קודם כל, בתור אחד מפולטי השטויות
המרכזיים בפורום הזה הייתי מציע לך לקחת פסק זמן קצר ולהקשיב לעצמך. הפחד המובנה במדינות ערב מפני מלחמה עם ישראל הושרש ב ע ק ב ו ת מלחמת ששת הימים, אם אתה זקוק לתקציר המלחמה אשמח לתת לך אותו, על אף בורותי המתקדמת. מצרים, סוריה ולבנון הן תומכות טרור פעילות לכל דבר ועניין - מי שנותן יד לארגונים כמו חמאס, הג'יהאד האיסלאמי, חיזבאללה וכדומה הוא תומך טרור מובהק. את סעודיה ועיראק אנחנו פשוט לא מעניינים, הם מתעסקים בשלהם בלי הצורך לתלות בנו כל אשמה אפשרית. ירדן כיום תלויה יותר מדי בהסכמי סחר איתנו ועם המערב בכלל, כך שהטרור ירד מראש סדר היום כמה מקומות אחורה - וגם שם, כזכור, יש 60% ומשהו פלסטינים שהיו רוצחים אותנו בשמחה ובששון. אבל חבל שלא להזכיר את המקלט שהעניקה הממלכה ההאשמית בזמנו לאש"ף, כשזה התאים לה.
אצל הערבים, לא משנה מה דעת הקהל ברחוב אומרת - משנה מה המנהיג מחליט, והפגנות אנטישמיות ואנטי ישראליות זועמות היו לכל אורך השנים בקהיר בימי מובארק העליזים, והרי זה פלא - אף טיל לא נורה מעבר תעלת סואץ לשטחנו. כך גם בסוריה, ובלבנון - אף על פי ששם חיזבאללה מחזיק את האצבע על ההדק. אצלם פשוט אפקט הפחד גדול וטרי מאצל אחרים, אז על אף הפונדמנטליזם הם שולטים בעצמם.
אין שום סיבה שבעולם לוותר כהוא-זה על סנטימטר אחד ויחיד לטובת "מדינת" פלסטין - ניסינו את זה כמה פעמים יותר מדי ובכל פעם אכלנו חרא. ולמה? כיוון שתאוות הרצח המושרשת בחינוך הממלכתי הפלסטיני כלפי ישראלים ויהודים לא תאפשר יותר לעולם דו קיום בשלום. ממי שהמציאו את פיגועי ההתאבדות אין סיבה לצפות לפשרות. אז נמשיך לחיות על החרב, אין מה לעשות. הפלסטינים לא יכולים לאיים על קיומנו בשום אופן, מקסימום להוות מטרד ובמטרדים אפשר לטפל. זה מה יש.