הצילו

[SupermanZW]

כשיש הסכמה בין ההורים לא נוצר שום משבר

 

[אIרה הכפIלה]

גם כשיש הסכמה מלאה בין ההורים ילד ראשון

יוצר משבר בזוגיות
לחלק זה משבר חולף ולחלק לא
תגגל קצת על השפעת ילד ראשון על זוגיות כדי שתגיע מוכן

 

[מוץ ותבן]

המשבר כבר קיים

הוא פשוט נמצא עדיין מתחת לפני השטח, מתישהו הוא יתפרץ ועדיף עכשיו כשהוא עוד קטן מאשר אחרי שהוא ימרח אותה טוב טוב עוד שנה שנתיים והיא כבר תהיה מבואסת עליו עד הגרון.
משבר זה לא אומר פירוק החבילה - משבר זה אומר שפותחים עניינים, מוציאים את כל הרעל ובודקים אם מתחת לזה יש אהבה, חיבור, תקשורת, רצון טוב ויכולת למצוא פשרות ולהמשיך בזוגיות הזאת.
פותחת השרשור היתה הוגנת, הניחה את הקלפים שלה על השולחן וביקשה גם ממנו שיהיה כנה איתה ויגיד לה מה זה מבחינתו "פרק זמן סביר", ישהיה גם הוא הוגן, יתן תשובה ומכן אפשר להתחיל לנהל תקשורת בונה.

 

[SupermanZW]

לבנות תוכנית כלכלית היא שכחה

לדבריה אין מניעה שהם ימשיכו לגור כל חייהם בבית הוריה. זה לא מתכון לזוגיות בריאה.

בשביל לדעת כמה זמן יקח הם (ביחד, לא רק הוא ולא רק היא) צריכים לבנות תוכנית כלכלית, כל עוד לא בנו כזו גם כל השיחות ביניהם בנושא יהיו באוויר.

 

[SupermanZW]

איך בדיוק את משליכה מגיסתך לבעלה של השואלת?

פספסת גם שאין להם בית, הם גרים אצל ההורים שלה.

 

[אני כבר לא סמויה]

אחלה עצה למערכות יחסים, ללכת על אולטימטום |יע

 

[forever8]

סיבה טובה להתגרש.

באותה מידה שיפה לדאוג לכסף, כך גם צריך לישוב על שעון הביולוגי שלא מחכה לאף אחד.
מה הוא רוצה, שאת כל הכסף שחסך ילך לו לטיפול פוריות?
לזה הוא חוסך?
ובכלל, לא חשבת שהוא עקר ולכן ממציא לך סיבות?
אתם במצב טוב לחסוך גם עם ילד או שניים. הכל זה תלוי בסדר עדיפויות והתנהלות נכונה.
והכי חשוב, הזמן לא מחכה לאף אחד, וכסף אפשר לחסוך וחלילה ילך לאיזה ניתוח יקר או חלילה יקרה מוות...מסקנה: כסף בא והולך, זמן רק הולך והולך...כך גם הביציות ואיכות הזרע!

 

[Berethor]

מילים כדורבנות.

 

[אני כבר לא סמויה]

הגעתי מהראשי

ההודעה שלך נשמעת כאובה, ומעוררת בי אמפתיה, למרות שכל מה שכתבת בשרשור זר לי מאד

.
רציתי לומר לך שני דברים שעוברים אצלי בראש לגבי השאלה שלך:
אחד, יש לכם בעיה של תקשורת. גם בנושאים רגשיים כמו הבאת ילדים, אתם זוג, אתם צריכים להיות מסוגלים לנהל ביניכם שיחה, גם אם הנושא לא חשוב לצד אחד. זה צריך להיות מספיק שחשוב לך לשוחח על מנת שהוא ימצא את המשאבים הנפשיים לשוחח איתך על משהו שחשוב לך. ולדעתי לגיטימי שתגידי את זה ככה - זה מפריע לי, ואני מבקשת שנדבר בינינו ונלבן את העמדות שלנו ואת מה שמפריע לי.
אם אין לך את המקום הזה בזוגיות, ההריון והלידה הן הקטנות בבעיותייך לדעתי. אותו דבר (ציפיות לא מתואמות / שהשתנו) יכול לקרות עוד עשרות פעמים במערכת היחסים שלכם. את חייבת ערוץ תקשורת טוב יותר, לפני שאת נכנסת להריון ומכניסה עוד אתגרים לזוגיות. זו דעתי.

דבר שני, בהקשר של השיקול הכלכלי - שלא תטעי, אנשים אחראיים עושים את החשבון הזה. אחי חיכה שמונה שנים עם הבת השלישית, הוא ורעייתו מאד רצו ילד נוסף אבל לא יכלו להרשות לעצמם, וחיכו עד שיכלו. מה שהייתי מציעה שתעשי הוא שיעורי בית. אני לא יודעת איך אתם מתנהלים כלכלית כמשפחה, איך חלוקת התפקידים שלכם, אבל אם לדעתך אפשר כלכלית להביא ילד עכשיו ולדעתו מוטב לחסוך, כדאי שתבואי לדיון עם קצת יותר הכנה מ"כל ילד מביא את המזל שלו" (שזו פשוט אמירה חמודה מאד אבל לא מעוגנת במציאות כלל ועיקר). מה התוכנית הכלכלית שלכם כזוג? מה היעדים שאתם מתכננים להגיע אליהם? איך הילד נכנס לתמונה? את צריכה תוכנית הגיונית. זאת ועוד, על סמך נתונים אובייקטיביים בישראל, בעלך צודק מבחינה אחת לפחות - ילד שווה להוצאה כספית לא מבוטלת (גם אם אמא שלך שומרת עליו כל היום... וזה לא כל כך פשוט; לפעמים את מגלה שיש בינך לבינה חילוקי דעות על גידול הילד, עדיף שלא תהיי תלויה בכך, או במגורים אצל ההורים. זה טוב שיש, אבל אל תהיי תלויה בזה. תתכונני לזה שאין). ברגע שתוסיפי להוצאות שיש לכם היום את אלפי השקלים שעולה לגדל ילד, יהיה לכם קשה פי כמה לחסוך כסף. הסכום ההתחלתי למשכנתא משפיע על ההחזר החודשי בצורה שקשה להבין ממש.
אז אני מציעה שתכינו תוכנית כלכלית ברורה, ותחליטו מהם היעדים שאתם מציבים לעצמכם, וגם נקודות ביקורת, כך שאם אתם לא עומדים ביעד, תוכלו ללבן שוב את העניין ולהחליט האם לשנות את התוכנית.

ההודעות שלך מאד רגשיות ואני מבינה לגמרי את העניין הרגשי. אבל בשביל לנהל שיחה על אותו מישור, את חייבת לחבר לזה את הצד המעשי, אחרת זה שיח חרשים.
שיהיה בהצלחה!