אני חולק עליך
לא צריך מחשבה בשביל לכתוב פיסקה או שתיים. אבל בהחלט צריך מחשבה בשביל לצקת משמעות לפיסקאות שאנחנו כותבים.
 
אם אתה חושב שהדת לא משפיעה עלינו זו כמובן זכותך. זו מדינה דמוקרטית. אז אני לא חולק על הזכות שלך לדעתך אבל אני כן חושב שאתה מפגין סממנים של עייפות מנטלית או ״טמינת ראשך בחול״, אם תרצה, לנוכח האתגר העצום שהדת והאמונה באלוהים מהווים עבורינו. כי הדת והמנטליות שלה מקיפים אותנו ומשפיעים על חיי כולנו בהמון מובנים. ולרוב לרעה. צריך לרצות לראות את זה.
 
קח למשל את אחד התהליכים המפחידים ביותר (עבורי). זהו תהליך סמוי. לעולם לא ניתן ״לשים עליו את האצבע״ (כמו שאומרים) ואני מתכוון לסיטואציה שבה הילד שלך הולך לבית הספר.
ילדים הם יצורים בעלי מנטליות רכה/נקייה ופגיעה. בבסיסה של כל דת עומדים עקרונות בזויים של טרור. אלה מכוונים זרקור לתודעה בנושאים של פחד מהמוות, משמעות החיים, החיים שאחרי המוות והזהות שלנו. באופן יומרני ובזוי הדתות תובעות בעלות על מושגים אלה וטוענות שרק להן הידיעה.
הילדים שלנו יושבים שם בכיתות, תמימים למהדרין, ולא יודעים שבכל יום שעובר הם חשופים לשטיפת מוח בלתי פוסקת עטופה בפולקלור, שקרים ומנטרות תיאולוגיות שאט אט משתלטות על מוחם של הילדים ונוטעות זרע.
 
השנים חולפות. שנים של מסורות משפחתיות תרבותיות. בחיים יש אתגרים ומהמורות וקשיים. וזה נורא מפחיד לחשוב שהבן שלי לדוגמה יבחר לאבד את היכולת לחשיבה ראציונאלית בגלל אותו זרע שנטמן במוחו לפני שנים כה רבות כדי להתמודד עם הקשיים בחיים והשאלות של מהותם.
 
דתות הן דוקטרינות טוטליטאריות מסוכנות. הן לא הורגות אותנו פיזית,כמו חיידק אלים, כמובן רק מעצם האמונה אבל הן משתלטות על היכולת שלנו לחשוב עצמאית, לבקר, להטיל ספק והם נוטלות מאיתנו את החירות שלנו במובן הכי בסיסי של המילה. לא החירות הפיזית - החירות התודעתית וכל זה נעשה כמו איזה גידול ממאיר שעובר מדור לדור כי כמובן שלדתות יש meme מובנה ויש לו משקל רב.
 
וזו רק דוגמה אחת קטנה על קצה המזלג.
 
אז אתה לא חושב שיש מה לעשות, או שצריך לעשות משהו. זו זכותך כמובן. אולי בחרת להתעלם מההשפעות מסביב או לקבל אותן. אבל אני לא. והדרך שבה אני בוחר לשנות היא באמצעות דיון. באמצעות המילה הכתובה. אני רוצה להציב מראה של היגיון בפני כל דתי ומאמין לגבי כל דבר שמעוור אותם בגלל הדת.
בכלל לא מדובר פה בהאשמה של אלוהים. אלא בהצבת מכשולים רציונאליים בפני אלה שחיים את חייהם בצורה לא-רציונאלית לחלוטין.
 
אין לי גם שום עניין במשחקי אגו. אז לא מעניין אותי גודל הביצים שלי ואין לי שום עניין להיכנס לגוב האריות (=100 שערים). לא שמעת את הביטוי ״שינויים קורים בשוליים״?
 
אני מאמין שאתאיזם הוא ערך שצריך לשאוף אליו.
אני מאמין שככל שיהיו יותר אתאיסטים כך ייטב לכולנו.
אני מאמין שכל אחד מאיתנו (מה שלא קרה מעולם כי אתאיסטים הוצאו להורג בעבר) צריך לפתוח את פיו ולהראות לעולם את הדרך להיגיון ולחופש כמיטב יכולתו/ה.
 
אז אני חושב שכן צריך להיות אכפת לך. אבל גם אם לא אז לפחות אל תעמוד בדרכם של אחרים להשמיע קול של היגיון אל מול הטירוף המוחלט של הפאגניות, הברבריות, המיסטיקה, העל-טבעי, הבורות, ההשחתה, האנאכרוניזם, ההומניזם, השוביניזם, הזנופוביה...
 
אמרתי לך... הרשימה ארוכה.
