היום לפני 15 שנה בתאריך 14/10/1994

[prince779]

מסכים עם דארק מיוז

את גלעד שליט יש לנסות לשחרר אך ורק במבצע צבאי נקודתי.

 

[מעסה11]

פעולת חילוץ כבררת מחדל בלבד

ברור שפעולת חילוץ עלולה להביא יותר נזק מאשר תועלת, ויש להשתמש בה כמוצא אחרון,הרי יותר קל לשחרר בעיסקת שבויים ,כואבת ככול שנראה,ואחר כך להגן על הגבולות,ולרדוף בסיכול ממוקד אחר המרצחים

 

[erezor]

הגישה הזו נותנת דלק לחמאס

המחיר שאתה משלם בעסקת שבויים גדול הרבה יותר. אתה משחרר אנשים שרצחו ישראלים, ושברור בלי שום צל של ספק שהם יחזרו לטרור ברגע שיצאו לחופשי, ואז המדינה גם תצטרך להשקיע משאבים נוספים כדי לפגוע בהם שוב. מבחינת החמאס, שחרור שבויים עבור שליט פירושו אישרור להצלחת השיטה הזו, והשאיפה שלהם לחטוף ישראלים רק תגבר. איזו מין עסקה זו שבה משחררים שריונר מסכן אחד שאולי ירה כמה פגזים באימונים, ומקסימום עשה נוהל מעצר חשוד, תמורת 300 רוצחים? אני זוכר את המבט בעיניים האדומות של רבין כשהוא הודיע על כשלון פעולת החילוץ של וקסמן. אז לא זכור לי שלמישהו היה ספק שזאת הדרך הנכונה לפעול, עם כל הכאב והצער של תוצאות הפעולה. ארגוני הטרור מודעים לכך שזו נקודת התורפה הגדולה ביותר שלנו והם מנצלים אותה עד תום. אסור בשום אופן שהביזיון והבושה של העסקה עם חיזבאללה תחזור על עצמה! הכי עצוב לי לחשוב שהיה לנו מידע מודיעיני באשר למיקומו של גלעד, ושמחסור באשכים בהנהגה שלנו הביא להעדפת מסלול ההידברות שבו בחרה הממשלה, ושאנחנו עוד נבכה עליו לדורות.

 

[אמא של ילדה קוראת]

ולי הכי עצוב הזלזול שעולה מההודעה שלך...

"שריונר מסכן אחד שאולי ירה כמה פגזים באימונים?" ואם הוא היה חייל מחיל אחר דעתך היתה משתנה? ואני לתומי חשבתי שכל חייל שמתגייס ועושה כמיטב יכולתו זכאי לאותו יחס.

 

[erezor]

לא לזה התכוונתי

התכוונתי להשוואה בין חייל פשוט בשריון, שכנראה לא הספיק לעשות דבר בשירות שלו, כולל להילחם לעומת רבי-המרצחים שאנו עומדים לשחרר. גם אני הייתי שריונר מסכן שרק ירה כמה פגזים באימונים.

 

[מעסה11]

אם אתה היית שבוי,זאת גם היתה עצתך?

או שזאת עצה שמתאימה לטיפול ב"בעלי חיים" שנפלו בשבי ולא בבני אדם נאורים כמוך

 

[erezor]

זה בכלל לא משנה מה אני הייתי

משנה ההחלטה שהממשלה צריכה לקחת. וכמו שאמרו כאן כבר, כל חייל שמתגייס חותם על חוזה שמחייב אותו גם לתת את חייו למדינה במידת הצורך. אני חתמתי עליו, גלעד שליט חתם עליו, ועכשיו נשאלת השאלה - האם המחיר, מבחינה מדינית, הוא גבוה מדי? לא בגלל שגלעד לא שווה את זה, אלא בגלל שכשאנחנו משחררים את האנשים האלו, אנחנו נותנים זריקת עידוד כפולה לטרור - גם מחזירים לשטח אנשים שאנחנו יודעים בוודאות שימשיכו לפעול נגד ישראל, וגם מראים לחמאס ששיטות הפעולה שלו עובדות. אחרי ששחררנו את האסירים בעסקה עם החיזבאללה והאופן שבו הסתיים הסיפור (להזכירכם, זו לא היתה הפעם הראשונה ששחררנו מאות מחבלים בצורה הזו), ועניין שחרור האסירים שעומד עכשיו על הפרק, גם חיזבאללה וגם חמאס מודים שזהו הכלי הטוב ביותר להילחם בנו. צריך לשמוט להם את הקרקע מתחת לרגליים ולא לתת להם סיבות להמשיך ולחטוף חיילים! כמו כולם, גם אני אשמח ביום שגלעד יחזור הביתה. מה שאני אומר לא סותר את זה. רק תנסו לזכור איך פעם היינו מתייחסים למצבים כאלו, ותשאלו את ראש הממשלה שלכם מה ההיסטוריה שלו ושל משפחתו כשזה מגיע לעסקאות שבויים.

 

[Immanuel Goldstein]

גאולה כהן כבר השיבה לך אחרי עסקת ג'יבריל.

שלו בנה יפול בשבי היא תדרוש לשחרר אותו, והממשלה צריכה להתעלם ממנה.

 

[אסוfית]

בלי לגעת בפעולות עצמן.. שלשום דיברתי עם מישהו

ודיברתי על נחשון וקסמן, ז"ל. (הזכרתי את ההרגשה שכל עם ישראל התאחד בצהריים ההם) הבחור לא ידע מיהו. לא מיהו, לא על הפעולה הצבאית. בן 28 ולא יודע מיהו. בחור מוצלח, שירת בצבא, לומד לתואר. ולא יודע מיהו.. כ"כ העציב אותי.. אין מילה אחרת נוסף על עצוב. [טוב, יש מילים בתוך ה"עצוב"- כמו כעס וכעס ועוד כעס.. ועוד קצת כעס..] אבל תכלס- רק מפני שזה פשוט עצוב.. ממש לא שכחתי. חלילה.

 

[dert]

למה לא?

משום שקצב המציאות ווהחדשות בישראל מייצרים גיבורים מתים חדשים הסקופ של אתמול לא שווה מבחינת רייטינג לסקופ של היום בתוך כל אותה מציאות הדברים נשכחים לטובת אירועים חדשים יותר עם כל הצער ז האמת בישראל 2009 זוכרים את המתים הטריים תעשו לי טובה בלי שום קשר לכתבה בוא נקדש את החיים ולא את המתים כי הם לא יחזרו בוא נדאג אחד לשני לאנשים שחיים זה נראה לי יותר היגיוני במציאות ישראלית דורסנית...

 

[אמא של ילדה קוראת]

לדאוג אחד לשני ולאנשים החיים זה חשוב מאוד.

ולא עומד בסתירה לכך שלדעתי ראוי לזכור גם את המתים. אפשר ללמוד מדברים שהיו ואז אולי מותם של חלק לא היה סתם.

 

[קסם יונת שלום]

../images/Emo45.gif

 

[ysarig]

וקסמן, שליט, ועוד

כמה מצער שמערכת החינוך מסתירה מעם ישראל עובדות מסוג זה. העם, הנוער, הבוגרים, לא יודעים מה קורה סביבנו, מה קרה לנו, ומה עלול לקרות לנו. מטאטאים מתחת לשטיח, וזכור לי ששרת החינוך שולמית אלוני הציעה לבטל את הביקורים במחנות ההשמדה בפולין "כי זה חינוך ללאומנות". וכך גדל בארץ נוער של פוסט ציונים, של משתמטים, של יורדים, של תומכים ב"זכויות" הערבים להשמידנו. מערכת החינוך זקוקה להתנערות, ללמד על מלחמות הערבים בנו, על מלחמת העצמאות ותקיפה של צבאות חמש מדינות, על אירוע וקסמן ואירועים דומים, שבויים שלנו, גבורים שלנו, וגם על ה"מאורעות", קרי: הפוגרומים שביצעו הערבים ביהודים ב- 1921, 1936 - 1938, הטבח המזעזע בחברון, בצפת, ובמקומות נוספים. למען יילמדו ויידעו.

 

[אזרח בעולם הוירטואלי]

יש עוד טבח שכמעט לא מזכירים אותו

באותם פרעות שהזכרת נדמה לי זה היה בפרעות 1936 בבתי זיקוק בחיפה עבדו פועלים ערבים ויהודים יחדיו תחת השלטון הבריטי בפרעות שהיו בארץ הערבים נכנסו עם גרזנים וסכינים וטבחו בכל הפועלים היהודים. אחרי שקמה המדינה ב1948 התחילו לעשות מדי שנה טקסי זכרון לאותם חללים הטקסים היו בשנות ה50 וה60 ומאז כמעט אף אחד לא יודע על הטבח ולא מדבר. אני ראיתי תמונות וסיפור על הטבח בכניסה למשרדים של בתי זיקוק ותמונות של גולדה מאיר ז"ל שבאה לטקסים. חבל שלא מספרים את זה,אולי מתוך החשש שכל ילד יהודי ידע שאסור לבטוח באף ערבי גם כאלה שעובדים ביחד איתם.

 

[אמא של ילדה קוראת]

אני חייבת להודות שגם אני לא שמעתי על זה.

אפשר לקבל אולי קישור עם עוד פרטים?

 

[אזרח בעולם הוירטואלי]

ראיתי את התמונות והסיפורים במשרדים

הכי ממליץ לקרוא את הספר הזה: http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=319764 הטבח קרה ב1937 וכפי שסיפרתי הערבים שחטו את כל הפועלים היהודים בגרזנים וסכינים הכי מצחיק שבוויקפדיה רשום שפעולת טרור נרצחו פועלים ערבים ולאחר מכן פועלים יהודים מי שרשם את זה הוא טועה ובגדול. את היהודים רצחו בפרעות שהיה ברחבי הארץ ב1937.אף יהודי לא נשאר חי. לא נרצח שום ערבי. אין לי שום אמונה באף ערבי גם כאלה שעובדים איתם או לומדים איתי הם יכולים להיות החברים הכי טובים שלי אך תמיד אני יהיה לצד היהודי גם אם יש חבר שאני לא אוהב מבחינת אופי ותמיד יהיה לי עיניים בגב.

 

[MomijiSan]

את טועה אם את חושבת ככה

ועוד איך מדברים על נחשון וקסמן. בתור תלמידת תיכון , שלומדת ערבית ומדי מספר שיעורים מגיעים חיילי מודיעין להסביר לנו על חשיבות השיעורים, אני אומרת לך שעברתי שיעור בו למדתי על המקרה המצער של נחשון ווקסמן ואני לא היחידה בכל הבית ספר ואני בטוחה שעוד בתי ספר עברו את השיעור הזה. סוף שבוע נעים

 

[אמא של ילדה קוראת]

אני שמחה לשמוע, ואני מקווה שבית הספר שלך

לא נמצא במיעוט. אין לי ידע לגבי התיכונים, ילדי עדיין צעירים, אבל בבתי הספר היסודיים שאני מכירה, לא מזכירים את הנושא.

 

[MomijiSan]

אני לא חושבת שילדים בבית ספר יסודי

בשלים לשיעור בנושא הזה. יש סיבה לכך שאין להם את השיעורים האלה עדיין.

 

[Nenitaa]

אני דווקא זוכרת את נחשון ווקסמן

אני רק בת 25. כשנחשון נחטף הייתי רק בת 10. ולמרות זאת, המקרה הספציפי הזה חרוט בזכרון שלי. קשה לדעת למה עניין אחד נחרט יותר מעניין אחר. אבל אני תמיד זוכרת את נחשון. הזיכרון מכאיב תמיד מחדש.