המבע העקיף - עוד נושא לדיון

קסנדרה*

New member
אני מכירה, אבל סנדרליו זה כאב אצור

אני ביקשתי שתעבירי חווית כאב אמיתית ולא אצורה
 

kaya11

New member
אממממממ

העיר הזו, במשקלה האימתני, רובצת על כתפי הקורסות
 
זה מראה יותר על חוסר אונים לא?

כמו עיפות מצטברת יותר מאשר כאב אמ בעצם גם זה כואב
 

קסנדרה*

New member
קאיה לדוגמא שלך :

את תיארת יפה מאד ובאמת במבע עקיף, אבל כאב ולא סבל כי אם מועקה קשה, חוסר אונים. חשבי על עיר שלמה על כתפייך הקורסות את מתמוטטת תחת הנטל.
 

kaya11

New member
כנראה שזה הפרוש האינטואיטיבי שלי

לסבל... כל אחד ומה שהוא סובל ממנו... אבל הצדק אתכן... מחטי ברזל סורקות את בשרי השפוף ואני רק מחכה לרגע בו אוכל לעוף
 
ימים רגילים

הימים שלי רגילים עכשיו. אני קונה לחם וחלב במכולת הפינתית ושותה קפה בלי סוכר. אני מטאטאה את האבק מתחת למיטות ומקשיבה לחדשות כל בוקר. עדיין אני מגהצת מול הטלוויזיה. אבל כל אותה עת, נדמה שאני מאגרפת את ידי על רסיסים של זכוכית. בכף ידי נ.ב. נסחפתי?
 

קסנדרה*

New member
פרח לדוגמא שלך:

נדמה שאני מאגרפת את ידי על רסיסים של זכוכית. אני מבחינה כאן בכעס אצור, את מאגרפת את ידך על רסיסי הזכוכית, את כועסת על העולם, על עצמך, קרוב לוודאי שלא תרגישי בכאב. העלי נא - כאב חזק!! אתן לך טיפ. חשבי ע תמונה מאד כואבת בחייך (תרגיל מהתאטרון)
 
ממש לא כעס

כעס זה כשאני מאגרפת את היד ונועצת ת'ציפורניים בבשר שלי. רסיסים של זכוכית - כאב נטו... אחשוב!
 
למעלה