©SEAN and INDIANA©
New member
כן אבל בטאגליין זה כתוב
על שם מי שכתב כאן את הכתבה ולא כתוב שזה של עיתון חי!
על שם מי שכתב כאן את הכתבה ולא כתוב שזה של עיתון חי!
הקווטר הורס..! ......
......
- פותח הנושא סוסה פראית
- פורסם בתאריך
מעל ומעבר!!!!!!!!
זהו סיפורה של קבוצת רוכבים שרצתה להגשים חלום.....להיות באמריקה ולהתחרות שמה. זאתי תההי כתבה קצרה שאני קיצרתי אך מסבירה הכל: התחרות הaqha היא אגודת הסוסים הגדולה בעולם ובמסגרתה קיים גם הaqyha שהיא שלוחה לנער. התחרות מתקיימת אחת לשנתיים והשנה נרשמו 14 קבוצות מ-16 מדינות שקבוצה אחת הייתה נבחרת אוניברסלית מכמה מדינות. הנבחרת והרוכבים הישראליים הורכבו מעשרה רוכבים שבפועל חמישה מתחרים וחמישה הנותרים משמשים כמלווים/ עוזרים ומשתתפים כצופים בסדנאות הנערכות לצד התחרות. חשיבותם בעזרה ובתמיכה מורלית של המלווים הייתצה מכרעת כפי שהעידו במשלחת. התחרות התחילה בטכם בו כל משלחת הייתה צריכה לערוך מצגת על חבריה והמקום ממנו הם באים, ולאחר מכן במצעד טכס הפתיחה בו כל קבוצה צעדה במגרש הענק ולאחר מכן נינגנו את ההימנון של כל אחת מהמדינות. החבר'ה עשו עבודה נהדרת, אם כי בתחרות קישוט הארוות בצבעי המדינה, הם התלוננו שקשה להיות יצרתיים עם כחול לבן. יואב שוגר ואלעד כליפא היו הנציגים הראשונים שלנו שנכנסו לתחרויות "הקאטינג" ולמחרת ה" רינינג". כאמור מגרילים בבוקר סוס רינינג מאומן למקצוע וסוס אחד שלא מאומן. ערב לפני התחרות חגגה גילי שדמות את יום הולדתה וביקשה מאלעד כליפא משהו ממש קטן....שינצח בשבילה בתחרות ובאמת הוא זכה מקום ראשון במקצה הקאטינג. תוצאות קאטינג: 28 משתתפים אלעד כליפא: מקום 1 יואב שוגר: מקום 8 פלז'ר רוני סלווין: מקום 11 דנה מילוע: מקום 10 טריל קלאס 42 משתתפים: יואב שוגר: מקום 6 ווסטרן רידינג 42 משתתפים: אלעד כליפא: מקום 4 hunt seat equitaion: ארבל בן: מקום 4 showmanship: רוני סלווין: מקום 11 דנה מילוא: מקום 13 רינייג 28 משתתפים: אלעד כליפא: מקום 3 יואב שוגר: מקום 9/10 horsmanship: דנה מילוא: מקום 9 ארבל בן: מקום 11 hunter under saddle: ארבל בן: מקום 5 קבוצית: מתוך 16 מדינות ו14 קבוצות: ישראל: מקום 7
זהו סיפורה של קבוצת רוכבים שרצתה להגשים חלום.....להיות באמריקה ולהתחרות שמה. זאתי תההי כתבה קצרה שאני קיצרתי אך מסבירה הכל: התחרות הaqha היא אגודת הסוסים הגדולה בעולם ובמסגרתה קיים גם הaqyha שהיא שלוחה לנער. התחרות מתקיימת אחת לשנתיים והשנה נרשמו 14 קבוצות מ-16 מדינות שקבוצה אחת הייתה נבחרת אוניברסלית מכמה מדינות. הנבחרת והרוכבים הישראליים הורכבו מעשרה רוכבים שבפועל חמישה מתחרים וחמישה הנותרים משמשים כמלווים/ עוזרים ומשתתפים כצופים בסדנאות הנערכות לצד התחרות. חשיבותם בעזרה ובתמיכה מורלית של המלווים הייתצה מכרעת כפי שהעידו במשלחת. התחרות התחילה בטכם בו כל משלחת הייתה צריכה לערוך מצגת על חבריה והמקום ממנו הם באים, ולאחר מכן במצעד טכס הפתיחה בו כל קבוצה צעדה במגרש הענק ולאחר מכן נינגנו את ההימנון של כל אחת מהמדינות. החבר'ה עשו עבודה נהדרת, אם כי בתחרות קישוט הארוות בצבעי המדינה, הם התלוננו שקשה להיות יצרתיים עם כחול לבן. יואב שוגר ואלעד כליפא היו הנציגים הראשונים שלנו שנכנסו לתחרויות "הקאטינג" ולמחרת ה" רינינג". כאמור מגרילים בבוקר סוס רינינג מאומן למקצוע וסוס אחד שלא מאומן. ערב לפני התחרות חגגה גילי שדמות את יום הולדתה וביקשה מאלעד כליפא משהו ממש קטן....שינצח בשבילה בתחרות ובאמת הוא זכה מקום ראשון במקצה הקאטינג. תוצאות קאטינג: 28 משתתפים אלעד כליפא: מקום 1 יואב שוגר: מקום 8 פלז'ר רוני סלווין: מקום 11 דנה מילוע: מקום 10 טריל קלאס 42 משתתפים: יואב שוגר: מקום 6 ווסטרן רידינג 42 משתתפים: אלעד כליפא: מקום 4 hunt seat equitaion: ארבל בן: מקום 4 showmanship: רוני סלווין: מקום 11 דנה מילוא: מקום 13 רינייג 28 משתתפים: אלעד כליפא: מקום 3 יואב שוגר: מקום 9/10 horsmanship: דנה מילוא: מקום 9 ארבל בן: מקום 11 hunter under saddle: ארבל בן: מקום 5 קבוצית: מתוך 16 מדינות ו14 קבוצות: ישראל: מקום 7
הפרעונים 2003
כתב וצילם: משה זנדבנ 3500 שנה עברו על הגזע המצרי מאז היה סוס מדבר ועד מדשאות פארק לקסיקטון ארה"ב. את אבות הגזע לא הספקנו לצלם אבל את התערוכה שנערכה בארה"ב לא יכולנו לפספס. מדי שנה נערכת בפארק לקסיקטון שבקנטאקי ארה"ב, התחרות הבינלאומית של הסוס המצרי. למעלה מ – 300 סוסים מגיעים לארץ העוף והגריל כדי להתחרות על פרסים כספיים של עשרות אלפי דולרים וגם כדי לראות ולהראות. פארק לקסיקטון הוא חלומו הרטוב של כל אחד שעוסק ברכיבה או סוסים. מאות (!) דונמים של גדרות (מנז'ים) מטופחות עטויות שטיחי דשא, מגרשי אימונים, אילוף, רכיבה ומה לא, שיכים לחווה העצומה שהיא כולה גן עדן לקאנטר טרור וגאלופ. מגרשים ומנאז'ים, אבל לא רק, בפארק העצום ישנן כמובן גם אורוות ואיצטדיון גדול ומפואר לתצוגות ותחרויות, גן עדן כבר אמרנו? מדי קיץ מתקבצים מאות סוסים מצרים לארבעה ימי תחרות בשלל מקצים שבסופם מוכתרים היפים והאמיצים. אמיצים למה? משום שבאחת התחרויות למשל, עוברים הסוס ורוכבו מבעד למסך אש, פעולה די שנואה על חיות דוהרות. לא רק דרך אש נדרש הסוס לעבור וישנם גם מקצים ותחרויות נעימות יותר כמו התחרות החופשית בה "רוקד" הסוס או נכון יותר, דוהר לצלילי המוסיקה. תצוגות יופי הן עניין מרכזי באירוע שכזה ובעלי סוסות רבים מגיעים כדי למצוא שידוך ראוי לסוסה שלהם בתקווה שהזכר המצטיין יעביר לצאצאים את תכונותיו וכך להתחיל שושלת פרטית של אלופים ומנצחים. אין זה סוד שככל שסוס זוכה בתארים רבים יותר, כך עולה מחירו בשוק ועיסקאות מכירה והרבעה רבות נרקמות ומתבצעות במהלך ימי התחרות. איזה יופי תחרויות היופי נחלקות לפי שנתון ומין, כשישנה הפרדה בין זכרים ונקבות. הכרוז מציג את הכיתה והסוסים נכנסים בזה אחר זה יחד עם המציג שלהם ומקיפים את הזירה למול עיני השופטים. אלו האחרונים בוחנים את הסוסים בחמישה פרמטרים – טיפוס הסוס, ראש וצוואר, גוף ומבנה, רגלים ותנועה. הניקוד הוא מ 1 ועד ל 20 בקפיצות של חצי נקודה. המציג מעמיד את הסוס בתנוחת תצוגה כשהראש והצוואר מתוחים לפנים ורגליו מקבילות לקרקע כדי שהסוס יראה במיטבו. המציג מוליך את הסוס בריצה כדי להראות את התנועה הקלילה והאתלטיות וישנם סוסים שפשוט מרחפים בצעדיהם ותענוג לחזות בהם ובתנועתם. תחרויות היופי בכיתות תופסות את מירב הזמן כמו גם את תשומת הלב כשבין התחרויות היופי נערכות שלל תחרויות בסגנון האינגליש, ווסטרן, הנטר ודרסז'. כאמור, גם מקומה של האש לא נפקד ובאחת התחרויות מעביר הרוכב מוט בוער סיב ראשו של הסוס ואף מדליק את החלק האחורי של האוכף. הודות לאימון הרב ובעיקר האמון שנרקם בין הסוס לרוכבו, מבליגה החיה על האיום שבדרך כלל יגרום לכל סוס לצאת משלוותו. מקומם של סוסי ההרבעה לא נפקד וה"סטליונים" שיזכו במקומות הראשונים בתחרות יוכלו לגבות מבנות זוגם עד 5,000$ לכל הרבעה, עסק לא רע שכנראה גם הנאה בצידו, לפחות לסוס. לא רק תחרות בין שלל התחרויות והתצוגות שמתקימות, נערכות גם סדנאות והרצאות שונות, ארוחות ערב מפוארות ומכירות פומביות של חפצי אומנות כשכל ההכנסות הן תרומה לאירגון הסוס המצרי או בשמו "pyramid society". כרטיס כניסה לארוחת הערב למשל עולה 100$. במהלך אירועים אלו עסוקים האמריקאים, מטבעם, בשיווק כל דבר שזז. שיווק עצמם, אורוותיהם ובעיקר הסוסים שלהם. ארוחות וקוקטלים נערכים בכל פינה, בה מפליג בעליו של הסוס בשבחו בכל דבר אפשרית, עדיפות למקוריות. ישנם כאלו שמביאים להקת נגנים וישנם אלו שבהציגם את סוסם, פוצחים בנאום חוצב להבות ומעניקים תכונות אופי ותואר לחיה עד כי זר לו נקלע למקום עלול לחשוב שלא מדובר בסוסים אלה בבני אדם. שומרי הפרמידות (או בקיצור – עמותת הסוס המצרי) מאחורי כל האירוע עומד ארגון בעלי הסוסים המצרי אשר שמו לעצמם כמטרה את בשורת טיפוח ושימור הגזע הקדום. החוג נוצר בשנת 1969 על ידי מגדלים נאמנים בצפון אמריקה שהחליטו לשמר את קו הדם המצרי. אנשים אלו האמינו שקו הדם של הגזע המצרי הוא יחיד במינו ובעל ערך היסטורי. כיום מונה החוג מאות חברים הפרושים ברחבי צפון אמריקה ובעולם. והסוס עצמו הסוס המצרי הוא ככל הידוע צאצאו של סוס המדבר שחי לפני 3,500 שנים במדבריות של המזרח התיכון ופרס הקדומה. שלמה המלך, החכם באדם, הוציא ברוב חוכמתו אלפי סוסים ממצרים ובנה להם אורוות בהם עבדו על פי המקורות כ – 12,000 עובדים. בין 1895 ועד לאמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, הובאו סוסים מצרים מאיזור הנילוס שבמצרים לארה"ב. סוסים אלו שימשו את גרעין קו הדם המצרי שקיים היום בצפון אמריקה. סוסים אלו הם ביטוי היסטורי עתיק יומין ליופי עדין, יכולת תנועה וטמפרמנט שמצטיין בכח סבל.
כתב וצילם: משה זנדבנ 3500 שנה עברו על הגזע המצרי מאז היה סוס מדבר ועד מדשאות פארק לקסיקטון ארה"ב. את אבות הגזע לא הספקנו לצלם אבל את התערוכה שנערכה בארה"ב לא יכולנו לפספס. מדי שנה נערכת בפארק לקסיקטון שבקנטאקי ארה"ב, התחרות הבינלאומית של הסוס המצרי. למעלה מ – 300 סוסים מגיעים לארץ העוף והגריל כדי להתחרות על פרסים כספיים של עשרות אלפי דולרים וגם כדי לראות ולהראות. פארק לקסיקטון הוא חלומו הרטוב של כל אחד שעוסק ברכיבה או סוסים. מאות (!) דונמים של גדרות (מנז'ים) מטופחות עטויות שטיחי דשא, מגרשי אימונים, אילוף, רכיבה ומה לא, שיכים לחווה העצומה שהיא כולה גן עדן לקאנטר טרור וגאלופ. מגרשים ומנאז'ים, אבל לא רק, בפארק העצום ישנן כמובן גם אורוות ואיצטדיון גדול ומפואר לתצוגות ותחרויות, גן עדן כבר אמרנו? מדי קיץ מתקבצים מאות סוסים מצרים לארבעה ימי תחרות בשלל מקצים שבסופם מוכתרים היפים והאמיצים. אמיצים למה? משום שבאחת התחרויות למשל, עוברים הסוס ורוכבו מבעד למסך אש, פעולה די שנואה על חיות דוהרות. לא רק דרך אש נדרש הסוס לעבור וישנם גם מקצים ותחרויות נעימות יותר כמו התחרות החופשית בה "רוקד" הסוס או נכון יותר, דוהר לצלילי המוסיקה. תצוגות יופי הן עניין מרכזי באירוע שכזה ובעלי סוסות רבים מגיעים כדי למצוא שידוך ראוי לסוסה שלהם בתקווה שהזכר המצטיין יעביר לצאצאים את תכונותיו וכך להתחיל שושלת פרטית של אלופים ומנצחים. אין זה סוד שככל שסוס זוכה בתארים רבים יותר, כך עולה מחירו בשוק ועיסקאות מכירה והרבעה רבות נרקמות ומתבצעות במהלך ימי התחרות. איזה יופי תחרויות היופי נחלקות לפי שנתון ומין, כשישנה הפרדה בין זכרים ונקבות. הכרוז מציג את הכיתה והסוסים נכנסים בזה אחר זה יחד עם המציג שלהם ומקיפים את הזירה למול עיני השופטים. אלו האחרונים בוחנים את הסוסים בחמישה פרמטרים – טיפוס הסוס, ראש וצוואר, גוף ומבנה, רגלים ותנועה. הניקוד הוא מ 1 ועד ל 20 בקפיצות של חצי נקודה. המציג מעמיד את הסוס בתנוחת תצוגה כשהראש והצוואר מתוחים לפנים ורגליו מקבילות לקרקע כדי שהסוס יראה במיטבו. המציג מוליך את הסוס בריצה כדי להראות את התנועה הקלילה והאתלטיות וישנם סוסים שפשוט מרחפים בצעדיהם ותענוג לחזות בהם ובתנועתם. תחרויות היופי בכיתות תופסות את מירב הזמן כמו גם את תשומת הלב כשבין התחרויות היופי נערכות שלל תחרויות בסגנון האינגליש, ווסטרן, הנטר ודרסז'. כאמור, גם מקומה של האש לא נפקד ובאחת התחרויות מעביר הרוכב מוט בוער סיב ראשו של הסוס ואף מדליק את החלק האחורי של האוכף. הודות לאימון הרב ובעיקר האמון שנרקם בין הסוס לרוכבו, מבליגה החיה על האיום שבדרך כלל יגרום לכל סוס לצאת משלוותו. מקומם של סוסי ההרבעה לא נפקד וה"סטליונים" שיזכו במקומות הראשונים בתחרות יוכלו לגבות מבנות זוגם עד 5,000$ לכל הרבעה, עסק לא רע שכנראה גם הנאה בצידו, לפחות לסוס. לא רק תחרות בין שלל התחרויות והתצוגות שמתקימות, נערכות גם סדנאות והרצאות שונות, ארוחות ערב מפוארות ומכירות פומביות של חפצי אומנות כשכל ההכנסות הן תרומה לאירגון הסוס המצרי או בשמו "pyramid society". כרטיס כניסה לארוחת הערב למשל עולה 100$. במהלך אירועים אלו עסוקים האמריקאים, מטבעם, בשיווק כל דבר שזז. שיווק עצמם, אורוותיהם ובעיקר הסוסים שלהם. ארוחות וקוקטלים נערכים בכל פינה, בה מפליג בעליו של הסוס בשבחו בכל דבר אפשרית, עדיפות למקוריות. ישנם כאלו שמביאים להקת נגנים וישנם אלו שבהציגם את סוסם, פוצחים בנאום חוצב להבות ומעניקים תכונות אופי ותואר לחיה עד כי זר לו נקלע למקום עלול לחשוב שלא מדובר בסוסים אלה בבני אדם. שומרי הפרמידות (או בקיצור – עמותת הסוס המצרי) מאחורי כל האירוע עומד ארגון בעלי הסוסים המצרי אשר שמו לעצמם כמטרה את בשורת טיפוח ושימור הגזע הקדום. החוג נוצר בשנת 1969 על ידי מגדלים נאמנים בצפון אמריקה שהחליטו לשמר את קו הדם המצרי. אנשים אלו האמינו שקו הדם של הגזע המצרי הוא יחיד במינו ובעל ערך היסטורי. כיום מונה החוג מאות חברים הפרושים ברחבי צפון אמריקה ובעולם. והסוס עצמו הסוס המצרי הוא ככל הידוע צאצאו של סוס המדבר שחי לפני 3,500 שנים במדבריות של המזרח התיכון ופרס הקדומה. שלמה המלך, החכם באדם, הוציא ברוב חוכמתו אלפי סוסים ממצרים ובנה להם אורוות בהם עבדו על פי המקורות כ – 12,000 עובדים. בין 1895 ועד לאמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, הובאו סוסים מצרים מאיזור הנילוס שבמצרים לארה"ב. סוסים אלו שימשו את גרעין קו הדם המצרי שקיים היום בצפון אמריקה. סוסים אלו הם ביטוי היסטורי עתיק יומין ליופי עדין, יכולת תנועה וטמפרמנט שמצטיין בכח סבל.
הטנסי וולקינג הורס!!!
הטנסי וולקניג הורס אינו סוס מיוחד וגם אין בו שום דבר קסום, אקזוטי או קשה להבנה. זהו זן מורכב אשר התפתח מהצלבה של מספר גזעים בסוס אחד, במרכז המכוז בולגראס שבמדינת טנסי. החיבור המיוחד של מספר גזעים שילב ביחד את כל התכונות והמעלות הקיימות בכל גזע. היסטוריה ומקור הגזע הטנסי וולקינג הורס זהו זן מורכב מהקנאדין, מורגן, סטנדרברד, טורוברייד, נרגנסט פייסר והאמריקן סאדלברד. יש ב"טנסי וולקינג הורס" את החוסן של הסאדלברד, הסיבולת של הטורוברייד, החומר והמשקל של הסנטדרברד, הקווים העדינים והצייתנות של המורגן והסגנון והאיכות של האמריקן סאדל הורס. אף אחת מהתכונות אלו אינה דומיננטית על פני האחרות, אלא כולן ביחד מתמזגות ומתחברות יחדיו בהרמוניה. החיבור הנפלא של כל אלו ביחד, הם שיוצרים את היחודייות של הטנסי וולקניג הורס והופכים אותו לגזע מובהק וכשרוני. התוצאות של תרכובת מוצלחת זו לא אחירה לבוא. הטנסי וולקינג הורס הפך להיות אחד הסוסים היפים לתצוגה וכון מהנים לרכיבת שטח. תוך שנים ספורות הטנסי וולקינג הורס הפך להיות הגזע הראשון שנושא בשמו שם של מדינה. לטנסי וולקינג הורס הייתה חשיבות עצומה בדפי ההיסטוריה של מדינת טנסי. היה זה הסוס העיקרי ששימש את השירות הציבורי ואת העברת המלאי, בימיה הראשונים של טנסי. הוא צבר פופולריות עצומה בשל קלות צעדיו ובשל היכולת המופלאה שלו לצעוד ללא רבב, מעבר להרים ולואדיות, הקשים להליכה, שבהרי הרוקי המרכזיים בטנסי. הוא שימש את החקלאיים והאיכרים בכל סוגי העבודות החקלאיות, וכן שימש כמקור התחבורה המשפחתי לתנועה ממקום למקום כשהוא גומע מרחקים גדולים ללא בעיות. בשנת 1885, הצלבה בין סוס הרבעה בשם אלנדורף וסוסה מגזע מורגן בשם מגי מרשל יצרו יחדיו סייח שחור עם להבה על מצחו ולו היו גרביים לבנים בקצוות רגליו. סייח נולד באביב 1886 בקינטקי והוא נקרא בלק אלן שנבחר כסייח השנה של 1886. בציפיות מסייח זה היו מאוד גבוהות והתקווה שהוא יהיה סוס טרוט (סוג של ריצה) למופת נגוזו. בלק אלן מטבעו היה סוס צעידה מופלא. בלק אלן נפטר בגיל 2 ושנים, כאשר בשנה האחרונה לפני מותו הוא עוד הספיק להרביע 111 סוסות. מספר שנים לאחר מותו, שונה שמו של בלק אלן 1 -f והוא נבחר להיות המייסד הרישמי של הגזע טנסי וולקינג הורס. לפני מותו הרביע בלק אלן סוסה מגזע גרטרוד בעלת צבע לבן אדמדם שחור, עם ארבע גרביונים לבנים. הגיזעיות של סוסה זו הכילה את היסודות המדהימים הטמונים בגזעי הסאדלברד, מורגן וסנטרברד. יחדיו הם הביאו לעולם את רואן אלן 18-f בתאריך 23 במאי 1904. רואן אלן היה סוס תצוגה שיכל לבצע מספר הליכות כגון: הליכת פוקס, פוקס טרוט, גייט איטי, רק וטרוט מרובע. את כל אלה יכל רואן אלן בנוסף לשני ההליכות המפורסמות שלו- הליכה שטוחה וריצת הליכה רואן הוליד סייחים גדולים שהפכו להיות סוסים הרבעה מהמשובחים והם - מרי בוי ווילסון אלן שגם הם המשיכו והעמידו צאצאים נהדרים בהמשך דרכם. מאפייני הגזע גובה: 152 ס"מ עד 162 ס"מ בממוצע. משקל: 450-600 ק"ג בממוצע. ראש: יפה ומסודר מעוצב היטב עם אוזניים קטנות ומחודדות, האך חוטם וצר. סימני ראש: כוכב, להבה, רצועה (מהמצח עד לאף). זנב ורעמה: ארוכים ומלאים. רגליים: לעתים קרובות בעלי גרביים או גרביונים לבנים. צבע לבן ניתן למצוא גם על הגוף, ביחוד הצבע הלבן אדמדם שחור. צבעים: שחור, חום, לבן, אפור, שמפניה, ערמוני, חום אדמדם, לבן אדמדם שלור ופלומינו- חופ בהיר צהוב כתום כאשר הרעמה והזנב בלונדינים. מבנה הגוף: בעלי כתף ארוכה ומשופעת וכן ירך ארוכה ומשופעת. הגב קצר למדיי. הצלעות בולטות והחיבור בין הצלעות לירייכים מלא. עלי פרופורציה טובה ורוחב טוב בחזה. הצוואר ארוך וחינני והוא יושב על הכתפיים השריריות שנוטות בשיפוע. שיערו רך ונעים כמו משי. העצמות חלקו, דחוסות וקשות. הקו התחתון של הסוס ארוך מהקו העליון- דבר המאפשר את הצעד הארוך של הסוס. הובא מעיתון חי גיליון 103 מאת: אבישי קמינר צילומים: עידית יוקר.
הטנסי וולקניג הורס אינו סוס מיוחד וגם אין בו שום דבר קסום, אקזוטי או קשה להבנה. זהו זן מורכב אשר התפתח מהצלבה של מספר גזעים בסוס אחד, במרכז המכוז בולגראס שבמדינת טנסי. החיבור המיוחד של מספר גזעים שילב ביחד את כל התכונות והמעלות הקיימות בכל גזע. היסטוריה ומקור הגזע הטנסי וולקינג הורס זהו זן מורכב מהקנאדין, מורגן, סטנדרברד, טורוברייד, נרגנסט פייסר והאמריקן סאדלברד. יש ב"טנסי וולקינג הורס" את החוסן של הסאדלברד, הסיבולת של הטורוברייד, החומר והמשקל של הסנטדרברד, הקווים העדינים והצייתנות של המורגן והסגנון והאיכות של האמריקן סאדל הורס. אף אחת מהתכונות אלו אינה דומיננטית על פני האחרות, אלא כולן ביחד מתמזגות ומתחברות יחדיו בהרמוניה. החיבור הנפלא של כל אלו ביחד, הם שיוצרים את היחודייות של הטנסי וולקניג הורס והופכים אותו לגזע מובהק וכשרוני. התוצאות של תרכובת מוצלחת זו לא אחירה לבוא. הטנסי וולקינג הורס הפך להיות אחד הסוסים היפים לתצוגה וכון מהנים לרכיבת שטח. תוך שנים ספורות הטנסי וולקינג הורס הפך להיות הגזע הראשון שנושא בשמו שם של מדינה. לטנסי וולקינג הורס הייתה חשיבות עצומה בדפי ההיסטוריה של מדינת טנסי. היה זה הסוס העיקרי ששימש את השירות הציבורי ואת העברת המלאי, בימיה הראשונים של טנסי. הוא צבר פופולריות עצומה בשל קלות צעדיו ובשל היכולת המופלאה שלו לצעוד ללא רבב, מעבר להרים ולואדיות, הקשים להליכה, שבהרי הרוקי המרכזיים בטנסי. הוא שימש את החקלאיים והאיכרים בכל סוגי העבודות החקלאיות, וכן שימש כמקור התחבורה המשפחתי לתנועה ממקום למקום כשהוא גומע מרחקים גדולים ללא בעיות. בשנת 1885, הצלבה בין סוס הרבעה בשם אלנדורף וסוסה מגזע מורגן בשם מגי מרשל יצרו יחדיו סייח שחור עם להבה על מצחו ולו היו גרביים לבנים בקצוות רגליו. סייח נולד באביב 1886 בקינטקי והוא נקרא בלק אלן שנבחר כסייח השנה של 1886. בציפיות מסייח זה היו מאוד גבוהות והתקווה שהוא יהיה סוס טרוט (סוג של ריצה) למופת נגוזו. בלק אלן מטבעו היה סוס צעידה מופלא. בלק אלן נפטר בגיל 2 ושנים, כאשר בשנה האחרונה לפני מותו הוא עוד הספיק להרביע 111 סוסות. מספר שנים לאחר מותו, שונה שמו של בלק אלן 1 -f והוא נבחר להיות המייסד הרישמי של הגזע טנסי וולקינג הורס. לפני מותו הרביע בלק אלן סוסה מגזע גרטרוד בעלת צבע לבן אדמדם שחור, עם ארבע גרביונים לבנים. הגיזעיות של סוסה זו הכילה את היסודות המדהימים הטמונים בגזעי הסאדלברד, מורגן וסנטרברד. יחדיו הם הביאו לעולם את רואן אלן 18-f בתאריך 23 במאי 1904. רואן אלן היה סוס תצוגה שיכל לבצע מספר הליכות כגון: הליכת פוקס, פוקס טרוט, גייט איטי, רק וטרוט מרובע. את כל אלה יכל רואן אלן בנוסף לשני ההליכות המפורסמות שלו- הליכה שטוחה וריצת הליכה רואן הוליד סייחים גדולים שהפכו להיות סוסים הרבעה מהמשובחים והם - מרי בוי ווילסון אלן שגם הם המשיכו והעמידו צאצאים נהדרים בהמשך דרכם. מאפייני הגזע גובה: 152 ס"מ עד 162 ס"מ בממוצע. משקל: 450-600 ק"ג בממוצע. ראש: יפה ומסודר מעוצב היטב עם אוזניים קטנות ומחודדות, האך חוטם וצר. סימני ראש: כוכב, להבה, רצועה (מהמצח עד לאף). זנב ורעמה: ארוכים ומלאים. רגליים: לעתים קרובות בעלי גרביים או גרביונים לבנים. צבע לבן ניתן למצוא גם על הגוף, ביחוד הצבע הלבן אדמדם שחור. צבעים: שחור, חום, לבן, אפור, שמפניה, ערמוני, חום אדמדם, לבן אדמדם שלור ופלומינו- חופ בהיר צהוב כתום כאשר הרעמה והזנב בלונדינים. מבנה הגוף: בעלי כתף ארוכה ומשופעת וכן ירך ארוכה ומשופעת. הגב קצר למדיי. הצלעות בולטות והחיבור בין הצלעות לירייכים מלא. עלי פרופורציה טובה ורוחב טוב בחזה. הצוואר ארוך וחינני והוא יושב על הכתפיים השריריות שנוטות בשיפוע. שיערו רך ונעים כמו משי. העצמות חלקו, דחוסות וקשות. הקו התחתון של הסוס ארוך מהקו העליון- דבר המאפשר את הצעד הארוך של הסוס. הובא מעיתון חי גיליון 103 מאת: אבישי קמינר צילומים: עידית יוקר.
i love rama
New member
../images/Emo42.gif הפרסות.....
הסיבות העיקריות שעשויות לגרום לפצע בפרסה: • רכיבה ללא פרסות בשטח עם אבנים. • אי שמירה על ניקיון הפרסות לפני כל רכיבה. • חדירה של חפץ זר לתוך מערכת העצבים בפרסה. • אי שימון חלקה החיצוני של הפרסה וזאת. סימני זיהוי לפצע בפרסה: • צליעה ברגל שבה יש פצע. • הסוס לא מאפשר לגעת בפרסה ולנקות אותה. אם זיהתם אחד מסימני הזיהוי לעיל ממולץ להפסיק לרכב על הסוס ולטפל בבעיה. דרכים לטיפול בפצע: • ראשית יש לשטוף את אזור הפרסה (גם מבפנים). ניתן להשתמש בזרם מים חלש. • לאחר השטיפה יש לנסות ולאתר פצע או חפץ זר התקוע בפרסה. • אם לא ראיתם דבר. תנו לרגל להתייבש ונסו להוליך את הסוס עם חבל על משטח נקי מאבנים. אם הצליעה ממשיכה פעלו לפי הצעד הבא. • מלאו דלי עם מים פושרים ומלח והכניסו לתוך הדלי את רגל הסוס. שלב זה הוא בכדי לחטא את הפצע ברגלו של הסוס (אם קיים). יש להשאיר את הרגל במים כרבע שעה. הוציאו את רגל הסוס ושימו את הרגל על מצע נקי מאבנים. יש לחזור על התהליך 3 פעמים ביום למשך שבוע ימים. (אין להשתמש באותם המים מחשש לזיהום!). לאחר שבוע הוליכו את הסוס. הבעיה נפתרה?! יופי. אם הבעיה לא נפתרה כנראה שזה הרבה יותר חמור. • הזמינו ורטרינר בכדי שיחווה דעתו. ספרו כיצד טיפלתם עד עכשיו. על מנת להמנע מפצע בפרסה הקפידו לבצע את הכללים הבאים: • אם אתם רוכבים בשטח עם אבנים הקפידו לפרזל את 4 הפרסות של הסוס. • נקו את הפרסות לפני כל רכיבה ואחרי כל רכיבה. • ודאו אחרי כל רכיבה שלא חדר עצם זר לרגל של הסוס. • הקפידו לפחות פעם ביומים לשטוף את הפרסות. • הקפידו לשמן את חלקה החיצוני של הפרסה אחרי כל שטיפה של הפרסות
הסיבות העיקריות שעשויות לגרום לפצע בפרסה: • רכיבה ללא פרסות בשטח עם אבנים. • אי שמירה על ניקיון הפרסות לפני כל רכיבה. • חדירה של חפץ זר לתוך מערכת העצבים בפרסה. • אי שימון חלקה החיצוני של הפרסה וזאת. סימני זיהוי לפצע בפרסה: • צליעה ברגל שבה יש פצע. • הסוס לא מאפשר לגעת בפרסה ולנקות אותה. אם זיהתם אחד מסימני הזיהוי לעיל ממולץ להפסיק לרכב על הסוס ולטפל בבעיה. דרכים לטיפול בפצע: • ראשית יש לשטוף את אזור הפרסה (גם מבפנים). ניתן להשתמש בזרם מים חלש. • לאחר השטיפה יש לנסות ולאתר פצע או חפץ זר התקוע בפרסה. • אם לא ראיתם דבר. תנו לרגל להתייבש ונסו להוליך את הסוס עם חבל על משטח נקי מאבנים. אם הצליעה ממשיכה פעלו לפי הצעד הבא. • מלאו דלי עם מים פושרים ומלח והכניסו לתוך הדלי את רגל הסוס. שלב זה הוא בכדי לחטא את הפצע ברגלו של הסוס (אם קיים). יש להשאיר את הרגל במים כרבע שעה. הוציאו את רגל הסוס ושימו את הרגל על מצע נקי מאבנים. יש לחזור על התהליך 3 פעמים ביום למשך שבוע ימים. (אין להשתמש באותם המים מחשש לזיהום!). לאחר שבוע הוליכו את הסוס. הבעיה נפתרה?! יופי. אם הבעיה לא נפתרה כנראה שזה הרבה יותר חמור. • הזמינו ורטרינר בכדי שיחווה דעתו. ספרו כיצד טיפלתם עד עכשיו. על מנת להמנע מפצע בפרסה הקפידו לבצע את הכללים הבאים: • אם אתם רוכבים בשטח עם אבנים הקפידו לפרזל את 4 הפרסות של הסוס. • נקו את הפרסות לפני כל רכיבה ואחרי כל רכיבה. • ודאו אחרי כל רכיבה שלא חדר עצם זר לרגל של הסוס. • הקפידו לפחות פעם ביומים לשטוף את הפרסות. • הקפידו לשמן את חלקה החיצוני של הפרסה אחרי כל שטיפה של הפרסות
i love rama
New member
../images/Emo42.gif ביות הסוס- חלק א
כבר בתקופה הפרה היסטורית לפני כ 30,000 שנה מוצאים אנו עידיות לכך שהסוסים הוו מקור מזון. האדם הקדמון צד את הסוס למאכל .עדויות לכך אנו מוצאים במערות במרכז אירופה בהם נמצאו ציורי קיר רבים המתארים את הסוס בין חיות נוספות ניצוד בדרכים שונות . כאמור המבט הראשון למערכת יחסים בין האדם הקדמון לסוס נמצא בציורי מערות בצרפת (Lascaux) וב (Altamira) בספרד . ציורי מערות אילו מראים את הסוס כמטרת ציד. יחד עם זאת ציורים פרה הסטורים אלו מראים את הצורה המרשימה בה ראה האדם הקדמון את הסוס ואת ההשקעה הרבה בציורים שנשתמרו לאורך זמן על קירות המערות. בגרמניה נמצא דמות סוס שפוסלה מחט של ממוטה כקמע שנשא הציד למזל בציד (הפסלון הוא בגודל 12 ס"מ). ברבים מהציורים במערות דומה הסוס דמיון רב לסוס הפרזבלסקי של ימנו ראש גדול וחזק עם רעמה זקופה . כנראה הסוס הפרזבלסיקי הנו המקור של גזעי סוסים רבים. הסוס הפרזבלסקי נתגלה במונגוליה בשנת 1879 על ידי איש צבא רוסי בשם ניקולאי מיכאלוב פרבלסקי ומכאן שמו. גובהו 120 –140 ס"מ צבעו חום צהוב לאורך הגב יש פס כהה וכן רגליו כהות עם פסים בהירים והוא כיום בסכנת הכחדה נעשות פעולות לשמר אותו בטבע מספר גני חיות שומרות על גרעיני רבייה בשבי . מעולם לא הצליחו ממש לאלף אותו כשהוא מרגיש מאוים הוא עשוי לתקוף. לפני כ 12,000 שנה כשהאדם הפך מציד מלקט ליושב קבע החל כנראה לשמור על עדרים לבשר כשאולץ לנדוד מסיבות שונות העביר את העדר אתו, יתכן וכבר אז החל להיעזר בפרטים שקטים לשאת חלק מהמשאות וכך הפך ממקור מזון מהלך "לעובד". השלב הבא אותו אנו מזהים בביות הסוס היה בסביבות 4,000 לפינה"ס איכרים גידלו סוסים לבשר ואולי אף חלבו את הסוסות. חפירות מהתקופה מצביעות על כך שהסוס הופך בהדרגתיות לחלק חשוב בכלכלת החקלאי הפרימיטיבי. הסברה הרווחת היא שהסוס נירתם לעבודה לפני שהחלו לרכב עליו. ממצאים ארכיאולוגיים מיורו אסיה מעידים כי האדם החל לרכב כבר ב- 4,000 לפנה"ס . ממצאים מ Dereivka בערבות אוקראינה בהם נתגלו שיני סוסים מהתקופה מראים סימני שחיקה ממתגים . משמעות הדבר היא שהאדם רכב על הסוס סמוך מאוד לזמן הביות שלו וזה כ 3,000 שנה לפני הרכיבה המשמעותית על הסוס במזרח הקרוב "המתורבת". לאנשים אלו לא הייתה שפה כתובה , הם היו נוודים אשר השתמשו בחומרים אשר לא שרדו , מאט מאד ידוע על יכולות הרכיבה שלהם. יעברו למעלה מ,000 שנה לפני שמורשת הפרשים הסורים תופיע ותשפיע על העולם "המתורבת" בסביבות 670 לפנה"ס . ניסיונות הרכיבה הראשונים נעשו כנראה בזמן איסוף העדרים ,עלה הצורך לעלות על סוס על מנת לעקוב אחרי האחרים . אדם זריז וקל תנועה על סוס קטן לא צריך אוכף אך צריך ציוד שליטה כל שהוא . בתחילה השתמשו כנראה בחבלים רכים חתיכות עור או גידים אותם מצאו בערבות שמצפון לים השחור. עד לפני זמן לא רב רווחה הדעה כי באזור הן"ל רכבו על הסוסים בצורה מזדמנת ואקראית . אולם העובדות עתה מרמזות כי אנשים אלו היו רוכבים מיומנים ויכולות הרכיבה שלהם התפתחו הרבה לפני שחשבו בעבר. הגלגל האדם הקדמון רתם את הסוס לכרכרה במזרח הקרוב. שוורים נרתמו למחרשה בסביבות האלף הרביעית לפנה"ס במזרח הקרוב, לקראת סוף האלף נרתמים השוורים למזחלות אשר בשלב מאוחר יותר יהפכו לגלגיליות ואחר כך לגלגלים . רכבים עם גלגלי דיסק מופיעים בתחילת האלף השלישי לפנה"ס . עגלות מלחמה בעלות 4 גלגלים מתוארות בדרום מסופוטמיה בערך 2,500 לפנה"ס , הם נרתמו ליצול עם 4 פרסתנים , עם טבעות שליטה על האף נזם . מבנה גלגלי הדיסק היו משני חלקים בצורת חצי סער המחוברים עם לוחות וכנראה נעטפו עם יריעות עור מכווצות על ההיקף כצמיגים. עם הבאת הסוסים מהצפון הברברי לעולם "המתורבת" פיתחו כרכרות קלות לצורכי מלחמה וציד. הסוסים רתומים לכרכרות אילו במהרה דחקו את רגליהם של הפרסתנים האחרים לצורכי מלחמה וציד בלבד ולא לצרכים האחרים.
כבר בתקופה הפרה היסטורית לפני כ 30,000 שנה מוצאים אנו עידיות לכך שהסוסים הוו מקור מזון. האדם הקדמון צד את הסוס למאכל .עדויות לכך אנו מוצאים במערות במרכז אירופה בהם נמצאו ציורי קיר רבים המתארים את הסוס בין חיות נוספות ניצוד בדרכים שונות . כאמור המבט הראשון למערכת יחסים בין האדם הקדמון לסוס נמצא בציורי מערות בצרפת (Lascaux) וב (Altamira) בספרד . ציורי מערות אילו מראים את הסוס כמטרת ציד. יחד עם זאת ציורים פרה הסטורים אלו מראים את הצורה המרשימה בה ראה האדם הקדמון את הסוס ואת ההשקעה הרבה בציורים שנשתמרו לאורך זמן על קירות המערות. בגרמניה נמצא דמות סוס שפוסלה מחט של ממוטה כקמע שנשא הציד למזל בציד (הפסלון הוא בגודל 12 ס"מ). ברבים מהציורים במערות דומה הסוס דמיון רב לסוס הפרזבלסקי של ימנו ראש גדול וחזק עם רעמה זקופה . כנראה הסוס הפרזבלסיקי הנו המקור של גזעי סוסים רבים. הסוס הפרזבלסקי נתגלה במונגוליה בשנת 1879 על ידי איש צבא רוסי בשם ניקולאי מיכאלוב פרבלסקי ומכאן שמו. גובהו 120 –140 ס"מ צבעו חום צהוב לאורך הגב יש פס כהה וכן רגליו כהות עם פסים בהירים והוא כיום בסכנת הכחדה נעשות פעולות לשמר אותו בטבע מספר גני חיות שומרות על גרעיני רבייה בשבי . מעולם לא הצליחו ממש לאלף אותו כשהוא מרגיש מאוים הוא עשוי לתקוף. לפני כ 12,000 שנה כשהאדם הפך מציד מלקט ליושב קבע החל כנראה לשמור על עדרים לבשר כשאולץ לנדוד מסיבות שונות העביר את העדר אתו, יתכן וכבר אז החל להיעזר בפרטים שקטים לשאת חלק מהמשאות וכך הפך ממקור מזון מהלך "לעובד". השלב הבא אותו אנו מזהים בביות הסוס היה בסביבות 4,000 לפינה"ס איכרים גידלו סוסים לבשר ואולי אף חלבו את הסוסות. חפירות מהתקופה מצביעות על כך שהסוס הופך בהדרגתיות לחלק חשוב בכלכלת החקלאי הפרימיטיבי. הסברה הרווחת היא שהסוס נירתם לעבודה לפני שהחלו לרכב עליו. ממצאים ארכיאולוגיים מיורו אסיה מעידים כי האדם החל לרכב כבר ב- 4,000 לפנה"ס . ממצאים מ Dereivka בערבות אוקראינה בהם נתגלו שיני סוסים מהתקופה מראים סימני שחיקה ממתגים . משמעות הדבר היא שהאדם רכב על הסוס סמוך מאוד לזמן הביות שלו וזה כ 3,000 שנה לפני הרכיבה המשמעותית על הסוס במזרח הקרוב "המתורבת". לאנשים אלו לא הייתה שפה כתובה , הם היו נוודים אשר השתמשו בחומרים אשר לא שרדו , מאט מאד ידוע על יכולות הרכיבה שלהם. יעברו למעלה מ,000 שנה לפני שמורשת הפרשים הסורים תופיע ותשפיע על העולם "המתורבת" בסביבות 670 לפנה"ס . ניסיונות הרכיבה הראשונים נעשו כנראה בזמן איסוף העדרים ,עלה הצורך לעלות על סוס על מנת לעקוב אחרי האחרים . אדם זריז וקל תנועה על סוס קטן לא צריך אוכף אך צריך ציוד שליטה כל שהוא . בתחילה השתמשו כנראה בחבלים רכים חתיכות עור או גידים אותם מצאו בערבות שמצפון לים השחור. עד לפני זמן לא רב רווחה הדעה כי באזור הן"ל רכבו על הסוסים בצורה מזדמנת ואקראית . אולם העובדות עתה מרמזות כי אנשים אלו היו רוכבים מיומנים ויכולות הרכיבה שלהם התפתחו הרבה לפני שחשבו בעבר. הגלגל האדם הקדמון רתם את הסוס לכרכרה במזרח הקרוב. שוורים נרתמו למחרשה בסביבות האלף הרביעית לפנה"ס במזרח הקרוב, לקראת סוף האלף נרתמים השוורים למזחלות אשר בשלב מאוחר יותר יהפכו לגלגיליות ואחר כך לגלגלים . רכבים עם גלגלי דיסק מופיעים בתחילת האלף השלישי לפנה"ס . עגלות מלחמה בעלות 4 גלגלים מתוארות בדרום מסופוטמיה בערך 2,500 לפנה"ס , הם נרתמו ליצול עם 4 פרסתנים , עם טבעות שליטה על האף נזם . מבנה גלגלי הדיסק היו משני חלקים בצורת חצי סער המחוברים עם לוחות וכנראה נעטפו עם יריעות עור מכווצות על ההיקף כצמיגים. עם הבאת הסוסים מהצפון הברברי לעולם "המתורבת" פיתחו כרכרות קלות לצורכי מלחמה וציד. הסוסים רתומים לכרכרות אילו במהרה דחקו את רגליהם של הפרסתנים האחרים לצורכי מלחמה וציד בלבד ולא לצרכים האחרים.
i love rama
New member
../images/Emo42.gif ביות הסוס- חלק ב
הסוס כחיה מבויתת ומגויסת לעבודה הופיע לראשונה בין 2,000 ל3,000 לפנה"ס במזרח הקרוב. ממצאים ארכיאולוגים מהאזור מספקים את המבט הראשוני הברור לביות הסוס . ידוע שהסוס לא היה במקורו מהאזור אלא יובא מהצפון כלומר ערבות צפון אסיה . הגלגל כבר פותח ושוורים כבר שמשו כחיות עבודה. בגלל מהירותו הפך הסוס במהרה לחית הרתום המועדפת . בתחילה רתמו את הסוסים עם עול המתאים לפרים , עול זה הכביד על הסוסים הקשה על נשימתם והגביל את תנועתם. בסופו של דבר פתחו רתום המתאים לסוסים ואפשר להם לנוע ביתר קלות. בתרבות העתיקה שמש הסוס בעיקר כחית משיכה לכרכרות וזאת במשך כמעט 1,000 שנה . במאה ה 15 לפנה"ס פתחו המצרים עול המתאים טוב יותר למבנה הסוס . המצרים השכילו לפתח את הגלגל והיצולים מחומרים שונים ומסוגי עץ שונים אשר יובאו מהצפון ואפשרו בנית כרכרות קלות תנועה ומהירות עובדה אשר באה לידי ביטוי ביכולת הצבא המצרי. קיקלוקי 1350 לפנה"ס קיקלוקי היה מאמן סוסים שעבד עבור החיתים . סופר או פקיד תעדו בכתב יתדות את תכנית האימונים הראשונה לטיפול האכלה ואימון סוס הכרכרה והבאתו לכשר מלא. מסמך זה כשלעצמו הנו מאלף מאחר וזוהי אולי תכנית האימונים הראשונה שידועה ומדהימה בפרטיה. פרטים נוספים ניתן למצוא ב www.imh.org/imh/kyhplb.html תחילת הרכיבה בעולם "התרבותי" ההיסטוריה הכתובה החלה במזרח הקרוב .באזור זה החל השימוש בכרכרות לפני הרכיבה. באזור היו כוחות רבים וגדולים המונעים ע"י סוסים ועגלות. כוחות אלו נזקקו לסוסים בריאים חזקים בעלי כושר גופני גבוהה וממושמעים . הרכיבה הייתה עדין עניין שולי. חילות פרשים ממושמעים המאומנים לפעולה במבנה הופיעו רק אחרי 1,000 לפנה"ס . מצב הרכיבה לפני 1,000 לפנה"ס מתואר בתחריט בו מתואר רוכב לא חמוש ( סייס או שליח ) הרוכב בישיבה חמור שהייתה בשימוש 600 שנה קודם לכן בשילוב עם נזם לשליטה. רק 600 שנה מאוחר יותר הופיע הרוכב הקדום על סוס בישיבה זקופה כרוכב על גב הסוס. היושב במרכז הגב. העובדה שהסוס הקדום היה יחסית קטן כנראה לא יותר מ 120 ס"מ (בכתף) יכלה להיות הסיבה לכך שהרכיבה התפתחה מאוחר יותר במזרח הקרוב . אולם העובדה היא שאפילו היום סוסים בגודל זה ( 120 ס"מ) משמשים כסוסי רכיבה אפקטיביים סותרים סברה זו. בכול אופן הסיבה לכך שהאדם העדיף את הכרכרה על הרכיבה נשארה סמויה. במכתב קדום אשר נשלח אל המלך Zimri-Lim) 1782 – 1759 B.C ) הומלץ לו שעל מנת לשמור על כבודו רצוי שירכב בכרכרה או אפילו על פרד אך לא על סוס. יתכן וזעת הסוס נחשבה לדוחה ולכן העילי תא נמנעה מרכיבה על סוסים. ( על פי ההיסטוריונית מרי ליטואר ). במסופוטמיה הרבו להשתמש בנזם לשליטה הרוכב אחז במושכה שנקשרה לנזם בידו השניה בשוט. שליטה על הכוון נעשתה בעזרת הידיים מקל וקול הרוכב או על ידי הסטת שוי המשקל. הנזם יצא משימוש במזרח הקרוב בתחילת האלף השני לפנה"ס. בני טרויה 509 – 1,000 לפנה"ס שלטו בצפון ומרכז איטליה. כובשיהם הרומאים השמידו את במסמכים הכתובים , אולם אוצרות אומנות רבים נשארו ומעידים על השימוש הנרחב בסוסים והחשיבות שלהם. חשיבותם הצבאית של הסוסים עלתה כל הזמן וכן הפופולריות שלהם בקרב האריסטוקרטיה בפעילות תרבות שעות הפנאי כמו פולו וציד , הסוס נעשה אובייקט אומנותי חשוב המתואר באמנות הסינית עם ראש עדין צוואר ארוך אחוריים שריריים וגב קמור. הסקיתים Scythians 800 לפנה"ס מקורם ממזרח לים השחור והים הכספי אוסף של שבטים מדרום רוסיה היו אלו שבטים נבדים של אנשי סוסים בעלי אינטרס משותף. הסקיתים הופיעו לראשונה בהיסטוריה במאה השביעית לפנה"ס כאשר הם פשטו על המזרח הקרוב והגיעו עד ארץ ישראל, הם כבשו חלק מצפון איראן ושלטו שם כ 40 שנה. הסקיתים היו בעיקר קשתים המאומנים בירייה תוך כדי רכיבה. לצורך כך הם פתחו את הארכובה. אורך חייהם כנוודים אפשר להם להשמיד את רכושם תוך כדי מנוסה ולהשאיר אחריהם אדמה חרוכה. כל זה התאפשר הודות לנידות שאפשרו להם עדרי הסוסים הגדולים שהיו ברשותם. הסקיתים היו הראשונים שסירסו את הסוסים . עושרו של הסקיתי נאמד על פי מספר הסוסים שלו ורווחה אף האמונה שהסוסים ישרתו אותו בעולם הבא. חשיבות הסוסים אצל הסקיתים באה לידי ביטוי בחפצי האומנות שלהם אשר נמצאו בקברים ובהם מודגשים הסוסים והרוכבים בפעילויות לחימה שונות. הלבוש של הסקיתים בעיקר המכנסים נועדו לנוחיות הפרש יתכן כי פריט לבוש זה המכנסים הנו תודות לסוס. ימי הביניים, 600 אחרי הספירה נפילת האימפריה הרומית החלה את ימי הביניים שנמשכו כ 700 שנה . בחלק הראשון של התקופה מערכת הכבישים אותה בנו הרומאים אשר איחדה את אירופה לא תוחזקה והחלה לקרוס התנועה בכרכרות נעשתה קשה ומסוכנת בעיקר עקב עוינות בין הממלכות וברוב המקומות נעלמו הכרכרות והעגלות נשארו אמצעי תחבורה בכפרים בלבד. למרות הירידה בהתפתחות הטכנולוגית בתחומי חיים רבים בימי ביניים , הותאם הסוס למשימות שונות בחיי היום יום בתחום הלחימה והחקלאות.
הסוס כחיה מבויתת ומגויסת לעבודה הופיע לראשונה בין 2,000 ל3,000 לפנה"ס במזרח הקרוב. ממצאים ארכיאולוגים מהאזור מספקים את המבט הראשוני הברור לביות הסוס . ידוע שהסוס לא היה במקורו מהאזור אלא יובא מהצפון כלומר ערבות צפון אסיה . הגלגל כבר פותח ושוורים כבר שמשו כחיות עבודה. בגלל מהירותו הפך הסוס במהרה לחית הרתום המועדפת . בתחילה רתמו את הסוסים עם עול המתאים לפרים , עול זה הכביד על הסוסים הקשה על נשימתם והגביל את תנועתם. בסופו של דבר פתחו רתום המתאים לסוסים ואפשר להם לנוע ביתר קלות. בתרבות העתיקה שמש הסוס בעיקר כחית משיכה לכרכרות וזאת במשך כמעט 1,000 שנה . במאה ה 15 לפנה"ס פתחו המצרים עול המתאים טוב יותר למבנה הסוס . המצרים השכילו לפתח את הגלגל והיצולים מחומרים שונים ומסוגי עץ שונים אשר יובאו מהצפון ואפשרו בנית כרכרות קלות תנועה ומהירות עובדה אשר באה לידי ביטוי ביכולת הצבא המצרי. קיקלוקי 1350 לפנה"ס קיקלוקי היה מאמן סוסים שעבד עבור החיתים . סופר או פקיד תעדו בכתב יתדות את תכנית האימונים הראשונה לטיפול האכלה ואימון סוס הכרכרה והבאתו לכשר מלא. מסמך זה כשלעצמו הנו מאלף מאחר וזוהי אולי תכנית האימונים הראשונה שידועה ומדהימה בפרטיה. פרטים נוספים ניתן למצוא ב www.imh.org/imh/kyhplb.html תחילת הרכיבה בעולם "התרבותי" ההיסטוריה הכתובה החלה במזרח הקרוב .באזור זה החל השימוש בכרכרות לפני הרכיבה. באזור היו כוחות רבים וגדולים המונעים ע"י סוסים ועגלות. כוחות אלו נזקקו לסוסים בריאים חזקים בעלי כושר גופני גבוהה וממושמעים . הרכיבה הייתה עדין עניין שולי. חילות פרשים ממושמעים המאומנים לפעולה במבנה הופיעו רק אחרי 1,000 לפנה"ס . מצב הרכיבה לפני 1,000 לפנה"ס מתואר בתחריט בו מתואר רוכב לא חמוש ( סייס או שליח ) הרוכב בישיבה חמור שהייתה בשימוש 600 שנה קודם לכן בשילוב עם נזם לשליטה. רק 600 שנה מאוחר יותר הופיע הרוכב הקדום על סוס בישיבה זקופה כרוכב על גב הסוס. היושב במרכז הגב. העובדה שהסוס הקדום היה יחסית קטן כנראה לא יותר מ 120 ס"מ (בכתף) יכלה להיות הסיבה לכך שהרכיבה התפתחה מאוחר יותר במזרח הקרוב . אולם העובדה היא שאפילו היום סוסים בגודל זה ( 120 ס"מ) משמשים כסוסי רכיבה אפקטיביים סותרים סברה זו. בכול אופן הסיבה לכך שהאדם העדיף את הכרכרה על הרכיבה נשארה סמויה. במכתב קדום אשר נשלח אל המלך Zimri-Lim) 1782 – 1759 B.C ) הומלץ לו שעל מנת לשמור על כבודו רצוי שירכב בכרכרה או אפילו על פרד אך לא על סוס. יתכן וזעת הסוס נחשבה לדוחה ולכן העילי תא נמנעה מרכיבה על סוסים. ( על פי ההיסטוריונית מרי ליטואר ). במסופוטמיה הרבו להשתמש בנזם לשליטה הרוכב אחז במושכה שנקשרה לנזם בידו השניה בשוט. שליטה על הכוון נעשתה בעזרת הידיים מקל וקול הרוכב או על ידי הסטת שוי המשקל. הנזם יצא משימוש במזרח הקרוב בתחילת האלף השני לפנה"ס. בני טרויה 509 – 1,000 לפנה"ס שלטו בצפון ומרכז איטליה. כובשיהם הרומאים השמידו את במסמכים הכתובים , אולם אוצרות אומנות רבים נשארו ומעידים על השימוש הנרחב בסוסים והחשיבות שלהם. חשיבותם הצבאית של הסוסים עלתה כל הזמן וכן הפופולריות שלהם בקרב האריסטוקרטיה בפעילות תרבות שעות הפנאי כמו פולו וציד , הסוס נעשה אובייקט אומנותי חשוב המתואר באמנות הסינית עם ראש עדין צוואר ארוך אחוריים שריריים וגב קמור. הסקיתים Scythians 800 לפנה"ס מקורם ממזרח לים השחור והים הכספי אוסף של שבטים מדרום רוסיה היו אלו שבטים נבדים של אנשי סוסים בעלי אינטרס משותף. הסקיתים הופיעו לראשונה בהיסטוריה במאה השביעית לפנה"ס כאשר הם פשטו על המזרח הקרוב והגיעו עד ארץ ישראל, הם כבשו חלק מצפון איראן ושלטו שם כ 40 שנה. הסקיתים היו בעיקר קשתים המאומנים בירייה תוך כדי רכיבה. לצורך כך הם פתחו את הארכובה. אורך חייהם כנוודים אפשר להם להשמיד את רכושם תוך כדי מנוסה ולהשאיר אחריהם אדמה חרוכה. כל זה התאפשר הודות לנידות שאפשרו להם עדרי הסוסים הגדולים שהיו ברשותם. הסקיתים היו הראשונים שסירסו את הסוסים . עושרו של הסקיתי נאמד על פי מספר הסוסים שלו ורווחה אף האמונה שהסוסים ישרתו אותו בעולם הבא. חשיבות הסוסים אצל הסקיתים באה לידי ביטוי בחפצי האומנות שלהם אשר נמצאו בקברים ובהם מודגשים הסוסים והרוכבים בפעילויות לחימה שונות. הלבוש של הסקיתים בעיקר המכנסים נועדו לנוחיות הפרש יתכן כי פריט לבוש זה המכנסים הנו תודות לסוס. ימי הביניים, 600 אחרי הספירה נפילת האימפריה הרומית החלה את ימי הביניים שנמשכו כ 700 שנה . בחלק הראשון של התקופה מערכת הכבישים אותה בנו הרומאים אשר איחדה את אירופה לא תוחזקה והחלה לקרוס התנועה בכרכרות נעשתה קשה ומסוכנת בעיקר עקב עוינות בין הממלכות וברוב המקומות נעלמו הכרכרות והעגלות נשארו אמצעי תחבורה בכפרים בלבד. למרות הירידה בהתפתחות הטכנולוגית בתחומי חיים רבים בימי ביניים , הותאם הסוס למשימות שונות בחיי היום יום בתחום הלחימה והחקלאות.
i love rama
New member
../images/Emo42.gif ביות הסוס- חלק ג ואחרון....
פרסת המזל והדלת האגדה של הקדוש דונסטן 988 – 925 אחה"ס. אנשים רבים תולים מנעל בצורת פרסה על דלת ביתם האמורה להרחיק רוחות רעות ולגרש את המזל הרע. בימי הביניים חי מפרזל בשם דונסטן. יום אחד הגיע אליו השטן וביקש ממנו לפרזל את פרסותיו דמויי תלתן. דונסטן הסכים לפרזל את פרסות השטן. תוך כדי עבודה הצמיד דונסטן את השטן לסדן והיכה בו ללא רחמים עם הפטיש. השטן התחנן לרחמים . דונסטן הכריח את השטן כי לעולם לא יכנס לבית אשר על דלתו תלוי מנעל בצורת פרסה. ומאז מפרזלים ואחרים תולים על דלת ביתם מנעל בצורת פרסה . את המנעל תולים עם הפתח כלפי מעלה כך שכל הטוב ייאסף. דונסטן לא נשאר מפרזל אלא הפך להיות הארכיבישוף מקנטרברי והפך לקדוש לאחר מותו. בימי הביניים גידלו סוסי מלחמה מיוחדים אשר התאימו לאבירים הרכובים. סוסים אלו היו גדולים וכבדים וזאת בכדי ליצור עדיפות משקלית בהתנגשות בזמן מלחמה כאחת מטקטיקות הלחימה והתחרות. סוס מלחמה שקל כפלים מסוס רכיבה רגיל. סוס המלחמה היה הסוס לקרבות אך לא היה נוח לרכיבה רגילה ולכן לא התאים לחיי היום יום . בחיי היום יום רכבו האבירים על סוסים בעלי רגלים קצרות ונוחים מאד לרכיבה . שני מינים אלו הצטיינו האחד בכוח והשני בנוחיות אולם שניהם לא היו מהירים. היה צורך בסוס מהיר אשר יעביר הודעות בין הצבאות והממלכות וכך פותח סוס מהיר בשם קרוזר, אבי סוס המרוץ. הקרוזרים היו חזקים דקים וכנראה בעלי דם חם ( תורכים , ערבים או ברב ) . מקור סוסי הקרוזר היה בממלכת נפולי. הנפוליטנים השיגו סוסים מאפריקה והכליאו אותו עם סוסים אירופאים . התוצאה הייתה סוס מהיר ביותר. נוצר ביקוש רב לסוסים אלו בכל אירופה ועד לאנגליה.
פרסת המזל והדלת האגדה של הקדוש דונסטן 988 – 925 אחה"ס. אנשים רבים תולים מנעל בצורת פרסה על דלת ביתם האמורה להרחיק רוחות רעות ולגרש את המזל הרע. בימי הביניים חי מפרזל בשם דונסטן. יום אחד הגיע אליו השטן וביקש ממנו לפרזל את פרסותיו דמויי תלתן. דונסטן הסכים לפרזל את פרסות השטן. תוך כדי עבודה הצמיד דונסטן את השטן לסדן והיכה בו ללא רחמים עם הפטיש. השטן התחנן לרחמים . דונסטן הכריח את השטן כי לעולם לא יכנס לבית אשר על דלתו תלוי מנעל בצורת פרסה. ומאז מפרזלים ואחרים תולים על דלת ביתם מנעל בצורת פרסה . את המנעל תולים עם הפתח כלפי מעלה כך שכל הטוב ייאסף. דונסטן לא נשאר מפרזל אלא הפך להיות הארכיבישוף מקנטרברי והפך לקדוש לאחר מותו. בימי הביניים גידלו סוסי מלחמה מיוחדים אשר התאימו לאבירים הרכובים. סוסים אלו היו גדולים וכבדים וזאת בכדי ליצור עדיפות משקלית בהתנגשות בזמן מלחמה כאחת מטקטיקות הלחימה והתחרות. סוס מלחמה שקל כפלים מסוס רכיבה רגיל. סוס המלחמה היה הסוס לקרבות אך לא היה נוח לרכיבה רגילה ולכן לא התאים לחיי היום יום . בחיי היום יום רכבו האבירים על סוסים בעלי רגלים קצרות ונוחים מאד לרכיבה . שני מינים אלו הצטיינו האחד בכוח והשני בנוחיות אולם שניהם לא היו מהירים. היה צורך בסוס מהיר אשר יעביר הודעות בין הצבאות והממלכות וכך פותח סוס מהיר בשם קרוזר, אבי סוס המרוץ. הקרוזרים היו חזקים דקים וכנראה בעלי דם חם ( תורכים , ערבים או ברב ) . מקור סוסי הקרוזר היה בממלכת נפולי. הנפוליטנים השיגו סוסים מאפריקה והכליאו אותו עם סוסים אירופאים . התוצאה הייתה סוס מהיר ביותר. נוצר ביקוש רב לסוסים אלו בכל אירופה ועד לאנגליה.
אוסטין המלכה היחידה
New member
יערה באמת כל הכבוד!! אבל את...
באמת חושבת שמישהו יקרא את כל זה???
באמת חושבת שמישהו יקרא את כל זה???
i love rama
New member
../images/Emo42.gif חיחיחי.........לא ממש
gezer ממין נקבה
New member
אנשים אתם באמת
מגזימים טיפה! תיראו כמה מאמרים! דבר ראשון! היה כבר מאמר על ביות הסוס! אני מבקשת שתיקראו לפני שאתם שמים הודעה... ודבר שני אם את יודעת שאף אחד לא יקרא את זה בבקשה אל תשימי את זה.... זה ממש נחמד מצידכם אבל אתם חייבם לנשום קצת! חחחח תודה אניווי!
מגזימים טיפה! תיראו כמה מאמרים! דבר ראשון! היה כבר מאמר על ביות הסוס! אני מבקשת שתיקראו לפני שאתם שמים הודעה... ודבר שני אם את יודעת שאף אחד לא יקרא את זה בבקשה אל תשימי את זה.... זה ממש נחמד מצידכם אבל אתם חייבם לנשום קצת! חחחח תודה אניווי!
i love rama
New member
../images/Emo42.gif אני לא אמרתי שאף אחד לא
יקרא את זה!! אם יש לך כוח, זמן וסבלנות תקראו.... אם זה כל כך מציק לך אז תקראי לזה "היסטורית הסוס"!! ואם את כל כך רוצה את יכולה למחוק אותם!!
יקרא את זה!! אם יש לך כוח, זמן וסבלנות תקראו.... אם זה כל כך מציק לך אז תקראי לזה "היסטורית הסוס"!! ואם את כל כך רוצה את יכולה למחוק אותם!!
gezer ממין נקבה
New member
שאלו אותך למעלה......
אם את באמת חושבת שמישהו יקרא את זה ואת ענית... חיחיחי -לא ממש! אז אם את חושבת שאנשים לא ממש יקראו את זה אני לא רואה סיבה להעלות את זה!
אם את באמת חושבת שמישהו יקרא את זה ואת ענית... חיחיחי -לא ממש! אז אם את חושבת שאנשים לא ממש יקראו את זה אני לא רואה סיבה להעלות את זה!
i love rama
New member
../images/Emo42.gif לא......... הכוונה הייתה
שלא לכולם יש סבלנות!!!!!!!!!!!
שלא לכולם יש סבלנות!!!!!!!!!!!
gezer ממין נקבה
New member
העליתי את כל המאמרים ש/מתאימים
לטאג ליין ואת כל השאר לעמוד הראשי ולהודעות מומלצות! סה"כ יש מקום מוקבלח ויש פה המון מאמרים!
לטאג ליין ואת כל השאר לעמוד הראשי ולהודעות מומלצות! סה"כ יש מקום מוקבלח ויש פה המון מאמרים!
../images/Emo41.gifכל המאמרים שהופיעו בשרשור הזה../images/Emo41.gif
הקווטר הורס / סוסה פראית ביות הסוס / סוסה פראית סוסים מיניאטורים / סוסה פראית הכן סוסך לחורף / סוסה פראית רינינג - ריקוד בשניים / סוסה פראית אומנות הרכיבה - דרסאג' , חלק א' / סוסה פראית אומנות הרכיבה - דרסאג' , חלק ב' / סוסה פראית מעל ומעבר / niko girl הפרעונים 2003 / niko girl למיניטס / dearanita הרעלה והכשה / i love rama חיזור סוסים / dearanita חדי קרן / ˜Me˜, פורום פיות, שדונים וכל השאר הפרסות / i love rama ביות הסוס , חלק א' / i love rama ביות הסוס , חלק ב' / i love rama ביות הסוס , חלק ג' / i love rama ©כל הזכיות שמורות©
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.