הסבר מפורט ומדוייק לאכזבת המעריצים
זה הניסיון שלי להסביר מה מאכזב כל כך באבודים. אני מזמין את כל המאוכזבים והמסופקים להוסיף את דעתם לשרשור. מכיוון שאני לא מצטיין בכתיבה, חלק ממש שתקראו מכאן והלאה זה תרגומים שלי לתגובות של אנשים מאתרים אחרים שהתנסחו הרבה יותר ממה שאני יכול וחלק זה דברים שהוספתי. אז נניח שאני כותב ספר תעלומת רצח. ככותב, יש לי אחראיות מסויימת כלפי הקורא כמו לכתוב עלילה הגיונית וקוהרנטית ולספק סגירת מעגל לנושאים החשובים בסיום הסיפור. במקום לעשות את זה, אני ממציא רמזים אקראיים שסותרים רמזים אחרים בסיפור, גורם לחוסר היגיון מוחלט ואין לי שום כיוון ברור לעלילה. הקוראים שלי הם מאוד סובלניים ומניחים שיש לי תיאוריה גדולה שתקשור את כל הקצוות והם ממשיכים לקרוא. בסוף הספר, במקום לקשור את הקצוות או אפילו להגיד מי ביצע את הרצח (שזו כל הסיבה שמישהו בכלל קורא את הסיפור מלכתחילה), אני מחליט להשאיר את הקוראים תלויים באוויר בלי אפשרות לסגירת מעגל כי חצי מהדברים שכתבתי לגמרי לא עקביים ואי אפשר לחבר אותם ביחד. האם תגידו שאני גאון או פשוט סופר גרוע? כנראה שתגידו שאני סופר גרוע. בנוסף, כנראה שתגידו שאני נבלה כי משכתי את הקוראים באף עם כל המיסתורין הגדול שלא הייתה לי שום כוונה לפתור (או אפילו את האפשרות לפתור, כי אין בסיפור שום היגיון). ראיתי כל פרק בסדרה כבר שש שנים. ממש מההתחלה, זאת הייתה תוכנית מאוד מייאשת כי נחשפנו להמון דברים מיסתוריים שהיה לוקח עונה שלמה לענות עליהם. מצד אחד, רציתי שהסדרה תתקדם כדי שנדע סופסוף מה לעזאזל הולך שם. מצד שני, המתח של חוסר הידיעה גרם לי להמשיך לצפות. המון פרקים גרמו לי להגיד "לא גילינו כלום בפרק הזה, למה לעזאזל אני ממשיך לצפות בסדרה הזאת?" בעוד שאנשים מסויימים אמרו לי "על מה אתה מדבר קרה המון בפרק. ג'ק וקייט התנשקו". אבל המשכתי לצפות כי אני חובב מדע בידיוני ופנטזיה. חלק מהתעלומות נפתרו. גם אפשר לומר שבכל סוף עונה הייתי מסופק. אבל הייתה נקודה שיכולתי לומר שלכותבים לא היה מושג מה הם עושים. דימיינתי שהם מעבירים כובע בחדר הכותבים ומבקשים מכל כותב לשים את הרעיון הכי מטורף שהם יכלו לחשוב עליו. בתחילת כל ישיבת כתיבה הם מוציאים רעיון באקראיות: מפלצת עשן עפה לה ברחבי האי ועושה קולות מכאניים, זוג אקראי שלא ראינו מקודם נקברים בעודם בחיים, מסע בזמן!!, האי יכול לזוז שמזיזים גלגל גדול, הבזקי אור וכ'ו וכו'. הדברים המשוגעים שהיו בתוכנית היו כל כך משוגעים שציפית שיהיה לזה הסבר. למה לבזבז כל כך הרבה זמן בלפתח משהו כמו המספרים, הכוחות המיוחדים של וולט, או הכוח המיוחד של האי עצמו אם הם לא יודעים איך זה יגמר? הנחתי שחייבת להיות לזה פואנטה אז המשכתי לצפות בסדרה. לכותבים לא היה מושג איזה סוג סיפור הם רצו לספר. מפלצת העשן שטסה באי והורגת אנשים? כשהיא הופיעה לראשונה, זה מה שהיא הייתה - מפלצת עשן. אוקיי. אבל אז אנחנו מגלים שאפשר לזמן אותה ממעמקים של מקדש עתיק. מעניין. אז אנחנו מגלים שזה האח הממורמר של ג'ייקוב שפועל על דעת עצמו ובכלל לא זימנו אותו. זה לא צריך להיות כל כך שקוף שמפלצת העשן מההתחלה וזאת שבסוף נוצרו ממוחם הקודח של כותבים שנאלצו לספק הסבר. כמעט כל קו עלילה שהם פתחו בהתחלה התפתח למשהו לגמרי לא קשור למקור שלו. זה משהו שאי אפשר לעשות כאשר המעריצים מנתחים כל ניואנס של כל פריים של כל פרק. הם ימצאו את חורי העלילה והם יצפו לתשובות. וזה אבודים בשבילכם: הכותבים אמרו לעצמם, "בואו נזרוק רמזים מגניבים שאנשים ימשיכו לצפות! נשבור את הראש אחר כך מה הרמזים האלה אומרים בכלל". אחר כך הם אמרו לעצמם, "טוב, לעזאזל עם זה. אין לנו מושג איך לגרום להכל לעבוד. בואו פשוט נתעלם מכל זה". זאת כתיבה גרועה ורמאות לשמה. אז עם מה נשארנו? הסוף לא נכנס לאף אחת מתעלומות האי. הוא לא ניסה לענות על המון שאלות שעלו בעונות קודמות. במשך 6 שנים המעריצים חיכו לפינאלה בציפייה למשהו ענק. נכון, לא כל תוכנית צריכה איזו חשיפה מטורפת בסוף. אבל שאתה מבסס את כל הנחת היסוד של הסדרה שלך על כך שהיא "מיסתורית", אתה צריך לספק את הסחורה. מה הייתה הפואנטה? האם אנחנו צריכים להמציא את התשובות בעצמנו? האם לזה התדרדרנו? סוס שחור מופיע משום מקום ואני צריך להמציא לעצמי הסבר לזה? כולנו העלנו תיאוריות במשך 6 שנים, וזה מה שאנחנו מקבלים??? האם זה אמור להיות ניסוי ביכולת של הקהל לפתח דימיון? אני לא מתנגד ליצירתיות, אבל זו לא הסיבה שראיתי את הסדרה. רציתי שהם יהיו יצירתיים. יצירתיות היא לבוא עם רעיון מקורי שמכופף את חוקי הנורמאליות אבל שגם יהיה הגיוני למוחות האנושיים שלנו. צריך להמציא דברים מוזרים, אבל להשתמש ביצירתיות לגרום לזה לעבוד. כל אחד יכול לזרוק קצת חרא על הקיר. זה דורש מוח יצירתי להפוך את החרא הזה ל"שר הטבעות" או בבילון 5. אני בטוח שהרבה מכם ראה את הוידאו עם השאלות: http://www.collegehumor.com/video:1936291 רוב השאלות נראות כמו סתם התעסקות בפרטים שוליים ולא רלוונטים. הנה גם מישהו שטרח לענות על השאלות (למרות שהרבה מהשאלות נענות במשהו כמו היה דוב קוטב כי היה דוב קוטב): http://www.movieline.com/2010/05/rebutting-losts-questions.php?page=1 אבל השאלות הקטנות הספיציפיות זה רק סימפטום וזאת לא הנקודה. העניין הוא שבמשך שש עונות היוצרים גירו אותנו עם המון רמזים קטנים. היו הרבה משפטים שדמויות משניות אמרו שנראה כאילו יש להם משמעות עמוקה שאנחנו עוד לא מבינים. הם נתנו לנו לחשוב שיש איזו אמת בסיסית שעדיין לא נחשפנו אליה וברגע שנדע תהיה לנו אורגזמת לוסט משובחת. המכלול של כל אותם רמזים הסתכם בסוף הסדרה לחסר משמעות. אין שום פואנטה. אם עכשיו נראה את שוב את הפרקים הראשונים של הסדרה, אותם רמזים קטנים שנראו לנו משמעותיים בפעם הראשונה יהיו סתמיים לגמרי. להגיד שלא צריך הסברים כי כל הסבר יהיה טיפשי ומאכזב זו לא גישה נכונה. אם הכותבים היו טובים אז היה להם הסבר טוב לכל אותם רמזים קטנים שראינו כי אחרת הם לא היו מכניסים אותם לסדרה. לא ציפיתי שיענו על הכל כי תמיד יש חורים בעלילה (מטוס האספקה הוא דוגמה טובה לטעות של הכותבים). אבל מאוד קיוויתי שהדברים יתחברו בסוף. בסוף קיבלנו הוכחה חותכת לכך שהכותבים סתם זרקו חרא על הקיר בשביל שאנשים ימשיכו לצפות בסדרה כשלא הייתה להם שום כוונה מלכתחילה לפתור את הפלונטר הענק שהם יצרו. זה היה תמיד החשש ועכשיו שהחשש התברר כנכון אין גבול לאכזבה.
זה הניסיון שלי להסביר מה מאכזב כל כך באבודים. אני מזמין את כל המאוכזבים והמסופקים להוסיף את דעתם לשרשור. מכיוון שאני לא מצטיין בכתיבה, חלק ממש שתקראו מכאן והלאה זה תרגומים שלי לתגובות של אנשים מאתרים אחרים שהתנסחו הרבה יותר ממה שאני יכול וחלק זה דברים שהוספתי. אז נניח שאני כותב ספר תעלומת רצח. ככותב, יש לי אחראיות מסויימת כלפי הקורא כמו לכתוב עלילה הגיונית וקוהרנטית ולספק סגירת מעגל לנושאים החשובים בסיום הסיפור. במקום לעשות את זה, אני ממציא רמזים אקראיים שסותרים רמזים אחרים בסיפור, גורם לחוסר היגיון מוחלט ואין לי שום כיוון ברור לעלילה. הקוראים שלי הם מאוד סובלניים ומניחים שיש לי תיאוריה גדולה שתקשור את כל הקצוות והם ממשיכים לקרוא. בסוף הספר, במקום לקשור את הקצוות או אפילו להגיד מי ביצע את הרצח (שזו כל הסיבה שמישהו בכלל קורא את הסיפור מלכתחילה), אני מחליט להשאיר את הקוראים תלויים באוויר בלי אפשרות לסגירת מעגל כי חצי מהדברים שכתבתי לגמרי לא עקביים ואי אפשר לחבר אותם ביחד. האם תגידו שאני גאון או פשוט סופר גרוע? כנראה שתגידו שאני סופר גרוע. בנוסף, כנראה שתגידו שאני נבלה כי משכתי את הקוראים באף עם כל המיסתורין הגדול שלא הייתה לי שום כוונה לפתור (או אפילו את האפשרות לפתור, כי אין בסיפור שום היגיון). ראיתי כל פרק בסדרה כבר שש שנים. ממש מההתחלה, זאת הייתה תוכנית מאוד מייאשת כי נחשפנו להמון דברים מיסתוריים שהיה לוקח עונה שלמה לענות עליהם. מצד אחד, רציתי שהסדרה תתקדם כדי שנדע סופסוף מה לעזאזל הולך שם. מצד שני, המתח של חוסר הידיעה גרם לי להמשיך לצפות. המון פרקים גרמו לי להגיד "לא גילינו כלום בפרק הזה, למה לעזאזל אני ממשיך לצפות בסדרה הזאת?" בעוד שאנשים מסויימים אמרו לי "על מה אתה מדבר קרה המון בפרק. ג'ק וקייט התנשקו". אבל המשכתי לצפות כי אני חובב מדע בידיוני ופנטזיה. חלק מהתעלומות נפתרו. גם אפשר לומר שבכל סוף עונה הייתי מסופק. אבל הייתה נקודה שיכולתי לומר שלכותבים לא היה מושג מה הם עושים. דימיינתי שהם מעבירים כובע בחדר הכותבים ומבקשים מכל כותב לשים את הרעיון הכי מטורף שהם יכלו לחשוב עליו. בתחילת כל ישיבת כתיבה הם מוציאים רעיון באקראיות: מפלצת עשן עפה לה ברחבי האי ועושה קולות מכאניים, זוג אקראי שלא ראינו מקודם נקברים בעודם בחיים, מסע בזמן!!, האי יכול לזוז שמזיזים גלגל גדול, הבזקי אור וכ'ו וכו'. הדברים המשוגעים שהיו בתוכנית היו כל כך משוגעים שציפית שיהיה לזה הסבר. למה לבזבז כל כך הרבה זמן בלפתח משהו כמו המספרים, הכוחות המיוחדים של וולט, או הכוח המיוחד של האי עצמו אם הם לא יודעים איך זה יגמר? הנחתי שחייבת להיות לזה פואנטה אז המשכתי לצפות בסדרה. לכותבים לא היה מושג איזה סוג סיפור הם רצו לספר. מפלצת העשן שטסה באי והורגת אנשים? כשהיא הופיעה לראשונה, זה מה שהיא הייתה - מפלצת עשן. אוקיי. אבל אז אנחנו מגלים שאפשר לזמן אותה ממעמקים של מקדש עתיק. מעניין. אז אנחנו מגלים שזה האח הממורמר של ג'ייקוב שפועל על דעת עצמו ובכלל לא זימנו אותו. זה לא צריך להיות כל כך שקוף שמפלצת העשן מההתחלה וזאת שבסוף נוצרו ממוחם הקודח של כותבים שנאלצו לספק הסבר. כמעט כל קו עלילה שהם פתחו בהתחלה התפתח למשהו לגמרי לא קשור למקור שלו. זה משהו שאי אפשר לעשות כאשר המעריצים מנתחים כל ניואנס של כל פריים של כל פרק. הם ימצאו את חורי העלילה והם יצפו לתשובות. וזה אבודים בשבילכם: הכותבים אמרו לעצמם, "בואו נזרוק רמזים מגניבים שאנשים ימשיכו לצפות! נשבור את הראש אחר כך מה הרמזים האלה אומרים בכלל". אחר כך הם אמרו לעצמם, "טוב, לעזאזל עם זה. אין לנו מושג איך לגרום להכל לעבוד. בואו פשוט נתעלם מכל זה". זאת כתיבה גרועה ורמאות לשמה. אז עם מה נשארנו? הסוף לא נכנס לאף אחת מתעלומות האי. הוא לא ניסה לענות על המון שאלות שעלו בעונות קודמות. במשך 6 שנים המעריצים חיכו לפינאלה בציפייה למשהו ענק. נכון, לא כל תוכנית צריכה איזו חשיפה מטורפת בסוף. אבל שאתה מבסס את כל הנחת היסוד של הסדרה שלך על כך שהיא "מיסתורית", אתה צריך לספק את הסחורה. מה הייתה הפואנטה? האם אנחנו צריכים להמציא את התשובות בעצמנו? האם לזה התדרדרנו? סוס שחור מופיע משום מקום ואני צריך להמציא לעצמי הסבר לזה? כולנו העלנו תיאוריות במשך 6 שנים, וזה מה שאנחנו מקבלים??? האם זה אמור להיות ניסוי ביכולת של הקהל לפתח דימיון? אני לא מתנגד ליצירתיות, אבל זו לא הסיבה שראיתי את הסדרה. רציתי שהם יהיו יצירתיים. יצירתיות היא לבוא עם רעיון מקורי שמכופף את חוקי הנורמאליות אבל שגם יהיה הגיוני למוחות האנושיים שלנו. צריך להמציא דברים מוזרים, אבל להשתמש ביצירתיות לגרום לזה לעבוד. כל אחד יכול לזרוק קצת חרא על הקיר. זה דורש מוח יצירתי להפוך את החרא הזה ל"שר הטבעות" או בבילון 5. אני בטוח שהרבה מכם ראה את הוידאו עם השאלות: http://www.collegehumor.com/video:1936291 רוב השאלות נראות כמו סתם התעסקות בפרטים שוליים ולא רלוונטים. הנה גם מישהו שטרח לענות על השאלות (למרות שהרבה מהשאלות נענות במשהו כמו היה דוב קוטב כי היה דוב קוטב): http://www.movieline.com/2010/05/rebutting-losts-questions.php?page=1 אבל השאלות הקטנות הספיציפיות זה רק סימפטום וזאת לא הנקודה. העניין הוא שבמשך שש עונות היוצרים גירו אותנו עם המון רמזים קטנים. היו הרבה משפטים שדמויות משניות אמרו שנראה כאילו יש להם משמעות עמוקה שאנחנו עוד לא מבינים. הם נתנו לנו לחשוב שיש איזו אמת בסיסית שעדיין לא נחשפנו אליה וברגע שנדע תהיה לנו אורגזמת לוסט משובחת. המכלול של כל אותם רמזים הסתכם בסוף הסדרה לחסר משמעות. אין שום פואנטה. אם עכשיו נראה את שוב את הפרקים הראשונים של הסדרה, אותם רמזים קטנים שנראו לנו משמעותיים בפעם הראשונה יהיו סתמיים לגמרי. להגיד שלא צריך הסברים כי כל הסבר יהיה טיפשי ומאכזב זו לא גישה נכונה. אם הכותבים היו טובים אז היה להם הסבר טוב לכל אותם רמזים קטנים שראינו כי אחרת הם לא היו מכניסים אותם לסדרה. לא ציפיתי שיענו על הכל כי תמיד יש חורים בעלילה (מטוס האספקה הוא דוגמה טובה לטעות של הכותבים). אבל מאוד קיוויתי שהדברים יתחברו בסוף. בסוף קיבלנו הוכחה חותכת לכך שהכותבים סתם זרקו חרא על הקיר בשביל שאנשים ימשיכו לצפות בסדרה כשלא הייתה להם שום כוונה מלכתחילה לפתור את הפלונטר הענק שהם יצרו. זה היה תמיד החשש ועכשיו שהחשש התברר כנכון אין גבול לאכזבה.
