ההצעה של ענבלונית
זווית ראיה מעט שונה יום הולדת 30, עוד מעט וכבר נוגעת בגיל בו היה אבא כאשר הלך ולא שב. מזווית הראיה של הילדה הקטנה אבא נדמה ענק אבל בהגיעי לגיל בו מהלך חייו נקטע, אני מבינה שרק החל לחיות...בנקודה זו אני מרגישה צורך בהתרגעות המלווה בהעמקה והתבוננות, למידה מהעבר והתחזקות לעבר העתיד. ביום ההולדת לפרוש למקום "נקי", צלול ופתוח. למשל מצפה בגליל או ערבות המדבר. במקום כזה יתאפשר להרחיק נדוד במחשבות, לקחת את נושא האובדן, לעטוף אותו היטב ביריעות רכות ו ל ג ד ר ו. לזהות את מקומו החשוב והמיוחד במהלך חיי ו ל ג ד ר ו. לצאת בגיל 30 לדרך חדשה מחוזקים מהעבר, חכמים יותר. החיים לצערינו זימנו לנו מקומות כואבים וקשים אך התגברנו, עובדה, אנחנו כאן. בגיל 30 אנו וודאי אנשים קצת אחרים, בעלי רגישויות מיוחדות, רגישים יותר לסביבה ואולי בעלי תודעה מעט יותר רחבה. כשנשוב מהמדבר הביתה ביום הולדתינו ה 30 נקרין משהו שונה...