הטריפו אותי, דרכו לי על נקודה חלשה

אופירA

New member
מנהל
סוף דבר הכל נשמע:

השגתי שיחה עם רכזת ההתנדבות אחרי שהבוס שלה דרש ממנה לדבר איתי. היא בהחלט הודתה שהיא התעלמה ממני כי לא רצתה לשוחח עם "אדם מטופל בבריאות הנפש"...
היו גם הרבה אי הבנות (שיכלו להיפתר בקלות, אם רק לא היתה מתחמקת מהשיחה הקצרצרה שביקשתי), וגם הן גרמו להתנהלות המכוערת של המחלקה כלפיי. הרכזת מסרה למישהי אחרת לדבר איתי, ולא ידעה שהיא עדיין לא יצרה איתי קשר, לכן החליטה שאני סתם רודפת אותה. ואני לא ידעתי שמישהי צריכה לדבר איתי, ולא הבנתי למה היא דוחה את בקשתי ללא סיבה.
כמו כן, היא הודתה שלא אמרו לי את האמת "כדי לא לפגוע בי".
הסברתי לה שכשמשקרים ונמנעים מלדבר איתך, זה יותר פוגע מאשר כשאומרים שיש מדיניות כללית מלמעלה לא לקבל את מטופלי בריאות הנפש. כמו כן, כשמשקרים לך ואומרים לך שהרכזת תחזור אליך, לא פלא שאתה לא מבין שמתכוונים שהיא לא רוצה לחזור אליך, ולכן אתה מתקשר שוב ושוב כדי להודיע שהיא עדיין לא חזרה...

בנוסף, הגעתי למנהל הראשי של כל הארגון, ונוכחתי שהסטיגמה נגד מטופלי בריאות הנפש מגיעה ממנו, אצלו היא הכי חזקה, יותר מאשר במחלקה הרלוונטית...
הוא טוען שלכל מטופלי בריאות הנפש יש בעיה נפשית, והוא אינו רוצה להזיק להם בהתנדבות בבית חולים, ולא חושב שצריך לעשות ראיון לכל מקרה לגופו, כפי שנעשה במקרים של אפילפסיה או מחלות אחרות, בהם מראיינים את החולה ובודקים מה מצבו, ולפי זה מחליטים אם לקבלו או לא.
כמו כן, הוא מצדיק את הגישה של להתחמק ולדחות (ולהטעות) את הפונה "כדי לא לפגוע בו", ולא לתת לו תשובה נכונה ואמיתית (אפילו אם הוא דורש במפורש!...).

מה הפלא שאנשים לא מסכימים לדווח שהם מטופלים בבריה"נ?
לכולם יש זכות לשקר, לא רק לארגון...
 


ברור ש"לכל מטופלי ברה"נ יש בעיה נפשית" (ולכל מטופלי הדיאליזה יש בעיית כליות...), אבל השאלה היא באיזו מידה הבעיה של כל אחד מהם משליכה על ההתנדבות הספציפית הזאת...
 

אופירA

New member
מנהל
זה בדיוק מה שהסברתי

אם באפילפסיה הם בוחנים כל מקרה לגופו, איזו סיבה שבבריאות הנפש לא בוחנים כל מקרה לגופו?
קיבלתי סיווג בטחוני של משרד המשפטים (אישור לעבוד בבתי משפט ובמשרדי ממשלה), אחרי שמילאתי טפסים של 10 עמודים + ויתור על סודיות רפואית, כך שחיטטו בתיק האישי שלי וידעו בדיוק כמה פעמים אני הולכת לפסיכיאטר ומי היא (ושהיא משיגנע בעצמה...) ואיזה תרופות וכמה ובאיזה תדירות אני לוקחת.

חוץ מזה לפני 20 שנה התנדבתי כמה שנים בהתנדבות הזו, בבתי החולים, באותו ארגון.
פעם חילקתי אוכל למשפחות, פעם שהיתי ליד ילדה גוססת מסרטן כדי שאבא שלה יוכל לישון, פעם ביליתי עם נער שהיה משועמם, פעם עם ילדה בת שנתיים שההורים שלה נעדרו בגלל ברית לאח שנולד לה, פעם עם תינוק שאמא שלו צריכה ללכת להתקלח, פעם עם אשה בת 50 גוססת מסרטן שהיתה במצב נורא ורצתה לשוחח עם מישהו.
לא היתה לי שום בעיה עם ההתנדבות הזו, והיו מרוצים ממני מאוד.
בבניין המגורים שלי אני ועד הבית, ואני זו שקוראים לה לתפוס בע"ח שונים (נחש, עכבר, שממית) או להוציא פגרים ושלדים מהמקלט או מהחצר...
מכרים שלי מאבדים עשתונות כשהם רואים דם, אני תמיד יודעת מה לעשות במקרי חירום. במלחמה האחרונה השכנים רעדו בחדר המדרגות, ואני נשארתי בבית באזעקות (ואין לי חדר אטום), וכשיצאתי זה היה רק בשביל להצחיק את כולם.

בקיצור, הסטיגמה חיה וקיימת, ובועטת.
חברים, נא לשקר בארגונים ובחברות, כשמחפשים עבודה או התנדבות... לא לדווח שמטופלים בבריאות הנפש.
 
הסטיגמה חיה ובועטת, קשה להילחם בה אבל...

אבל אין סיבה להיכנע לה: יש מספיק אנשים וארגונים שלא שבויים בסטיגמות וישמחו לקבל אותך לשורותיהם, וככל הנראה הם יודעים למה. . .
מצאי את המסגרת שרוצה אותך, שיודעת להעריך את מה שיש בך והעניקי לה את מה שהמסגרת השבויה בסטיגמות לא תוכל לקבל. . .
 
אופירA

אני מעריכה את הרצון שלך לחלוק את הסיפור שלך והמסקנה שהגעת אליה. למרות הדברים שחלי שניר כותבת נראה שיש לא מעט ארגונים הנגועים בדעות ועמדה פרימיטיבית ושמרנית ולכן כדאי לשקול לעומק למי מדווחים מה. עם זאת, כמו שחלי כותבת, מי רוצה להיות בארגון הנגוע בגזענות ודעות מוקדמות שהרי עמדה כזו בדרך כלל מעידה על האווירה הכללית אם כי לא תמיד.
 

אופירA

New member
מנהל
ומי רוצה להישאר נשואה לבעל אנטיפטי וחסר טאקט?

מי שיודעת שלא תמצא בעל טוב יותר בסיכום הכללי של חסרונות ויתרונות.
מי שיש לה ילדים מאותו בעל, ולא מעוניינת להעניק להם משפחה גרושה.
מי שיודעת שיש לבעלה כל כך הרבה יתרונות, שאפשר ועדיף איכשהו להסתדר מהחסרונות שלו ולהתעלם מהם, ולהתרכז ביתרונות.

אין שחור לבן. גם על המשפחה שלי אני לא מוותרת בגלל חסרונותיה.
גם את אבא שלי אני לא מחליפה למרות שהייתי מאוד שמחה אם זה היה אפשרי. זה מה שיש, זה מה שניתן לי בתור אבא.
האם תשאלי מי רוצה ילד מעצבן וצרחני שלא מתחשב באף אחד? ברור שאמא שלו!

אותו כנ"ל לגבי ארגון. יש לך הרבה סיבות לרצות להיות בארגון כזה. עם כל נגיעותיו.
אבל זה לא רלוונטי בכלל, כאשר הוא לא רוצה שתהיה בו. וזו הסיבה היחידה הרלוונטית שאני לא אהיה בו, גם אם הייתי רוצה.
 

מישהי1632

New member
אופירה יקרה, מצטערת לקרוא על מה שעברת

אולי עדיף לא לספר?
ולא רק על טיפול בבריאות הנפש. שוב ושוב, אני רואה שעדיף לשמור את הצרות למיניהן בבית, עד כמה שאפשר.
 

אופירA

New member
מנהל
טיפול בבריאות הנפש אינו צרות

אדם שהולך לפסיכולוג כדי ללבן את קשייו אינו אדם שצריך להסתיר משהו. הוא לא גנב כלום ואין לו במה להתבייש.
מי שצריך להתבייש זה האדם הלא מפותח בדעתו, שחושב שמי שהולך לפסיכולוג או לוקח תרופה נגד דיכאון הוא אדם בעייתי שלא יכול להתנדב בבית חולים.
זה אדם שיכול להיות ראש ממשלה, להיות גנרל ושר ביטחון ולנהל מלחמות, אבל לא יכול להתנדב בחלוקת מזון למשפחות המאושפזים בבתי החולים...
מי שיש לו דעה עקומה כזו הוא צריך להתבייש ולהסתירה, לשמור אותה אצלו ולא לפרסם אותה בחוסר דעת, כאותו מלך זחוח ההולך עירום וכל העם רואים ומתבוננים.
 
למעלה