הי תמר..

[shaichor]

כושי = שחור

כושי = זו מילת גנאי אם רוצים לכנות מישהו ככה, בלי גנאי, אומרים שחור.. לבנים ושחורים. זה לא קללה וזו לא העלבה..

 

[lala897]

דווקא האפרו אמריקאים

באמריקה תופסים את "שחור" black כהעלבה. זה נקרא שם מילת גנאי והם נורא מתעצבנים אם מישהו קורא להם שחור.

 

[© Tweety ©]

די!

חלאס שאומרים כושי זו מילת גנאי. ומתוקה השחורים נפגעים שמכנים אותם "ניגר" לא בלאק. סבבה?

 

[tamarhp]

רגע, רגע

קודם כל - לדעתי דווקא "שחור" זה מעליב.. ומה זו האפלייה הזו? למה רק שחורים ולבנים? מה איתי? מה עם הורודים??

 

[lala897]

גם לי זה נשמע יותר מעליב

אבל מה אנחנו מבינות? רוצים שנגיד שחורים- אז נגיד שחורים. העיקר שיהיו מרוצים. ואת יודעת מה אפילו לא'כפת לך לקרוא לך וורודה.(מה את וורודה?) ולסינים ותיאלנדים נקרא צהובים. מה שvdrum או איך שקוראים לו, איזימן, וטוויטי רוצים. לא נריב איתם על זה נכון? רק כשבא לנו לעמבן אותם תפלטי את המילה כושית בטעות ואז.. וואו יהיה פה שרשור שלם שמתנפל עליך שאמרת כושית ושוב לא יהיה משעמם פה בפורום..

 

[lala897]

לעמבן= לעצבן.

 

[tamarhp]

דווקא אהבתי

את המילה "לעמבן".. נראה לי שאני אאמץ אותה!

 

[tamarhp]

תומר

מה רע בכושים? זו לא מילת גנאי ח"ו, זה פשוט העם שלהם!

 

[התולעת 1]

המילה כושית בלשון הקודש

אישה יפה כתוב אצל משה רבינו...כי אישה כושית לקח. כדי לא לעליב את שחומי עור ..לכן.קוראים להם כושי..הבנתה?

 

[masorti]

לי יש תמיהה...

הרי נאמר במפורש שאהרון ומרים נזפו במשה על כך שלקח אשה כושית. אם "כושית" = אשה יפה, אין בזה שום הגיון. וכי למה שהם יכעסו על כך שהוא הצליח "לתפוס בחכתו" בת זוג יפה? האם אתה מכיר אחים/אחיות המעדיפים שהאח שלהם יישא לאשה דווקא מישהי מכוערת? חוץ מזה, בטח מוכר לך "עבד מלך הכושי". אז מה? הכוונה היתה ל"עבד מלך היפה"?

 

[tamarhp]

מה??

"הרי נאמר במפורש שאהרון ומרים נזפו במשה על כך שלקח אשה כושית" וזה מנין? מרים דיברה על כך שמשה פרש ממנה, לא על זה שנשא אותה.

 

[masorti]

מה??

בואי ונקרא מה כתוב בתנ"ך: "ותדבר מרים ואהרון במשה על אודות האשה הכושית אשר לקח; כי אשה כושית לקח." (במדבר י"ב, א') ברור מהנוסח של הפסוק שהנושא הוא לקיחת האשה הכושית. בשום מקום אין רמז לדיון בשאלה ממי פרש משה ומתי.

 

[התולעת 1]

בפסוק נאמר

אני יפרש אהרון ומרים לא הבינו למה משה זה 40 שנה לא מתקרב לאישתו אז מרים אמרה הרי הוא התחתן אם אשה כושית(יפה) ואין כל הצדקה שמשה לא יתקרב לאישתו ואז התערב הקב"ה וגילה להם בעצם למה משה לא יכל להתקרב לאישתו "לא כן משה עבדי כי פה אל פה אדבר בו" כלומר משה היה היחיד מכל הנביאים שדיבר אם הקב"ה פנים בפנים. והיה חיב להיות נקי בכל רגע.

 

[masorti]

לא יודע מאיפה הפירוש שלך...

אבל איך להגיד בעדינות... הוא רחוק ת"ק פרסאות מהפשט של הכתוב. תקרא שוב את הפרק (ראה לינק למטה). ראשית, אין שום עדות בכתוב לכך שמשה התרחק מאשתו הכושית 40 שנה, ואפילו לא יום אחד. (וגם לא לפירוש שכושית=יפה) שנית, אין שום קשר בין הפסוק שאמר הקב"ה לבין הקשר בין משה לכושית. הנה לך הפירוש לפרשיה הזו, כפי שהוא ברור מהפשט של הפרק.. א. משה נשא אשה כושית (=שחורה). ב. אחיו ואחותו התעצבנו ונזפו בו על כך שנשא כושית. ג. הקב"ה כעס על כך שהם מעזים לנזוף באדם קדוש (כלומר: העבירה שלהם היא עצם העובדה שהתחצפו לאדם שדיבר אתו פנים אל פנים, בלי קשר לנושא עצמו), ולכן הוא העניש את מרים. שים לב למשפט "מדוע לא יראתם לדבר בעבדי משה".... כלומר: עצם ההתחצפות למשה היא העבירה. ד. בסוף הפרשה הקב"ה ביטל את העונש, כמתואר בפרק. לפעמים אין צורך להפליג בפרשנויות, ומספיק הפשט. נ.ב. 1. אם משה היה מנוע מלדעת אשה במשך 40 שנה כדי להיות נקי בכל רגע, האם זה חל גם על ציפורה? ואם כן, איך בדיוק נולד גרשום? (שמא מתחילים לספור רק ממתן תורה?) 2. למיטב זכרוני התורה ניתנה 50 יום אחרי יציאת מצרים. יוצא שכבר אז משה ראה את האל פנים אל פנים, ומאותו רגע היה חייב להיות נקי. וזה כמובן נכון לכל 40 שנות הנדודים במדבר. אז מדוע הוא לקח אח"כ אשה יפה, אם ידע מראש שלעולם לא יוכל לדעת אותה? והאם הוא הזהיר אותה מראש? האם היא הסכימה לתנאי זה?

 

[התולעת 1]

תגיד אתה קראתה את הפסוקים?

הקב"ה נזף בהם על אודות אשה כושית. יכ :חקל רשא תישוכה השיאה תודוא לע ,השמב ןורהאו םירמ רבדתו א,בי רבדמב .חקל ,תישוכ השיא ,עמשיו ;רביד ונב םג ,אלה--הוהי רביד השמב ךא קרה ,ורמאיו ב,בי רבדמב .הוהי {ס} .המדאה ינפ לע רשא ,םדאה לוכמ ,דואמ וינע ,השמ שיאהו ג,בי רבדמב תקרא משמאל לימין. אפילו שהתורה ניתנה 50 יום לאחר צאת ישראל ממצרים לא קרב משה לאישתו עד יום מותו. והבנים של משה נולדו לפני שהקב"ה נגלה למשה.

 

[masorti]

אתה כנראה לא קראת את הפסוקים...

כי אין שם שום דבר המרמז על מה שאתה טוען. ואיפה מצאת שמשה לא קרב לאשתו ממעמד הר סיני ועד למותו? אולי קרב ואולי לא קרב. אין שום מובאה בתנ"ך המדברת על כך.

 

[התולעת 1]

רגע רגע רגע רגע

כמה שאלות אתה מאמין לפרשני המקרה? 2.אתה יודע במה מדובר?

 

[הסמינר]

פרשני המקרא בדו פרשנויות מליבם

ואין לסמוך עליהם.

 

[התולעת 1]

ובכן יוחנן נמשיך.

הגמרא שלנו הרי למדת אפילו שידוע הכל היא מבררת את הכל. וכי לפני שביררו את הסוגיות התנאים והאמוראים האם לפני כן לא הניחו תפילין לא שמו ציצית הרי במעמד הר סיני עשו זאת. אז למה אומר הרמב``ם עשו כל זאת? אלא להעמיד את דבריהם בדרך בירור לכן שואלת הגמרא ``מאימתי קוראין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן`` והגמרא שואלת: ``תנא היכא קאי`` אתה מתחיל ``מאימתי קוראין`` מי אמר שצריך לקרוא בכלל קריאת שמע? למה? – בשביל שנדע שכל מה שאנחנו עושים יש לו מקור בתורה הקדושה שנאמר: ``בשכבך ובקומך`` ואחר כך בתורה שבעל פה מסבירה את כל מה שקבלנו מהר סיני. – אצלנו מבררים כל דבר.אבל לא ברחוב ולא בשכל ולא בלוגיקה המתקדמת – במקור. מתמודדים שם עם הסוגיות ויש סוגיות שאתה יודע שכתוב ``צריך עיון`` הדברים נשארים כמות שהם אבל אין לנו עדיין סתימותא.

 

[masorti]

רגע רגע, ואפילו שניים...

אם שאלתך היא האם לדעתי פרשני המקרא לעולם לא טעו.. אז התשובה שלילית. אין פה ענין של "מאמין" או לא. אני יכול לקרוא את הפרשנות ולהחליט האם לדעתי היא נכונה. עצם העובדה שפרשנים שונים פרשו אותם פסוקי בתנ"ך בצורות שונות - מוכיחה שפרשנים יכלו לטעות. חוץ מזה, אני מזכיר לך שמאז רב אשי ורבינא יש ירידת הדורות. ולכן, אפילו התפישה החרדית מסכימה שכל מי שחי אחריהם היה יכול לטעות. --- אני יודע במה מדובר. מדובר בפרשיה מהתורה שבה מתוארת הנזיפה שספג משה בגלל שהתחתן עם כושית. --- נ.ב. כדי לא להיכנס לויכוח על הצורך להכיר בתושב"ע ועל ההבדל בין יהודי לקראי, אעיר שתי הערות קצרות: א. המחויבות היא לציית להלכות שנקבעו בגמרא. המחויבות אינה להסכים לכל מה שנאמר שם כשאינו קביעה משפטית. זה בדיוק כמו שאתה מחויב לציית לחוקי הכנסת, אבל לא חייב להסכים לכל מה שכל ח"כ אומר בכל נאום. ב. הגמרא עצמה מניחה שחכמים יכלו לטעות בפסיקתם. ראה את "קרבן היעלם דבר".