מצורפת טיוטה ראשונה של תלונה
קודם כל - תודה למגיבים שמחזקים ומעודדים
מצורפת טיוטה ראשונה של תלונה
בכותרת רשמתי בינתיים מח"ש; מי שסבור שזו לא הכתובת - שלא יתייחס לפי שעה לנקודה זו
ב"ה
לכ' המחלקה לחקירת שוטרים
הנידון: תלונה על השוטר מר ******
שלום רב
בזעזוע גדול, שרשמו טרם פג, אני רושם את התלונה הנוכחית, שעניינה הוא התנהגות בלתי ראויה בעליל - שלא לומר נפשעת - של שוטר. אני בורר בקפידה את מילותיי, כי לולי עשיתי זאת, היו מילים חמורות הרבה יותר - אך גם קולעות יותר - שיתארו את העוול שהשוטר גרם לי, מתוך זדון ורוע לב מובהקים.
אני חש שנפלתי קרבן לתרגיל 'עוקץ', ביטוי ששייך בדרך כלל לאותו העולם, שרשויות החוק נלחמות בו. ברם; הפעם הדבר נעשה על ידי שוטר במדים, אשר אמור להוות סמל ליושר ולנקיון כפיים.
וכך אירע המקרה:
א. בתאריך 25 לאוגוסט 2013 נסעתי ברכבי בשד' לכיש בקרית גת, והתקדמתי לעבר מעבר חציה. לא היו מכוניות סמוכות אליי, הייתי שליו ומפוקס, מהירותי היתה איטית (ממילא יש פס האטה לפני המעבר), ולא סיכנתי איש.
אחרי המעבר עמדה תחנה ניידת של משרד התחבורה לבדיקת תקינות רכב, ושוטר הוריד מכוניות לצד הדרך. השוטר עמד מצדו השני של המעבר, בערך עשרה מטרים ממנו.
כשהתקרבתי למעבר, פרץ השוטר לכביש וחסם את דרכי. בתנועות ידיים נמרצות הפנה אותי ימינה לצד הדרך (יש שם מפרץ חניה).
צייתתי לו כמובן; לא הסרתי עין מתנועותיו האינטנסיביות - שלא לומר אגרסיביות - והתקדמתי על פני מעבר החציה, ומיד אחריו ימינה, עד לעצירה.
כשעצרתי ניגש אלי ואמר לי בנימת ניצחון ובשמחה עצורה: אתה יודע שעכשיו חסמת הולכת רגל שעברה את המעבר? הייתי המום; המילים נעתקו מפי ושניות ארוכות לא דיברתי מאומה.
אח"כ חייכתי. חשבתי שהוא צוחק; הלא הוא עצמו כיוון אותי!...
לבסוף אמרתי לו: לא ראיתי שום הולכת רגל, אבל איך אראה כשאתה מסיח את דעתי? (חששתי לתקוף אותו במישרין בסגנון "אתה אשם", כי פחדתי מתגובת נקמה).
אמר הוא: לא חשוב! אפילו מאה שוטרים מסמנים לך לפנות הצידה אתה צריך לראות הולכי רגל.
אח"כ חיכה שאעבור את הבדיקה, וכשיצאתי 'בלי שום נזק', פנה לרשום את הדו"ח. היה זה כעשר דקות עד רבע שעה אחרי האירוע, וכמה חבל! אילו היה רושם לי מייד, הייתי מוצא בלי קושי את הולכת הרגל המדוברת, כי האזור סביבנו פתוח ומרווח. כך אפשר היה להיווכח אם היא בכלל קיימת וכן לשמוע את עדותה שלה. ואכן - כששאלתי את השוטר, "בעצם איפה האישה הזו? היא עברה על ידנו?" הוא ענה לי שהיא הלכה לכיוון השיחים שבפארק...
אחרי זה הוסיף: אני יכול לשלול לך את הרשיון לחודש, אבל בגלל הטענה שלך שהסחתי את דעתך אני אסתפק בדו"ח של 500 ₪.
אמרתי: סליחה! אם לדעתך יש בטענה שלי ממש, אני רוצה לצאת בלי שום דו"ח.
אמר הוא: אני לא מסכים לטענה שלך, אני רק מקל עליך מפני שאתה טוען ככה.
ב. פה הגיע קטע חמור נוסף - רישום הגירסה שלי. גם כאן לימד אותי השוטר פרק בערמומיות ובחוסר תום לב.
בקטע ששמור לגירסה שלי השוטר רשם: "הסתכלתי על השוטר". אמרתי לו שהמשפט הזה בכלל לא מדויק, אז הוא הוסיף בשורה חדשה: המשפט הקודם לא מדויק לחלוטין. התחלתי להכתיב לו את גירסתי אך אחרי שני משפטים שהם הקדמה כללית בלבד (איך שהתקרבתי למעבר מרוכז בנהיגה וכו' כדלעיל) הודיע: זהו, נגמר המקום...
אמרתי לו בשקט: אדוני, אני מבקש שתכתוב את גרסתי.
אמר השוטר: אתה לא תמלא לי כאן ארבעה חמישה עמודי פוליו.
אמרתי לו: בבקשה אל תעשה ליצנות מדבריי; יש לי עוד ארבעה חמישה משפטים.
אמר הוא: יש לך עוד ארבע חמש מילים.
אמרתי שירשום שהוא לא כתב את גרסתי כי נגמר לו המקום.
מאוחר יותר נודע לי מאתר וואלה באינטרנט (רשמו בגוגל: איך מבטלים דו"ח נהיגה לא מוצדק), כי
"כאשר שוטר עוצר נהג בטענה כי ביצע עבירת תנועה, הוא מחויב לדרוש את גרסתו של הנהג. גרסה זו נרשמת על גבי הדו"ח והעתקה נמסר לנהג. לגרסת הנהג מייד לאחר ביצוע העבירה יש חשיבות רבה, שכן היא נתפסת כאותנטית, מאחר ולנהג לכאורה, אין די זמן לנסות ולהמציא גרסה שתצדיק את מעשיו. כמו כן, על השוטר מוטלת החובה לרשום את גרסת הנהג בדיוק כפי שנאמרה ולהחתים את הנהג על הדו"ח, פעולה שמשמעה הסכמה לנאמר בו. ככל שהשוטר לא מוכן לרשום את גרסת הנהג, עומדת לאחרון הזכות לדרוש לרשום בעצמו את הגרסה על גבי הדו"ח. אם גם לכך השוטר מסרב, אין לחתום על הדו"ח."
האם השוטר לא הכיר כל זאת? ואולי הוא הכיר, ודווקא משום כך לא רצה לרשום יותר?
ג. רצתי הביתה וצילמתי את הסרטון המצורף, שבו רואים היכן השוטר הזה עומד, ואיך הוא מסמן לנהגים שעוד בכלל לא הגיעו למעבר. שימו לב בבקשה איך שהוא קרוב למעבר, ומתחיל לסמן כשהנהג עוד נמצא בצד השני. עצרו את הסרט בשנייה ה-45 (שאז הוא מתחיל להניף ידיים). למי הוא מניף? לנהג שעוד נמצא בצד השני של המעבר. רוא גם באיזו אינטנסיביות הוא מסמן בידיו. הוא פשוט מצווה על הנהג: "סע"!
אלא שבמקרה הפרטי שלי הוא גם הוסיף לי דו"ח על כך שנסעתי...
איזו עורמה, איזה נצחון! תפארת ותהילה למשטרת ישראל!
לסיכום, שני דברים חמורים אירעו פה:
א. השוטר הנחה אותי בתנועות ידיו, ורשם לי דו"ח על כך שצייתתי להנחיה שלו.
ב. השוטר סירב לרשום את גירסתי.
אני טוען שלשוטר כזה אין מקום על הכבישים. הוא ממיט קלון וחרפה על המשטרה, ומבזה את המדים שהוא לובש.
אנא התייחסו למכתבי ועשו בבקשה את המוטל עליכם.
בכבו"ר -
*******
