ה"איש אשכולות וגאון רב תחומי" ועוד ועוד, לדבריו,
משנה את שמו כאן כל פעם שנחה עליו הרוח, לעתים קרובות מאד,
למה? לא ברור לי וחסר כל חשיבות.
בעיקרון, אנחנו לא אמורים לדבר פה על עניינים של פורומים אחרים, אבל כדי שנוכל, נעשה השתדלות להתנסח בעדינות ובאיפוק
הסיפור הוא כזה: מבלי להיכנס לשמות וללמה וכמה ואיך ומתי, מתישהו איפשהו היה אדם בעל הרשאות ניהול שחסם אותי הרבה, לדעתי ללא שהדבר צודק, אז הייתי מסרב להיות חסום וחוזר בעוד ועוד חשבונות. יום אחד ולאחר חודשים רבים, האדם המדובר חדל
לא ידעתי מה לעשות עם הר החשבונות שנצבר באמתחתי. תיאורטית הייתי יכול לעזוב אותו, והרי גם לא הושקע בפתיחת החשבונות מאמץ כה רב או מיוחד מכיוון שכל חשבון זה רק כמה דקות, וכמה וכמה עשרות חשבונות זה רק כמה שעות. אבל התרגלתי להחליף חשבונות והיה לי מוזר שלא, ובאיזשהו מקום גם נהניתי מהחלפת החשבונות, השמות, הצבעים והתמונות
אהבתי את ההתחדשות שבדבר, את הצבע, את "הקסם". זה היה נראה לי מיוחד. זה היה נראה לי "יפה". נהניתי מזה
לכן המשכתי גם זמן מה אחרי שהפסקתי להיחסם. הייתי מגיע למאה הודעות ומחליף, מגיע למאה הודעות ומחליף. כך במשך זמן מה. אבל לבסוף, ועוד לפני שנגמרו לי החשבונות בצד שעוד לא השתמשתי בהם בכלל, שמתי לב לביקורת על עצם הדבר שהגיעה מצידו של יותר מבן-אדם אחד, ומכיוון שלא באמת יש לי כוונות רעות או כוונות של הטרלה, לקחתי לתשומת ליבי והתייחסתי במלוא הרצינות ובכובד ראש אל הטענות כנגד הפרקטיקה המוזרה, ולמעשה הפסקתי להחליף חשבונות, כאשר "התלבשתי" על חשבון אחד, שבו הגעתי ליותר מ-900 הודעות: hrpbiiapnrpeltework, שאותו ניתן לראות לדוגמה כאן:
מאוד מאוד מאוד התאכזבתי מהמרצה שלי לפסיכולוגיה של הזדקנות וזיקנה. אבל מאוד. | תפוז פורומים (tapuz.co.il)
לצערנו, ולפני זמן לא רב, היה איזשהו תקל אקראי עם אותו מנהל שנהג לחסום אותי, והוא חסם אותי בחשבון של ה-900 הודעות, שחסום עד היום. והנה החלפתי לדייוויד שולץ.
אז האם אני מחליף חשבון כל פעם ש"נחה עליי הרוח"? לא ממש. בהתחלה ובמשך חודשים רבים לא כי זה לא קרה ככה, ואז כן רק במשך כמה שבועות אבל מהר מאוד עוד פעם לא כשהפסקתי ועברתי לחשבון אחד, מה שהתאפשר בהתחשב בכך שהמנהל הפסיק לחסום אותי כבר זמן מה קודם לכן.
נכון שעכשיו אני הרבה פחות מוזר ודפוק ממה שאי-פעם חשבת?
בגלל זה אנשים לא צריכים לשפוט זה את זה. בגלל זה את השפיטה צריך להשאיר רק לאלוהים ולשופטים, וגם לשופטים רק כי אלוהים ציווה על בני האדם להקים להם בתי משפט לעשות בהם דין צדק. בגלל זה צריך להשאיר את זה רק להם, מכיוון שבסופו של דבר, אין אמת, יש רק פרספקטיבה, כפי מה שפעם אמר אדם רב חשיבות שברח לי השם שלו.
כל זה מותיר אותנו רק עם שאלה וסוגיה אחרונה אחת-מהו ההסבר שלי לכל השרשורים המוזרים שלי וכל הנושאים המוזרים שאני בוחר לדבר עליהם?
זה כי פשוט אלו הדברים שמעניינים אותי ואני בוחר לדבר עליהם. אני לא טרול. סתם יש לי כל מיני תחומי עניין מוזרים, שאלות לא תמיד הכי מתוחכמות, אולי מידי פעם בדיחה שהיא לא הטעם של כולם בהומור וכדומה' וכדומה'.
את מבינה מיטלמן? אני לא "טרול" או "רע" או יש לי כוונות רעות או מה שלא יהיה, וזאת מכיוון שאני מתכוון בשיא הרצינות לכל השרשורים שלי והדברים שאני כותב, אלא אלו פשוט הדברים שבאמת מעניין אותי להגיד והנושאים שבאמת מעניין אותי לכתוב עליהם שהם שונים, יוצאי דופן, מיוחדים וכדומה' וכדומה'. אני לא טרול או רע. אני סתם שונה ומיוחד. אני פתית שלג
זה כאילו מישהו היה מגיע, והיה מתעניין ומדבר באובססיביות על לדוגמה סדרות אנימה יפניות. לא מאוד היינו מתחברים או מתעניינים אבל זאת לא הייתה סיבה מספקת "לצאת עליו", נכון?
וזה מה שקרה לנו. זה פשוט שאת לא מבינה אותי, ולכן לא יודעת איך "לאכול אותי" נכון.
אל תקחי הכול כל-כך ברצינות. תקלילי. תזרמי. תהיי נוחה. תשתדלי לראות אותי באור הנכון ותיקחי את הדברים בהומור או לפחות לא יותר מידי קשה.
אנחנו לא צריכים להיות חברים או שום דבר או להתעניין בדברים אחד של השנייה או מה שלא יהיה, אבל מה שקרה בינינו השאיר אותי עם טעם חמוץ בפה ורציתי לנקות את האווירה ולהסביר את המקום שממנו אני מגיע, עם החלפת החשבונות שהייתה ועם השרשורים שאינם לרוחם של כולם.
אני יוצא מהשיחה הזאת בהרגשה טובה. אני מרגיש כאילו שאמרנו היום כמה דברים מאוד חשובים שהיו צריכים להיאמר, העמדנו דברים על דיוקם, הראנו חרטה, הבענו כוונות טובות, ובאופן כללי טיהרנו את האוויר, ואני מקווה שהתחושות אצלך זהות
