט). החדש הנוסף הוא חדש בן 30 יום הנוסף לפני האדר הרגיל בן 29 היום. המאמר האידיוטי הזה במנוף אומר: "בהיותה שנה מעוברת. אין קובעים שנה מעוברת בשנת שמיטה, מפני הקושי לחקלאים" מנוף/דלעת1000 אידיוט! אין דוחים עבור מפני שמיטה. שנת שמיטה יכולה להיות מעוברת! המאמר האידיוטי הזה: http://www.kby.org.il/ikhs/kidush.htm אומר ס"ה מה שכבר אמרתי מזמן כאן: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=129&msgid=12617651 בתגובה לטענת יאוש ואבדן-עשתנות (ה'): 'התורה _אינה_ מסבירה כיצד מעברים את השנה. הגאונים היו חלוקים בדעותיהם על דבר שיטות העבור, והמחלוקת מלמדתנו שלא היתה מסורת קבלה בענין זה, ואין יודעים כיצד עיברו. כל אמירה בענין זה היא על דרך הסברא בלבד. כנגד זה, יש לנו רשום מתועד ומדויק של Meton מ- 432 לפנה"ס' המובאה שלך ממשנה תורה: http://www.mechon-mamre.org/i/3801.htm סתם מנסה לבלבלנו, הרי במקום אחר שם, משנה תורה להרמב"ם, ספר זמנים, הלכות קדוש החודש, פרק רביעי, פסוק שני, מצוינים סמנים תצפיתיים לצורך בעיבור (למי ש_אין_ בידיו את סוד העיבור ה_חישובי_), היינו, "על התקופה, ועל האביב, ועל פירות האילן". הרי מי שיש לו בידיו את סוד העבור החשובי _אינו_ זקוק לתצפית, שכן עולם כמנהגו נוהג. משמע, היהודים עברו תחילה על פי תצפית, עד שנחלצו הגויים ומצאו את המחזור בן 19 השנים (ארבעה כללי הדחיה, אד"ו, מולד זקן, גטר"ד, בט"ו תקפ"ט, אינם של Meton, אלא יהודיים ונועדו למנוע תחולת ראש-השנה בימים מסוימים)... - - אתם יודעים היטב בעמקי לבכם שאמונתכם חיה על זמן שאול. שום תשובה למסתרי הטבע אינה מצויה בין הדפים של כתבי-הקודש, וככל שהמדע מציג רגלו בתחומים נוספים - מנושל הבורא שלכם ונדחק מהם, וסופו שישאר רק במחוזות אימטריאליים (immaterial, מונח מוצלח במיוחד עקב העקיצה הגלומה בכפל המשמעות)... נ.ב.: נטעים, ההודעה שמורה, _אין_ טעם במחיקתה, חבל על טרחתך!!!

 

[דוד170]

מדובר על 793 חלקי 1080.

ב היום והלילה, ארבע ועשרים שעות בכל זמן, שתים עשרה ביום, ושתים עשרה בלילה. והשעה, מחולקת לאלף ושמונים חלקים; ולמה חלקו השעה למניין זה--לפי שמניין זה יש לו חצי ורביע ושמין ושליש ושתות ותשיע וחומש ועישור, והרבה חלקים יש לכל אלו השמות. ג משיתקבץ הירח והחמה לפי חשבון זה, עד שיתקבצו פעם שנייה במהלכם האמצעי--תשעה ועשרים יום ושתים עשרה שעות מיום שלושים מתחילת לילו, ושבע מאות שלושה ותשעים חלקים משעת שלוש עשרה; וזה הוא הזמן שבין כל מולד ומולד, וזה הוא חודשה של לבנה. אתה רואה שמדובר על 793 חלקי 1080. http://www.mechon-mamre.org/i/3806.htm

 

[G ove r n or]

הצגת קשור לאתר טמטום יהודי,

http://www.manof.org.il/sh.asp?x=660 שם נאמר "כלומר, יחידת הזמן הקטנה אינה שנייה, כפי שאנו רגילים, אלא מחולקת ל-793 חלקים" ותיקנתי ואמרתי שהחלוקה היא ל- 1080 ולא ל- 793. אתה, ככל בני מחנך, מתקשה בהבנת הנקרא. כמה אפשר להסביר? 1080 מרמז בבירור על שיטת המניה הבבלית מבוססת 60. שיטות המניה התלמודיות למדידת זמן הן אחרות לחלוטין. בכל מקרה. הערך הוא בבלי. הדוגמא של ר' גמליאל שגויה ונפסלה מכיוון שהכילה גם דוגמא קוהרנטית להפעלת הקריטריון, היינו, רואים ברורות שלא נתחלף שם "ממוצע" ב- "אינה פחותה", שכן מסופר שם כי "פעם אחת נתקשרו השמים בעבים, ונראית דמות לבנה בעשרים ותשעה לחדש. כסבורים העם לומר ראש חדש (הוא) וכו'. אמר להם רבן גמליאל, כך מקובלני מבית אבי אבא: אין חידושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה (-שתים עשרה שעות), ושני שלישי שעה, ושבעים ושלשה חלקים". משמע, דוגמא זו נדחית כליל. אם אין לך דוגמא אחרת של ארך החדש הירחי במקורות - אתה רשאי לעוף מן העיניים. הדוגמא שהבאת אינה רלבנטית שכן נכתבה ע"י הרמב"ם במאה ה- 12. הוא פשוט מצטט את הערך הבבלי, מן הסבה הברורה שכמדען אמיתי הוא מוכן לקבל נתונים מעמיתים למקצוע ואפילו הם בבלים או יוונים. הוא פשוט סומך על אסטרונומים כמוהו. לסכום: Meton הקדים את ר' גמליאל ב- 500 שנה, את הלל השני ב- 800 שנה, ואת הרמב"ם בכ- 1500 שנה. לא תצליח לטשטש ולבלבל באמצעות קשקוש/כשכוש. היהודים לקחו את הערך מן הבבלים!!! - - אתם יודעים היטב בעמקי לבכם שאמונתכם חיה על זמן שאול. שום תשובה למסתרי הטבע אינה מצויה בין הדפים של כתבי-הקודש, וככל שהמדע מציג רגלו בתחומים נוספים - מנושל הבורא שלכם ונדחק מהם, וסופו שישאר רק במחוזות אימטריאליים (immaterial, מונח מוצלח במיוחד עקב העקיצה הגלומה בכפל המשמעות)... נ.ב.: נטעים, ההודעה שמורה, _אין_ טעם במחיקתה, חבל על טרחתך!!!

 

[דוד170]

ולמה חלקו השעה למניין זה--לפי שמני

ב היום והלילה, ארבע ועשרים שעות בכל זמן, שתים עשרה ביום, ושתים עשרה בלילה. והשעה, מחולקת לאלף ושמונים חלקים; ולמה חלקו השעה למניין זה--לפי שמניין זה יש לו חצי ורביע ושמין ושליש ושתות ותשיע וחומש ועישור, והרבה חלקים יש לכל אלו השמות. ג משיתקבץ הירח והחמה לפי חשבון זה, עד שיתקבצו פעם שנייה במהלכם האמצעי--תשעה ועשרים יום ושתים עשרה שעות מיום שלושים מתחילת לילו, ושבע מאות שלושה ותשעים חלקים משעת שלוש עשרה; וזה הוא הזמן שבין כל מולד ומולד, וזה הוא חודשה של לבנה. http://www.mechon-mamre.org/i/3806.htm

 

[עמלק]

טרם ענית על שציטטתי בשבילך מהאנצי'

 

[G ove r n or]

בס"ד. אי"ה. בע"ה. חבל"ז. הנה...

ההפרכה... - - אתם יודעים היטב בעמקי לבכם שאמונתכם חיה על זמן שאול. שום תשובה למסתרי הטבע אינה מצויה בין הדפים של כתבי-הקודש, וככל שהמדע מציג רגלו בתחומים נוספים - מנושל הבורא שלכם ונדחק מהם, וסופו שישאר רק במחוזות אימטריאליים (immaterial, מונח מוצלח במיוחד עקב העקיצה הגלומה בכפל המשמעות)... נ.ב.: נטעים, ההודעה שמורה, _אין_ טעם במחיקתה, חבל על טרחתך!!!

 

[דוד1000]

המולד

רחמנא יגלה עיננו לראות סודות מתורתו. הרמב"ם אומר שאדם נברא בשנה השנית. נכון שמרביתה של השנה הראשונה הינה וירטואלית. לא היתה במציאות, אבל בגלל שהיו במציאות 5 ימים ממנה, אפשר לחשב על סמך מולד הלבנה שבשנה השנית את המולד שהיה צריך להיות שנה אחורה ולהתייחס אליה כקיימת לעניין הספירה. הגר"א מונה את מה שבפועל קיים. לכן בריאת האדם חלה בשנה הראשונה. 5 הימים שלפני כן הלכו לאיבוד ממניין הימים. עכשיו לאחר "שנת" המבול ועוד 10 ימים בהם נעצרו גרמי שמיים, יש לנו מספר אפשרויות לספור. אם נחליט שאנחנו הולכים כמו הרמב"ם ונוסיף את שנת המבול אז אנחנו היום כבר בשנת התשס"ג !!! ואם נלך לפי גר"א ולא נחשיב את שנת המבול אז אנחנו היום רק בשנת התשס"א !!! והיות ולפי כל הדיעות (גם לפי שניהם) אנחנו היום בשנת התשס"ב בדיוק, יש לפרש העניין ולבארו ב"ה. כותב התשב"ץ (חלק ג' עניין שג'): "לפי שיש מונין ממולד וי"ד שהוא מולד תשרי שנה אחת אחר מולד בהר"ד, וכך הם מנייני התורה למנות מבריאת אדם הראשון שהוא מולד וי"ד ונברא ביום שישי". הרמב"ן בהקדמתו לתורה אומר שהימים שנזכרים בתורה בפרשת בראשית היו בדיוק כמו בימינו של 24 שעות. בריאתו של האדם היתה בד בבד עם מולד הירח בסוף שעה שניה בבוקר יום שישי או בסוף 14 שעות מתחילת ליל שישי. כותבים את זה בקיצור ו' י"ד. יום ו' יד' שעות. זה מולד וי"ד. לפני שנסביר מה זה מולד בהר"ד.נשאל בעצם למאי נפקא מינא? מה כל החישובים הללו? ובכן זה חשוב כדי לקבוע את כל הלוח העברי. כל החגים נקבעים לפי מולד החודש. השאלה מתי נקבע ראש חודש נדונה גם במאמר שכתבנו בנושא סוד העיבור והוא נמצא באתר באינטרנט אפשר להוריד ולעיין. בקיצור מולד הינו בעצם ראש חודש. אלא שאי אפשר לחיות עם ראש חודש כזה שיוצא פעם באמצע הלילה ופעם באמצע היום. כדי לקבוע אחידות, נגיד שיש בין מולד למולד בדיוק 29 יום 12 שעות ועוד 793 חלקים מתוך 1080 חלקים של השעה. (זה בערך 45 דקות). במונחי שבועות יש כאן 4 שבועות ועוד יום ועוד 12 שעות וכ 45 דקות. אם מסתכלים על שנה שלמה הרי יש לנו 12 פעמים ההפרש הזה דהיינו 18 ימים ועוד משהו. במונחי שבועות זה שבועיים נוספים ושארית של 4 ימים 8 שעות ועוד 876 חלקים מתוך 1080 חלקים של השעה. כלומר אם אני יודע את המולד של השנה אזי אני יכול לדעת מולד של שנה קדימה על ידי הוספת 4 ימים 8 שעות ועוד 876 חלקים מתוך 1080 חלקים למולד הנוכחי. וכן למולד שנה אחורה יש להפחית גודל זה מהמולד הנוכחי. אם ניקח את המולד בשנת יצירת האדם (מולד וי"ד האמור לעיל) ונפחית ממנו 4 ימים 8 שעות 876 חלקים אלה, נקבל יום שני 5 שעות מליל שני ועוד 204 חלקים. ניחשתם את ההמשך? בקיצור אפשר לקרא למולד שנת התוהו, השנה הדמיונית שלפני יצירת האדם, בהר"ד. יום ב', ה' שעות, ועוד ר"ד חלקים. זהו מולד בהר"ד. (לא התייחסתי לשנים מעוברות "גוח אדזט" במחזור של 19 שנים, הרוצה להרחיב יקרא מאמרנו כאמור לעיל). מכל מקום מולד זה חשוב ביותר. לפי לוח העיבור שקבע לנו הילל הזקן אפשר לחשב לפיו, את זמנם של כל ראשי החודשים, החגים והמועדים מבריאת עולם (ולפני כן בשנת התוהו הוירטואלית) ועד קץ הדורות במדוייק. בדיוק מדהים. אפילו מחשבי נאס"א אינם מגיעים לרמת הדיוק הזו. זה משהו כמו 10 ספרות אחרי הנקודה. ממש בשברירי שברירי שניות במדוייק. וכל זה נקבע מבראשית על ידי בורא עולם והונחל לנו עם ישראל כדי שנחשב ימים ושנים חגים ומועדים. כדי לקצר נגיד שלדעת הרמב"ם שמונה שנת תוהו יש להחסיר את שנת המבול. לדעת הגר"א שאינו מונה שנת התוהו, יש להוסיף את שנת המבול. לכן לפי שניהם אנחנו, בתשס"ב בדיוק. (10 ימים שהיו בנוסף ב"שנת המבול" זה ההפרש בין שנת חמה ללבנה). כדי להראות שתורתנו מדהימה ויש בה סודות מופלאים. נצטט את התוספות במסכת חגיגה (עמוד יא וזה לשונו: "מבראשית ומפסוק של אחריו יוצא שם של מ"ב אותיות". אין לי עסק בנסתרות ואינני מתיימר להבין מה זה שם של מ"ב אותיות, רק נצטט את רבנו בחיי, אשר טוען כי בשנת תוהו שלט צירוף השם הקדוש בהר"ד. והנה בפרושו לספר בראשית הוא כותב: "ויש לדעת שפסוק ראשון של בראשית שממנו יוצא שם בן מ"ב המיוחס למידת הדין עד ב' של בוהו והוא המנין של בהר"ד. והוא רשום בפרשה ואותיותיו ארבעתם בין כל אות ואות מ"ב אותיות והמשכיל יבין... כי אין זה דרך מקרה כי אם הוא מופת גמור על חידוש העולם". הבנתם? כדי להקל על הקורא ארשום את הפסוקים, כרשום בתורה, תוך הבלטת האותיות. כאמור, ספרו בדילוגים של 42 אותיות מהתחלה (מ"ב). העלון מופיע באינטרנט, כתובת האתר שלנו: www.geocities.com/ariebenahum

 

[G ove r n or]

דלעת1000 ידידי, הנסיון לזרות חול

בעיני כל בסיוע cut'n'paste טרחני - לא יצלח! האם יש לך מקור אחר לשעור ארך החדש הירחי, חוץ מהמעשיה של ר' גמליאל, שהיא שגויה בעליל? נכון שאין לך? לא הופתעתי. עוף מן העיניים...

 

[דוד1000]

במסכת ראש השנה . מהדורת

שוטנשטין, כתוב הסבר על דף כה'. בהערה 24, רבן גמליאל אמר אין פחות מפני שזה מה שנגע לעניינו, אבל באמת חידושה של הלבנה הוא לא פחות וגם לא יותר מזמן זה. הרמב"ם פסק להלכה את הזמן הזה לפי הגמרא כך רואים בגמרות שיש להם מראה מקומות של ההלכות שנפסקו. ראה בצד שמאל בגמרא. בעין משפט. קידוש החודש ר' שי ואלטר א. "כזה ראה וקדש" "החדש הזה לכם: נתקשה משה על מולד הלבנה באיזו שיעור תראה ותהיה ראויה לקדש והראה לו ]הקב"ה[ באצבע הלבנה ברקיע ואמר לו כזה ראה וקדש." (רש"י שמות יב:ב ע"פ מכילתא) רבים מהמפרשים הסבירו שהקב"ה הראה את הלבנה למשה במראה נבואי, ולפיכך למאמר זה רמזים רוחניים. אולם שנים רבות של מחקר אסטרונומי מגלות שמאמר זה מובן גם כפשוטו. במה שהתקשה משה רבינו לפני אלפי שנים מתקשה עדיין היום האסטרונומיה המודרנית. למרות שהאדם כבר נחת על הירח, הרי שעדיין לא נקבעו אמות מידה מדעיות מוחלטות לפתרון השאלה: "מהו שיעור העובי המינימלי של החלק המואר בירח (הסהר הדקיק הנראה בתחילת החודש) הדרוש להראותו בעין מהארץ ?" בשנים האחרונות גברה ההתעניינות בעולם בנושא ראיית הירח החדש. תצפיות של אלפי אנשים נערכו על-מנת לשמש כמסד נתונים בקביעת הראייה הראשונה. במקביל התעורר הנושא גם בעם ישראל. קבוצה של כמאה צופים ממתינה לירח החדש מידי חודש - "האגודה הישראלית לצפייה בירח החדש." מספר חובבי אסטרונומיה דתיים עוסקים ממש בימים אלו בפיתוח קריטריונים לראיית הירח החדש על-סמך הידע שנרכש. מלבד התצפיות והמחקר נערכים מידי שבוע הרצאות במסגרת "המכון ללימודי קידוש החודש ועיבור השנה" בישיבת כרם ביבנה. ב. קידוש החודש - "כי היא חכמתכם ובינתכם" פרשת החודש פותחת במצוה הראשונה שבה נצטווה עם ישראל כעם – מצוות קידוש החודש. על הפסוק "החדש הזה לכם" נכתב במדרש המכונה "מדרש סוד העיבור": "באותה שעה מסר לו הקב"ה למשה רבינו חוקות חשבון הירח ומסורות דקדוקי משפטיו, והודיעו היאך יהיה מעבר שנים וקובע חודשים." עם ישראל תמיד התבלט בין הגויים בידיעותיו בחכמת התכונה (אסטרונומיה). חז"ל שבחו את התכונה (שבת עה.): אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות? שנאמר: ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים; איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים? הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות. והרמב"ם בתשובותיו מסביר שהכוונה בחשבון תקופות ומזלות לחכמת התכונה. כבר על אברהם אבינו יש ידיעות שהיה בקי במהלכות הכוכבים: אמר ר' אלעזר המודעי, איצטגנינות גדולה היתה בליבו של אברהם אבינו שכל מלכי מזרח ומערב היו משכימים לפתחו. (בבא בתרא טז וכן מביא יוסף בן מתתיהו בקדמוניות היהודים ש"היה בקי בעניני שמים." (ספר ראשון פס' ז, ב) על בני יששכר נאמר שהיו "יודעי בינה לעתים" (דברי הימים א' יב:לב), שבט הבקי במהלכות הכוכבים. ר' יהושע בן חנניה ידע על הופעתו של כוכב אחד שעולה כל שבעים שנה ומטעה את הספנים (הוריות י,א) האמורא שמואל אמר על עצמו שנהירים לו שבילי שמיא כשבילי נהרדעא עירו. (ברכות נח מגדולי הראשונים היו חכמי אסטרונומיה מפורסמים: הראב"ע כתב ספרי אסטרונומיה. הרמב"ם שילב לראשונה את האסטרונומיה בתוך עולם ההלכה ממש, כאשר הכניס להלכות קידוש החודש את הפרקים יא-יט הדנים בחשבונות המסובכים של ראיית הירח החדש. הרלב"ג נחשב לאחד מגדולי האסטרונומים בדורו, לאחר שהמציא מכשיר תצפית אסטרונומי בשם "מטה יעקב," וביצע חישובים מדוייקים מקודמיו. ר' אברהם זכות חישב לוחות אסטרונומיים - "אלמנכים" בהם השתמש קולומבוס במסעותיו, ומוכר הסיפור שקולומבוס איים על ילידים שסרבו לספק לו מזון שיעלים להם את הירח. היה זה ליקוי הירח של 1 באוקטובר 4051 שקולומובוס ידע על קיומו באמצעות האלמנכים של ר' אברהם זכות. ר' דוד גנז היה עוזרם של האסטרונומיים המפורסמים ברהה וקפלר, ור' יוסף שלמה רופא -- היש"ר מקנדיאה, היה בקשרים עם גלילאו. ר' רפאל מהנובר מחבר ספר "לוחות העיבור" היה תלמידו של המתמטיקאי המפורסם לייבניץ. כמה מכתשים בירח נקראים על שמותיהם של הראב"ע הרלב"ג ור' אברהם זכות. במשך הדורות, לא כבתה הגחלת היהודית, ובכל דור ודור היו מחכמי ישראל שהיו בקיאים בחכמת התכונה (אסטרונומיה). בשנים האחרונות ממש ענייני קידוש החודש היו למעיין המתגבר, וספרים רבים הופיעו ומופיעים כל הזמן. השנה בחודש תשרי ייסדנו את המכון ללימודי קידוש החודש ועיבור השנה הפועל בישיבת כרם ביבנה. בנינו בס"ד תוכנית לימוד רצופה של ענייני קידוש החודש, ההלכתיים, האסטרונומיים, החקלאיים וההיסטוריים. תפילתנו, שבקרוב נזכה לחידוש קידוש החודש על-פי הראייה הלכה למעשה. ג. סודו של "סוד העיבור" השבת נקרא את האחרונה מארבע הפרשיות -- פרשת החודש. פרשת החודש פותחת במצוה הראשונה שבה נצטווה עם ישראל כעם -- מצוות קידוש החודש. על הפסוק "החדש הזה לכם" נכתב במדרש המכונה "מדרש סוד העיבור": באותה שעה מסר לו הקב"ה למשה רבנו חוקות חשבון הירח ומסורות דקדוקי משפטיו, והודיעו היאך יהיה מעבר שנים וקובע חודשים. בכמה מקומות בתלמוד מופיע הביטוי השגור על לשוננו "סוד העיבור." בדרך כלל אנו מבינים שהכוונה היא לסוד או סודות שנשמרו בסתר הקשורים לעיבור החודש והשנה. אולם כאשר בודקים את המקומות בהם מוזכר הביטוי "סוד העיבור," מתגלה לפתע כי לא ברור כלל וכלל מהו "סוד העיבור!" במסכת ר"ה כ: כותב רש"י שסוד העיבור הוא ברייתא שנוייה ברמזים -- מעין קודים שרק יחידים ידעו את הפירוש לקודים אלו. לעומת זאת, במסכת כתובות קיב. אומר ר' אלעזר שכאשר ישב ב"סוד העיבור" נמלט מאחת הקללות של הגלות המוזכרות ביחזקאל "ובסוד עמי לא יהיו." היינו, סוד העיבור היא קבוצה של דיינים הבקיאים בענייני הלוח, ולא ברייתא. מהגאונים יש שכינו את חשבון הלוח שנמצא בידינו "סוד העיבור." אולם הרמב"ם בהלכות קידוש החודש התנגד לקביעה זו וכתב: "זה החשבון ? שאנו מחשבין בו היום - אפילו תינוקות של בית רבן מגיעין עד סופו בשלשה וארבעה ימים" (הלכות קדוש החדש פי"א ה"ג), ואילו סוד העיבור לפי הרמב"ם הוא (הל' קדוש החדש פי"א): שבית דין היו מחשבין בדקדוק ויודעים אם יראה הירח או לא יראה. (ה"א) ודרכי החשבון יש בהם מחלוקות גדולות בין חכמי הגויים הקדמונים שחקרו על חשבון התקופות והגימטריאות, ואנשים חכמים גדולים נשתבשו בהם ונתעלמו מהם דברים ונולדו להם ספקות. ויש מי שדקדק הרבה ולא פגע בדרך הנכונה בחשבון ראיית הירח אלא צלל במים אדירים והעלה חרס בידו. (ה"ב) ולפי אורך הימים ורב הבדיקות והחקירות נודעו למקצת החכמים דרכי חשבון זה; ועוד שיש לנו בעיקרים אלו קבלות מפי חכמים וראיות שלא נכתבו בספרים הידועים לכל. (ה"ג) שאלו הדרכים רחוקים ועמוקים הם והוא סוד העיבור שהיו החכמים הגדולים יודעים אותו ואין מוסרים אותו לכל אדם אלא לסמוכים נבונים. (ה"ד) ראינו כמה פירושים לביטוי זה ועדיין איננו יודעים את סודו של "סוד העיבור." בגמרא במסכת כתובות קיא. מובא שאחת מהשבועות שהשביע הקב"ה את ישראל היא ש"לא לגלות את הסוד," ופירשו שם רש"י ותוספות שהכוונה לסוד העיבור. וכאן תשאל השאלה: מדוע היה צורך להסתיר את ענייני הלוח ? יש שהסבירו שפרסום החשבונות היה מביא למחלוקת על הלוח בעם ישראל. (את חשבון הלוח הנוכחי כבר אין צורך לשמור בסוד, כיון שהוא מקובל בכל עם ישראל.) ויש שהסבירו שהשלטון הרומי והביזנטי ניסה לקלקל את הלוח היהודי, כפי שאמנם רואים במספר מקומות בגמרא (עיין למשל סנהדרין יב.), לכן הכל נשמר בסוד. http://www.kby.org.il/ikhs/kidush.htm

 

[G ove r n or]

בס"ד. אי"ה. בע"ה. חבל"ז. ההפרכה

ניתנה כבר כאן וביתר הודעותי במורד הפתיל ממנה...

 

[דוד1000]

כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני

על הפסוק (דברים ד,ה): "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים", דרשו חז"ל במסכת שבת (דף ע"ה, א): "איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים? הוי אומר: זה חישוב תקופות ומזלות" התלמוד אינו סוטה בדרשה זו מפשוטו של מקרא הדן בכל מערכת המצוות. קיימת כאן הדגשה של פרט אחד מתוך מערכת זו, פרט שבו מוכחת בצורה בולטת מאד חכמתה ובינתה של התורה. בתוך מכלול חוקיה ומצוותיה של התורה, שכולם יהיו בעתיד נושא להערצת האומות, תחום חישוב התקופות, המתמקד סביב עריכת לוח השנה העברי, ימשוך הערצה כפולה ומכופלת. המאלף שבדבר הוא, שבנוסף להערצה הכללית והמעשית שזכה לה התנ"ך, גם פרט זה התגשם במלואו. הלוח העברי המבוסס על ידיעה ברורה של תנועת מערכות הכוכבים וגרמי השמים, עורר מאז ומתמיד השתאות והתפעלות בקרב אומות העולם. לא נוכל במסגרת זו להכנס לכל פרטי הדינים הקשורים בקביעת הלוח, נוכל רק לסכם בקצרה כי הלוח העברי מבוסס על התאמת חודשי הלבנה לשנת החמה. אורכה של שנת הלבנה, כלומר 12חודשי הלבנה, הוא 354יום. שנת החמה היא בת 365יום. לשם התאמת שני חישובים אלו מוצאים אנו במחזור של 19שנה 7שנים מעוברות, כלומר, שנים בנות 13חודש כל אחת. אין לוח נוסף בעולם המותאם באופן כה מושלם לתנועות גרמי השמים. ביסוד עריכת לוח זה מונח העקרון שהחודש, כלומר מחזור הקפתה של הלבנה סביב כדור הארץ, הוא בן 29יום, 12שעות ו-1080/793חלקי שעה (כ"ט, י"ב, תשצ"ג). נדגיש, שפרטים כלליים אלו שהובאו כאן בקצרה מבוססים על חשבונות רבים ומסועפים ועל סעיפים רבים הכוללים את כל חוקי הלוח. הלוח העברי הוכיח אח עצמו במרוצת אלפי שנים כמדויק ביותר. שנות החמה והלבנה נמצאו מתאימות, ללא כל צורך להוסיף ללוח או להפחית ממנו אפילו יום אחד במשך כל אותן שנים. נציין לשם השוואה כי הלוח היוליאני שהיה מצוי בידי אומות העולם פיגר בכ-10ימים אחרי שנת החמה האמיתית ובמאה ה-15אמנם הכירה הכנסיה הנוצרית בכך שהלוח שבידה סטה משנת החמה האמיתית, והוחלט להנהיג את הלוח הגריגוריאני, המקובל בעולם הנוצרי עד היום. לשם התאמת לוח זה עם מה שהיה נהוג עד אז, "הושמטו" בשנת 1582עשרה ימים מן הלוח, ואחרי ה-4.10בא יום ה-15.10.לוח זה תקבל במזרח אירופה רק במאה ה-18ובמקומות אחדים רק במאה ה-20.נוסיף ונציין שגם לאחר כל זאת מבוסס הלוח הגריגוריאני רק על שנות החמה ואילו החודשים שבו הינם שרירותיים לחלוטין. בידי חכמי ישראל היתה מאז ומתמיד ידיעה ברורה בנושא זה. בתקופת המשנה הוחל לפרסם את עקרונות הלוח ברבים והם הם חישובי הלוח המצויים בידינו גם כיום. אילו היו אנשים צריכים להגיע למסקנות בנושא זה רק על פי תצפיות וחישובים בלבד, היו דרושות לשם כך תצפיות של עשרות ואולי מאות שנים. כמו כן, היה צורך לשם מטרה זו להשתמש במכשירים מדוייקים שכנראה לא היו קיימים עדיין באותה עת. בתקופה האחרונה נערכו תצפיות ומדידות שונות מן החלל החיצון ובהן נעזרו במיכשור אלקטרוני משוכלל ובשעונים אטומיים מן המדוייקים בעולם. מדידות אלו אישרו את חישובי הלוח היהודי בדייקנות מדהימה. ידיעות אלו, שהיו ברורות לחז"ל לפני למעלה מאלפיים שנה, מוכיחות כי הם הסתמכו לא רק על נתונים אנושיים אלא בעיקר על גילויים על-אנושיים כלומר, על מסורות שניתנו בסיני והועברו מאיש לאיש לאורך הדורות. נציין פרט מעניין נוסף. כשנודעה למדענים בעלי שם מאומות העולם העובדה שבידי חכמי ישראל מצוי מידע מדוייק בנושאים אלו, הם הצהירו שהם נאלצים להודות שלבטח היתה נבואה בישראל, כפי שצפתה זאת התורה מראש. ניצבת לפנינו אם כן תמונה מדהימה. אישים נכרים הכירו כי היתה נבואה בישראל. בהודאה זו התאמתה תחזיתה של התורה שצפתה שאומות העולם יכירו באמצעות הלוח את חכמת התורה, וכפי שנאמר בפסוק שפתחנו בו: "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים". http://www.arachim.co.il/ArticlePrivet.asp?tid=42&page=33 http://www.kby.org.il/ikhs/tochnit.htm

 

[G ove r n or]

אל תנסה לבלבלנו עם ההבדל בין הלוח

של יוליוס קיסר, אשר סבר בעצת האסטרונומים שלו כי ארך שנת חמה הוא 365.25 יום, ולפיכן הנהיג עבור כל שנה רביעית, לבין הלוח של האפיפיור גריגור השמיני. חז"לינו לא הכירו ערך טוב מ- 365.25 בעת ההיא (45 לפנה"ס). הערך הקרוב יותר למציאות הוא 365.2425 ולפיכך הצטבר עבור יתר של כעשרה ימים אשר סולק ע"י האפיפיור גריגור השמיני ב- 1582. ההפרכה ניתנה כבר כאן וביתר הודעותי במורד הפתיל ממנה. שים לב: _לא_ הצגת מקור חלופי לארך החדש הירחי, לאחר שהספור של ר' גמליאל נפסל...

 

[דוד1000]

בידי חכמי ישראל היתה מאז ומתמיד

בידי חכמי ישראל היתה מאז ומתמיד ידיעה ברורה בנושא זה. בתקופת המשנה הוחל לפרסם את עקרונות הלוח ברבים והם הם חישובי הלוח המצויים בידינו גם כיום. אילו היו אנשים צריכים להגיע למסקנות בנושא זה רק על פי תצפיות וחישובים בלבד, היו דרושות לשם כך תצפיות של עשרות ואולי מאות שנים. כמו כן, היה צורך לשם מטרה זו להשתמש במכשירים מדוייקים שכנראה לא היו קיימים עדיין באותה עת. אתה עושה צחוק מעצמך. הרי לא יתכן שרבנן גמלאל לא ידע שהזמן בין מולד למולד יכול לרדת מהזמן שהוא אמר להם. כי הם היו קובעים את הזמן לפי ראיית המולד במשך שנים רבות. לכן אין אפילו שאלה כזאת בגמרא ובספרים הקדושים. ברור לכולם שמה שאמר רבנן גמליאל מדובר על הזמן הממוצע.

 

[G ove r n or]

עניתי לך בפרוט. קבל זאת או דחה זאת,

לא ממש משנה, כל עוד הכל רואים שהופרכת... http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=129&msgid=12457712 http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=129&msgid=12497513 http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=129&msgid=12617651 http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=129&msgid=12678919 http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=129&msgid=12684917 http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=129&msgid=12688959 http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=129&msgid=12711767 http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=129&msgid=12718107

 

[דוד1000]

דבר זה שכתבה האינצ' דלעיל "אין להבי

דבר זה שכתבה האינצ' דלעיל "אין להבין", דווקא ניתן להבין יפה מאוד: ע"י שלמדו מישראל, ואמנם כך קיבלנו מהקדמונים שהיתה לחכמי ישראל זאת החכמה בשלמות, עי' במכתב הארוך שכך משמע גם מהרמב"ם שיששכר ידעו החשבונות בדרכי הקבלה והנבואה, ושהרמב"ם עצמו כותב שקיבל גם מסורות לא ידועים לחכמי האומות שנקראו סוד העיבור. וראה בפרק ח' מפרקי דר"א את מסורת מסירת סוד העיבור מאדם הראשון! - כ"ט י"ב תשצ"ג- הזמן הממוצע שבין מולד למולד- שידעו הבבלים. וקדמוננו שקיבלו חשבון זה במסורת, עד מסיני, ידעו שאין זה הזמן המדויק של כל חודש, וכמו שמסר ר"ג ממסורת קדמונית: "פעמים שבא [זמן המולד הקובע את אורך החודש] בארוכה, ופעמים שבא בקצרה". והנה מי שמתעסק בנושא זה יודע שחשיבות חשבון המולד ע"פ הממוצע הוא כדי לחשב ולעשות לוח כשלא מקדשים ע"פ ראיה, כי בזמן שקידשו ע"פ ראיה, מאות רבות בשנים, היה צריך לדעת את החשבון האמיתי של המולד ולא הממוצע [וזהו עיקר המצות עשה דלעיל, לדעת מתי באמת יהיה המולד, וזהו עיקר התסבוכת החשבוני בעניינים אלה, שגם בימינו נזקקים בשביל לעשות את לוחות המולד האמיתי לחישובי מחשב מסובכים לחשב את השינוי באורך כל חודש]. א"כ חכמי העיבור שחישבו כל חודש המולד האמתי ודאי ידעו חשבונו במדויק. אך גם החשבון הממוצע: כ"ט י"ב תשצ"ג, אף שלפוקר זה "קל" לחשב לפי הליקויים [וציטט מאב"ע בדניאל שלא קשור כלל לנושא כדרכו הזייפנית], למומחים האמתיים זה לא פשוט כלל, ובאינצ' עברית כרך ד' עמ' 778 כתב ש"אין להבין כיום, כיצד נתאפשר דיוק כזה [של הבבלים במדידת משך החודש הממוצע ואורך השנה] במדידת זמנים ועמדת כוכבים בלא שימוש בשעונים ובמכשירי המדידה המדוייקים שבידינו". ועוד יותר כתב מי שנחשב בין החוקרים הכי מומחה: ח"י בורנשטיין ב"חשבון תקופות ומולדות" תרפ"ז שלפי דברי תלמי באלמגאסטי ד' ב', שהיפרכוס היווני היה הראשון שחישב המולד הממוצע לפי הליקויים של הלבנה שהיו בהפרש של 345 שנה, ורק כי חישב שני ליקויים אלה שחישב יצא חשבון מדוייק, כי רק אז היו תנועת החמה והלבנה שווים. ואם היה לוקח ליקוי אחר לפני או אחרי זה שלקח, היה יוצא לו חשבון אחר לגמרי! ולא ידוע איך חישב שאז המצבים שווים! ז"א שמה ש"פשוט" לפוקר, המומחים לא מבינים כלל איך חישבו הבבלים, ולא מבינים את ההנחות יסוד עליהם בנה היפרכוס. זה מראה ואיך באמת "הצליחו לחשב" חכמי האומות [אלף שנים אחרי שהיה מחשב ישראל...]? דבר זה שכתבה האינצ' דלעיל "אין להבין", דווקא ניתן להבין יפה מאוד: ע"י שלמדו מישראל, ראה לקמן בסעיף אחרי הבא.

 

[G ove r n or]

עניתי לך בפרוט. קבל זאת או דחה זאת,

לא ממש משנה, כל עוד הכל רואים שהופרכת...

 

[דוד1000]

תגובה לטענות GOVERNOR

תגובה לטענות GOVERNOR א. לא ניתן להתעלם מן האינטסיביות של הכתיבה וההתייחסות שלו לנאמר באתר. האיש תיכף מגיב תוך הסתמכות על מערכת טיעונים ומקורות נרחבת. כלומר ייתכן והאיש אכן מלומד. אמנם לגופן של טענות אין זה משנה. אולם אינטנסיביות עשויה לחזק את הרעיון שהוא צודק. שהרי מיד יש לו תשובה. אך ייתכן והיכולת הזו משקת עיסוק בשכר אולי גם עם צוות עוזרים בשכר שמקורו בקרן הקרויה "הקרן לישראל" או/ו מפלגת "שינוי" או/ו מכללת "עמק הירדן" המתחזקת את אתר "דעת אמת" מבלי שנראתה הדבקות האקדמית האובייקטיבית שלה בהצגת התשובות ל"דעת אמת". אשר על כן מתווכח כזה ראוי שיזדהה כדי שהרקע הכלכלי של עיסוקו בנושאים אלו יהיה גלוי ושקוף. ב. האיש רוצה לטעון שהשימוש בשיטות ספירה בבליות מלמד על נחיתות מדעית ישראלית של אבותינו. הטענה הזו תהיה דומה לטענה שהמדע האמריקאי בוודאי נחות מן הערבי וההודי שהרי הוא משתמש בשיטות ספירה (עשרוניות) הודיות ערביות... ג. הטיעון הלוגי לפיו הפרכת ראיה מקבוצת ראיות מפילה את כל ההוכחות שגויה. זה נכון כאשר הראיות נבנות אחת על רעותה. אך אם הראיות הן עצמאיות כל אחת לעצמה הרי טענה זו כוזבת. לא השכיל האיש להראות ולהוכיח שמדובר בטענות טוריות ולא מקביליות. ד. נכון שבעולם המדעי המקובל ההערכה הינה שהמדע האסטרונומי התפתח תחילה בבבל ומשם נדד ליוונים. אולם המדע לא נתן עד היום תשובה לקביעת הערך M (מתאים בדיוק נפלא) לשון האינציקלופדיה העברית בערך לוח בעמוד 343. יועיל האיש להביא את המקורות הבבליים והיוונים שדייקו כך. יצויין שבין המקורות שציין ציין מקור אינטרנטי הדן במחזורי הירח. השיעור הממוצע המצויין שם מתאים עד לגודל של פחות משגיאה של שניה לזו שמצויינת בדברי רבן גמליאל. יואיל האיש לחשב זאת, ויווכח שכך הם הדברים. היות ולא היו אז שעונים מדוייקים. בוודאי שלא שעונים אטומיים כפי שיש בימינו, הרי צריך האיש להסביר מנין צמח הדיוק הזה של אורך החודש הממוצע שציין רבן גמליאל. (נכון הוא שלשון הגמרא הוא לא פחות אולם כל בר דעת יבין שזהו שיבוש במסורת הכתובה של הגמרא משני טעמים מצטברים: • משום מה זה הוא בדיוק אורך החודש הממוצע. הישג מדעי כזה בהעדר כלים מדעיים של ימינו עשוי להביא למסקנה היחידה הסבירה = נבואה. יצויין שמוסכמה קיימת בפילוסופיה של המדע שההסבר הטוב ביותר והפשוט ביותר לתופעה הוא ההסבר המדעי התופס. רק למי שאינו רוצה לקחת בחשבון נבואה הסבר זה אינו היותר פשוט. • לא ייתכן שמחדשי החודשים במהלך מאות חידוש חודש וגבית עדויות לא נוכחו לראות שהאורך של החודש לפי עדויות העדים לעתים מזומנות קטן בהרבה מהאורך המינימלי המשתמע מדברי רבן גמליאל. ה. נכון שהלוח העברי מנוהל על בסיס תקונים מן התחום החקלאי וכיו"ב אולם תיקונים אלו אינם מלמדים שאבותינו לא התבססו על חישובים אסטרונומיים מדוייקים ברקע. שהרי אנו מקובלים במסורותינו ההלכתיות הקדומות, עוד מימי הגאונים הגמרא והמשנה שהלוח היה מנוהל תוך מעקב אלגוריתמי מתימטי. כפי שהשכיל לצטט האיש. ו. יעויין באנציקלופדיה העברית בערך לוח ע' 341 שם מצויין שכבר בהתנחלות יהושע היה צורך בעיסוק בלוח. זה הרבה לפני מטון והבבלים. ז. שמות אליליים לחדשים אינם מלמדים שתורת חישוב הלוח באה מבבל. יש לזכור שעולי בבל באו ארצה מגלות בית ראשון לאחר ששהו בסביבה תרבותית בבלית. מה זה עושה לעם אפשר ללמוד בנקל מן הגלות היהודית ברוסיה הסובייטית. ברור כשמש שללשונם חדרו מושגים תרבותיים בבליים מהם אליליים קלוקלים. היום פה בארץ כשמדען יהודי (אפילו חרדי) מדבר עם מדען בעולם הגדול על תאריך הוא מציין יום לפי שמו האלילי, חודש לפי שמו האלילי הרומי, ושנה לפי הספירה האלילית הנוצרית. האם בכך יש להוכיח שהדובר אמץ לעצמו תרבותית מושגים אלו. ח. משום מה לא התייחס האיש לעובדה שהפיגור של הלוח העברי בשיעור של 16 יום מביאו אט אט לתחום בו תוך שנים לא רבות חג הפסח יפסיק להיות חג האביב. האם אין כאן תחזית בעלת אופי נבואי של הלל השני שקבע את האלגוריתם הנוכחי של חישוב הלוח העברי, לגבי המועד שעד אליו יהיה צורך להשתמש בלוח העברי האלגוריתמי המקובל כיום?! יצויין שיש היום מאמצים ניכרים בציבור שלומי אמוני ישראל להביא להקמת סנהדרין שלכאורה בשלו כל התנאים להקמתה. זו תהיה רשאית לקבוע סדרים חדשים לחישוב הלוח כך שיובטח פסח בחג האביב. ט. ולבסוף. הכי חשוב, הדבקות של האיש בחיטוטים וחיפושים ללא לאות להוכיח את אפסות חז"ל ותרבותנו העברית העתיקה תוך שימוש בשמות גנאי ותאורי גנאי גסים ולא עניניים של חז"ל מלמדת שהאיש לא ראוי לתשובה משני טעמים מצטברים: *הוא אכול שנאה עצמית (לצער הלב) וכידוע שנאה מקלקלת את השורה. *סגנון ההידברות שלו לא מתאים לשום פורום רציני בו אנשים מביעים דעות ומנסים לברר אמת

 

[G ove r n or]

בס"ד. אי"ה. בע"ה. חבל"ז. כבר

טענת טענות יאוש ואבדן-עשתונות אלה וגם הופרכת...

 

[דוד1000]

לקרוא קצת יותר אחרי חצי הדף.

http://www.tora.co.il/parasha/vayakhel.htm