המהפכה המתוכננת בלימוד ההסטוריה בארץ...

masorti

New member
המהפכה המתוכננת בלימוד ההסטוריה בארץ...

היום במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות מופיעה ראיון עם שרת החינוך ששבה מביקור בסינגפור. המסר שלה הוא שהיא מתכוונת לקצץ שליש מתוכנית הלימודים באופן כללי. (אפשר לחשוב שעד עכשיו למדו הרבה...) אבל מה שרלוונטי לפורום הוא התוכניות בתחום ההסטוריה. הנה ציטוט מדויק של הפיסקה השניה בטור הראשון של עמוד 20 במוסף. השאלה של העתונאית היא "איך באמת תחליטי על מה לוותר?" והנה תשובתה של השרה הנכבדה... "זו תהיה החלטה של הגורמים המקצועיים שאני אבדוק ואאשר, אבל בהסטוריה למשל אני מתכוונת להחליט שיש תקופות שלא לומדים עליהן. מבחינתי, ילמדו פרק אחד בהסטוריה עתיקה, פרק אחד בהסטוריה של המאה ה-19, פרק מרכזי אחד על הלאומיות המודרנית, צמיחת אירופה המודרנית, השואה והתקומה. זה לא נורא חשוב איזו תקופה אתה לומד. מכל תקופה אתה צריך להפיק משהו שמסביר לך איך ללמוד". בקיצור: - כל ההסטוריה מהאדם הקדמון עד לרומאים נדחסת לפרק אחד. ("הסטוריה עתיקה") - ימי הביניים עד המאה ה-19 - חסר משמעות ואפשר לזרוק לזבל. - לא ממש משנה מה לומדים - חשוב להיות אירופו-צנטרי. (ולא לשכוח ללמד על הנכבה. זה הכי חשוב ואת זה אסור להשמיט.) דרך אגב, השרה מתכוונת להכניס לתוכנית הלימודים בבתי הספר לימודי פילוסופיה. (וזה מן הסתם לחלוטין לא קשור לעובדה שתחום התמחותה הוא פילוסופיה) בדיוק חומר הלימוד המתבקש לתלמיד בית ספר ממוצע. אבל לדעת האם קולומבוס קדם לנפוליאון או אולי להיפך - זה ממש לא חשוב. טוב... עברנו את ההגרלות לבגרות (אמנון רובינשטיין) ואת שירי מחמוד דרוויש (יוסי שריד) - אז נעבור גם את זה.
 

Y. Welis

New member
אותי יותר מעניין לדעת מיהם ה'גורמים המקצועיים

' שהוזכרו, ומה היכולות שלהם בחינוך. יש מה ללמוד מהסינגאפורים, כמו שהראה חיים 'סנשיין' הכט בתוכניתו, אבל יותר ברמה האירגונית מאשר בתוכן. מכל מקום כל עוד סקר שמזמין משרד החינוך יעלה לו 500,000 ש"ח (כמו זה שהוזכר השבוע בחדשות) וגם יתגלה בסוף כמוטעה, אני חושב שההתייעלות תמשיך להיות חלום רחוק.
 
כל צרת חינוך גרועה מצרתה

אבל אם הצרה הקודמת ייסרה את החינוך בשוטים הצרה הרי הנוכחית מייסרת אותו בעקרבים. את הטיול הבא היא תערוך מן הסתם לאיי פפואה "כדי ללמוד את מערכת החינוך שם".
 

טשאפק

New member
ההצעות הנוכחיות מתאימות לשכל הישר

יותר משמעת, כולל אפשרות מעשית לסילוק מבית הספר (היום, כל עוד תלמיד לא דקר מורה, אין סיכוי שיסולק מבית הספר), הקמתם של בתי ספר מקצועיים לצד העיוניים, השקעה באיכות ההוראה כדבר עיקרי (ולא הפחתת כמות התלמידים בכתה ושיפור התשתית), צמצום מספר המכללות להוראה. כל זה הגיוני ולא צריך נסיעה לסינגפור בשביל זה. לגבי הפחתת כמות החומר והיסטוריה בכלל זה, לא בטוח. דווקא נראה לי שתלמידים - לא בהכרח מצטיינים במיוחד - מסוגלים לעכל את כמות החומר הקיימת והרבה יותר, אם תהיה להם מוטיבציה מספקת. גם במערכת הנוכחית אין הרבה שינון.
 

masorti

New member
הקמת בתי ספר מקצועיים...

משמעו, אם נדבר גלויות, הפניית המזרחיים בני שכונות העוני ועיירות הפיתוח למסלול של חוטבי עצים ושואבי מים. ומרגע שנכנסת למסלול הזה - היציאה ממנו כמעט בלתי אפשרית. לי נדמה שיש לנו מספיק נגרים ומסגרים ומכונאי רכב גם בלי שננסה להקים מחדש את המערכת הארכאית שבולעת תלמידים שנכשלו בכתה ו' באיזה מבחן מיצב ופולטת פועלי כפיים על סף העבריינות.
 

Y. Welis

New member
צריך להקים בתי ספר מקצועיים לתקופה הנוכחית

שילמדו הכנה למקצועות *איכותיים* כמו היי-טק, רפואה, ניהול עסקים ועוד. אין רע בבית ספר שמלמד מקצועות ספציפיים בלבד, על חשבון מקצועות 'כלליים'. אפשר גם להעביר דרכם דברים מתוך המקצועות האחרים. כמובן שצריך לוותר על כל מקצוע נחות שאין בו ערך מוסף אינטלקטואלי.
 

masorti

New member
ברור לשנינו שכוונתה אינה לבי"ס למחשבים ומנע"ס

אלא לבית ספר שיכשיר מסגרים ופחחים. בתי ספר מקצועיים לאלקטרוניקה ומחשבים יש כבר היום (למשל רשת אורט), ואין שום צורך ליזום את הקמתם.
 

Boogieman

New member
למה?

בתי ספר צריכים, לדעתי, להעניק לתלמיד בסיס כללי טוב, שבאמצעותו הוא יוכל לעסוק בכל מקצוע שיבחר ויתאים לו. זה אומר "כלים" ו"מיומנויות", וידע רב תחומי בסיסי שבלעדיו אי אפשר לתת אותם. אני לא רואה שום סיבה שבעולם שבית ספר ייצר מהנדסים, מוסכניקים, אנשי הייטק או מנהלי עסקים (או אנשים בעלי תפיסת עולם מוגדרת, לצורך העניין).
 

Y. Welis

New member
למה לא? בוא ניתן לאנשים קריירה בטוחה מגיל

צעיר, ונחסוך להם שנים של התברברות אחרי הצבא או לימודי מדעי הרוח באוניב'. זה יתן הרבה יותר למדינה. את השכלתם הפרטית הם יוכלו להשלים בזמנם הפנוי באוניב' הפתוחה (והייתי נותן להם מלגות לכך).
 

Boogieman

New member
אהה, אז אם במה ש"טוב למדינה" עסקינן

אתה צודק בהחלט. הכי טוב להסליל אותם לאן ש"המדינה צריכה" כבר מגיל 5. רק שלדעתי, המדינה קיימת כדי לשרת את טובתו של האזרח (ובכלל זה התלמיד) ולא להיפך.
 

Y. Welis

New member
לאור הפערים החברתיים והכלכליים המעמיקים

אצלינו, אני חושב שזה חיוני. צריך להקנות מיומנויות מקצועיות עד גיל 18, כי האחוז שיחסר אותן ישאר עני.
 

טשאפק

New member
בסיס יקבלו בכל מקרה

אבל כרגע מאפשרת המערכת להגביר את הלימודים בעיקר במקצועות מדעיים, שהם כעין הכנה לאוניברסיטה, (ידע ב-5 יחידות מתמטיקה אינו מועיל לשום דבר מחוץ לאקדמיה, לדעתי). מה לעשות, שלא כולם מתאימים לאוניברסיטה. כמו כן אפשר לרכוש ידע בשפות, במחשבים, ופה ושם באמנויות שונות ובספורט. מדוע לא לתת אפשרות לעבור הכשרה במכונאות רכב או בנגרות? אני כלל לא בטוח שהכשרה מקצועית לא יכולה לתרום משהו לנער גם אם יילך אחר כך למקצוע אחר. (ראה לדוגמה את בתי הספר החקלאיים דוגמת כדורי).
 

masorti

New member
מה בדיוק תרמו בתי הספר בכדורי?

גורנישט מיט גורנישט. אפס זהותית. אלמלא נשלטה המדינה ע"י האליטה של מפא"י, לא היינו שומעים על בית הספר המגוחך הזה. (זה בזבוז זמן מוחלט לשחק 3 ימים בשבוע בחליבת פרות ובניכוש עשבים בשדה.) פשוט רצה הגורל שכמה מבוגריו של כדורי הפכו להיות עסקנים פוליטיים וטיפסו עד לשיא הפירמידה.
 

Y. Welis

New member
אני דווקא מתרשם מהיכולות החברתיות של בוגרי

בית הספר הזה (והכרתי אחד או 2). הרבה מבוגריו קיבלו אמביציה יוצאת דופן, והיום יש לא מעט מהם במקומות מוכרים.
 

אלי ו.

New member
השאלה היא אחרת

האם הרקע החקלאי הועיל להם יותר מאם למשל היו מקדישים את אותו הזמן ללימודי קיפולי נייר או מקרמה? הנערים שהגיעו לבי"ס כדורי היהודי היו מהאליטות של היישוב העברי באותה תקופה, הטענה כאילו לימודי החקלאות הם שקידמו אותם דומה לטענה כאילו משחק הקריקט באנגליה תורם ליכולתם של בוגרי בתיה"ס הפרטיים.
 

Y. Welis

New member
האחד שהכרתי לא היה אליטה במיוחד

מעמד בינוני פלוס. הוא נעשה לעיתונאי-פרסומאי-בוהמיין, ואחיו לבמאי.
 

טשאפק

New member
זו אכן שאלה אחרת

אבל מסורתי לא ביטל רק את ערכם של שיעורי החקלאות אלא את בית הספר בכללותו שלדעתו הוא ובוגריו תרמו "אפס זהותית". לגבי ההשוואה שלך, תתפלא - לא מן הנמנע שהתרבות המפותחת של משחקי ספורט קבוצתיים בבתי ספר באנגליה תרמה לאופיים של הבוגרים. (אם כי ג'ורג' אורוול כנראה יחלוק). הרי לך עוד תחום שמזלזלים בו שלא בצדק במערכת החינוך שלנו.
 

masorti

New member
זה לא מה שאמרתי...

לא אמרתי שבוגריו של כדורי תרמו אפס זהותית כאינדיבידואלים. אמרתי שהתרומה נטו של כדורי כבית ספר היתה אפס זהותית. אותם אנשים יכלו ללמוד בכל בית ספר אחר (למשל בת"א) ולהגיע בדיוק לאותם הישגים. אני כופר בטענה שהחינוך החקלאי תרם לאנשים משהו, ואני חוזר ואומר שהמיתוס של כדורי כאיזה "בית ספר על" נוצר בגלל ההגמוניה של מפא"י במדינה.
 

Y. Welis

New member
אגב אורוול - היה משהו מעניין בתוכנית '60 דקות

האחרונה, שאגב משודרת עכשיו (יש לקוות שלאורך זמן) בשבתות ב-11 וחצי בערוץ 1 - על עריק אמריקאי בצפון קוריאה. מסתבר שבשנות השישים ערקו לפחות 3-4 חיילים אמריקנים לצפון קוריאה, וחלק מהם גוייסו לתעמולה שם (אחד אגב שוחרר לפני כמה שנים). שני מפיקים בריטים שצילמו בצפון קוראה ערכו איתו ראיון בשנה שעברה, וחלקים ממנו הובאו בתוכנית, וזה סיפור מרתק מאוד. מה שהזכיר לי את אורוול היה הקטע שהם סיפרו שבכל דירה בארץ הזו, יש רמקול על קיר הסלון שמשדר תעמולה ללא הפסקה. *ניתן להנמיך אותו, אבל לא ניתן לכבות אותו*. ממש כמו בספר 1984. מעניין מי השפיע על מי.
 
למעלה