מעל הצמרות עדי----ם העננים כשהירח אל הגן מניד ראשו - נותן סימן אפשר לשבת שם בפינה. אותו ספסל. קלט את כל. כמות הטל. והתרטב תיקח מגבת... אומר הלילה ושותק (מקסים מקסים מקסים מקסים
למה? על מה את מתנכרת? את וודאי כבר לא זוכרת צליל נשימה עם לייל העצב בידייך ולהט שפתותייך שנצמדו בכח ולא נתנו מנוח זאת לא אוכל לשכוח לשכוח אהובה איפה הם הימים שלא ישובו עוד לא הם לא ישובו לא לא
אתה לאמאמין מה קרה עכשיו ! ! ! אגדת דשא שהקלדת למעלה = מה שעבר לי עכשיו בראש !! אני בהלם! ואת סיון הקלדתי לך למעלה! אבאל'ה! שנינו שווים - פחות או יותר - רק לך יש עוד טמבל ששנוא לדבר
מה שהיה היה קיץ יפה אחד לבד איתך לבד... בקיץ מה שהיה היה מה שהיה היה קיץ יפה אחד לבד איתך לבד בקיץ שוב לחבק חזק ושוב אותו מחנק ושוב אותן שתיקות ו... (אוףףף לא זוכרת
אל תתחיל לחתוך, לצעוק, לקרוע ולשבור אל תכה את הילדים על מי אתה גיבור אל תשחית מקום אליו תרצה לחזור ואל תוסיף מילים שלא תרצה לזכור הואיל וזה לא יועיל ממילא נסה גם לוותר על כמה ממרחים מאלה האמן לי האמן לי
