המהפכה המתוכננת בלימוד ההסטוריה בארץ...

[טשאפק]

סגרו עכשיו את בית ספר בסמ"ת

בית ספר מקצועי (או טכנולוגי) הראשון בישראל, שהיה בפיקוח הטכניון. בין בוגריו היו למשל שני מנכ"לים של אלביט. אני ממש לא בטוח שחינוך עיוני בלבד לא חוסם, או לפחות מקשה מאד, על אפשרויות מסוימות, לא בהכרח רעות. ברור שבסיס של חשיבה וידע כללי צריך להקנות לכל. אם מניחים מראש שהחינוך המקצועי יהיה ברמה נמוכה, לא ייתן בסיס כללי סביר וילמד מקצועות שאין להם ביקוש, אז אין הרבה טעם בוויכוח. אבל אין סיבה להניח זאת.

 

[טשאפק]

ויש פה המון קטע של תדמית

איש לא יתנגד לקיום מגמות ללימודי תכנות, אבל על לימודי מיזוג אוויר, חשמל או רכב יסתכלו בבוז. כלל לא בטוח שתכנות כפי שמוכר לנו יהיה מקצוע נדרש בעוד עשור.

 

[אלי ו.]

נכון אבל

מגמת מחשבים היא חלק ממסלול לבגרות עיונית ומטרתה הכשרה ללימודים אקדמאיים. אם לימודי מכונאות רכב היו חלק ממסלול שמטרתו הכשרה לפקולטה להנדסה אולי היחס היה שונה. כיום מגמה למכונאות מיועדת לתלמידים שנכשלו במסלול עיוני ולכן הסטיגמה.

 

[טשאפק]

ורטהיימר למשל החל כמסגר

ולא יותר. למעשה הוא נזרק מהתעשייה הצבאית כי לא היה בעל תואר מהנדס. לשאלתך קודם, אני לא מעריץ בעלי הון באשר הם, אבל אני לא פוסל בהכרח את טענותיהם, ויסלח לי קרל מרקס, יש לי הערכה מסוימת לאדם כמו ורטהיימר שהצלחתו מבוססת על יצרנות. יש לא מעט אקדמאים מובטלים או שמועסקים במק'ג'ובים, שעבודה יצרנית (גם עבודת כפיים שכל-כך בזים לה) טובה מהם בהרבה גם לעובדים וגם למשק. זו תוצאה של בחירת מקצוע לא נכונה ושל הכוונה לא נכונה.

 

[Boogieman]

שיהיה לו לבריאות. אז מה?

מה בין זה לבין חינוך? הוא עמד מול כיתה פעם בחיים שלו? אתה לא תראה כותרת בעתון כמו "מורים מדברים על חינוך" או "תלמידים מדברים על חינוך". אפילו לא "פרופסורים לחינוך מדברים על חינוך", אבל מיליונרים מדברים על חינוך, ועל כל נושא אחר, בלי סוף. משום מה, אנשים חושבים שאם מישהו יודע לנהל ביזנס, הוא יודע לנהל כל דבר. אפילו בוועדות שעוסקות בחינוך (דברת, שוחט ושות') כבר לא יושבים אנשי חינוך, רק כלכלנים ורואי חשבון.

 

[אלי ו.]

בשנה שנתיים הראשונות באוניברסיטה

כמעט בכל מקצוע מלמדים בעיקר נושאים כלליים שמטרתם להקנות רקע ו"שפה". אין שום סיבה דוקא בתיכון להתחיל במגמות שילמדו מקצועות ספציפיים.

 

[טשאפק]

זה המצב כיום

לימודים מוגברים במקצועות המדעיים מהווים בעיקר הכנה לאוניברסיטה. אין בהם תועלת מעבר לכך, עבור מי שלא יילך לאוניברסיטה. בתאורייה, כמובן, אם התלמיד מתעניין באמת והמורה טוב, תתכן אותה "הרחבת אופקים" פלאית, אבל האם זה באמת קורה?

 

[masorti]

לא נכון...

נתחיל מכל מקצועות שהם "תומכי לחימה" בתחום הטכנולוגי, כמו טכנאי/הנדסאי מחשבים או אלקטרוניקה. אדם שהופך לטכנאי אלקטרוניקה צריך רקע מדעי למרות שאינו לומד באוניברסיטה. שלא לדבר על מקצועות בתחום הכלכלה והכספים (מנהל חשבונות למשל) שאמנם לא דורשים ביולוגיה ופיזיקה מוגברים, אבל לא יזיק שם תיגבור מתמטי. וכמובן יש מקצועות שהם פארא-רפואיים ועדיין דורשים התמצאות מינימלית במדעי הטבע. (נראה לך תקין שטכנאית אק"ג לא תבין כלום במעבר אות חשמלי בלב, או שטכנאית רנטגן לא תבין כלום בהשפעת קרינה על הגוף?)

 

[אלי ו.]

לא על כך דיברתי

מה שאני ציינתי זה שגם באוניברסיטה ה"התמקצעות" מתחילה בשנה השניה והשלישית ולכן "התמקצעות" בתיכון אינה עוזרת במיוחד מעבר ל"טעימה" של המקצוע.

 

[טשאפק]

זה חורג מתחום הדיון

אבל בכל זאת אענה בקצרה. בתי ספר מקצועיים קיימים בסינגפור ובמדינות מערביות, והיו קיימים בישראל בשנות השישים שבהן ניצבה בצמרת העולמית בהישגיה בחינוך. הם חוסלו בדיוק מהנימוק שתיארת. חלילה שיפנו לחינוך מקצועי על פי עדה, אלא על פי הישגים בלבד ועל פי רצון התלמיד . אין שום סיבה שתיכון מקצועי יהיה גרוע ויפלוט תלמידים על סף העבריינות, אם ישקיעו בו את המשאבים הראויים. התיכון של סטף בגליל למשל לא "פולט עבריינים" אלא טכנאים והנדסאים שחלקם ממשיך ללימודים גבוהים. יש גם כאלה שאינם אוהבים לימודים עיוניים ורוצים להיות למשל מכונאי רכב או גנן. מה רע בכך? האם זה פחות מכובד מעורך דין? האם זה פחות מאתגר, בימינו הטכנולוגיים? הזלזול באנשים העובדים עבודת כפיים הוא אחד מחטאינו הגדולים. בניגוד לדבריך, יש בארץ מחסור קשה באנשי מקצוע בתחומים רבים. עוד דבר שבו איני מסכים עמך - הטענה שהיציאה מהמסלול "בלתי אפשרית". גם בתיכון עיוני הרי לומדים מעט מאד, ורבים שנכשלו מכל מיני סיבות ולא סיימו תיכון, משלימים בגרות ופסיכומטרי מאוחר יותר. זה ממש לא בלתי אפשרי.

 

[masorti]

זה בדיוק לב הדיון...

במדינה בה יש קורלציה חזקה מאוד בין מוצא עדתי ומצב סוציו-אקונומי לבין הצלחה בלימודים, אסור לבנות מסלול שבפועל יהיה מיועד לספרדים-עניים. אולי באוטופלנד (או בסינגפור) מערכת חינוך מקצועי של המדינה תהיה מצוינת ולא תפלוט חצי-עבריינים. בישראל ברור לגמרי מה יקרה, וכדאי שלא נחזור על השגיאות של העבר. אין לי שום בעיה שסטף ורטהיימר, או מנכ"ל אורט, או עמותת בית הספר להנדסאים יפתחו המוני בתי ספר לטכנולוגיה עילית, וכל תלמיד שמעדיף זאת על פני לימוד עיוני יילך לשם. אבל להפנות תלמיד במאה ה-21 למקצועות שבתחתית הסולם (וגם ייעלמו עם הזמן) זה פשוט פשע. אתה שוכח שלא מדובר בנער בן 16 שהחליט בדעה צלולה שחלומו בחיים הוא להיות פחח רכב, אלא בילד בן 12 שקיבל 5 נקודות מתחת לאיזה סף במבחן מיון - ויועצת חינוכית (שבד"כ היא בעצמה זיבורית) קובעת את גורלו בחיים להיות פחח ולא איש מחשבים. וכשאתה לומד בבית ספר עם תכנים שעיקרם עבודת כפיים, אתה צובר חוסרים ומתקשה מאוד לעבור למסלול אחר. רק מעטים הם בעלי היכולת הנפשית להחליט להשלים אח"כ בגרויות במסלול אקסטרני. הרוב משלימים עם גורלם ונדחקים לתחתית החברה. דרך אגב, תסלח לי שאיני מבטא הערצה לאנשים העובדים עבודת כפיים. מה לעשות, זו דרכו של עולם. בכל חברה מתקדמת איכשהו יוצא שהעבודות הכפיים נופלות בחלקם של המעמדות הנמוכים בחברה, ובשלב הבא הם עוברים לידי מהגרים בלתי חוקיים ועובדים זרים. שים לב מי מבצע את העבודות ה"שחורות" בארה"ב (מהגרים מכסיקנים), בגרמניה (תורכים), בבריטניה (הודים ופקיסטנים), וגם בישראל (תאילנדים, רומנים וסינים). טבע האדם הוא שכל הורה רוצה להבטיח ילדיו עבודה קלה ומכניסה, ולא עבודת כפיים. לחשוב שכל אותם תלמידים שיהפכו למסגרים ולשרברבים ייחשבו לעילית החברתית - זו תמימות. יתכן בהחלט שחלק מהם יצליחו לגבות תעריף גבוה בעד שירותיהם ויתפרנסו בכבוד, אבל כקבוצה הם תמיד ירגישו שהאליטה דחפה אותם במתכוון למשבצת של משרתים שנועדו לחטוב עצים ולשאוב מים עבור המעמד הגבוה.

 

[טשאפק]

כוונתי היתה שזה חורג מתחום הפורום

לכן אנסה לקצר. לגבי הקורלציה בין מוצא להצלחה בלימודים אפשר להתווכח, (הפערים ערבים-יהודים ומרכז-פריפריה מגמדים את הפער מזרחים-אשכנזים), אבל בכל אופן, שיוויון בין כה וכה אין. אילו מקצועות ילמדו באותם בתי ספר, זו שאלה נפרדת, אבל מובן שלא מדובר ב"מקצועות שייעלמו בקירוב". מכונאי רכב יצטרכו עוד 20 שנה, ויש בהם מחסור חמור גם היום. כך גם כרסמי מתכת. דווקא מתכנתים רבים בהחלט עלולים למצוא עצמם מיותרים עם התקדמות האוטומציה של כתיבת תוכנה ובדיקתה. באופן כללי, העולם אינו רק היי-טק, משפטים ורפואה (וכמובן מחקר ההיסטוריה...), ועבודת כפיים אינה רק ישיבה לצד פס ייצור או קטיף בננות אלא גם מלאכות מתוחכמות וחשובות, שמפעילים בהם גם את הידיים - כמו למשל מכונאות רכב או שרברבות. בניגוד לדבריך, הזלזול במקצועות האלה הוא חמור במיוחד בישראל. חשמלאי או נגר בגרמניה אינו זוכה לזלזול כזה, ומתייחסים להכשרתו ולעבודתו ברצינות ובכבוד רב. לא צריך להעריץ את האדם העובד, אלא רק לכבדו בדיוק כמו שמכבדים את הסוחר, סוכן הבורסה, הפרקליט או הטכנוקרט. נראה שמאמציהם של א"ד גורדון וחבריו לטעת בעם ישראל כבוד לאדם העובד לא צלחו במיוחד.

 

[masorti]

מכיון שאנו לא חיים בגרמניה...

אזי מכונאי רכב ושרברב אינם נחשבים בדיוק לשיא ההצלחה החברתית (והכלכלית). ובזה גם אתה מודה. דווקא מכונאי רכב ושרברבים יילכו וייעלמו ככל שהאוטומציה תיכנס. כבר היום חלקים נרחבים במכונית הינם ממוחשבים. לי נראה חשוב יותר שאף תלמיד לא ינותב כבר מכתה ו' או ז' למסלול ממנו לא יוכל (אלא במאמץ עצום) להגיע להיות איש הייטק או טכנוקרט או עורך דין. אם חשקה נפשו במכונאות רכב, שיילך מרצונו למסלול הזה ויהיה מכונאי רכב.

 

[אהרן תמוז]

לא רק בגרמניה מכבדים בעלי מקצוע........

אגב, מחשוב הרכב לא מפחית את מספרם של מכונאי הרכב, אלא להיפך. מי לדעתך יחליף ויתאים את הרכיבים שבנויים כך שיתקלקלו ויוחלפו כל הזמן? גם חשמלאים רחוקים מלהיות מקצוע מת... ויש בעולמנו מקום עוד למשך זמן רב גם לחייטים וסנדלרים, לבנאים, טייחים, צבעים, שרברבים וכו' וכו' שידי כולם מלאות עבודה וגם כיסיהם לא בדיוק ריקים.

 

[masorti]

חוששני שאתה טועה...

חייטים וסנדלרים וכיו"ב מתקני בגדים כבר הולכים ונעלמים. היום יותר זול לקנות נעל או חולצה מאשר לתקן אותה, וזה רק יילך ויחמיר ככל שתהיה אוטומציה גבוהה יותר של תהליכי הייצור (או לחילופין הפועלים יהיו סינים שיקבלו דולר ליום). אותו כנ"ל יקרה במוקדם או במאוחר לתחזוקת הבית והרכב. פעם מכונאי רכב היה צריך להבין לעומק את עבודת המערכת המיכנית של המכונית. היום השיטה היא לבדוק את הג'וק במכשיר שבמוסך ולהחליט האם להחליף גו'ק (או לוח ענק שמחובר לג'וק) או לא. כבר היום חלק ניכר מהעבודה נעשה בעצם ע"י מכשירים ולא ע"י אדם. אני בספק האם בעוד 20 שנה לא יהיה מצב שהמכונית תורכב ממכלולים גדולים שיורכבו ויוחלפו כמו לגו. הכול ענין של עלות ייצור וכדאיות תחזוקה. לגבי טייחים וצבעים... אם זו עבודה כה מכובדת ומכניסה, אז כוחות השוק ינתבו צעירים מרצונם לאותם ענפים. לא צריך להחליט שאם אתה טיפש (במבחן מיון) אז אתה תלך ללמוד להיות טייח.

 

[Y. Welis]

בעניין המכוניות - לפי הסטנדרטים של דגמי

המכוניות החשמליות החדשות, הצד המכאני בהן אכן ילך ויצטמצם. אגב אני לא חושב שיש מחסור בארץ במכונאים - יש המון מוסכים, ולא חסר כוח אדם מיומן בשטחים... (כרגע הם מתמחים בפירוק יותר מאשר הרכבה).

 

[טשאפק]

שאל את בעל המוסך שלך בהזדמנות

האם הוא מצליח למצוא עובדים טובים ואמינים.

 

[Y. Welis]

עדיין לא הגעתי לכך

אבל בוא נאמר שאם במוסכים יהיו אנשים יותר היי טקיים, זה רק יועיל.

 

[טשאפק]

לא כולם יכולים להיות עורכי דין

כרגע אין בכלל מסלול סביר של תיכונים מקצועיים. כלכלית אגב שרברב יכול להרוויח לא פחות מאקדמאי. הגיע הזמן (מזמן) שנשנה את יחסנו לעובדים, והקמת בתי ספר מקצועיים טובים היא חלק מזה. אינני נביא אבל אני מתקשה לראות עולם בלי שרברבים ומכונאי רכב בדורות הבאים. אם בגרמניה (וזו סתם דוגמה) נותנים כבוד למקצועות כאלה - גם אצלנו אפשר. עברנו כבר מהפכות גדולות יותר. צריך לחדול מן ההתעקשות לכפות על כולם מסלול עיוני, הפחד מפערים והשאיפה לשיוויוניות גורמים לכך, שיש לחץ אדיר שגם התלמיד הגרוע וחסר המשמעת ביותר יסיים תיכון וגם יקבל בגרות. בדרך זו אין תורמים כלל לשיוויון (שכן הבגרות פשוט מאבדת מערכה) אבל כן פוגעים בלימודים של החזקים והחלשים כאחד. הערה אחרונה - הניתוב לא חייב לבוא בכיתה ו'-ז', בזה אני מסכים. תיכון מקצועי יהיה תיכון בלבד - מכיתה ט' או י'.

 

[masorti]

אולי לא כולם יכולים להיות עורכי דין...

אבל לא צריך לחסום את דרכם מגיל צעיר באמצעים מנהלתיים. והתחליף לחינוך עיוני הוא חינוך טכנולוגי ולא מקצועי. מי שלא מתאים להיות מהנדס יהיה הנדסאי, ומי שלא מתאים להנדסאי יהיה טכנאי. העובדה ההסטורית היא שרק אלה שהיו בתחתית החבית הופנו למסלולי נגרות ומסגרות בבתי הספר המקצועיים (עיין ערך "בית ספר שבח" לפני שהפך לשבח מופ"ת), ואין סיבה לשחזר זאת. אם שרברבים ומכונאי רכב הם מקצועות כה מבוקשים ורווחיים, איך זה שאף גוף פרטי לא הקים בתי ספר למקצועות אלה? (כשהצבא צריך מכונאי מטוסים, הוא יודע יפה מאוד להקים מסלול הכשרה לתיכוניסטים ולהציע להם תנאים והטבות) אם אתה צודק בטענותיך, כוחות השוק יגרמו להקמת עשרות בתי ספר מקצועיים ברמה גבוהה למקצועות אלה. כל מה שצריך הוא להגדיר מסגרת של פיקוח מטעם משרד החינוך.