גם את זה אני עושה..
אני יודעת שפוסקס יתפלא, אבל היו לי בעבר מספר בנים או בנות שהעריצו אותי,
או שרצו להיות כמוני, או שחשבו שאני אחלה בנאדם ורצו להיות בסביבתי,
למרות שאני אמנם לא שנאתי אותם אבל פחות התלהבתי לפעמים..
וכן היו תקופות שהסתובבתי עם אנשים שהם לא הכי מתאימים לי (מבחינתי),
כי ידעתי שמבחינתם אני כן, שאני העוגן שלהם (למשל בתיכון), שהם לומדים ממני..
זה נחמד, להרגיש שאני יכולה ללמד אחרים, אבל בסופו של דבר,
ברגע שאני מרגישה שבקשר אין הדדיות (כל אחד מלמד את השני ותורם לשני),
קשה לי להשאר.
אני עכשיו חידשתי קשר עם חברה שכך הייתה מולי, הייתה המעריצה שלי כל התיכון,
היא נורא רוצה להפגש ולשמור על קשר, ואני זורמת עם זה, למרות שקשה לי עם האופי שלה לפעמים.
אני יודעת שזה יצא נורא מתנשא, אבל את העלית את זה,
וניסיתי להסביר זאת בצורה הכי לא מתנשאת שיכלתי