המאורעות ההיסטוריים בתנ''ך תואמים א

[פגוש בדב שכול]

בעניין רבן גמליאל

כבר מיצית את נסיונותיך והעלת חרס. עיין גם כאן. ובעניין התעקשותך על יכולתך להסיק את המהירות הזויתית מגודלם הנצפה של הרדיוס המינימלי ומקסימלי, רק מחק קפלר וללא התחשבות בהשפעת השמש, אין זה מראה אלא על חוסר בגרותך בחשיבה פיסיקלית. אכן הייתי מצפה מהמתמתיקאי או פיסיקאי של הפורום שיגיב. ועד אז אני מפרש את שתיקתו כהודאה.

 

[Providence]

`אכן הייתי מצפה מהמתמתיקאי או

פיסיקאי של הפורום שיגיב. ועד אז אני מפרש את שתיקתו כהודאה` עד אז אני מפרש את שתיקתו כהסכמה. נסכם אפוא: גמליאל צטט ערך בבלי של ארך החדש ה_ממוצע_, ביחידות בבליות, וטען עליו שהוא _מינימום_. אולם המינימום האסטרונומי הוא 29 יום, 6 שעות, 35 דקות. "שש שעות" הקסם אינן עוזרות, ולא ברור מהן, שכן, אין יכלת לגלות חרמש אפילו בטלסקופ, פחות מכ- 11 שעות לאחר conjunction ואגב, דווקא קרבה של הירח (רדיוס מינימלי) מצריכה זוית גדולה יותר לצפיית חרמש, מכיוון שהצופה הארצי רואה חלק יותר קטן מדיסקת הירח. 972357O34IOD4

 

[פגוש בדב שכול]

אתה גאון

"השמש מצויה במרחק 150000000 ק"מ והיא "משפיעה" גם כאשר המולד מתרחש ברדיוס קצר ואולי "עוד יותר" באשר המולד מתרחש ברדיוס ארוך. אין השפעה כיוון שהכל כבר כלול בשקול, או הצג חשבון מפריך." א"כ, שהרדיוס הארוך שלך והרדיוס הקצר, לא נמדדו באותו חודש - אז בכלל גם חק קפלר לא שייך כאן כי אין זו אותה אליפסה. ודוק.

 

[לאברורלי]

צר לי לנג'ז שוב,

אבל ברמב"ם קידוש החדש ו ג: משיתקבץ הירח והחמה לפי חשבון זה עד שיתקבצו פעם שנייה במהלכם האמצעי תשעה ועשרים יום ושתים עשרה שעות מיום שלשים מתחלת לילו ושבע מאות ושלשה ותשעים חלקים משעת שלש עשרה וזה הוא הזמן שבין כל מולד ומולד וזה הוא חדשה של לבנה: ובהלכה א: בזמן שעושין על הראייה היו מחשבין ויודעין שעה שיתקבץ בה הירח עם החמה בדקדוק הרבה כדרך שהאצטגנינין עושין כדי לידע אם יראה הירח או לא יראה ותחלת אותו החשבון הוא החשבון שמחשבין בקירוב ויודעין שעת קבוצם בלא דקדוק ושעת קבוצם בלא דקדוק אלא במהלכם האמצעי הוא הנקרא מולד. א"כ הרמב"ם אומר במפורש שדברי ר"ג נסובים על המולד הממוצע.

 

[Providence]

`א"כ הרמב"ם אומר במפורש שדברי ר"ג

נסובים על המולד הממוצע` היכן? איני רואה שהרמב"ם מאזכר את ר' גמליאל, ואת טענתו "אינה פחותה". הרמב"ם, בן המאה ה-12, שחי כ- 1300 שנה אחר היפארכוס, אומר שהערך הבבלי 29 יום, 12 שעות, 793 חלקים (חלק - יחידה בבלית, ששעורה שלוש ושליש שניה) הוא הארך _הממוצע_ ("אמצעי" בלשונו) של החדש הירחי. הוא צודק, כמובן, כיוון שזהו נתון מאומת מזה 1300 שנה... 972357O34IOBD

 

[לאברורלי]

נכון, לא דייקתי.

הרמב"ם אומר שלחשבונינו שיעור כ"ט י"ב תשצ"ג הוא ממוצע. כלומר זה עומד בניגוד לטענתו של ר' דב (כפי שהבנתיה) שדברי ר"ג הם על השיעור המינימלי. אם הרמב"ם מכריע כדעה החולקת על ר"ג הוא היה צריך לפרש זאת, במיוחד לאור מה שכתב בסוף פרק יז מקידוש החודש: וטעם כל אלו החשבונות ומפני מה מוסיפים מנין זה ומפני מה גורעין והיאך נודע כל דבר ודבר מאלו הדברים והראיה על כל דבר ודבר היא חכמת התקופות והגימטריות שחברו בה חכמי יון ספרים הרבה והם הנמצאים עכשיו ביד החכמים אבל הספרים שחברו חכמי ישראל שהיו בימי הנביאים מבני יששכר לא הגיעו אלינו ומאחר שכל אלו הדברים בראיות ברורות הם שאין בהם דופי ואי אפשר לאדם להרהר אחריהם אין חוששין למחבר בין שחברו אותו נביאים בין שחברו אותם גוים שכל דבר שנתגלה טעמו ונודעה אמתתו בראיות שאין בהם דופי אין סומכין על זה האיש שאמרו או שלמדו אלא על הראייה שנתגלתה והטעם שנודע:

 

[Providence]

שים לב לדברי הרמב"ם שם (הלכות קדוש

החדש ו' ד'): "ושנת החמה, היא שלוש מאות חמישה ושישים יום ושש שעות" זו טעות. הרמב"ם סובר שארך השנה הוא 365.25 יום. כך חשבו האסטרונומים של יוליוס קיסר, ולכן הנהיגו שנה מעוברת של 366 יום כל שנה רביעית. אולם הסתבר שהיה בכך משום עבור יתר שעלה לכדי 10 ימים מיותרים עד 1582, כאשר נהיה ברור כי נקודות המפנה של קיץ וחרף מקדימות את התאריכים המתאימים (22 יוני, 22 דצמבר). בהתיעצות עם אסטרונומים נמצא כי ארך השנה הוא למעשה 365.2425 יום. גרגור השמיני נקט שני צעדים. הוא הורה בצו פאפאלי (אפיפיורי) כי ממחרת ה-4 באוקטובר יחול 15 באוקטובר(*), והורה כי כל שנה המתחלקת ב-4 תהיה מעוברת. שנה המתחלקת ב-100 לא תהיה מעוברת. שנה המתחלקת ב-400 תהיה בכל זאת מעוברת. (*) נשאלתי פעם מה ארע ב-10 באוקטובר 1582. למזלי ידעתי את התשובה. לא היה יום כזה. הזהרו אף אתם מ- trick questions כאלה... 972357O34IOBE

 

[לאברורלי]

לא הבנתי,

האם לקינוחו של שרשור אתה מביא אוסף צנוע של טעויות (מזעריות למדי) של הרמב"ם ? לעצם הענין, הרמב"ם עצמו מביא מחלוקת בכך: שנת החמה יש מחכמי ישראל שאומרים שהיא שלש מאות חמשה וששים יום ורביע יום שהוא שש שעות ויש מהן שאומרים שהוא פחות מרביע היום וכן חכמי יון ופרס יש ביניהן מחלוקת בדבר זה: (ט א) מדהים למדי, לא ? אלא שהקרדיט במקרה זה שייך לחכמי יון ופרס. האנקדוטה על אוקטובר 1582 מופיעה בחוברת של 'אל המקורות' - כפתיח למופת הלוח העברי. תמיד אמרתי שיש לך עתיד כמחב"ת.

אני מוצא שכלל לא מזיק להזכיר לך כפעם בפעם על קיומה של תיבת המסרים שלך.

 

[Providence]

`האנקדוטה על אוקטובר 1582 מופיעה

בחוברת של 'אל המקורות' - כפתיח למופת הלוח העברי. תמיד אמרתי שיש לך עתיד כמחב"ת` "מופת הלוח העברי"? הלוח העברי מבוסס על מחזור Meton, אסטרונום יווני בן המאה ה-5 לפנה"ס (800 שנה לפני הלל השני). כתבתי על כך במספר משפטים... 972357O34IOBF

 

[לאברורלי]

מפענח הבדיחות שלך

תוצרת גרמניה ?

 

[Providence]

?????????

 

[לאברורלי]

לאמור :

אין כל צורך להגיב על בדיחה - אלא אם כן אינך מבין אותה. עדכון קטן: נסיתי השבת ללמוד כמה מושגים על סוגיית קידוש החודש. והרי שללי. קושייתך שאין אור שמש על פני הירח עד 10.5 מעלות (כמדומני), היא למעשה טענת 'בעל המאור' שם. 'ואין כח העין שולט עליו עד שיגיע המרחק לי"ב מעלות ממעלות הרקיע'. וכן הפני יהושע שם מקשה על פירוש רש"י לסוגיא, וב'חזון איש' (קונטרס י"ח שעות) 'וזה אי אפשר כאשר יאמרו התוכנים'. כל הפוסקים, ללא יוצא מן הכלל, מאלו שטיפלו בסוגיה זו מביאים את כ"ט י"ב תשצ"ג כממוצע. (טור, רמב"ם, ועוד - בספר 'מגיד הרקיע' - ר' משה הסגל) לפי הכרותי את הספרים הנ"ל - ואינך חייב לקבל זאת - הם הבינו כך בדברי ר"ג עצמו.

 

[פגוש בדב שכול]

ראש השנה כ' ב'

"אמר ליה אבא אבוה דרבי שמלאי לשמואל ידע מר האי מילתא דתניא בסוד העיבור נולד קודם חצות או נולד אחר חצות א"ל לא אמר ליה מדהא לא ידע מר איכא מילי אחרנייתא דלא ידע מר כי סליק רבי זירא שלח להו צריך שיהא לילה ויום מן החדש וזו שאמר אבא אבוה דר' שמלאי מחשבין את תולדתו נולד קודם חצות בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה לא נולד קודם חצות בידוע שלא נראה סמוך לשקיעת החמה למאי נפקא מינה אמר רב אשי לאכחושי סהדי אמר רבי זירא אמר רב נחמן כ"ד שעי מכסי סיהרא לדידן שית מעתיקא ותמני סרי מחדתא לדידהו שית מחדתא ותמני סרי מעתיקא למאי נפקא מינה אמר רב אשי לאכחושי סהדי " נסכם: עיבור הלבנה - שש שעות. בזמן עיבורה היא נכסית לחלוטין. לידת הלבנה או "מולד" הלבנה, לאחר העיבור. זה הזמן המינימלי שבו מתחילים להגיע אי אלו פוטונים מהשמש לכדה"א דרך הירח. ואת הזמן הזה 'מחשבים' והוא הזמן שנקב ר"ג. והוא שווה לזמן מחזור + זמן העיבור. בפועל, אכן כפי שמוכח מגמרא זו, עוברות שש שעות נוספות מהלידה עד שהלבנה נראית.

 

[פגוש בדב שכול]

mathematical priori relationship

בסיכומו של דבר, הטענה היחידה שנותרה לפרווידנס היא על צירוף המקרים המוזר שיוצא שזמן מחזור מינימלי + זמן עיבור, שווה בדיוק נמרץ לזמן הממוצע הסינודי. ראה בדו-שיח זה דוגמא נוספת לצרופי מקרים מעין אלו במחזור הירח. אגב, פרווידנס, עדיין לא ברור לי, איזה זמן ידעו הבבלים? המינימלי או הממוצע? או שמא שניהם? התוכל להצביע על מקורותיך?

 

[Providence]

`בסיכומו של דבר, הטענה היחידה

שנותרה לפרווידנס היא על צירוף המקרים המוזר שיוצא שזמן מחזור מינימלי + זמן עיבור, שווה בדיוק נמרץ לזמן הממוצע הסינודי` לא מצליח לך, חרף כל הנכלולים. המחזור המינימלי הוא 29 יום, 6 שעות, 35 דקות, והוספת אותן "שש שעות" אינה מביאתנו למספר שנקב גמליאל 972357O34IOD3

 

[Providence]

`עיבור הלבנה - שש שעות. בזמן עיבורה

היא נכסית לחלוטין` זה מה שטוענת הגמרא `לידת הלבנה או "מולד" הלבנה, לאחר העיבור` מולד הוא conjunction, ואין הלבנה נראית אפילו בטלסקופ, טרם נוצרה זוית של 7 מעלות `זה הזמן המינימלי שבו מתחילים להגיע אי אלו פוטונים מהשמש לכדה"א דרך הירח` לנו יצא שמדובר בלא פחות מ- 11 שעות `ואת הזמן הזה 'מחשבים' והוא הזמן שנקב ר"ג. והוא שווה לזמן מחזור + זמן העיבור. בפועל, אכן כפי שמוכח מגמרא זו, עוברות שש שעות נוספות מהלידה עד שהלבנה נראית` rubbish. מינימום ארך החדש הסינודי הוא 29 יום, 6 שעות, 35 דקות, ודרושות לפחות 11 שעות עד שניתן יהיה לראות חרמש בטלסקופ כלשהו. 972357O34IOD2

 

[אמת הארץ]

רבן גמליאל

לפי הבנתי לרבן גמליאל היה לוח מולדות אמצעים מבריאת העולם כמו הלוח שלנו החשבון מתחיל ממולד של אדם הראשון ביום ו' י''ד שעות בראש השנה של שנה שניה למנין שאנו מונים. אגב חשבון זה מתאים עד כדי דקה למולד ממוצע אסטרונומי כיום בתוספת פרלקס של חודש ניסן (כי הוא ראש חדשים) בירושלים. הדברים "אין חדש פחות" פרושם, שאם יבואו עדים ויאמרו שראו ירח חדש לפי מולד הלוח הרי הם עדי שקר. מדוע? כי מולד אמיתי יכול להקדים את המולד הממוצע עד כדי 14 שעות ולא יותר. ולא יתכן בפועל לראות ירח 14 שעות אחרי המולד. אומנם אנו נוקטים להלכה 6 שעות. אלא יש לכך סיבות. ואין כאן מקום להאריך.

 

[Providence]

אתה מנסה לבלבלנו.

כבר ראינו בויכוח זה כי ה- record times לצפיה בחרמש חדש הם מעל 12 שעות לאחר המולד האסטרונומי, לעין המסתיעת בטלסקופ, ומעל 15 שעות לעין ערומה. עכשיו צצת עם 14 שעות (ואתה מאזכר את שש שעות הקסם של פגוש בדב שכול, וטוען שאינן מציאותיות). כל הערכים שצוטטו כאן (12 שעות, 15 שעות, 14 שעות) _אינם_ מונעים משני מולדות סמוכים הנצפים בעין, להיות מרוחקים זה מזה 29 יום, 6 שעות, 35 דקות. לא יתכן שבית-דין ידחה עדות ראיה בפעל של עדים, על סמך הערך שצטט גמליאל. גמליאל צטט ערך בבלי _ממוצע_, ביחידות בבליות וטען עליו שהוא _מינימום_. אין מופת.

 

[אמת הארץ]

רבן גמליאל

אתה כנראה לא הבנת אותי. המופת הוא לא בידיעת תשצ''ג חלקים אלא בלוח מולדות אמצעים קבוע מבריאת העולם ועד עשכיו אשר מתקיים לאורך כל ההיסטוריה של עם ישראל כפי שהיא מוזכרת בתנ''ך, בגמרא ובמדרשים לפי כרונוליה מקובלת לפי סדר עולם (אבל לא לפי כרונולוגיה של היסטוריונים). לפי לוח זה אכן ט' באב של חורבן בית ראשון בשנת 3339 וכן של בית שני בט' אב בשנת 3830 היה במוצאי שבת, פטרתו של משה רבנו בז' אדר ב' שנת 2489 בשבת, תקופת שמואל של ניסן בשנת יציאת מצרים 2449 ערב ראש חדש ניסן בתחילת יום ה', מולד יציאת מצרים (אחרי שממעטים ג' ימים של חושך מוחלט שבהם הזמן נעצר לגבי ימי שבוע אבל לא לגבי ירח) ביום ד' בצהרים ועוד אין ספור פרטים אסטרונומיים שאין כאן מקום להציגם. ואם תרצה, אציג אותם בדף הבית שלי. ובאשר לרבן גמליאל. הוא לא היה לוקח עדות ראית ירח מחודש קודם ומחבר אליה 29.5 ותשצ''ג חלקים, שהרי יתכן שראיה קודמת היתה מאוחרת וזאת מוקדמת. ועוד, הרי הוא בעצמו אמר בראש השנה כ''ה ע''א "פעמים שבא בארוכה ופעמים שבא בקצרה", כלומר יכול להיות הפרש בין מולד למולד ארוך מממוצע ויכול להיות קצר מממוצע. אלא רבן גמליאל ידע את הזמן של מולד ממוצע מראש. כיצד? כפי שכתבי. שהיה מחשב מספר שנים וחודשים ממולד אדם הראשון, מכפיל את מספר החדשים ב29.5 יום ותשצ''ג חלקים ומחבר אותם למולד של אדם הראשון. ולשם כך היה צריך לדעת את המספר המדוייק של תשצ''ג חלקים. וזאת מסורת שהיתה אצלו מבית אבי אבא. ולא כתב כל האריכות הזאת אלא ברמז. ומדוע נקט בלשון "אין פחותה"? שאם יבואו עדים יאמרו שראו לבנה חדשה לפני זמן של מולד הממוצע, הרי הם עדי שקר. כי מולד האמיתי יכול להקדים את מולד הממוצע עד כדי 14 שעות בלבד. ואין ירח נראה תוך 14 שעות ממולד אמיתי.

 

[דב מאיר]

300 שנה

הלל שהיה המקור לדברי רבן גמליאל חי אחרי היפרכוס 100 שנה ולא 300 שנה. ההסתמכות על טקסט משובש מלפני 1800 שנה כדי לעקר את דרי רבן גמליאל למרות הדיוק הרב של המספר המשקף בדייקנות את החודש הסינודי היא בגדר עלבון לשכלך המסרב להכיר בעובדות. סבורני שהערכתך אודות המקור היווני... גרועה עבורך לא פחות. הרי אתה מכחיש מכל וכל כל טרנצנדנטיה היינו אתה בעצם מניח את המבוקש.