הימים שלי רגילים עכשיו. אני קונה לחם וחלב במכולת הפינתית ושותה קפה בלי סוכר. אני מטאטאה את האבק מתחת למיטות ומקשיבה לחדשות כל בוקר. עדיין אני מגהצת מול הטלוויזיה. אבל כל אותה עת, נדמה שאני מאגרפת את ידי על רסיסים של זכוכית. בכף ידי נ.ב. נסחפתי?
נדמה שאני מאגרפת את ידי על רסיסים של זכוכית. אני מבחינה כאן בכעס אצור, את מאגרפת את ידך על רסיסי הזכוכית, את כועסת על העולם, על עצמך, קרוב לוודאי שלא תרגישי בכאב. העלי נא - כאב חזק!! אתן לך טיפ. חשבי ע תמונה מאד כואבת בחייך (תרגיל מהתאטרון)