אוי, באמת....
זה כבר כמעט ילדותי, הטענה הזו.
התנהגות של בן-אדם זה לא "כימיה". אם מישהו שואל אותי "מה זה כימיה?" אני לא יכול להצביע על התנהגות של בן-אדם ולהגיד לו "הנה". זה יהיה תיאור מאד מאד גרוע של המושג "כימיה", ולכן זו תהיה תשובה מטעה לשאלה "מה זה כימיה?". ספר הלימוד לכימיה שיש לי על המדף בכלל לא מזכיר התנהגויות של בני אדם.
יש לך תשובה רצינית יותר?
אתה כנראה מבלבל בין דברים לבין שמות והגדרות. דברים (כמו שאול מופז, או ספרי לימוד בכימיה) קיימים פיזית ביקום וניתנים לתצפת. שמות והגדרות (כגון "נפש" או "כימיה") קיימויםרק בעולם המושגים האנושי, ומהווים קווי-תיחום נוחים עבורנו*.
השאלה אם נפש קיימת או שהיא "רק כימיה" איננה שאלה טובה, כי התשובה יכולה להיות "גם וגם". עדיף לשאול אם המושג "נפש" עוזר לנו להבין יותר טוב את המציאות או לא. לדעתי התשובה היא "לא", ולכן אני לא משתמש במושג "נפש", אבל זה לא הופך את המושג לקיים פחות מאשר המושג "כימיה". וכאמור, המושג "כימיה" כשלעצמו הוא די בעייתי, וקשה להגדרה.
* אפשר לטעון שאם המושגים הללו קיימים במוחנו הרי שהם קיימים גם "בעולם", כי המוח שלנו הוא חלק מהעולם. זה לגיטימי וטכנית נכון, אבל לא מאד שימושי, כי אז כל דבר שעלה במוחו של מישהו הוא קיים. במובן זה, "אלוהים" קיים וגם "דרקוני-מלאווח צינוריים" קיימים. זה כבר דיון שלם ומייגע במשמעות המילה "קיום" שאני מקווה שאף אחד לא רוצה לנהל פה.