דמגוגיה עלובה בגרוש...... ../images/Emo31.gif
אין כאן שום "שקר", אני ואתה מתייחסים בדיוק לאותן העובדות - אלא שאני רואה את הדברים מנק' מבט אחרת. הקונסטלציה הכללית לא זורעת יותר מדי חול בעיני ולא תטשטש את העובדה ששני סמלים תמימים שילמו בחייהם על עוולות שכל קשר שלהם אליהם היה רופף מאד עד לא קיים. הרי בעצמך הודית שהבריטים התייחסו ברצינות לאזהרות האצ"ל בגלל נסיון העבר, ונמצאו ב"כוננות חטיפות". החיילים והקצינים קיבלו הוראה להסתובב בקבוצות גדולות בלבד, והיו גם נסיונות חטיפה שכשלו או סוכלו. האצ"ל נמצאו בלחץ אטומי נגד הזמן, וחיפשו בנרות חיילים שיהיה אפשר לחטוף. מתוך ויקיפדיה, ערך "פרשת הסרג'נטים": שני הסמלים אמנם היו בעלי דרגה נמוכה, אך חשיבותם לש"י הייתה רבה: שניהם השתייכו למודיעין הצבאי, ליחידה לביטחון שדה, ושירתו במשטרת טול-כרם, האחראית על נפת השרון. ויינברג הצליח מעל המצופה בתפקידו לקשור קשרי ידידות עם סמלי-המודיעין ולהפעילם, ומדי פעם לפעם הזמינם לבלות בעיר-החוף נתניה, בלבוש אזרחי. בימי הסכנה והמתיחות של קיץ 1947, הייתה יציאה כזו ללב יישוב יהודי מלווה בסכנה רבה, וככל הנראה נעשתה בלא ידיעת מפקדיהם של השניים. בתרגום לעברית: אותו "ידיד יהודי" שהזכרתי, עמד ככל הנראה מאחורי תוכנית שמטרתה להפיק מודיעין איכותי מהסמלים. הטרוריסטים של האצ"ל חטפו דווקא את שני הסמלים האלה, לא מפני שהיו קשורים באופן כלשהו למדיניות הגרדומים או להחלטה ספציפית על תליית לוחמי אצ"ל, אלא רק מפני שהיו בריטים, וכי היו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. כלומר, ביקרו בתמימותם הרבה ידיד יהודי בעיר יהודית וישבו איתו בבית קפה. על תמימותם זו ועל אנושיותם, שילמו שני המסכנים בחייהם. אילו היו אנטישמים, לא היו מתיידדים עם אותו ווינברג ולא היו מגיעים לבית קפה יהודי בלב עיר יהודית - ולמרבה האירוניה, לא הם היו נחטפים אלא אחרים. אתה שואל למה רחמי נתונים אליהם? (לא *רק* אליהם כמו שאתה רוצה לחשוב, אבל גם אליהם) מאד פשוט: שיטת הפעולה הנפסדת הזו, שגורמת דווקא לתמימים לשלם בחייהם, מעודדת לאומנות, מעודדת היבדלות והשרשה של דעות קדומות ודמונייות כלפי הצד "השני". אני לא רוצה את זה. אבל עזוב, ממך אני לא מצפה להבין.