אני מתנחל מהשומרון.
אני רואה את עצמי ממשיך לחיות בשומרון. אם הייתי חושב שהמצב בארץ נובע מהעובדה שאני גר כאן, לא הייתי עושה לכם (לנו) את זה. אבל מה לעשות שזה ממש לא כך. פיגועים היו גם לפני כיבוש השטחים (ארגון פת"ח הוקם ב-1964, 3 שנים לפני מלחמת ששת-הימים). הכיבוש הוא תירוץ עלוב לכך שהערבים פשוט לא רוצים אותנו כאן. אתה כובש בדיוק כמוני. הדבר היחיד שמפריד ביננו הוא 19 שנה (מ-48 ל-67). בניגוד לרבים מהקיבוצים והערים בתוך שטחי הקו הירוק, אנחנו לא יושבים על ערים פלסטיניות שתושביהם גורשו ב-48. המצב בהחלט לא יכול להימשך, ותאמין לי שהמתנחלים יודעים זאת יותר טוב מכולם. להם היו הכי הרבה אבדות. אבל הפיתרון הוא לא לברוח. הפיתרון הוא להכריע את המלחמה הזאת. ואל תספר לי שאין פיתרון צבאי, "שלום עושים עם אויבים" וכו'. שלום עושים עם אחים. מלחמה עושים עם אויבים. אם תנסה לראות את המצב מנקודת מבט אחרת, ולא תתקבע על העמדה שלך, תראה שדווקא המתנחלים הם אלה שחושבים לטווח ארוך. הסכמי אוסלו, שזכו להתנגדות נחרצת של המתנחלים ולתמיכה גורפת של שאר העם, ולבסוף הובילו למאות הרוגים, הוכיחו לכולם מי מסתכל על המציאות בצורה ריאלית ומי חולם חלומות שווא.
