הפורום - הוא בית שלנו?
כל פעם מחדש, אני שואלת את עצמי שאלה, שסביר שיש עוד אנשים כאן, ששואלים אותה... האם הפורום הזה, הוא אכן בית, הוא מקום מבטחים, בו אני יכולה לפתוח את ליבי עד הסוף, לספר לשתף ולהשתתף באופן כזה שלא יפגע בי במשפחתי או בחברי? באופן אישי, עדיין לא נתקלתי במצב שכזה, אך משיחות בין חברים, אני שומעת לא אחת, כי יש חשש כזה, חשש עמוק וכבד של פגיעה כמו שציינתי קודם. מתברר כי יש כאן הרבה מאוד "מרחפים" בפורום, כאלה שבאים, מציצים ועוברים הלאה, חלקם עוצרים, מגיבים, לעיתים ללא היכרות מספיקה עם חברי הפורום הקבועים, וממשיכים לדרכם. לרוב אלה אנשים שלא מחוברים אלינו (לחברי הפורום), שוב מהסיבה העיקרית שאינם מכירים אותנו ואת סיפורנו מספיק, לעיתים הם מגיבים כמו שמגיבים ללא חשבון - ז"א לא כל כך מעניין אותם מי יקרא ואולי יפגע. אני יודעת שמה שאני כותבת כאן כעת, אינו בר פתרון, אין תשובה אחת שתתן מענה אבסולוטי ותחרוץ איך וכיצד לנהוג. אני כן יודעת, שאנחנו, החברים הקבועים כאן, חייבים לשים לעצמנו גבולות... למה אני מתכוונת?! יש כמה דרכים על פיהם אני ממליצה לחברי הפורום לנהוג בעיתות כאלה: 1. לראות מי עומד מולי - האם זהו חבר מהפורום שעליו ועל שיקול דעתו אני סומך. 2. האם זהו מישהו מוכר, שמגיח מדי פעם ובא לחרחר ריב? 3. האם אני מוכן לתת משקל למה שנאמר כאן באופן כזה שישנה את אורחות חיי ויגרום לי סבל בחיי האישיים? 4. אני מה שאני ואף אחד אחר לא יכול לערער את בטחוני, חברים יכולים להגיב על פניותי לפורום, לייעץ ולהשתתף בכל מה שקורה, אני אקח מכאן דברים כראות עיני ובאופן כזה שלא יגרמו לי עגמת נפש. כך בכל אופן, אני נוהגת וממליצה לכם בחום לנהוג כמוני. כמובן שכל אחד יכול לבחור - תמיד... שלכם
כל פעם מחדש, אני שואלת את עצמי שאלה, שסביר שיש עוד אנשים כאן, ששואלים אותה... האם הפורום הזה, הוא אכן בית, הוא מקום מבטחים, בו אני יכולה לפתוח את ליבי עד הסוף, לספר לשתף ולהשתתף באופן כזה שלא יפגע בי במשפחתי או בחברי? באופן אישי, עדיין לא נתקלתי במצב שכזה, אך משיחות בין חברים, אני שומעת לא אחת, כי יש חשש כזה, חשש עמוק וכבד של פגיעה כמו שציינתי קודם. מתברר כי יש כאן הרבה מאוד "מרחפים" בפורום, כאלה שבאים, מציצים ועוברים הלאה, חלקם עוצרים, מגיבים, לעיתים ללא היכרות מספיקה עם חברי הפורום הקבועים, וממשיכים לדרכם. לרוב אלה אנשים שלא מחוברים אלינו (לחברי הפורום), שוב מהסיבה העיקרית שאינם מכירים אותנו ואת סיפורנו מספיק, לעיתים הם מגיבים כמו שמגיבים ללא חשבון - ז"א לא כל כך מעניין אותם מי יקרא ואולי יפגע. אני יודעת שמה שאני כותבת כאן כעת, אינו בר פתרון, אין תשובה אחת שתתן מענה אבסולוטי ותחרוץ איך וכיצד לנהוג. אני כן יודעת, שאנחנו, החברים הקבועים כאן, חייבים לשים לעצמנו גבולות... למה אני מתכוונת?! יש כמה דרכים על פיהם אני ממליצה לחברי הפורום לנהוג בעיתות כאלה: 1. לראות מי עומד מולי - האם זהו חבר מהפורום שעליו ועל שיקול דעתו אני סומך. 2. האם זהו מישהו מוכר, שמגיח מדי פעם ובא לחרחר ריב? 3. האם אני מוכן לתת משקל למה שנאמר כאן באופן כזה שישנה את אורחות חיי ויגרום לי סבל בחיי האישיים? 4. אני מה שאני ואף אחד אחר לא יכול לערער את בטחוני, חברים יכולים להגיב על פניותי לפורום, לייעץ ולהשתתף בכל מה שקורה, אני אקח מכאן דברים כראות עיני ובאופן כזה שלא יגרמו לי עגמת נפש. כך בכל אופן, אני נוהגת וממליצה לכם בחום לנהוג כמוני. כמובן שכל אחד יכול לבחור - תמיד... שלכם
