היחס לאבות האומה בתנ"ך ואצל חז"ל

אתה רק מחזק את טענתי

בשלושת המקרים שהבאת זה התנ"ך שטוען בפירוש שהם חטאו. לא הבאת מדרשי חז"ל לכאן או לכאן - כך שלא ממש התייחסת לנקודה שהעליתי. לגבי שלמה כתוב בתנ"ך (מלכים א י"א) וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת... וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה הָרַע, בְּעֵינֵי ה' ואצל דוד (שמואל ב פרק יא) וַיִּשְׁלַח דָּוִד, וַיִּדְרֹשׁ לָאִשָּׁה; וַיֹּאמֶר, הֲלוֹא-זֹאת בַּת-שֶׁבַע בַּת-אֱלִיעָם אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי. וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים וַיִּקָּחֶהָ וַתָּבוֹא אֵלָיו וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ... וַיֵּרַע הַדָּבָר אֲשֶׁר-עָשָׂה דָוִד בְּעֵינֵי ה'. ואצל משה (במדבר כ יב): וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, יַעַן לֹא-הֶאֱמַנְתֶּם בִּי, לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת-הַקָּהָל הַזֶּה אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-נָתַתִּי לָהֶם. הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר-רָבוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-ה' בדוגמא שאני הבאתי עם רבקה ועשו, לפי פשט המקרא היא עשתה מעשה רמייה, בעוד שעל פי מדרש חז"ל היא עשתה מעשה מופת וצדק.
 
למעלה