אז ככה
האמת שהתיישבתי אתמול מול הטלוויזיה בתחושת מיאוס, אחרי שכבר כמה חודשים מפמפמים לנו את הפרומואים לתוכנית וממאיסים אותה לפני שעוד התחילה! גם השובע מ"בית הספר למוסיקה" שהסתיים רק לפני שבוע וקצת נתן את אותותיו, אבל החלטתי לתת צ'אנס לתוכנית שכל עם ישראל עשוי לדבר אליה בקרוב, בתקווה שהיא תהווה אלטרנטיבה כלשהי ל"כוכב נולד", שכבר מאוד מיצה את עצמו. בסופו של דבר נהניתי מהתוכנית ובשלב זה אני מתכוונת לצפות בה הלאה ולראות איך היא תתפתח. קצת חסרה לי בה דינמיקה, ויש בה עדיין תחושת יבשושיות מסויימת, אבל אסור לשכוח שזו התוכנית הראשונה ועוד הכל פתוח. בסה"כ אני יכולה לציין כמה נקודות לחיוב: 1. בתוכנית הזאת יש דגש על מקצועיות ועל שירה נטו, לא על מראה חיצוני, לא על גיל ולא על סיפורים אישיים! למרות שאנחנו הצופים מקבלים סקירה (לפעמים סוחטת דמעות) על חייו האישיים של כל מתמודד ומתמודד, השופטים לא שומעים את הסיפורים לפני שהמתמודדים מתחילים לשיר, וכך אינם יכולים להיות מוטים לטובת מועמד מסויים, רק מפני שסיפר שהיה נרקומן בעבר, שהחלים מסרטן או שאביו נכה צה"ל משותק בכיסא גלגלים. 2. המנטורים לפחות בשלב זה אינם מעיקים, אינם רבים ביניהם כמו ב"כוכב נולד" והרבה יותר נותנים כבוד למתמודדים. מי שאינו מתאים מבין זאת תוך כדי שירה, כשאף מנטור אינו לוחץ על הבאזר. נראה לי שאביב גפן הולך להיות המנטור הכי מעניין, כי הוא מאוד מקצועי, אבל יחד עם זאת מאוד "פלפל". 3. יפה שאיפשרו למתמודדים לשיר באנגלית ולא כובלים אותם לשירה בעברית. אין מה לחשוש שהתוכנית תאבד מצביונה הישראלי, מכיוון שעדיין הרוב הגדול שרים בעברית, אבל המעטים ששרים באנגלית מביאים לתוכנית משב רוח רענן. ובאמת, למה לא לאפשר לאנשים לשיר בשפה שהם מתחברים אליה יותר? חוצמזה, כמה עוד אפשר למחזר את אותן בלדות מרגשות בעברית של ריטה, קרן פלס, מירי מסיקה, עמיר בניון או עידן רייכל, שכבר נטחנו עד דק ב-9 העונות של "כוכב נולד"? יפה שב"The voice" העזו קצת לצאת מהביצה המקומית, שאנחנו כל כך נהנים להתבוסס בה! 4. נעים לראות שהמנחה נמצא בשוליים, אינו נדחף ואינו מעיק. נמאס כבר מצביקה הדר עם החיוך המזה זה מבסוט מעצמו, שכל הזמן מנסה להיות במרכז תשומת הלב, מעביר דאחקות חבוטות ומנסה לשחק אותה עממי! הכי אהבתי את קטלין, נועה, גילן ורז.
