היי חברים

תגובה נמחקה בשרשור זה

אני לא מוכנה שיהיו על גבי דפי הפורום שימוש במילים שאני אפילו לא אטרח לחזור עליהם.
זכרו שיש בני אדם מאחורי ההודעות ויש להם רגשות וגם אם זה לא היה נגדם ודווקא נגד מי שהם כתבו עליו-עדיין מדובר בקרובי משפחה שלהם ויש לתת כבוד.
 

mykal

New member
אם את מכירה אותו
קראי לו לשיחה, ותאמרי בדיוק את מה שכתבת כאן.
תגידי לו, --אני מבקשת להבין למה את מסכים לדחות אותי ואחים שלך
בחגים--ולהיות שם-בצד שלה--האם הם כן נתנו לך?

מבינה אותך--שאת רוצה לעזור--אבל האמת--
מה שהם בקשו ממך זו לא עזרה--זה לחנך אותם לניצול,
עזרה היא לא לתת הכל ולותר על עצמך ועל ילדים אחרים.
אז את הצער אני מבינה---אבל תדאגי לעצמך--כי הם לא ידאגו לך.
 
לדעתי את כן צריכה לעזור לו, אבל לקחת בחשבון גם את האחים
כלומר, אם יש באפשרותך למשכן את הבית תמורת 800000 ש"ח, אז הוא יכול לקבל רק שליש מזה (כ-265000), כדי שבבוא העת גם אחיו יוכלו לקבל עזרה זהה.
את יכולה להבטיח את כספך על ידי כך שתררשם על שמך בטאבו הערת אזהרה בדירה שירכשו.
 

mykal

New member
וואוו,
עצוב היה לקרא את סיפורך,
אני מבינה את הכאב הגדול מהנתוק מהבנות.
אבל בהתיחסות לסיפור הייתי מחלקת את דברי לשני נושאים--
הראשון---הנתק מהבנות, כמו שאני מבינה זה המצב,
ובמקום להלחם על הצדק ועל הקשר, מצב שהתפתח עם השנים-
היה צריך טיפול משפחתי, והן זקוקות לטיפול פסיכולוגי למצבן,
כל עוד אביהן חי, (ולא משנה מצבו) זה לא יקרה.
מציעה לך להרפות, לשחרר, לא ללחוץ על קשר, כי זה מעצים את הנתק,
הן למדו לאיים עליך בנקודה הרגישה הזו,

כשיראו שאת לא נבהלת, ואת לא כמהה לקשר המעוות הזה, הן בעצמן יבנו את הקשר מחדש,
לכי את לאיש מקצוע שיכון אותך איך להגיב בלי להפגע, ולא לכאוב.
הענין השני---כתבת בדידות--
את לא כתבת אם יש לך משפחה, הורים אחים, אם יש לך חברים,
האם את עובדת-יש לך תחביבים, תני לעצמך את הזכות, להנות,
לבנות חברה מסביבך, לצאת לספורט לטיולים, למצוא בן זוג,
את הבדידות את יכולה/צריכה להוריד ממך, ברגע שלך יהיה טוב,
ותשדרי פחות כאב ובדידות, יש סיכוי שגם הבנות שלך
יחזרו לקשר איתך,
חבל להלחם על מה שאי אפשר, צריך לבנות את מה שכן ניתן
וזה לבנות חיים עשירים לעצמך-וללא בדידות.
 
מסכימה איתך...

ההורים שלי היו פה קצת לפני מעבר הדירה ולמרות שממש השתדלתי לא לארוז כשהם באיזור כי מכירה אותם- עדיין קיבלתי הערות של "למה את מוסרת את זה? תשמרי!" על כל שטות בערך.
&nbsp
שונאת שמתערבים לי לכן גם לא רציתי לארוז כשהם באיזור.
 
וואו סיפור לא פשוט

אני חושבת שאולי כדאי להזמין כל אחת מהן ואז ביחד לשיחה איתך. לדבר על מה שאת מרגישה ולשתף שהיית שמחה לחדש את הקשר איתן כי את מתגעגעת.
תהיי שם בשבילן, תקשיבי להן, תשתפי אותן.
 
אני במעבר הזה פשוט נפטרתי מכל כך הרבה דברים

ברמה שבעלי חשש שאיפטר גם ממנו ומהילדה
יש לנו פשוט מלא ציוד ואני גם בעלת עסק קטן אז בכלל יש מלא ציוד אז נפטרתי מכל מיני דברים כמו משחקים שהיה לנו בכפילויות (משחקים דומים על אותו עיקרון- כמה משחקי השחלה ילדה אחת צריכה?!) והעברתי הלאה מלא דברים. היא רצתה שאמכור הכל אבל יש דברים שעלו לי 4 דולר...בכמה כבר אמכור את זה? לא שווה את ההתעסקות! ואם מכרתי דברים- התווכחה איתי שזה זול מידי והיא לא מכירה את המחירים פה...
 

mykal

New member
יכול להיות, לא יודעת,
עוד פחות יעיל בעיני, כי מה מרויח מזה?
ואז בעצם הוא הופך להיות כל מה שהוא רואה בחמותו.
 

yeshpitaron

New member
אני חמות טובה כשצריכים אותה וצריכים הרבה

ואומרים תודה ומעריכים ומכבדים אבל כשמגיע רגע האמת על הצורך להיות או לחוות, אני בחוץ. למשל, יום הולדת לנכדים לא מוזמנת. גם שהתלוננתי והערתי ושאלתי אין. מתנות שקניתי לא קיימים. משחקים גם היקרים והמועילים? אינם. יש רק את המשחקים של הצד שלה וכל השאר שלי? לא יודעת היכן הם. שאלתי וגמגמה...בגדים? מותגים או לא מעט או הרבה, אין. נעלמו מעיניי וכל בגד שלובשים הנכדים שואלת (כן גם לקבל מידע) זה מסבתא שניה אומרים לי. אני מספרת כמה עלה לי שלא יחשבו שזה ממכירות חיסול או זול מהשוק או נקנה כלאחר יד אבל מתנות שלי לא שוות ולא משנה מה.
הדבר הכי עצוב, לעבור דירה ולבקש ממני עזרה וכשאני מסייעת הרגשתי סטירת לחי, כל הצעצועים והבגדים של הנכדים הם נטו של הצד שלה ואף אחד לא שלי. כאילו ביקשה למחוק מהם כל מה שקשור אלינו. כלום כלום אף לא סיכה...שאלתי ולא היה מענה. הייתי עם פרצוף חמוץ יממה תוך שעזרתי והיא עוד שואלת: "למה את עצובה? רע לך או עשינו משהו שפגע?"
היא מתייחסת אלי יפה מאוד אבל בנוגע לנכדים עושה הכל שלא יהיו מחוברים מידי. (משום מה הם מכורים אלי. ככל שהם מרחיקים אותי מהם מסתבר, הם מתנפלים עלי ברגע שרואים אותי . גם אם הוריה שם, האחים שלה או אחותה הם מושיטים לי יד ועוזבים אותם ואני רואה את תגובותיהם ונאלצת להתרחק לא להביך איש).
אז תודה על היחס והכבוד והדאגה אבל העובדה שמעולם לא הוזמנתי לימי הולדתם והורייך כן, והעובדה שלא השתמשת ואחסנת והעלמת מתנות שלי ושל הורייך לא, וכשעברת דירה אף לא מזכרת אחת ממני אליהם, כלום לא שווה. וזה פגע בי מאוד.

היא שואלת ולא מבינה למה עצוב לי....אבל אמרתי וזה לא חלחל
 
חחחחחחח.....
וברצינות.
חמותי במצב מעולה. בייחוד שרירי הפה , לשון הרע , שמיעה אבסולוטית !
התחלתי לחשוש שבאמת אני אגמור לפניה ... ):
אולי עדיף להתגרש ולמצוא יתומה או לכל היותר חמה פחות פטפטנית....
 
כן. בפרט כשהבן שלך אומר שתיכנסי. זה גם הבית שלו

להורים שלה אין פחד. הם מזמינים את עצמם, ואז נכנסים ושמחים ונהנים.

גם אם כלתך לא נורא רוצה את נוכחותך, אז מה? זה לא רק הבית שלה. את חושבת שהנכדים נהנים מהנוכחות שלך שם? הבן שלך הזמין אותך? אז כנסי ותשמחי איתם.

קצת בטחון עצמי. הבאת כיבוד? אל תעמדי כעני בפתח. תיכנסי, תגידי מזל טוב בקול רם, תחבקי את הילד. אפילו אם את נכנסת רק לחמש דקות - תיכנסי כמו סבתא אהובה. לא כמו השליח מהסופר...
 
על ביקורת וחוות דעת


לפעמים חוות דעת נתפשת כהבעת ביקורת ואנשים מטבעם לא אוהבים שמבקרים אותם.

על אילו דברים אתם מבקרים את הכלות/חמות/גיסים/חתנים
 

נומלה

New member
אני רק הערה
גם אם נכון בעינייך שבזוגיות צריך לשמור על פרטיות מסויימת, את לא יכולה להגיד לילדייך מה לעשות עם הזוגיות שלהם. ובהשלכה לכותבת שהתחילה את השרשור: היא איננה יכולה לבוא לבנה עם הטיעון שלך. או שזה בא ממנו, ונמצא בינו לבין אשתו, או שלא. לא מקומה של אימו לבוא אליו ולהגיד לו משהו כזה.
 
עושה את החג אצל..... נכון.. ניחשתם נכון...

אני עוד פה . חמותי עוד שם ואנחנו נפגשים בשולחן החג עם האוכל האשכנזי המאוס שלה. אציין רק שגם אני אשכנזי אבל חמותי אפילו שניצל מצליחה לשרוף והיא עוד מגישה אותו !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מחכה שהחג יעבור ושהם לא ירצו לבוא לסוכות.
מקווה שהשנה הם פחות ישגעו את השכל היא ובעלה הנכה רגשית . . .
שנה טובה !
 
למעלה