השכל שלי

[בן טל-שחר]

גיא גיא! ברוך הבא!!! ../images/Emo23.gif ../images/Emo39.gif ../images/Emo6.gif

לגבי השרת של הפורום (לא זה עם המפתחות המרשרשים... הכוונה למחשב...), אני חושב שמדי פעם יש בעיות כאלה או אחרות אבל לרוב הכל בסדר. לדעתי זה היה מצב זמני, תנסה שוב ותראה... לפעמים גם אני נזרק החוצה וכאלה. לגבי הודעתך, שתי שאלות לי אליך: 1. הדיעה שבטאת, לגבי השכל, היא דעתו של איזה מרכז שבך? 2. מהי דעתם של מרכזים אחרים, כגון מרכז השכל (אם הדיעה שבטאת איננה שלו), מרכז הרצון, מרכז התחושה ומרכז הראיה? שלך באהבה בן

 

[גיאגיא7]

המרכזים

ברור שמדובר בדעתו של מרכז השכל שלי. הדעות של המרכזים האחרים לא ממש נגישות לתודעה שלי כמו הדעות של מרכז השכל, מה שלדעתי רק מוכיח את טענתי: השכל שלנו נהיר לנו, בהיר לנו וברור לנו, לכן אנחנו יכולים ללמוד דרכו באופן חופשי, יחסית לשאר המרכזים, שנמצאים בסוג של חשיכה. כל עוד הרצון שלי, למשל, נמצא באפילה, ואני לא רואה בבהירות מה קורה בו, אז אלפי כוחות שונים יכולים להשפיע עליו, בלי שאני אהיה מודע אליהם, ואני אחשוב לתומי שאני פועל מהרצון. אבל זה לא יהיה ה ר צ ו ן ה ח ו פ ש י. כנ"ל לגבי הרגש. שאר המרכזים, אם הם באמת קיימים, נהירים לי עוד פחות מאלה. אין לי מושג מה קורה במרכז הראייה שלי, אם בכלל קיים מרכז כזה. לכן, אני בוחר להשתמש בשכל ככלי מרכזי, לא משום שהוא הכי עוצמתי, אלא משום שהוא מאפשר לי להיות חופשי, יחסית.

 

[בן טל-שחר]

גיא - שאלה!!! ../images/Emo37.gif

אם היית יודע מה דעתם של המרכזים שלך על כל מיני דברים, באותה מידה לפחות שבה אתה יודע מה דעתו של מרכז השכל שלך על כל מיני דברים, היית מתחשב בדעתם? ושאלה נוספת: האם יש בכך איזה שהוא כעס על המרכזים האחרים? כאילו, מעין תחושה ש"הם לא באים לקראתך" ולא "מסבירים את עצמם" לך או משהו בדומה לכך? אתה כותב שהם לא ממש נגישים לתודעתך... מה זה עושה לך שהם לא ממש נגישים לתודעתך? רגשית, אני מתכוון? זה גורם לך להרגיש שהם לא ממש אמינים / אכפתיים / באים לקראתך וכולי...? זה גורם לך להרגיש שהם אדישים יותר? ועוד שאלה: האם זה גורם לך להרגיש שאתה אישית דומה יותר למרכז השכל שלך, מאשר לשאר המרכזים שלך? אשמח לתשובותיך, במיוחד אני ממתין בקוצר רוח לתשובה מלאה, מפורטת ומדוייקת ככל האפשר ביחס לשאלה הראשונה, אם תוכל... שלך באהבה בן

 

[בן טל-שחר]

האם יש בכך = האם יש בך

 

[גיאגיא7]

אוקיי אז ככה

נתחיל לפי הסדר: ברור שאם המרכזים האחרים היו נהירים וברורים לי כמו השכל אז הייתי מתחשב בדעתם. גם היום, אני פועל רבות על סמך מיני "תחושות" ו"אינטואיציות", שברור לי שהם באים לא מן השכל. עם זאת, לשכל יש תפקיד חשוב בלנסות להבין למה אני עושה את מה שאני עושה, ורק בהבנה השכלית אני ממש חופשי. כאשר אני פועל מאינטואיציה או מתחושה, זה יכול להיות כיף ונחמד, אבל יכולות להיות אלף ישויות שיוצרות אצלי את האינטואיציות האלה והתחושות האלה. זה נכון כמובן גם לגבי השכל - אבל שם אני מסוגל לראות יותר טוב מה קורה, להיות ספקני וביקורתי יותר, ואז קשה יותר להשפיע עליי. אם היתה לי בהירות כזאת לגבי המרכזים האחרים, הייתי חופשי באותה מידה גם בהם. אין בי שמץ של כעס על המרכזים האחרים. להיפך, אני אפילו יותר אוהב אותם מאת מרכז השכל, בהיותי אדם שנמשך דווקא למסתורי, לקסום וללא ידוע. אני מרגיש שהמרכזים האחרים שלי עושים עבודה נאמנה, ואני אסיר תודה על כך, אבל השליטה שלי בפעולות שלהם היא מינימלית עד אפסית, ואני כמה להצליח מתישהו לדעת מה קורה שם, באפילה. ולא, אני לא מרגיש שאני דומה למרכז השכל שלי. *אני* זה משהו מאד אמורפי ונזיל, מאד לא ברור. פעם אני יכול לזהות אותו עם השכל, פעם עם הגוף, פעם עם הרגש, ופעם עם השכנה. אבל אני הכי אוהב את ה*אני* הזה כשהוא נפרד מכל הדברים האלה וקיים כמין נקודה חסרת תוכן, חסרת הזדהות וחופשייה. מקווה שעניתי לשאלותיך. גיא

 

[בן טל-שחר]

תודה, אכן ענית. ../images/Emo6.gif

 

[אישה אחרת]

תגובה

אשריך וטוב לך, אתה כמובן במקום מצויין אני לעומת זאת, לוחמת ותיקה, שמתקשה בעניין אני מודה יש לי נטיה אנסטינקטיבית לזרום עם החיים לא לבקר את סובבי ואת עצמי... לאלתר לתמרן..להפוך כל מכשול ליתרון... אך ניסיון חיי הוביל אותי יותר ויותר להשתמש בשכלי כדי להתקדם ולהחליט החלטות גורליות ( שהן יומיומיות לדעתי) מילה, מבט, יכולים להוות גורם מכריע בזרימת החיים של כל אחד מאיתנו, אך שכלנו לא פעם עוצר בעדינו מליזום פעולות כל-כך זניחות ופשוטות, שבעזרתן נתיב חיינו היה מסתעף לאפשרויות אין סופיות והיתה לנו יכולת- יצירה מוחלטת של חיינו בסיפוק הגדול שמשארה ההליכה קדימה אל האושר באהבה גלית

 

[מיתר נדיר]

אני לא בדיוק בטוחה איך להגיב

מה שבטוח, בתוקף תפקידי כמכשפה אני לא יכולה שלא להגיב. יש לך את האינסטינקט להפוך כל מכשול ליתרון? תסלחי לי אם זה נשמע לי קצת בומבסטי מדי. זה המפתח להארה, המלצת כל הנאורים שהיו מאז ומתמיד, את זה יש לך באופן טבעי ומלידה? ואם כן, איך יכולים החיים להוביל אותך באיזשהו כיוון שאינו רצוי לך? זה נשמע לי מסוג ההצהרות שאני משמיעה לעצמי מידי פעם ברגע של חולשה, שמתחילות ב"אני תמיד..." או "אני אף פעם לא...". נגיד, "אני תמיד מתכוונת בדיוק למה שאני אומרת". ואז, כיוון שאצלי השכל לא ממודר, פורץ משם צחוק היסטרי, ומישהו שבקושי יכול לדבר אומר לי: "את? את תמיד, מה???" בקיצור, או שלא הבהרת את עצמך, או שקצת נסחפת עם הפאתוס.

 

[אישה אחרת]

חן-חן למכשפה....

על קבלת הפנים החמה...אמרו לך פעם שהציניות היא מיפלט לחלשים? בתור מכשיפה אמיתית למשניה, אני יכולה לאמר לך העוקצנות שלך מעידה על חולשה...קינאה אולי. אל לו ללוחם מיומן לחשוף עצמו בחולשתו. חוץ מזה דבריי ברורים ואם לא הבנת אותם אז אולי את פשוט לא חכמה כמו שאת חושבת שאת, יקירתי. ובכל זאת לשאלתך- האינסטינקט מולד, אך הידע להשתמש בו נירכש. את כמובן מוזמנת לא להסכים איתי...אך בואי נעלה את הדיון בכמה דרגות, אם יש לך הארה חשובה לשתף- אז פשוט תגידי, אל תתחבאי מאחורי משפטים עוקצניים ריקים מתוכן. גלית

 

[מיתר נדיר]

קבלות פנים זה לא האחריות שלי.

המכשפה מחייכת באושר. איזה כיף, סוף-סוף מישהו לא אוהב אותי!!! רק למען הדיוק: לא היה שמץ ציניות בתגובתי הקודמת. רישעות, כן. אבל ציניות? כמו כן, אף פעם לא טענתי שאני לוחם מיומן, ואשר לחשיפת חולשותי, חוששתני שאין הרבה מה לעשות בנדון. הן לא בגודל שמאפשר להסתיר אותן. במקרה גם יש לי הארה לחלוק איתך: ביקורת עצמית היא כמו סכין חדה. אפשר להיחתך ולהיפצע אם משתמשים בה, אבל זה עדיין הכלי הכי חשוב במטבח.

 

[אישה אחרת]

חיוך גדול...

ממש לא הבנת נכון מהודעה להודעה את מוצאת חן בעיניי יותר. אהבתי את הכנות סופסוף אישיות מגוונת וציבעונית האם קלטתי שמץ של הומור עצמי- אם כן אני מקנאת בך על זה. זהו שולם? גלית

 

[מיתר נדיר]

שולם.

אבל אל תגלי לאיגוד המכשפות הישראלי. בקצב הזה עוד יעיפו אותי משם.

 

[בן טל-שחר]

דויד, יש פה בעיה... אתה מוכן להגיע

לכאן לרגע??? בתור מפקח, אני מבקש ממך לבדוק את פשר ההודעה הזאת (של מיתר נדיר). בתור מכשפת פורום, האם היא איננה חורגת מתפקידה ומסמכותה בכך שהיא עושה "שולם" עם אישה אחרת - ועוד לציין זאת בנושא ההודעה? אנא, בדוק את העניין וטפל בה, במקרה הצורך. בתודה, בן

 

[השריף]

לא, אינני מוכן, מצטער

 

[~דויד~]

תגיד לי, לוחם מתקדם שכמותך...

אתה לא מרגיש שמשהו חסר? בן!!! משהו חסר!!!

 

[~דויד~]

נראה לי שאתה רץ ורץ קדימה

אבל יש כאן בעיה שצריך לפתור... ואתה לא עוזר לי!

 

[בן טל-שחר]

אני איתך, דויד! מה הבעיה?! ../images/Emo42.gif

 

[~דויד~]

אני מצטער, זה לא המקום

אני אשלח לך דואר אלקטרוני

 

[deep ocean]

הי דויד רק רציתי להגיד לך הי

שיהיה לך יום מדליק ודבר אחרון-אתמול הסתובבתי בתל אביב לחפש דירה, וזה מאד מתיש אם אתה שומע על דירה ריקה או בחור עם דירה שמחפש שותפה אז תגיד לי... לא יודעת למה אבל עברה לי תחושה כרגע שתשמע על דירה-אתה ספציפית.

 

[~דויד~]

הי, מיכל, מה שלומך?

הדבר היחיד שעלה במוחי הוא שאני הוא הבחור שאת מחפשת... אבל רק שאני לא מחפש שותפה. אולי אני כן צריך? איך את בתור שותפה?