המהפכה המתוכננת בלימוד ההסטוריה בארץ...
היום במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות מופיעה ראיון עם שרת החינוך ששבה מביקור בסינגפור. המסר שלה הוא שהיא מתכוונת לקצץ שליש מתוכנית הלימודים באופן כללי. (אפשר לחשוב שעד עכשיו למדו הרבה...) אבל מה שרלוונטי לפורום הוא התוכניות בתחום ההסטוריה. הנה ציטוט מדויק של הפיסקה השניה בטור הראשון של עמוד 20 במוסף. השאלה של העתונאית היא "איך באמת תחליטי על מה לוותר?" והנה תשובתה של השרה הנכבדה... "זו תהיה החלטה של הגורמים המקצועיים שאני אבדוק ואאשר, אבל בהסטוריה למשל אני מתכוונת להחליט שיש תקופות שלא לומדים עליהן. מבחינתי, ילמדו פרק אחד בהסטוריה עתיקה, פרק אחד בהסטוריה של המאה ה-19, פרק מרכזי אחד על הלאומיות המודרנית, צמיחת אירופה המודרנית, השואה והתקומה. זה לא נורא חשוב איזו תקופה אתה לומד. מכל תקופה אתה צריך להפיק משהו שמסביר לך איך ללמוד". בקיצור: - כל ההסטוריה מהאדם הקדמון עד לרומאים נדחסת לפרק אחד. ("הסטוריה עתיקה") - ימי הביניים עד המאה ה-19 - חסר משמעות ואפשר לזרוק לזבל. - לא ממש משנה מה לומדים - חשוב להיות אירופו-צנטרי. (ולא לשכוח ללמד על הנכבה. זה הכי חשוב ואת זה אסור להשמיט.) דרך אגב, השרה מתכוונת להכניס לתוכנית הלימודים בבתי הספר לימודי פילוסופיה. (וזה מן הסתם לחלוטין לא קשור לעובדה שתחום התמחותה הוא פילוסופיה) בדיוק חומר הלימוד המתבקש לתלמיד בית ספר ממוצע. אבל לדעת האם קולומבוס קדם לנפוליאון או אולי להיפך - זה ממש לא חשוב. טוב... עברנו את ההגרלות לבגרות (אמנון רובינשטיין) ואת שירי מחמוד דרוויש (יוסי שריד) - אז נעבור גם את זה.
היום במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות מופיעה ראיון עם שרת החינוך ששבה מביקור בסינגפור. המסר שלה הוא שהיא מתכוונת לקצץ שליש מתוכנית הלימודים באופן כללי. (אפשר לחשוב שעד עכשיו למדו הרבה...) אבל מה שרלוונטי לפורום הוא התוכניות בתחום ההסטוריה. הנה ציטוט מדויק של הפיסקה השניה בטור הראשון של עמוד 20 במוסף. השאלה של העתונאית היא "איך באמת תחליטי על מה לוותר?" והנה תשובתה של השרה הנכבדה... "זו תהיה החלטה של הגורמים המקצועיים שאני אבדוק ואאשר, אבל בהסטוריה למשל אני מתכוונת להחליט שיש תקופות שלא לומדים עליהן. מבחינתי, ילמדו פרק אחד בהסטוריה עתיקה, פרק אחד בהסטוריה של המאה ה-19, פרק מרכזי אחד על הלאומיות המודרנית, צמיחת אירופה המודרנית, השואה והתקומה. זה לא נורא חשוב איזו תקופה אתה לומד. מכל תקופה אתה צריך להפיק משהו שמסביר לך איך ללמוד". בקיצור: - כל ההסטוריה מהאדם הקדמון עד לרומאים נדחסת לפרק אחד. ("הסטוריה עתיקה") - ימי הביניים עד המאה ה-19 - חסר משמעות ואפשר לזרוק לזבל. - לא ממש משנה מה לומדים - חשוב להיות אירופו-צנטרי. (ולא לשכוח ללמד על הנכבה. זה הכי חשוב ואת זה אסור להשמיט.) דרך אגב, השרה מתכוונת להכניס לתוכנית הלימודים בבתי הספר לימודי פילוסופיה. (וזה מן הסתם לחלוטין לא קשור לעובדה שתחום התמחותה הוא פילוסופיה) בדיוק חומר הלימוד המתבקש לתלמיד בית ספר ממוצע. אבל לדעת האם קולומבוס קדם לנפוליאון או אולי להיפך - זה ממש לא חשוב. טוב... עברנו את ההגרלות לבגרות (אמנון רובינשטיין) ואת שירי מחמוד דרוויש (יוסי שריד) - אז נעבור גם את זה.