הסרבנות כחלק מבניית חברה אזרחית

[CountDust]

הסרבנות כחלק מבניית חברה אזרחית

מאמר של גילי סופר - מתוך YNET

 

[נער בכתום]

יופי,

זה רק מראה שגם התקשורת מעוותת אותנו, שכן גם היא מורכבת ברובה משמאל. אבל זה כבר ברור, כמו שברור שה"סרבנים" הם אלה שעושים את הצעד הנכון.

 

[CountDust]

התוצאות החמורות של סרבנות דתית

מאמר של משה טור-פז - מתוך NRG מעריב

 

[נער בכתום]

ממעבר מהיר על התגובות,

אני רואה שכולן כבר מספקות תגובה מספקת, וזה חוסך לי עבודה. תקראו.

 

[masorti]

אם הסרבנות בונה חברה אזרחית...

אז למה אתה מתלונן על הסרבנות הדתית, ואף מביא מאמר המטיף נגדה? אם הסרבנות טובה, אז כל סרבנות היא טובה. ולהיפך. לטעון דבר והיפוכו (ועוד באותו שירשור) לפי הנוחות הפוליטית שלך - זו צביעות.

 

[CountDust]

אני מבהיר בזאת שהעובדה שאני מביא

מאמר לא אומר שאני מסכים איתו - אלא שהוא מעניין. יש הבדל בין "טובה" לבין מקובלת או ראויה לסובלנות. העובדה שיש חובה לסרב בדמוקרטיה במקרים מסוימים לא אומרת שחובה לסרב תמיד לכל חוק. העובדה שמותר לקבל בסובלנות סרבנות מצפון לא אומרת שכל סרבנות מצפון היא תמיד ראויה ומותרת. העובדה שבכפר קאסם היתה חובה לסרב לא אומרת שמותר לסרב לכל מה שמתחשק. העובדה שהסיקים באנגליה קיבלו פטור מחבישת קסדה ברכיבה על אופנוע לא אומרת שחייבים לפטור את כולם מקיומו של כל חוק שהוא לפי מצב הרוח.

 

[masorti]

מעניין מאוד...

ומי בדיוק יחליט מהי סרבנות מצפון ראויה ומהי סרבנות מצפון שאינה ראויה? בג"ץ? מועצת גדולי התורה? משאל עם? הרי כל פורום שיכריע בשאלה יעשה זאת על פי השקפת עולמו, ומכאן שהוא מוטה. ברמה הפילוסופית אתה כמובן צודק. אלא שהמלל היפה נועד לדעתי בעצם להסתיר את הטענה הבאה: "יש להתייחס בסובלנות לסרבנות מצפון, אם הקריטריונים שעומדים מאחוריה תואמים לתפישה המצפונית שלי".

 

[CountDust]

מפנה אותך להודעה הבאה ../images/Emo13.gif

אתה מוזמן לקרוא מה שכתבתי כאן . השאלה האם סרבנות מצפון היא ראויה או לא אינה תלויה בתוכן שלה אלה בעיקר בנזק הממשי שהיא גורמת.

 

[CountDust]

תיקון - הקישור הנכון

זה

 

[masorti]

יפה. וחזרנו לשאלת המוצא: מי יקבע?

מי יקבע מהו "הנזק הממשי" שסרבנות מסוימת גורמת? אני למשל חושב שפינוי רצועת עזה משדר לאויב שהוא השיג נצחון כביר והצליח להתחיל לגלגל את המפעל הציוני לאחור. לטעמי בטווח הארוך מדובר על נזק ממשי מאוד וגדול מאוד. האם משום כך תסכים אוטומטית שאני או כל איש ימין אחר יסרב לסייע בפינוי? האם יש ערבות שהגורם שיהיה המחליט בענין הנזק הממשי יסכים עם תפישתי בנושא זה? אגב, זעמו של האל על הפרת מצוותיו (למשל: איסור מסירת חלקי א"י לנוכרים) הוא בחזקת "נזק ממשי"? אני מניח שמידת הממשות שמישהו מייחס לנזק כזה תלויה בעומק אמונתו הדתית.

 

[CountDust]

כתבתי "הנזק הממשי שהיא גורמת"

ולא "הנזק הממשי שהיא מונעת"

 

[זיגי הקראטיסט]

אני מסכים אתך

עליונות החוק היא הרי הבסיס לכל גוף דמוקרטי אם כל אזרח ייקח לעצמו את הפרביליגיה להחליט בין אם הוא מעוניין לקבל את החוק אז שלטון החוק בעצם לא קיים וכך גם הדמוקרטיה שלנו. הרוב הגדול בעם בעד ההתנתקות, ולכן מחאות אלימות כנגד הפינוי ממוטט את המדינה וכך גם סרבנות חיילים ממוטט את הבסיס צה"ל והמדינה לא תוכל להתקיים בלי צה"ל הסרבנות פוגעת בבטחון של אזרחי ישראל ובדמוקרטיה של המדינה

 

[masorti]

האם הטענה שלך תקפה גם...

לגבי חיילים המסרבים לשרת בשטחים? ומה לגבי צעירים המסרבים לחלוטיןלהתגייס בטענת פציפיזם?

 

[CountDust]

לא נראה לי שאתה מסכים איתי ../images/Emo13.gif

בכל מקרה - אני לא מסכים איתך

עליונות החוק היא רק אחד הבסיסים לגוף דמוקרטי. היא אינה העקרון היחיד והמוחלט. לדוגמא - כאשר מחוקק באופן דמוקרטי חוק המחייב רצח עם - מן הסתם עקרון "עליונות החוק" נסוג מפני עקרונות דמוקרטיים אחרים. הסיבה היא שכאשר עקרון "עליונות החוק" הוא מוחלט, יש סכנה שהוא יוותר העקרון היחיד ויאפשר את העלמותו של כל עקרון דמוקרטי אחר. ולגבי הכרה בסרבנות מצפון (להבדיל מהחובה הדמוקרטית לסרב) - איני רואה כל סכנה ממשית בסרבנותם של חיילים לקחת חלק בפינוי ישובים. זוהי אינה סרבנות אלימה בכל צורה ואפילו לא סרבנות שמסכלת את מטרתו ופעולתו של החוק. חוק הפינוי יצא לפועל באותה מידה גם אם נפטור את אותם סרבנים מהפינוי. לכן, לדעתי, במקרה זה הנזק הממשי הוא קטן ולכן ראוי לתת פטור מצפוני. אגב, נתינת פטור מצפוני חוקי יכולה במקרים רבים דוקא למנוע התפרצויות אלימות וחיכוכים אגרסיביים.

 

[זיגי הקראטיסט]

אני לא יודע אם גרמתי לזה להשמע ..

כאילו עלינוות החוק היא הבסיס היחיד לגוף דמוקרטי בכל מקרה אני מאמין שהיא רק אחד אולם אחד הבסיסים החשובים השאלה היא לא רק אם חוק הפינוי ייצא אל הפועל אם נפטור חיילים מהפינוי למרות שגם זה לא בטוח , אלא מה יקרה אם כל חייל יחליט בעצמו האם הוא מעוניין להסכים לפקודה כלשהי בצה"ל ומה שיקרה יהיה אנרכיה

 

[יעלדרייר]

למאסורטי

סרבנות היא לא ערך - היא כלי. מבלי ערכים מאחוריה היא לא אקט פוליטי. אין שום קשר בין סרבנות מהימין ומהשמאל מלבד ששניהם משתמשים באותו הכלי. אם אתה מתנגד למה שעומד מאחורי הסרבנות של הימין - אתה גם נגד הסרבנות שלהם. פוסט-מודרניזם צריך להשאר בשירה, לא בעמדות הפוליטיות.

 

[masorti]

ראשית, השמאל טוען שהסרבנות היא ערך.

שנית, גם מאחורי הסרבנות הימנית עומדים ערכים. העובדה שאת אינך מסכימה לערכים אלה לא הופכת אותם לפחות מכובדים מהערכים שלך. אני כבר הבעתי בפורום זה את התנגדותי לסרבנות הימנית. (ומותר להתנגד לכלי בין אם מתנגדים לערך שמאחוריו ובין אם לא.) אבל עמדתי האישית אינה הנקודה. ואני לא דיברתי על פוסט-מודרניזם. כל זמן שיש ערכים שונים לקבוצות אוכלוסיה שונות, הרי שהגורם המשפטי הקובע מה מצדיק סרבנות ומה לא מצדיק - תמיד יהיה מוטה לצד כלשהו.

 

[Alexco]

תגובה

אתה מוזמן לבסס את דברייך. אפילו השמאל האנרכיסטי למיטב ידיעתי לא טוען שצריך לעבור על החוק רק לשם המעבר על החוק (שזאת הכוונה בסרבנות כערך).

 

[masorti]

הטענה של השמאל היא פשוטה...

הסרבנות היא מרכיב חשוב בחברה דמוקרטית, ויש להתיר ולסבול סרבנות בשל תרומתה לבניית חברה טובה יותר. הסרבנים משמאל מתייחסים לסרבנות בדומה ליחס האמריקאי לחוקה. האמריקאים מתייחסים כאל אחד מערכי היסוד של הדמוקרטיה האמריקאית, ולא רק כאינסטרומנט טכני שבא להסדיר מספר חוקים בסיסיים. בדומה לכך, הסרבנים מתייחסים לזכות הסירוב כאל ערך דמוקרטי בסיסי ולא רק כאל כלי טכני שנועד לחלץ מדילמה אישית או לקדם מטרה פוליטית. כמובן שברגע שמדובר על סרבנות מימין, כל הנאומים חוצבי הלהבות על תפקיד הסרבנות בדמוקרטיה נשכחים והסרבנות מתוארת ע"י אותם שמאלנים כהפרת חוק חצופה.

 

[Alexco]

תגובה

אני חושב שאתה מתבלבל... כמו רבים אחרים אתה מערבב בין מרי אזרחי לבין סרבנות מצפון. סרבני מצפון לא מנסים בהכרח לתרום לבניית חברה טובה יותר, ובהקשר שלהם אכן ניתן לדבר על הזכות לסרב (כלומר להעניק להם פטור מחוק שסותר את צו מצפונם) במידה וזה לא יגרום לנזק רב מדי לזכויות האדם של הזולת. כלומר היה ומתנחל יבקש שלא לקחת חלק בפינוי או לא להתגייס לצבא אשר מפנה התנחלויות משום שזה נוגד את צו מצפונו, לדעתי יש לפטור אותו. לעומת זאת מרי אזרחי זה סירוב עקיף או ישיר לחוק שסוטה מעקרונות הדמוקרטיה על מנת להביא לתיקון של אותה סטייה. הסירוב של המתנחלים אכן לא עומד בתנאים שנדרשים כדי להצדיק צעד כזה, כמו שניסח אותם למשל ג'ון רולס - "אי-הצדק שנגדו מוחים צריך להוות הפרה ברורה של חירויות האזרחות השווה, או של שוויון ההזדמנויות האזרחי, הפרה שנמשכה לאורך זמן, אל מול אופוזיציה פוליטית". בכל מקרה אף אחד לא מדבר על ה"זכות לסרב" בהקשר הזה משום שעצם המעבר על החוק הוא אינהרטי לסירוב.