הנה חידה. כולכם מכירים את הסימן

וואו, רק מלקרוא את חילופי הדברים

כאן התעייפתי כל כך! אני הולכת לעבור ממימד האורך למימד הרוחב..
 
פתרון החידה לפי הבנתי:

בשני המקרים בולטת מגמה של קטיעה, שלילה, התנגדות, מורת רוח ממצב קיים, מקשר, מהתנהגות של.. והשוני הוא באורך 'ה'פתיל'. בקטיעה הקצרה העמדה החלטית, שוללת, לא מקבלת, דוחה על הסף ולא רואה מקום למשוך את זה, לדון על זה, להתגמש, להתרגל, להתחשב וכד', ולכן מזרזת 'קצר' בתקשורת. בפתיל הארוך יש 'חריקת שינים', כל אותם פרמטרים שלעיל ישנם גם כאן אלא שזה נמנע מדראסטיות, נותן צ'אנס לשינוי, שיפור וגם זוכה בעיני עצמו לדימוי נוח, גמיש ומתחשב יותר. באותו הכתב יש מעברים בין המגמות, כאשר מ ארוך לקצר: בתחושה שהוא עשה את המקסימום אך זהו, עד כאן. מקצר לארוך: בהתלבטות ותחושה שהצעד הדראסטי הנוכחי, או לשעבר לא היה מחויב המציאות, וניתן היה לתת צ'אנס ולמצות אפשרויות קודם ל 'ברוגז'.
 
למעלה