אנחנו לא יודעות אם זה המקרה או לא
אבל זה לא משנה, גם לא נשפוט.
ההכללה שלך דיברה על דברים שאת מכירה מחייך האישיים, אבל שני דברים: את מכירה גם מקרים מהעבודה עם נוער בסיכון ויודעת שלא הכול נגמר בטוב. דבר שני, את לא יודעת לאן דברים יתגלגלו.
מה שאני מנסה להגיד זה שלא תמיד הכול נגמר בטוב, חששות מוצדקות כי לוקחים אחריות על חיים של אדם אחר. וזה שיש חששות ומתחשבים בהם לא אומר שבסוף לא נכנסים להריון, אבל חשוב להתייחס לחששות, לבעיות, ללחצים ולא להתעלם כדי שתהיה משפחה טובה יותר וילד שמח יותר.
ולהפך, אם מתעלמים מהבעיות הן רק יגדלו לאחר שהילד יגיע. כי הרבה יותר קשה אחר כך.