הסכנות בחיסון זניחות מאוד ביחס לסכנות מהמחלות שנגדן מחסנים
אחרת לא נותנים אותו לכלל האוכלוסייה. כשמדובר בחיסונים שאכן בעייתיים, כלבת למשל, לא נותנים אותם אוטומטית לכולם אלא רק במקרה הצורך (התמותה מכלבת ללא חיסון היא 100%, אז גם סכנה בחיסון מתגמדת לעומת מוות ודאי). גם חיסונים נגד מחלות שאינן נפוצות לא ניתנים בשגרה, אלא רק למי שנוסע למדינות שבהן הן קיימות. בשורה התחתונה, בחיסונים יש הליך בדיקה ופיקוח קפדניים ולא לחינם הם רפואה מונעת מומלצת. אין שום קשר בין חיסונים לבין ברית מילה, שהיא בראש ובראשונה טקס דתי.
 
לגבי חורים באוזניים, אני לא מסכימה עם בתך. אני ניקבתי את אוזניי בגיל 13 (אחרי תחנונים רבים להוריי) ולא פחדתי כלל. ולא, לא הייתי רוצה שינקבו את תנוכי אוזניי בינקותי, ולא הייתי רוצה שיכפו עליי דבר כזה. אני שמחה שיש לי חורים באוזניים, הם משמשים אותי יום-יום, עגילים הם התכשיטים האהובים עליי ביותר (יש לי עשרות) ועדיין לא היה עולה בדעתי לנקב לאף אדם אחר את תנוך האוזן, כי זו צריכה להיות החלטה שלו על גופו. אין שום סיבה לבצע אותה בינקות, ואין שום דחיפות בכך שתינוקות יענדו תכשיטים.
 
אנשים מבוגרים משנים את גופם ומתמודדים עם זה. החל מפירסינג וקעקועים, הסרת שיער לצמיתות, הסרת משקפיים, שיפוץ איברים כמו אף, אוזניים או שדיים, ועד ניתוחים מקיפים יותר לשינוי מהותי של הגוף, כמו למשל ניתוחים לשינוי מין. כשאנשים רוצים, הם עושים. כשזה חשוב להם לשנות את גופם, הם עושים זאת. אבל זה הגוף שלהם, והם הבעלים שלו, והם צריכים להיות מרוצים ממנו ולהחליט איך הם רוצים אותו. אין לאף אדם זכות לגזול מהם את ההחלטה הזאת.
 
ולידיעתך, יש לא מעט גברים נימולים (בישראל, בארה"ב ועוד) שממש לא מרוצים ממילתם ומתחרטים עליה. חלקם מצטערים אבל לא מתעסקים בכך, חלקם כועסים מאוד על הוריהם, חלקם מנסים לשחזר ערלה כדי להחזיר לעצמם חלק ממה שאיבדו. אז כשאת קובעת "ילד יהודי שנימול ב- 99 אחוז לא יבוא בטענות להוריו על שמלו אותו" את מדברת מתוך אי היכרות, זה הכול.
 
יש הרבה יהודים חילונים שלא מרוצים מכך, ולמעשה הרבה מאוד יהודים שלמים, כולל בני נוער וגם בוגרים, שלא נימולו ולא רוצים להימול ומרוצים מאוד מערלתם. ומי שלא, יכול לעבור מילה כפי שהוא יכול לעבור כל ניתוח פלסטי אחר, ועובדה שאנשים רבים עושים זאת (חרף הכאב). לגבי חזרה בתשובה, גם 99% מהחילונים הלא נימולים לא יחזרו בתשובה... אבל אם כן, ניתוח זה הדבר הקל ביותר בתהליך. הרבה יותר קשה לשמור מצוות יום יום (מצריך שליטה עצמית, התמדה, הקפדה ועוד) מלשלם לרופא על ניתוח חד פעמי שעושים בהרדמה.
