החירשות לעומת שאר הנכויות

moran f

New member
פיצול אישיות הוא הפרעה פסיכיאטרית

פיצול אישיות וסכיזופרניה אלו שתי הפרעות שונות. הכתבה שהבאת מדברת בעיקר על סכיזופרניה ולא על פיצול אישיות, אבל כבר בפסקה הראשונה מוסבר מהו פיצול אישיות - הפרעה נדירה וחמורה שבה בתוך החולה חיות מספר דמויות שלכל אחת אישיות משלה והן מתחלפות ביניהן. אגב, הייתה תקופה שבה היה מאוד "פופולרי" לאבחן פיצול אישיות ולכן אובחנו יחסית הרבה מקרים כאלו. היום מניחים שבלפחות חלק מהמקרים האלו מדובר על חולה שרצה לרצות את המטפל ולכן המציא אישיויות שונות. הייתה על זה כתבה לא מזמן בעיתון "הארץ".
 

Catty

New member
איך שאני מבינה את זה:

לחירשים יש בעיה להשתלב בחיי היום יום, בגלל ניכור מצד השומעים. הכעס הוא על כך ועל טיפשותם של השומעים כאשר אינם רוצים להעסיק חרשים-וכתוצאה מכך ישנם קשיים רבים במציאת מקומות עבודה-על כך החירשים רוצים פיצוי (ומבקשים להקרא נכים בכדי לקל את הפיצוי). אך העובדה שהם טוענים שהם יכולים להסתדר בחברה ובעבודה אינה סותרת את תלונתם, הם יכולים אך השומעים לא בדיוק מאפשרים להם זאת. (בהכללה.) או שלא הבנתי נכון?
 
יופי של הודעה ../images/Emo70.gif ../images/Emo141.gif

סוף סוף הודעה בעלת טעם בכל הפורום הזה. אני ממליץ לטגלן את ההודעה ולבחור ב-Catty לניהול פורום הנוער יחד עם המועמדת השניה (אם Catty מסכימה).
 

0ne Man

New member
את מעלה כאן טענה מעניינת

קודם כל, ברוך בואך לפורום
שנית, את טוענת, שיש כאן מעגל קסמים: החירשים לא מקבלים עבודה, ולכן דורשים לקבל הכרה כנכים.("פיצוי") המעסיקים מודעים לתדמית של החירשים כ"נכים" ולכן מסרבים לתת להם תעסוקה.(תדמית של "נכים" תמיד מרתיעה מעסיקים). מכאן נוצר מעגל קסמים שקשה לצאת ממנו. השאלה היא איך לשבור את המעגל הזה: האם זה יעזור שארגוני החירשים וכבדי שמיעה ייצאו בקמפיין תקשורתי רחב ש"החירשות- איננה נכות!" בכדי לשפר את תדמיתם בעולם השומע? אם החירשים יתחילו לטעון בתוקף שאינם נכים, ויבקשו להוכיח זאת על ידי השתלבות בעבודה, אולי מכאן יתחיל מעגל הקסמים הזה להישבר, ויותר ויותר מעסיקים יתחילו לשלב את החירשים וכבדי השמיעה במקומות העבודה שלהם על תקן שווים?
 
התוצאה הראשונה של הקמפיין

ביטול סל התקשורת. שוב הוא מנסה להרוג זבוב בפצצת אטום. סיבה נוספת מדוע לא מתאים לו לנהל את הפורום הזה.
 

Catty

New member
אינני יודעת האם הקמפיין הזה יעזור

פשוט אנשים בעלי דעות קדומות לפעמים קשה לשנות... אפילו כתבתי היום במבחן באנגלית בחיבור על מישהי שיצאה לטיול עם מדריך... לטיול קשה והמדריך ראה כמה רזה וצעירה היא והייה בטוח שיהיה לה קשה מידי ושהיא חלשה... אבל מה שקרה שהיא הצילה אותו...
אז הוא הבין שאיך שהבנאדם נראה לא באמת אומר משהו עליו... אבל אם החרשים יוצאים בקמפיינים שחירשות איננה נכות וגם כן שזו כן נכות כדי לקבל קצבה... באמת ישנה סתירה
 

0ne Man

New member
כדי להילחם בדיעות קדומות

צריכים החירשים קודם כל להאמין בעצמם, להאמין שהם מסוגלים להשתלב בצורה מלאה במעגל העבודה, להאמין שהם לא צריכים "טובות" מהרשויות, ואז יאמינו בכך גם השומעים. הדרישה היחידה של החירשים מהרשויות צריכה להיות, שיש לכסות את הוצאות רכישת מכשירי שמיעה וסוללות למכשירי שמיעה מתוך "סל הבריאות", כדי שנטל מימון אמצעי התיקשורת לא ייפול רק על החירשים. אין סיבה שחירש ישלם אותו סכום של מס הכנסה למדינה כמו שומע, בשעה שלשומע אין את ההוצאות שיש לחירש.
 

Catty

New member
צודק, חלקית...

אני מסכימה באשר ל"סל הבריאות"... ובאמת מאוד חשוב שהחירשים צריכים להאמין בעצמם. אך להשתלב בצורה מלאה בעבודה או בחברה הם לא יכולים ללא "טובות"... לצערינו
 

0ne Man

New member
מצד אחד את אומרת

שהחירשים צריכים להאמין בעצמם, ומצד שני את אומרת, שהחירשים צודקים בכך שהם לא מאמינים בעצמם... נו, באמת... למה החירשים צריכים "טובות"?
 

Catty

New member
כולם צריכים להאמין בעצמם ../images/Emo13.gif

וגם להכיר את המגבלות שלהם ולהתמודד איתם... החרשים צריכים טובות, למשל שהשומעים ידברו יותר לאט בשבילם וכו'... או תרגום...
 

milford

New member
נקודת מבט קצת אחרת

רק כעת ראיתי את הדיון פה וזה נשמע דיון מעניין קודם כל רציתי לומר שהנושא הוא נושא מורכב מאד כי יש באוכלוסיה כל מיני סוגים של רמות שמיעה ורמות שונות של תפקוד לדוגמא: אדם שמבחינה אודיולוגית אין לו הרבה שרידי שמיעה יכול לדבר ולעבוד במקומות עבודה ולהסתדר פחות או יותר בחברה של השומעים ואדם אחר עם אותה שמיעה לא יסתדר...וכנ"ל לגבי אלו שמבחינה אודיולוגית לא איבדו הרבה מהשמיעה שלהם ואני לא נכנסת פה, בכוונה, להגדרה מי הוא חרש ומי כבד שמיעה כי גם זה לא ברור ונתון לוויכוחים ולנקודת מבט שונות. ובנושא ההגדרה שלנו אם אנחנו נכים או לא - לדעתי האישית, אנחנו אנשים שיש להם בעיות שמיעה שמגבילות אותנו בחיי היום יום בצורות שונות אצל כל אחד מאתנו למשל: ישנם עדיין מקומות שאי אפשר ליצור אתם קשר בפקס או במייל וצריך מישהו שיתקשר (למי שלא יכול לדבר בעצמו בטלפון), או שישנן מערכות שבהן יש מערכת כריזה וחלק מאתנו לא יכולים להבין או לשמוע מה אומרים ונלך הלאה לעבודה - ישנם בהחלט מקומות עבודה שלא רוצים לקבל אנשים עם בעיות שמיעה ומבחר מקומות העבודה שבהם אנחנו יכולים לעבוד עלול להיות מצומצם אנחנו לא יכולים לעבוד, לדוגמא, במרכזית טלפונים או כטייסים ולא לשרת בצבא כמו כל חייל ואלו רק מספר דוגמאות אבל כולנו יודעים שבחיי היום יום ישנם הרבה דברים שמקשים עלינו להשתלב בחברה ולכן יש לנו מגבלות ואם זו מגבלה אז אפשר בהחלט לומר שאנחנו נכים והירידה בשמיעה שלנו היא הנכות שלנו. (לא לשכוח שיש עוד אוכלוסיה של מתחרשים - האם גם הם נכנסים לנושא הזה?) ואסיים בסיפור קטן - פגשתי לפני כמה שנים בחורה עיוורת, מלידה, ושוחחנו ותוך כדי שיחה הגענו לנושא מה יותר גרוע? להיות חרש או עיוור - וכל אחת מאתנו אמרה שהמצב של השנייה יותר קשה...רק נקודה למחשבה מעניינת - אישית אני חושבת שלהיות עיוור זה יותר מגביל מלהיות חרש אבל עצם העובדה שהבחורה הזו - שהיא אקדמאית ועבדה בזמנו כמרצה באוניברסיטה במחלקה לספרות...!!! אמרה דבר כזה - זה עורר אצלי מחשבות וטוב שהעלו כאן את הנושא - כי זה פורום ללק"ש ואין בזה רע שנדבר על הנושא הזה בלי קשר לזכויות ולקצבאות ולעינים שבולשות - בסה"כ יש כאן נושא חשוב וזו הזדמנות לברר אותו
 
לסיכום

כל כבוד לאישי שהביא את השאלה הזאת לפורום זה מאוד חשוב יישר כח מומלץ להשתשמש את הזה כמחור ראיון הפעם הפוך אורח שואל ואנחנו עונים
 
תודה על יחס סופסופ

ושוב לקרן ולקאטי בהצלחה אני מתרגש בשבילכן כי התחלתן כאן עוד שהייתן קטנות והיום אתן מנהלות זה גדול !!! כמו שצלף ואישי שהתחילו ובסופו הגיעו להיות מנהל פורום לקאסי .שוב תודה על דשיר ולקרן תאשרי לנו לקחת מאמר הבהרה למנהל פורום . אני כותב כאן בגלל אצל נוער גמרתי לכתוב שם ותודה על מסר אישי ותתעלמו מהזבזובים
 

0ne Man

New member
את מזכירה לי

אתמול ראיתי בטלויזיה תוכנית על חירשת-עיוורת. (לא זוכר את שמה) הראו בטלויזיה כיצד היא מתמודדת בחיי היום יום שלה עם נכותה הכפולה. כדי לתקשר עם הבנות שלה- שהן אגב שומעות - היא מחזיקה את כפות הידיים שלהן בשעה שהן מדברות אליה בשפת הסימנים. לאותה חירשת/עיוורת היתה כלבת הנחייה, שסייעה לה בכיוון הליכה, שאותתה לה כאשר הבנות קראו לה מהצד השני של הבית. ודרך אגב. היא מתפרנסת בחוות הכלבים של אורי בקמן בתור מאלפת כלבי הנחייה לחירשים/עיוורים. לי אישית כאב הלב לראות אותה, אבל בתוכנית היא דווקא אמרה שהיא שלמה עם עצמה ונראתה מאושרת... אני מצדיע לה.
 
המדיה תמיד מציגה לשבח את

בעלי המוגבלויות. עוד לא היה פרסום אחד במדיה שלא הציג בעל מוגבלות כלשהי כאילו "ניצח" את סביבתו. כי המדיה שייכת לבריאים ולשומעים. החרשים בארה"ב מזמן עלו על הנקודה ש-0ne Man עוד לא הגיע לקו האופק שלה.
 
למעלה