המאורעות ההיסטוריים בתנ''ך תואמים א

[פגוש בדב שכול]

אתגר בשבילך פרווידנס

באותו מאמר נזכרו 4 פקטורים המשפיעים על הויזאביליות של חרמש הירח. אני חלש בחישובים וגם אין לי זמן לכך. אבל בשבילך פרווידנס, חישובים ומספרים הם פיס אוף קייק. אז נסה אולי לשחק עם הפקטורים האלה. אולי תהיה הראשון שהוכיח שר"ג ידע דבר שלא נודע עד היום לא לבבלים וגם לא לצרפתים.

 

[פגוש בדב שכול]

טל"ח - ראיית הירח התכוונתי ולא השמש

 

[Providence]

"כן אני מבין שאתה סתם מתווכח"

פחות או יותר הוצאת מלים מפי. התכוונתי לומר שלעולם לא תביא עצמך לטעון משהו זולת `ר' גמליאל אינו יכול להמצא טועה` "אז מדוע הכרזת בנחרצות כזאת שראיית השמש _אינה_פחותה_ מ20 שעות?" מקריאת חמר במספר אתרים. רובם איסלאמיים. "מעולם לא טענתי שיש לי ראיות לגבי השש שעות. טענתי רק שלך אין סתירות לכך. והוכח שכך הדבר" לא. אין שום אפשרות לראות לבנה בת שש שעות מכדור הארץ. מן החלל - כן. מכדה"א - לא. `יש עליך לתקן יותר ולהחליף את ה20 שעות ב 12. שכן נראה כבר פעם הירח ע"י טלסקופ (ולאו דוקא טלסקופ החלל אלא אולי סתם טלסקופ ביתי) לאחר 12.1 שעות` לא. אלה אמנם לא טלסקופים של NASA, אלא טלסקופים של חובבים רציניים, עם כח הגדלה של 200 ויותר. מעולם לא נצפתה לבנה חדשה בת פחות מ- 15.5 שעות בעין ערומה `א"כ מצד הזויות זה אפשרי אלא שצריך לחדד את הראייה` לא. קרא כאן: http://moonsighting.com/sc_of_ms.html Until this angle becomes 7 degrees, no light of sun reflected by the moon can come to the earth, because of the mountains on the surface of the moon that block the sunlight (Danjon 1932). This angle must be at least about 8.5 degrees for the sun's light to reflect from the moon making a thin crescent that can be spotted with high-powered telescopes. For naked eye, this angle must be at least about 10.5 degrees מחשש שהטקסט הדו-כיווני לא יציג את המספרים כהלכה, אני שב ומציינם: בזוית קטנה מ- 7 מעלות - אין כלל החזרת אור בכוון כדה"א הזוית צריכה להיות לפחות 8.5 מעלות לערך כדי שהחרמש יהיה ניתן להראות בטלסקופ חזק הזוית צריכה להיות 10.5 מעלות לערך כדי שהחרמש יראה בעין ערומה `ור"ג כנראה דיבר על המינימום שבמינימום האפשרי בכלל. ע"י טלסקופ (אם כי גם בזה יש דיון - מה לגבי הרואה את הלבנה בעששית) או ע"י איזה סופרמן עם עיני ינשוף` לא. משקפות פרימיטיביות לא נבנו אלא למעלה מ- 1500 שנים מאוחר יותר, והרי המקור שציינת אומר שמעולם לא נצפתה לבנה צעירה מ- 12.1 שעות בעזרת טלסקופ. 972357O34IOBA

 

[פגוש בדב שכול]

לא הבנתי

את החישוב. איזו זוית? וכמה זמן דרוש עד שמגיעים ל 7 מעלות? והאם כל פני הירח הפונים אלינו מלאים בהרים? "משקפות פרימיטיביות לא נבנו אלא למעלה מ- 1500 שנים מאוחר יותר" - נו ובכל זאת ר"ג ידע את זמן המינימום גם בלי משקפת. "שמעולם לא נצפתה לבנה צעירה מ- 12.1 שעות בעזרת טלסקופ. " - האם אתה מוכן לשים את כל כספך שגם לא תיצפה?

 

[פגוש בדב שכול]

בעצם, אתה יודע מה?

ר"ג לא אמר שאחר שש שעות מחידושה ניתן לראות את הלבנה. מה שנאמר בגמרא הוא ששש שעות "מיכסי סיהרא". דהיינו - שש שעות הן עדיין זמן "עיבורה" והיא מכוסה לחלוטין. כעובר הנכסה בבטן אימו. ואז לא מגיע ממנה לכדה"א אפילו פוטון אחד של אור השמש. אחר שש שעות מתחילים להגיע מספר פוטונים - ואז היא אינה מכוסה אלא זה אנו שלא רואים.

 

[Providence]

"לא הבנתי את החישוב. איזו זוית?"

הזוית אשר בין הישר ארץ-שמש לבין הישר ארץ-ירח. "וכמה זמן דרוש עד שמגיעים ל 7 מעלות?" It depends מסלול הירח סביב הארץ הוא אליפטי, כמו אצל כל הפלנטות. המרחק המינימלי הוא 225000 מיל. המרחק המכסימלי 255000 מיל. חוקי קפלר אומרים שרבועי זמני מחזור פרופורציונים לחזקה שלישית של הרדיוס. זה אמנם נאמר על פלנטות שונות, אולם נדמה לי כי אפשר לומר זאת על אותה פלנטה (ומכל מקום, תקף החק השני האומר שהרדיוס-וקטור "סורק" שטחים שוים בפרקי זמן שוים). זה אומר שתנועת הירח מהירה יותר כאשר מרחקו מכדה"א קטן יותר. מנת המרחקים, היא 255/225. חזקת 1.5 של מנה זו (כדי לחלץ את יחס זמני המחזור, וכפעל יוצא, את יחסי המהירויות), היא 1.2 בערך. כלומר: מהירות הירח כאשר הוא מצוי במרחק המינימלי מכדה"א, גדולה בכ- 20% ממהירותו כאשר הוא מצוי במרחק המכסימלי מכדה"א. ארך החדש הסידראלי (ממוצע) הוא 27.32166 יום. זאת אומרת שמסלול הזויתי ליממה של הירח הוא בממוצע 360/27.32166, או 13.176 מעלות. לכן המסלול הזויתי ליממה עבור המרחק המינימלי הוא בערך 14.43 מעלות, ועבור המרחק המכסימלי - כ-12 מעלות. האתר שציינתי טוען שאין כלל החזר אור לכוון כדה"א בזוית קטנה מ- 7 מעלות, ונחוצה זוית של 8.5 עבור צפיה בטלסקופ. וכאן נכנס אולי המשחק בטיב הטלסקופ. ניתן ל"שחק" בטיב הטלסקופ ובחזק שלו, אולם "המשחק" לא יחרוג מן התחום שבין 7 ל- 8.5 מעלות. במצב בו הירח במרחק מינימלי מכדה"א, ומסלולו לכל יממה הוא 14.43 מעלות, ידרשו 11.64 שעות למעבר 7 מעלות, ו- 14.13 שעות למעבר 8.5 מעלות. המספר שציינת מן המידע של ה- obsevatory אומר שהזמן הטוב ביותר שנצפה עד כה, בטלסקופ, הוא 12.1 שעות, וזה בתחום הנ"ל. אז הכל מסתדר. הזמן המינימלי לצפיה כלשהי, ולא חשוב מה עצמת הטלסקופ, יהיה 11.64 שעות. אתה עדיין בבעיה. מה דעתך שהגמרא פשוט השתבשה בהעתקה ידנית במהלך הדורות, ואף אחד לא נתן דעתו על כך? נסכם: ר' גמליאל צטט ערך _בבלי_ של ארך החדש הסינודי _הממוצע_, ביחידות _בבליות_ וטען שזהו ערך _מינימום_, אולם המינימום האסטרונומי קטן מערך זה בלמעלה משש שעות ו- 9 דקות (9 דקות הן 162 חלקים). הצבעת על "שש שעות" מן הגמרא, אולם זה עדיין לא מסתדר. הצעת שלא ניתן לראות ירח חדש אלא לאחר "שש שעות" מרגע ה- conjunction, אולם נראה כי המספר הוא 11.64 מה עוד לעשות? `"משקפות פרימיטיביות לא נבנו אלא למעלה מ- 1500 שנים מאוחר יותר" - נו ובכל זאת ר"ג ידע את זמן המינימום גם בלי משקפת` המינימום הוא 11.64 שעות `"שמעולם לא נצפתה לבנה צעירה מ- 12.1 שעות בעזרת טלסקופ. " - האם אתה מוכן לשים את כל כספך שגם לא תיצפה?` המינימום הוא 11.64 שעות, כמחושב לעיל `מה שנאמר בגמרא הוא ששש שעות "מיכסי סיהרא". דהיינו - שש שעות הן עדיין זמן "עיבורה" והיא מכוסה לחלוטין. כעובר הנכסה בבטן אימו` מה פתאם. היא כבר נולדה `ואז לא מגיע ממנה לכדה"א אפילו פוטון אחד של אור השמש. אחר שש שעות מתחילים להגיע מספר פוטונים - ואז היא אינה מכוסה אלא זה אנו שלא רואים` טעות. ועוד איך מגיעים פוטונים. _בשפע_. _כל_ הזמן. כאשר הירח אפל לחלוטין, ניתן להבחין במלא הדיסק שלו הודות לתופעה הנקראת earthshine: http://www.allthesky.com/various/earthshine.html 972357O34IOBC

 

[פגוש בדב שכול]

כמה תיקונים

א. בתחילה הסתפקת לגבי החוק השלישי של קפלר, ובסוף פסקת שהוא רלוונטי כי העלת בחזקת 3/2. ולא היא. עצם קיומו של החוק השני לגבי פלנטה אחת סותר את אפשרות קיומו של החוק השלישי. וזאת משום שהחוק השני קובע שהגיזרות שסורק רדיוס הוקטור בזמנים שווים הן שוות שטח. ומכאן שיחס המהירויות הזוויתיות שקול לריבוע חילוק הרדיוסים. חשב ותמצא שהמהירות הזוויתית המקסימלית גדולה פי 1.28 מהמינימלית ולא 1.2 כפי שחישבת. ב. מדוע בחרת בחודש סידראלי ממוצע? לענינינו היה לך לבחור בחודש סידראלי מינימלי והוא 26.85 יום. וממילא המהירות הזזויתית גדולה משחישבת. חישוב גס שעשיתי על סמך שני התיקונים הנ"ל הביא אותי ל 11.2 שעות. אנא בדוק את החשבון. מתקדמים לאט אבל מתקדמים. ג. יצאת ממהירות יומית ממוצעת ובידעך את הפער בין המינימום למקסימום החלטת שהמקסימום הוא תוספת של חצי מאותו פער מעל הממוצע. ולא היא. איני יודע מה התפלגות המהירויות. חק קפלר רק נתן לך שהמהירות הזויתית עבור המרחק הקטן ביותר גדולה פי X מהמהירות כשהירח במרחק הגדול ביותר. אינך יכול לומר על סמך זה שהמהירות המקסימלית גדולה רק ב X/2 מהממוצע. ד. סמוך למולדו מהירות הירח גדלה בשל קירבתו לשמש, בנוסף על גידולה מחק קפלר. ה. חישובך מתבסס על קביעתו של Danjon שפחות מ 7 מעלות בין הירח לשמש לא תתכן החזרת אור מהירח לארץ בגלל ההרים שבירח. עצם חישובו של Danjon נראה לי תמוה משהו. לא ראיתי את חישוביו ומדוע החליט שבגלל ההרים שעל הירח יחסם כל אור הבא מהירח בפחות מ 7 מעלות. וכי כל פני הירח מלאים הרים? וההרים חוסמים את כל הזויות? נראה תמוה. "שש שעות הן עדיין זמן "עיבורה" והיא מכוסה לחלוטין. כעובר הנכסה בבטן אימו` מה פתאם. היא כבר נולדה " - א"כ מתי לפי דעתך הוא זמן עיבורה? "טעות. ועוד איך מגיעים פוטונים. _בשפע_. _כל_ הזמן. כאשר הירח אפל לחלוטין, ניתן להבחין במלא הדיסק שלו הודות לתופעה הנקראת earthshine: http://www.allthesky.com/various/earthshine.html " - לכן דייקתי ואמרתי שבאותן שש שעות לא מגיעים ממנה לארץ פוטונים של אור השמש. טוב, גם פוטונים המגיעים אליה מכדה"א מקורם סוף סוף מהשמש אבל הכוונה ברורה. כל שש שעות לא מגיע אפילו פוטון אחד מאלו המגיעים ישירות לירח מן השמש.

 

[Providence]

את חשוביך אבדק מאוחר יותר, ובינתיים

התבשרנו כי הרמב"ם כבר פסק שהמספר שצטט ר' גמליאל אינו מינימום, אלא _ממוצע_. היש לך הערות על כך? 972357O34IOC0

 

[Providence]

ברח הקשור. את חשוביך אבדק מאוחר

יותר, ובינתיים התבשרנו כי הרמב"ם כבר פסק שהמספר בו אנו דנים, 29 יום, 12 שעות, 793 חלקים, _אינו_ מינימום, אלא _ממוצע_. היש לך הערות על כך? 972357O34IOC1

 

[פגוש בדב שכול]

"במהלכם האמצעי"

בדברי הרמב"ם פרושו ממוצע? אני הבנתי שכוונתו - משיתקבצו ב conjunction. אבל יתכן שכדבריך. כבר הודיתי לך שזה המספר הממוצע. תודה גם אתה שלעניין הכחשת עדים לא מעניין המספר הממוצע אלא המינימלי. וזה ברור. ולעניין הכחשת עדים חייבים להוסיף את זמן עיבורה והוא כפי שנטען במקום אחר באותה מסכת - מינימום 6 שעות. ואכן גם הודיתי שטיעוני נחלש כאן כי זה נראה מוזר הצירוף מקרים כאן לומר שהמינימום + זמן עיבור שווה בדיוק כזה נמרץ לממוצע. ולמרות זאת זה יתכן משיקולי משולשים חופפים או שיקול אחר. אין בידינו את הנוסחא שלפיה חישבו את אותו ממוצע. מה שאמר ר"ג הוא - שמקובל לו מבית אבי אבא שלא תיתכן ראיית הלבנה (= חידוש + עיבור) בחודש המינימלי, בזמן שהוא פחות מזמן החידוש בחודש ממוצע. אתה חולק על זה?

 

[Providence]

`חישוב גס שעשיתי על סמך שני

התיקונים הנ"ל הביא אותי ל 11.2 שעות` OK "אינך יכול לומר על סמך זה שהמהירות המקסימלית גדולה רק ב X/2 מהממוצע" לא השתמשתי ב- X/2 שהוא הממוצע האריתמטי, אלא בשרש X שהוא הממוצע הגיאומטרי "ד. סמוך למולדו מהירות הירח גדלה בשל קירבתו לשמש, בנוסף על גידולה מחק קפלר" לא. הכל כבר נגזר מן הרדיוס המינימלי 225000 מיל, והרדיוס המכסימלי 255000 מיל "ומדוע החליט שבגלל ההרים שעל הירח יחסם כל אור הבא מהירח בפחות מ 7 מעלות" הצע מספר מנומק כהצעת-נגד ל- 7 מעלות `א"כ מתי לפי דעתך הוא זמן עיבורה?` איני יודע מהן אותן "שש שעות" קסם של הגמרא, ואינך יכול להחזיקני אחראי להן. מציאת הסבר להן הוא תפקידך. `מה שאמר ר"ג הוא - שמקובל לו מבית אבי אבא שלא תיתכן ראיית הלבנה (= חידוש + עיבור) בחודש המינימלי, בזמן שהוא פחות מזמן החידוש בחודש ממוצע. אתה חולק על זה?` כן. אני חולק. איני יודע מהו "עבור". אתה הוא זה שחיב להציע לנו הסבר מהו "עבור". אנו יודעים שפרק הזמן המינימלי בין שני conjunctions סמוכים הוא 29 יום, 6 שעות, 35 דקות. לכן, זה גם פרק הזמן המינימלי בין שני ה- moonsightings הקשורים אל _אותם_ שני ה- conjunctions הסמוכים שפרק הזמן ביניהם היה המינימלי. משמע, _היו_ שני moonsightings שפרק הזמן ביניהם היה 29 יום, 6 שעות, 35 דקות הרי לא יתכן להביט בחרמש ראשון אמיתי שנראה 29 יום, 6 שעות, 35 דקות לאחר חרמש אמיתי קודם ולטעון "זה לא יכול להיות. אין דבר כזה" די בכך להפריך ר' גמליאל ואת טענת "אינה פחותה", ו"שש שעות" הקסם, שאין אנו יודעים מה טיבן. 972357O34IOC2

 

[פגוש בדב שכול]

קידוש החודש

"לא. הכל כבר נגזר מן הרדיוס המינימלי 225000 מיל, " - איני סבור כך. כמדומני שחק קפלר נובע מניתוך מערכת של שני גופים. גוף שלישי כגון השמש מעוות את החישובים. או שמא, הוא נובע מניתוח מסלול אליפטי? איני זוכר. אבל גם כך יהיה עיוות במהירות כתוצאה מהקירבה לשמש. "א"כ מתי לפי דעתך הוא זמן עיבורה?` איני יודע מהן אותן "שש שעות" קסם של הגמרא, ואינך יכול להחזיקני אחראי להן. מציאת הסבר להן הוא תפקידך" - אכן זהו תפקידי ואין תפקידך לחלוק כאן. הבן - זמן "עיבור" הלבנה אינו עניין אסטרונומי אלא הגדרתי.והיות וחז"ל דברו על זמן עיבור - זמן זה חייב להיות אחרי ה conjunction . אמור מעתה - חידוש הלבנה הוא ב conjunction, עיבורה - כשש שעות, ראייתה - לידתה. "אתה חולק על זה?` כן. אני חולק" - לא. אתה אינך חולק. אתה אומר אבל שגם ביותר זמן מזה עדיין לא תיתכן ראייתה אבל אתה ודאי מודה לעניין "אינה פחותה". ראה, עדיין לא הבאת שום פירכה לעצם היות 6 שעות קו הגבול בין 0 פוטונים לזרימה חלשה. אז נכון שמעשית לוקח עוד כמה שעות עד שהחרמש ניתן לראייה אבל לא ניתנה תורה למלאכי השרת ואיננו יכולים לקבוע בדיוק את הזמן המינימלי כי לא כל עיני האנשים שווים ולא כל המקומות שווים. ולכן לעניין דינא לפסול את העדים אנו נוקטים בגבול האפשרי התאורטי. ובאשר לאותן שש שעות של זמן העיבור ומניין מספר זה, איני יודע. אני יכול להעלות השערות. שש שעות הן רבע היום. עיין בקשר בין "רבע" ל "עיבור". ועיין בברכות בלעם "מי מנה עפר יעקוב ומספר את רבע ישראל". ורבע מלשון רביעה ועפר הוא היסוד ברביעי ואף שם יעקוב נאמר תמיד על הקטנות וישראל על הגדלות. ומובא בספרים הקדושים שהרחם הוא רבע הגוף. ועיין שוב בגמרא שהבאתי לעיל המשווה את היות הירח בזמן העיבור לאישה שכרסה בין שיניה. ותבין שבית אבי אבא של ר"ג לא עסקו בתצפיות ורישומים אסטרונומים ומקור הידע שלהם הוא אחר. וחפש את פירוש הרמב"ם לפסוק "הרה עמל וילד שקר" שאיני זוכר כרגע היכן הוא ועיין על זה גם בספר "דעת תבונות" לרמח"ל, ותבין שככל דבר אחר בצבא, כן גם בדברי חז"ל נחלק כל דבר לג' - עיבור, יניקה וגדלות. ותבין מכאן שרגע ה conjunction הוא הזיווג. וזמן הכיסוי המוחלט הוא זמן העיבור. והזמן הממוצע שבו ניתן לראותה הוא זמן היניקה ואח"כ מתבגרת היא ומתקדשת בפי בית דין. שבת שלום.

 

[Providence]

"איני סבור כך. כמדומני שחק קפלר

נובע מניתוך מערכת של שני גופים. גוף שלישי כגון השמש מעוות את החישובים" לא. המרחק המינימלי 225000 והמכסימלי 255000 הם רדיוסים מדודים של המסלול ולפיכך הם כבר הסיכום של כל הכחות. אם אינך יכול לצטט ערך קטן מ- 7 מעלות אזי נקבל את 7 המעלות. אם מצויים שני conjunctions סמוכים מופרדים זה מזה ב- 29 יום, 6 שעות, 35 דקות, אזי ה- new moonsightings שלהם היו מופרדים זה מזה גם 29 יום, 6 שעות, 35 דקות. ה- conjunction עצמו הרי אינו מוחשי ואינו מדיד בתצפית (אינו נצפה), ולכן דווקא החרמש הראשון שהעדים שראוהו והעידו עליו בבית-דין, הוא היה הסמן לתחילת החדש, ולא יתכן להתבונן בחרמש ברור המופיע 29 יום, 6 שעות, 35 דקות אחר החרמש שקדם לו ולטעון "זה לא יכול להיות. אין דבר כזה". לכן, לא משנה מה אומרת הגמרא, ומה פרוש "שש השעות". 972357O34IOC4

 

[פגוש בדב שכול]

לא כך היה

ר"ג לא אמר שהזמן מחרמש לחרמש אינו פחות וכו'. באו עדים ואמרו שראו חרמש. וחישבו חכמים אם הדבר אפשרי. וודאי שאת חשבונם לא עשו ביחס לראיית החרמש בחודש שעבר כי הרי זה דבר לא מדויק. אלא חישבו הם אם הדבר אפשרי ביחס לזמן החידוש הקודם שהיה ידוע להם. ולצורך זה יש להוסיף את זמן העיבור ור"ג קבע שהזמן המינימלי + זמן העיבור שווה לזמן הממוצע הסינודי.

 

[פגוש בדב שכול]

קפלר

"המרחק המינימלי 225000 והמכסימלי 255000 הם רדיוסים מדודים של המסלול ולפיכך הם כבר הסיכום של כל הכחות." אכן כן, הרדיוסים הם מספרים מדודים אך כמדומני שגם הסטייה במהירות הזויתית מחוקי קפלר בעקבות קרבת השמש מדודה. הלא כן?

 

[Providence]

`לא כך היה ר"ג לא אמר שהזמן מחרמש

לחרמש אינו פחות וכו'` מהיכן אתה למד שהתכוון ל- conjunction _שאינו_ נצפה ע"י עדים, ולא ל- moonsighting אשר _כן_ נצפה ע"י עדים? הרי רק הרמב"ם מדבר על conjunction ומזכיר ענין חשבונות. `ור"ג קבע שהזמן המינימלי + זמן העיבור שווה לזמן הממוצע הסינודי` ר' גמליאל _לא_ אמר במקום כלשהו "הזמן המינימלי + זמן העיבור שווה לזמן הממוצע הסינודי". הוא צטט ערך בבלי _ממוצע_, ועליו אמר שהוא _מינימום_. ותהא משמעות המלה "עבור" אשר תהיה - מצאנו כבר, לכל הדעות, שחשבון כזה אינו נכון, כיוון שחסרים למעלה מ- 160 חלקים. "הרדיוסים הם מספרים מדודים אך כמדומני שגם הסטייה במהירות הזויתית מחוקי קפלר בעקבות קרבת השמש מדודה. הלא כן?" _אם_ קיימת השפעת שמש אזי היא כבר באה לידי בטוי ברדיוסי המסלול אשר משקפים את שקול הכחות. עליך לצטט הצעת-נגד מנומקת ל- 7 המעלות 972357O34IOC6

 

[פגוש בדב שכול]

נו אז אני שואל אותך

היתכן שלעניין הזמן שעבר מראיה לראיה יאמר ר"ג שיעור מדויק עד חלק? פשוט שלא זו הכוונה. ומדוע אין חידושה של הלבנה פחותה וכו'? אם העדים בחודש שעבר הגיעו מאוחר ועדי החודש הזה מוקדם - אז יש פחותה. לכן לא על זה דובר. "_אם_ קיימת השפעת שמש אזי היא כבר באה לידי בטוי ברדיוסי המסלול אשר משקפים את שקול הכחות" - אני מסכים גם לזה אלא שאינך יכול להסיק את המהירות הזויתית מן הרדיוסים בהתחשב אך בחוקי קפלר. עליך להתחשב גם בקרבה לשמש. אין לי הצעת נגד ל- 7 מעלות אך איני רואה בכוחו של Danjon לסתור את ר"ג. ואף הוא כנראה לא התיחס בחישוביו למספרים קטנים של פוטונים שכן מגיעים כבר לאחר 6 שעות. סליחה - 6 שעות ו 160 חלקים. אולי 6 שעות הן העיבור ו 160 חלקים הם הלידה.

 

[Providence]

"נו אז אני שואל אותך היתכן שלעניין

הזמן שעבר מראיה לראיה יאמר ר"ג שיעור מדויק עד חלק?" זו הראיה הטובה ביותר לכך שהגמרא טועה (או ר' גמליאל טעה. הרי לא היה אסטרונום). הוא צטט ערך בבלי שהוא הממוצע, ביחידות בבליות, וטען עליו שהוא המינימום. טעות, זו האפשרות המכובדת ביותר, אולם לא הכל רואים זאת. "פשוט שלא זו הכוונה. ומדוע אין חידושה של הלבנה פחותה וכו'? אם העדים בחודש שעבר הגיעו מאוחר ועדי החודש הזה מוקדם - אז יש פחותה. לכן לא על זה דובר" לא משנה מתי הגיעו העדים. העדים זוכרים מתי _ראו_ את החרמש החדש, כיוון שהם מודעים לחשיבות הענין. המלה "חידושה" בין אם מתכוונת מ- conjunction אחד למשנהו, ובין אם מתכוונת מ- new moonsighting אחת למשנה, התיחסה לערך הבבלי הממוצע כאל ערך מינימום. פשוט אינך מצליח "לקשור קצוות". נסה שוב. `"_אם_ קיימת השפעת שמש אזי היא כבר באה לידי בטוי ברדיוסי המסלול אשר משקפים את שקול הכחות" - אני מסכים גם לזה אלא שאינך יכול להסיק את המהירות הזויתית מן הרדיוסים בהתחשב אך בחוקי קפלר. עליך להתחשב גם בקרבה לשמש` לא. הרדיוסים כבר משקפים את שקול הכחות. הוכח אחרת. `אין לי הצעת נגד ל- 7 מעלות אך איני רואה בכוחו של Danjon לסתור את ר"ג` אם כן, "שש שעות" אינו מאושש, אינו מבוסס, אינו מוכח, ואפילו איננו בטוחים מה פרושו, ולעומתו "7 מעלות" אינו מוכחש, אינו מעורער, אינו במחלוקת. "ואף הוא כנראה לא התיחס בחישוביו למספרים קטנים של פוטונים שכן מגיעים כבר לאחר 6 שעות" הרגע ראינו ש"שש שעות" אינו מאושש, אינו מבוסס, אינו מוכח ואין אנו אפילו יודעים למה הכוונה. אתה יכול לנסות למדוד החזר אור מן הלבנה האפלה המוארת ע"י earthshine ולבדק מתי מתחילה להמדד עליה בשטף האור. "סליחה - 6 שעות ו 160 חלקים" טענה מונחית תכלית, נטולת בסיס, חסרת אשוש, המועלית כעת, כמפלט אחרון, לאחר כשל כל הטעמים, "תפורה" תפרים גסים מבצבצים, ונוקבת בערך המכוון לכך שסכום אריתמטי של מספר גורמים יתן ס"ה מבוקש. אגב, עליך לנסות פעם נוספת בכל מקרה כיוון ש- 9 דקות הן 162 חלקים... 972357O34IOC7

 

[פגוש בדב שכול]

אסביר לאט. אולי תבין מהר

"הזמן שעבר מראיה לראיה יאמר ר"ג שיעור מדויק עד חלק?" זו הראיה הטובה ביותר לכך שהגמרא טועה (או ר' גמליאל טעה. הרי לא היה אסטרונום). הוא צטט ערך בבלי שהוא הממוצע, " - לא. זו רק ראיה שאינך רוצה להבין. ראה, טענתך הראשונה לפחות היתה עם טעם. טענת שר"ג החליף וטעה בין מינימום לממוצע. לטענה זו ראוי היה להתיחס. הראיתיך שלא הבנת פשט בגמרא אבל עדיין אתה מתעקש וכעת אתה טוען שר"ג אמר דברים חסרי כל הגיון. וזה לא עלה על דעת איש לומר מעולם. אסביר שוב, בפירוט ובאותיות של קידוש לבנה: א. לא יתכן שר"ג דיבר על הזמן שעובר מ conjunction ל conjunction , כי הוא דיבר לעניין הכחשת עדים ועדים ודאי אינם מעידים על רגע ה conjunction אשר אינו ניתן לראייה. ב. לא יתכן שר"ג דיבר על הזמן שעובר מעדים לעדים כי: 1. עדים רואים את החרמש כאשר הם רואים ואין שייך בזה לומר זמן מדוייק עד חלק. 2. לא שייך בזה לומר _אינה_פחותה_מ_ כי אם העדים בחודש שעבר ראו באיחור ועדי החודש הזה ראו בהקדם אז _יש_פחותה_מ_. א"כ – על כרחך, הזמן היחיד שעליו דיבר ר"ג הוא – מה conjunction הקודם, שניתן היה לחשבו לאחור – עד הזמן _המינימלי_ שניתן יהיה לראותה. דבר זה ברור. ובא ר"ג וקבע שזמן זה שווה ל – X. עכשיו, מה קושייתך? שזמן זה שווה באופן מפתיע בדיוק נמרץ לזמן של החודש הסינודי הממוצע. נכון, מוזר משהו ומפתיע. קח לך כאתגר לנסות ולהוכיח מדוע זה כך או שתפריך זאת ואז תהיה לך קושיה. "לא. הרדיוסים כבר משקפים את שקול הכחות" - פרווידנס, בעניין זה, הקשור בהבנה פיסיקלית גרידא, כדאי שתודה ואל תעשה לעצמך בושות. אני מסכים שהרדיוסים משקפים את שקול כל הכוחות. אז מה? הרדיוסים הם גודל ניצפה. עכשיו, אתה בא להסיק מגודל הרדיוסים את המהירות הזויתית ואתה עושה זאת רק על סמך חק קפלר ואינך מתחשב בקרבה לשמש. הבנת סוף סוף? אם לא הבנת תשאל אחד מידידיך הפסיקאים. "7 מעלות" אינו מוכחש, אינו מעורער, אינו במחלוקת" – א. כבר הראיתי שגם אם נקבל את ה 7 מעלות האלו – אינך יודע מה המהירות הזויתית וממילא אינך יודע כמה שעות דרושות ל 7 מעלות אלו. ב. אינך יודע בכמה גדולה המהירות המקסימלית מהממוצעת ועד שלא תציג את נוסחאת התפלגות המהירויות לא תוכל לחשבה, לא על סמך ממוצע אריתמתי ולא גאומטרי. ג. לא לקחת בחשבון את תוספת המהירות מפאת הקרבה לשמש. ד. כל העניין הזה של 7 מעלות מבוסס על חשבון מתוסבך שערך דנג'ון שנפטר ב 1932 על סמך טופוגרפיה שהיתה ידועה לו על פני הירח והסיק שההרים שעל פני הירח חוסמים את האור מלהגיע לכדה"א לפני שיעברו 7 מעלות מה conjunction . חישוב תמוה. ה. גם דנג'ון לא דיבר על הרגע המינימלי שבו מתחילים להגיע פוטונים בודדים מהירח לכדה"א. " earthshine" – כבר אמרתי לך שתופעה זו אינה קשורה לעניין. חז"ל דברו על הזמן המינימלי שממנו מתחיל אור השמש הפוגע בירח להגיע לארץ. "טענה מונחית תכלית" – בהחלט. תכליתי היתה להראות שלא הפרכת את ר"ג בכלום וכך הראיתי. כעת אתה הוא המונחה תכלית (ואולי גם איזו משכורת עלובה) בפיתוליך ובנסותך להראות למרות הכל שר"ג טעה. " עליך לנסות פעם נוספת בכל מקרה כיוון ש- 9 דקות הן 162 חלקים" – אמרתי לך כבר שאותם 160 או 162 חלקים אינם מענינים את קצה רגלי. כבר אמרתי לך שאמירתו של ר"ג שנוקטת בדיוק עד כדי חלק היא יוצאת דופו בגמרא. אותן שש שעות שבה הלבנה נכסית אינן באותה אמירה של ר"ג אלא הבאתיה מגמרא אחרת באותה מסכת. ושם לא ירדו לדיוק דקות וחלקים. וגם זה ברור. ומה שתרצתי לך בתשובתי הקודמת את אותם 160 חלקים כ "לידה" – סברתי שתבין לבד שאין זה טיעון ויכוחי המחיבך להודות בו. מידי פעם אני מנסה להכניס בהודעותי גם קצת דברי טעם מתורתנו מלבד הויכוחים האינסופיים עם עקשנותך. וכבר הראיתיך לכל אורך השרשור שבדברי חז"ל על "עיבור" ו "לידה" של הלבנה יש, לפחות לפי הבנתי, יותר מאשר פואטיקה בעלמא.

 

[Providence]

לא הבישן למד, ולא הקפדן מלמד. איני

קפדן, ואני נכון להסביר ללא לאות, ככל שידרש, ובלבד שתצא מעמנו והענין נהיר לך, על בוריו, כמונח בקופסא. `לא יתכן שר"ג דיבר על הזמן שעובר מעדים לעדים כי: 1. עדים רואים את החרמש כאשר הם רואים ואין שייך בזה לומר זמן מדוייק עד חלק. 2. לא שייך בזה לומר _אינה_פחותה_מ_ כי אם העדים בחודש שעבר ראו באיחור ועדי החודש הזה ראו בהקדם אז _יש_פחותה_מ_` לא שייך דבריך. ר' גמליאל צטט ערך _בבלי_ שהוא _ממוצע_ החדש הסינודי והיה ידוע לתוכנים בבליים כבר במאה השלישית לפנה"ס (ושופר עוד יותר ע"י היפארכוס בן המאה השניה לפנה"ס), וטען עליו שהוא _מינימום_. אולם המינימום הוא 29 יום, 6 שעות, 35 דקות. הערך הממוצע משמש לחשובים שונים ובמיוחד לחשבון העבור (על פי נסחת Meton) ואינו משמש להחלטת מולד, אלא אם כן נוצר מצב בו היתה עננות כבדה סביב מועד שצפוי היה להתרחש מולד. אז נוהגים כמו שכותב הרמב"ם בהלכות קדוש החדש. ובית-דין, אפילו טעה, ואפילו גלוי וידוע לכל שטעה - החלטתו תקפה, כיוון שבידיו לבדן הופקד ענין זה. קרא גם זאת: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=129&msgid=18506534 `אני מסכים שהרדיוסים משקפים את שקול כל הכוחות. אז מה? הרדיוסים הם גודל ניצפה. עכשיו, אתה בא להסיק מגודל הרדיוסים את המהירות הזויתית ואתה עושה זאת רק על סמך חק קפלר ואינך מתחשב בקרבה לשמש. הבנת סוף סוף? אם לא הבנת תשאל אחד מידידיך הפסיקאים` מצוי בפורומנו פיסיקאי מוסמך וגם מתמטיקאי מוסמך ואני מצפה שיעירו כאשר מישהו שוגה. השמש מצויה במרחק 150000000 ק"מ והיא "משפיעה" גם כאשר המולד מתרחש ברדיוס קצר ואולי "עוד יותר" באשר המולד מתרחש ברדיוס ארוך. אין השפעה כיוון שהכל כבר כלול בשקול, או הצג חשבון מפריך. `כבר הראיתי שגם אם נקבל את ה 7 מעלות האלו – אינך יודע מה המהירות הזויתית וממילא אינך יודע כמה שעות דרושות ל 7 מעלות אלו` אלה שבע מעלות הגבול עבור טלסקופ. שכחת? העדים לא היו מצוידים בדבר זולת עין ערומה. `"טענה מונחית תכלית" – בהחלט. תכליתי היתה להראות שלא הפרכת את ר"ג בכלום` אין צרך להפריך משהו שכבר הופרך. כל התוכנים בעולם, ובכללם הרמב"ם הסכימו שזה ערך ממוצע לצרך חשובים ארוכי טווח. לא לצרך חשוב מולד ספציפי. רק גמליאל טען שמדובר בערך מינימום. `אמרתי לך כבר שאותם 160 או 162 חלקים אינם מענינים את קצה רגלי` זה לא מנע ממך לעגל פנות בבוטות ולטעון זאת: "...מספרים קטנים של פוטונים שכן מגיעים כבר לאחר 6 שעות. סליחה - 6 שעות ו 160 חלקים. אולי 6 שעות הן העיבור ו 160 חלקים הם הלידה" `אמרתי לך שאמירתו של ר"ג שנוקטת בדיוק עד כדי חלק היא יוצאת דופו בגמרא` נו, ומה רצית, שיטעה גם בצטוט הערך הנומרי עצמו, נוסף על החלפת "ממוצע" ב"אינה פחותה"? לא מספיקה טעות אחת? חייבים לכתוב נח בשבע שגיאות? 972357O34IOC9