השפה הפנימית שלכם....

[Yuske]

השפה הפנימית שלכם....

כן...עוד שרשור עוף לא קשור לכלום אבל באמת למישהו אכפת? חחח (סורי שורה שסתם התחשק לי להגיד) טוב, אז אני תיכף אסביר למה חשבתי על לפתוח את השרשור הזה... אני מניח שלכל אחד יש את הדחף העז הזה ללמוד שפה שהוא לא מכיר\לא יודע איך מדברים אותה... אז....יאללה תשרשרו מה השפה הנסתרת שתמיד רציתם ללמוד, או שרציתם לדעת בה כמה מילים... וכמובן, מהן השפות שאתם יודעים ובאיזה רמה אתם בה (כלומר כמה אתם יכולים לדבר בה אם היא לא שפת אם שלכם) אני אתחיל ^^ שפת אם - עברית ואנגלית, בתור אחד שחי חצי מחייו בארץ והחצי השני שלו בארצות הברית אז לימדו אותי בבית עברית ואנגלית ביחד... גם בבית (אפילו עדיין לפעמים) מדברים חצי עברית חצי אנגלית---אני מתכוון ליותר של משפטים שהם חצי עברית חצי אנגלית....) שפה נוספת שלמדתי - צרפתית---שזה פעם רציתי ללמוד כי זה היה באפשרות שלך ללמוד שפה שנייה: יידיש, ערבית או צרפתית בגלל שאחים שלי למדו צרפתית...החלטתי ללמוד גם...בערך בכיתה ט' הבנתי שזה לא כזה מעניין אותי אז ציירתי פוקימונים חדשים שלא ראו אור מעולם אז חוץ מכמה מילים ראנדומאליות אני לא יודע\זוכר כלום^^"" השפה שתמיד רציתי ללמוד - יפנית, ולמדתי אותה במשך 10 חודשים, קצת קשה אבל כשמבינים אותה אז זו שפה ממש יפה... הרמת ידע שלי בה זו רמה בסיסית, כלומר, אני יוכל לדבר עם יפני ממוצע כמעט על הכל...קרוא וכתוב אני קצת פחות יודע, יש להם בגדול 3 סטים של כתיבה KATAKANA HIRAGANA KANJI הקאנג'י זה הציורים אז את זה מלבד 3-4 אני לא ממש יודע... השניים האחרים אני יודע כמעט את כולם... השפה שתמיד רציתי ללמוד בלי שום קשר מיוחד לחיים המרכזיים שלי : האמת, תמיד רציתי ללמוד גרמנית, משום מה זו שפה יפה כשלא צועקים אותה וכשמדברים בה ברוגע ובאופן יפה...אבל משום מה לרוב מהדהד לי בראש כלמיני גרמנים צועקים ועל כלמיני דברים מגעילים על הגרמנים אז זה דיי מרתיע...אבל אולי בהמשך... {זהירות הסיבה למה החלטתי לפתוח את השרשור לפנייך) וגם יוונית - למעשה משום מה (אפילו לפני יפן בכלל) הייתה לי שריטה קטנה ליוון, לא יודע אם זה האלים או המיתולוגיה, אבל היה לי משהו כלפי יוון. כלאופן נכנסתי ליפנית קצת אז זה דיי נשכח ממני הכל...עד שהתחלתי לדבר עם איזה יווני אחד, ואז אני כזה חושב לעצמי "היי, בוא נלמד יוונית....*מוח מחזיר לעצמו את החיבה ליוון*" אז אני כזה דיי מחפש אתרים ללמוד יוונית (וגם אקנה מין כזה מילון\שיחון יווני וכאלה) אני רוצה...או שוקל ללמוד גם סינית--נראה לי שסתם בגלל שזה קרוב ליפן ולמקרה שאתקל בסיני ואתחיל לדבר איתו ביפנית והוא ידבר איתי בסינית אז אני אוכל לדבר איתו... האמת יש עוד מלא שפות שאני רוצה ללמוד כי זה מגניב, לדעת שפה חדשה...אבל זה לא נראה לי אנושי לדעת את כל השפות בעולם ברמה של כמעט שפת אם (במיוחד שאתה רוצה לדעת את רובן בתור תחביב, ושהמקצוע שאתה רוצה לא יכלול את כל שפות העולם-למרות שזה יהיה דיי מגניב) יאללה שפכו דברים על הנושא ותנו גם מהשפות שאצלכם^__^

 

[אורנית לנצח]

רעיון מצוין!../images/Emo51.gif ששיתפת!

אני תמיד אהבתי שפות.תמיד היו לי הרבה חברים ממוצא רוסי אז מאוד רציתי ללמוד רוסית,אבל התייאשתי.זה קשה לי מידי. בתיכון למדתי במגמת צרפתית,אבל בינתיים כבר הספקתי לשכוח הרבה.חוץ מזה אני יודעת רק עברית ואנגלית. אולי יום אחד אם יהיה לי זמן,כוח וחשק אני אשקיע בלימוד שפה חדשה.גם אצלי זה בעיקר תחביב,אני לא רוצה ללמוד שום מקצוע שקשור לזה.

 

[Digi Lista]

רעיון מעניין לדיון ומגילה גדולה לקרוא../images/Emo13.gif

האמת שתמיד רציתי לדעת שפות באשר הן,אבל זה בדרך כלל פחות הצליח לי במציאות(או שזו רק דעתי...)... ערבית למשל זו שפה שממש חשוב לי לדעת בעיקר בגלל שאנחנו חיים בארץ שאם נרצה או לא ניתקל בה בערבית ולערבים יש יתרון שהם מבינים אותנו ואנחנו פחות מבינים את השפה שלהם בדרך כלל ולדעתי זה חיסרון חברתי רציני במדינה כמו שלנו,למדתי מכיתה ז'-ט' ערבית ספרותית והייתי טובה בלימודים האלה בין היתר בגלל שהמון מילים ומונחים דומים לעברית והיה לי קל עם ההקבלות,הבעיה שמדובר בערבית ספרותית ובשטח עצמו השימוש שאני יכולה לעשות הוא אפסי וכשלומדים רק בשביל ציונים יש בעיות נוספות שמקשות לדעתי על פוטנציאל הלמידה,אבל בהחלט הייתי שמחה מאוד לדעת לדבר שוטף בערבית ובעיקר להבין כשמדברים סביבי בערבית. גם אנגלית למדתי בביה"ס וקצת מסדרות טלוויזיה ומהאינטרנט אבל קשה לי מאוד עם השפה הזאת-כלומר אני לא אקרא ספרים באנגלית כי זה מציק לי בעיניים וקשה לי מאוד עם הבנת כול המילים,הגופים והזמנים,מאז שנתקלתי לראשונה במקצוע הזה טענתי שיש לי לקות למידה רצינית בקליטתו ובקליטת שפות שונות מעברית בכלל,רשמית לא נעשה לי אבחון מקיף ואולי כשלומדים בביה"ס יש סיבות נוספות לא להתחבר לחומר הלימודי(וזה עוד בלי שבכלל הזכרתי את הסיוט שעברתי בבגרות לאנגלית) אך זו התחושה שלי,כשהייתי קטנה יותר ניסיתי לשכנע את ההורים שלי לעבור לגור בחו"ל(ארה"ב או אוסטרליה) ובכך גם לפתח את האנגלית המדוברת ,זה לא קרה בינתיים אבל אני בהחלט מאמינה שאם יזדמן לי לגור בחו"ל אוכל ללמוד טוב יותר את השפות למרות הקשיים פשוט בגלל שלא תהיה לי ברירה אלא לתקשר בה... כמו אורנית גם לי יש חברות רוסיות והמון פעמים אני מרגישה לא בעניינים,הכי מצחיק שבגלל שאני נראית כנראה רוסיה אנשים גם ברחוב(זה קרה לי השבוע בתחנה המרכזית בעפולה וזו לא הפעם הראשונה,בנוסף גם אחת הסייעות בביה"ס דיברה איתי ברוסית השבוע) וגם חברות ותיקות רוסיות מדברים איתי ברוסית עד שאני מבהירה או מזכירה שאני לא מבינה מעבר למילים בודדות ברוסית(וגם אותן אני לא ממש יכולה לחבר למשפטים...),היו תקופות שחברות רשמו לי את האותיות ברוסיות אבל זה לא ממש עזר לי כשלא הכרתי מילים ואפילו לא ידעתי לנסות לחבר את האותיות למשהו שישמע אמיתי... אני אוהבת את השפה העברית,אני חושבת בעברית,מתבטאת הכי טוב בעברית ובכלל חושבת שחבל שלא מפתחים את השפה בצורה מעמיקה יותר(ולא,להגדיר שטרודל כ"כרוכית" כפי שסוברת האקדמיה ללשון זו שטות),כלומר למה ללמד שיעורים שלמים על תופעות לא חיוניות בלשון(ואת זה אומרת מישהי שדווקא הייתה טובה במקצוע הזה)שרובן לא יעזרו לנו לא בקריאה,לא בכתיבה ולמען האמת גם לא בדיבור(תראו לי אדם אחד שאשכרה אומר "במילה שאמרתי כרגע חלה תופעת הדמות חלקית בקוליות/במשפט הזה יש פסוקית תכלית מורכבת"),חשוב להתמקד בלדבר נכון למשל בדברים הבסיסיים כמו זכר ונקבה(לדוגמא שלוש בנות ושלושה בנים)וככה ימנעו שגיאות דיבור שיכולות להטריף אותי(ואני מהקרציות שמתקנות אנשים ברוב המקרים,זה פשוט מציק לי באוזניים)והשפה לא תדרדר ותגיע לשפל הפקאציות נניח(הכוונה לשפה זולה)... מעבר לשפות האלה אני חושבת שיש עוד המון שפות שהייתי רוצה ללמוד,חשוב להדגיש שכול דבר יכול להיחשב כשפה-אם לומדים שיטה טיפולית מסויימת זו שפה,אם לומדים מונחים תקשורתיים זו שפה,מושגים צבאיים וכן הלאה...תמיד רציתי את היכולת לדבר בשפת החיות,בהמשך ובכול יום בשנה וחודשיים האחרונות למדתי על שפה של תקשורת לא מילולית כלומר תקשור באמצעות סמלים,לוחות סריקה שמיעתית,באמצעות עיניים וכו'(המונח המקצועי של זה הוא "תת"ח"-תקשורת תומכת חלופית)זה פשוט מדהים איך מצליחים לתקשר עם בני אדם או במקרה שלי ילדים שכלפיי חוץ נראה שהם לא מחוברים לעולם הזה ולא ברמת הבנה מינימלית אבל החוכמה היא לא לוותר ולנסות לדבר בכול זאת-אני למשל בטוחה שהם מבינים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים והבעיה היא אצלנו שאנחנו אלה שלא מבינים אותם ואת העולם שלהם,השבוע למשל דיברתי עם אחד הילדים בכיתה באמצעות לוח הסריקה השמיעתית(קלסר עם אפשרות לשיחה כשהוא עונה באמצעות העיניים "כן" צד אחד ו"לא" צד שני,מקריאים אפשרויות בהתחלה מהר ואז אחת אחת ושואלים אם "כן" או "לא" וכול בחירה מובילה לדף אחר בקלסר עד שלאט לאט מתבהרת התמונה מה הוא רוצה,כרגע האמת שעוד בונים לו לוח משלו והשתמשתי בלוח של ילדה אחרת אבל אילתרתי את האפשרויות כשהיה צריך),נדהמתי לגלות שהילד הזה קלט בחושיו(למרות הפיגור הבינוני והשיתוק הגופני וזה ששנים לא עבדו איתו כמו שצריך,אבל זה כבר נושא אחר שארחיב עליו בהזדמנות-אנשים כמו קלינאיות תקשורת,סייעות ומורים מתעצלים לעשות את עבודתם ומוותרים מראש ואז לא פלא שהילדים נשארים ברמה נמוכה לאורך שנים וחבל)שהמצב רוח שלי בימים האחרונים ממש על הפנים(בגדול נמאס לי מאנשים,את הילדים אני אוהבת ואם היה אפשר לעבוד רק איתם הייתי מאושרת אבל אנשים שאני עובדת איתם ונותנת את הנשמה עד כדי אפיסת כוחות ואז תופסת אותם על חם מדברים עליי מאחורי הגב<לא הגבתי באותם הרגעים בגלל שזה לא היה העיתוי הנכון ורציתי לעכל את האמירות ככה שעדיין לא יודעים שתפסתי אותם> ומסיתים אנשים אחרים כשאפילו לא עשיתי דברים שמצדיקים את זה יכול בהחלט להכעיס ומה שיותר חמור שבפנים אין אומץ להגיד אפילו פחות מאותם דברים מאחורי הגב,בקיצור הנחשייה התעוררה ודווקא כי הקנאה מטריפה אותם-כאילו בחייאת יכולתי בגיל להיות הילדה הכי קטנה של אותם אנשים! וזה שפל נורא),בכול אופן אותו הילד התעקש כול הזמן שמה שהוא רוצה להגיד קשור אליי,חשבתי שאני מדמיינת כי לפעמים קל לשמוע מה שרוצים לשמוע והכול מושפע גם מהתפיסה האישית שלנו אבל ככול שהמשכתי להתעקש ולדבר איתו הסתבר לי שהוא קלט באופן מדהים כמה אני רותחת וכמה קשה לי להתמודד בימים האחרונים(אני מתמודדת בשקט ומנסה להמשיך כרגיל,בתקווה לא להישבר ולהמשיך להתמקד בעבודה עצמה ולא במסביב-ההוכחה הסופית תהיה בתוצאות מעשיות ולא ברכילויות,אבל זה לא קל לשרוד ולדעת שאנשים שהערכתי שמו לי סכין בגב ולפי מה ששמעתי מאותה השיחה הסתבר שזו לא פעם ראשונה,הייתה צדיקה אחת בסדום שהגנה עליי וניסתה להשתיק את כול הדיבורים הלא הוגנים),זה היה מעבר למדהים-מי היה מאמין שדווקא הילד הזה יוכל להרגיש אותי לעומק?יש מספיק אנשי צוות וילדים ברמה גבוהה יותר שיכלו לקלוט ודווקא הוא קלט ודאג לספר לי כשדיברנו,הבטחתי לו להשתדל להיות בסדר,לא יכולתי להסביר לו הכול(יש גם גבול לרמת ההבנה שלו ובכול מקרה הייתי במקום מסוכן לדיבורים מיותרים)אבל אמרתי לו רק כול הכבוד שהוא שם לב וחיבקתי אותו חזק,אחר כך שאלתי אם הוא רוצה להגיד דברים נוספים והוא אמר רק שהוא דואג לי,דברים מדהימים דומים קרו למשל שנה שעברה כשהעבירו ילד למוסד-סיפרתי לכם איזה תגובות מדהימות היו(גם אם לקחו 40 דקות להוציא אותן),לכן אני חושבת שלדעת לתקשר עם אוכלוסיות כאלה ועם בעלי חיים אלה שפות מעצימות ותורמות ביותר.

 

[Digi Lista]

חלק שני,כמובן היה ארוך ונאלצתי לפצל....

מעבר לזה הייתי שמחה ללמוד את השפה של בני האדם,כלומר לפעמים אני תוהה(בעיקר בתקופות דומות לעכשיו)האם אי פעם אלמד את השפה בה בני האדם משחקים?את היכולת הזאת להשפיל בן אדם אחר ולהיות מצד שני החבר הכי טוב שלו ברגע שזה מקדם את האינטרסים האישיים?איך בכלל מצליחים לשרוד בחברה הזאת תוך שמירה על הדרך שלנו ובמקביל התעלמות מנחשים ומפגיעות אפשריות?האמת שאין לי תשובות,אנשים טוענים שבעתיד אלמד לפתח שיריון ולא להיפגע ולדעת לעבוד בשיטת "כבדהו וחשדהו"(אצלי זה הפוך,כשמישהו מסיים להיות חשוד ואני נותנת בו אמון זה אמון מלא וכבוד מעל ומעבר) ולא לצפות מאנשים לכלום גם כשהם הכי נחמדים וחברים כי בסופו של דבר כול אדם דואג לעצמו וכנות היא דבר נדיר בימינו ואם אני לא משחקת במשחקים האלה ומה שיש לי אני אומרת ישירות כנראה שאני לא מבינה את השפה האנושית,אולי בעצם אני סוג של חייזר שאומנם רוב הזמן אני מתגאה בזה אבל יש פעמים שאני תוהה האם לא כדאי להיות כמו שאר האנשים וככה לשרוד(בסוף המסקנה היא שלא,אני מעדיפה להישאר אמיתית ועם הדרך שלי לטוב ולרע)... אני רוצה להבין את השפה של הפרדס-איך זה שכמעט תמיד אני צריכה לפצל כשיוסקה כתב לא פחות ממני?...

אגב אורנית,כנסי לקישור ,יש שם עוד כמה כמונו,

ים ואולי נצליח גם לארגן הבאה לארץ

 

[אורנית לנצח]

וואו ליסטה,מה שסיפרת מקסים!

אני מסכימה עם כל מה שאמרת בקשר לשפה.חח וגם עליי לפעמים חושבים שאני רוסייה. כל הכבוד לך על כל ההרחבה ו

רבה על השיתוף!

רבה על הקישור!אולי אני אכתוב שם מתישהו אבל הם לא מדברים הרבה על "שכנים שכנים" נכון? ותמיד טוב לשמוע ממך.

 

[Digi Lista]

../images/Emo39.gif../images/Emo24.gif

תמיד כיף לקרוא את התגובות שלך,הן גורמות לי בדרך כלל לחייך(או להרהר בדברים וזה גם מצויין)

דווקא דיברו קצת על 'שכנים' עם ספוילרים למה שקרה מאז שודרו הפרקים בארץ ויש שם עוד כמה חובבי 'שכנים' אולי אפשר להתארגן יחד ולפנות לאיזה גורם משדר בדבר רכישת פרקים(גם כשסביר שמדובר בעונות המתקדמות יותר עם שחקנים אחרים ברובם,אבל גם זה משהו...אני מניחה שלשדר מאז שהפסיקו זה בעייתי בגלל חוזי שחקנים שעזבו והעובדה שבכול מקרה אנחנו בפיגור עצום בפרקים ועד שישודר מה שהחמצנו כבר יהיו מיליון פרקים חדשים,כמו שקרה ב"קרוב רחוק"...)...אבל מילה שווה לנסות,לא?...

 

[אורנית לנצח]

../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif

כן,גם אני מחייכת או מהרהרת בדברים תמיד כשאני קוראת את התגובות שלך.

אני שמחה שזה הדדי. אה,נחמד שהם מדברים גם על זה.כן,שווה לנסות,אבל אני מודה שאני לא אופטימית במיוחד. מה שלומך חוץ מזה?

 

[Digi Lista]

../images/Emo24.gif

שווה לנסות,מקסימום לא נצליח...

שלומי דיי גרוע למען האמת,אני מנסה כמיטב יכולתי להתנתק מהכול ולהמשיך כרגיל אבל דברים מטרידים אותי ברמה כזאת שאני מתעוררת כמה פעמים בלילה עם מחשבות קשות ועם סיוטים(כולם כמובן קשורים לעבודה,מה שמוכיח שזה מה שמעסיק אותי),אני לא מצליחה להתרכז בהרבה דברים מעבר-עד שהגל יחלוף ויהיה שקט הנושא פשוט מציק לי ומכאיב לי,מה שמחמיר כמובן כשמוסיפים גם אמון חזק שנשבר-מי שתפסתי על חם(התלבטתי אם להוציא את הטייפ המקליט הקבוע בתיק שלי או להתפרץ לשיחה ובסוף בחרתי לא לעשות רעש ולהמשיך להקשיב)זו מישהי שמאוד מאוד הערכתי והאמנתי בה ואני אמורה להמשיך לעבוד איתה ישירות(כפי שנאמר "חבורת נשים-שק של נחשים"),השבוע בעלה אושפז בבית חולים והתלבטתי אם להתקשר לשאול מה נשמע כי זה המעשה האנושי או לוותר על ההתקשרות כי בשביל מה להיות אנושית עם אדם שככה מתנהג אליי?בסוף כדי להימנע מההתלבטות מחקתי את המספר שלה מהזיכרון של הפלאפון וגם זרקתי את הדף עליו כתוב המספר,כמובן שזה לא עזר וזה האמת אקט דיי ילדותי...במקביל כמובן אנשי "הנשמות הטהורות" ניסו להתערב-האם התקשרתי ואני יודעת מה קורה עם בעלה ואיך היא מרגישה וכמובן שעוררתי חשדות כשעניתי שלא התקשרתי כי יש לי עיסוקים משלי מעבר לעבודה(זה תירוץ מפגר,הרי במצב אחר הייתי מוצאת זמן גם שלוש פעמים ביום לצלצל)מצד שני אלה אנשים שבעצמם דאגו לרכל עליי והשאלות שלהם לא נובעות מכנות ולכן כול עוד אני יכולה להימנע מתשובות ומשאלות מהם אני משתדלת להימנע,אלא שלא מספיק רק לפגוע באדם ובכבודו צריך גם לדרוך עליו עוד קצת וממש ממש מתיש אותי להראות שלא מזיז לי כשבאמת אני נקרעת וזה משפיע על הכול-בטסט ביום חמישי הייתי כול כך לא מרוכזת כי דקה לפני שיצאתי אליו חטפתי השפלה נוספת ומין הסתם נכשלתי(אבל רק בגלל שהחנייה הייתה קצת רחוקה מהמדרכה,זו הסיבה היחידה שכתב הבוחן בדו"ח וגם להרגשתי הטסט היה בסדר סך הכול),בקורס השבוע לא הצלחתי להתרכז ושמתי לב שהמצב משפיע עליי גם בענייני אוכל(יש כאלה כשהם בדיכאון אוכלים כמויות כפולות כדי להתנחם,אני מסוג האנשים השני-אלה שאין להם תיאבון בגלל המצב רוח הרע ויוצא שרוב השבוע דיי צמתי כולל מבחינת שתייה מה שכמובן השפיע עליי גם פיזית...)וזה שהמנהלת עוזבת השבוע(יוצאת לפנסיה) ולא יודעים מי יחליף אותה גם לא עושה לי טוב-לא כי יש לי מה להסתיר מבחינת עבודה,אני עובדת הכי טוב שאני יכולה והילדים מראים אהבה(לפחות עליהם אפשר לסמוך) ובהתחשב שאפילו לא הוסדרו סופית ענייני שעות העבודה והתשלום וחלק מהשעות אני בינתיים עושה בהתנדבות אי אפשר לדרוש ממני יותר ככה שמהבחינה הזאת אני רגועה אבל המנהלת שעוזבת מאוד יקרה לי ויודעת תמיד להרגיש אותי ולעזור לי להרגיש טוב(בלי שאמרתי לה כלום השבוע היא דיברה עם המחנכת של הכיתה ואמרה לה לשים לב אליי ולתגמל אותי יפה על הכול ולהפגין הערכה כי מעטים אלה שהיו מוכנים לעבוד בתנאים כאלה)ובכנות זה יחסר לי...בקיצור כרגע נראה שהכול משתבש ואני מתלבטת אם להמשיך להילחם או לפנות לדרך חדשה-לא ששם אנשים יהיו שונים הרי אנשים כאלה קיימים בכול מקום אבל מאוד קשה לי לעבוד כשאני יודעת שככה אנשים מתנהגים,אין לי רצון להשקיע בעבודה איתם(ועוד כשהעומס נופל עליי רוב הזמן,מי שכול הזמן נשאר ומתפקד כרגיל זו אני),אני נמצאת נטו בשביל הילדים אבל זה עדיין לא קל... אני מקווה שהתקופה תעבור בגלל שבקצב הזה רק ילך ויהיה גרוע יותר ובמקום לחשוב חיובי כי יש לי בקרוב יום הולדת(לשי אגב יש ביום שני הקרוב)אני מרגישה זוועה ולא מצליחה להירגע...זה יעבור באיזשהו שלב,השאלה רק מתי וכמה אצטרך לספוג עד שזה יגמר וכמובן מה יהיו התוצאות... מה שלומך?אני מקווה שאצלך טוב יותר

 

[אורנית לנצח]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

אני מצטערת לשמוע את כל זה.מקווה שהכל יסתדר.ותדעי לך שהמשפט עם הנשים והנחשים ממש לא נכון.יש הרבה נשים מקסימות וגברים שהם ממש לא.במקרה נפלת במקום כזה,אבל לפחות הילדים מחזרים לך אהבה,שזה הכי חשוב. מצטערת לשמוע על הטסט.לא נורא,פעם הבאה.את לומדת מטסט לטסט,לא?אז בסוף תצליחי. אני מקווה שההרגשה הזוועתית תעבור בקרוב.וכן,גם כשאני בדיכאון אני לא מסוגלת לאכול. בקשר ל"שכנים שכנים:-כן,תמיד שווה לנסות. עליי יחסית עבר שבוע נחמד.כמו שכבר סיפרתי,אני לומדת עכשיו סמסטר סתיו באוניברסיטה.בינתיים יחסית רגוע,אבל עוד מעט אני אצטרך להתחיל ללמוד יותר ולהגיש עבודות. עד אז,אני מנצלת את הזמן הפנוי בצפייה בטלוויזיה וגלישה באינטרנט. השבוע אמיר פיי גוטמן התארח אצל ליאור שליין עם האחיינית המקסימה שלו,נועם.היא בת שנתיים וחצי והיא מדהימה וגם מאוד חכמה.היה ממש כיף לראות את זה ואני ממליצה בחום. הנה הריאיון מנענע וידאו,בתקווה שזה יצליח לשפר לך את מצב הרוח: http://video.nana10.co.il/?ArticleID=517938 תרגישי טוב!אני אוהבת אותך!

ואנחנו תמיד כאן בשבילך.

 

[אורנית לנצח]

מחזירים*,"שכנים שכנים"*

 

[Digi Lista]

../images/Emo140.gif../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif

כמובן שבגלל שאני כועסת אני נוטה כרגע להיות קיצונית,יש גם נשים מקסימות(את המשפט אגב לא אני המצאתי) וגברים שהם לא בדיוק כפי שאמרת אבל בגדול להיות בקבוצה רק של בנות זה בדרך כלל מאוד בעייתי,רואים את זה המון פעמים כבר בגן וביסודי(וכמובן בתיכון),אני לא בטוחה שיש הסברים למה זה ככה ואולי זו רק המציאות שלי ובכול זאת קשה להתעלם מהבעייתיות להיות עם בנות בלבד-יש כאילו מין תחרות סמויה בין בנות באופן כללי זה יכול להיות לגביי עבודה,זוגיות,יופי וכן הלאה,ברור שלא כולן כאלה אבל לפעמים אני חושבת שבהחלט עדיף להיות במקום עם יותר בנים-איתם קל לי יותר ובדרך כלל הם לא ילכלכו מאחורי הגב וישחקו אותה חברים(יש כמובן בנים צבועים),בגיל צעיר הפתרון של רוב הבנים הוא מכות כדי לקבוע מי השולט ואצל בנות זה המון ריכולים ומשחקים לא ישירים ולא בהכרח כשרים וזה לא קל לשרוד בעולם כזה,כמובן שזה לא אומר שכול הבנות כאלה,אישית אף פעם לא הסתדרתי טוב בחברת בנות ולא משנה כמה ניסיתי,יש לי חברות בנות והייתי לעיתים בחבורות וכמובן שעד כמה שידוע לי אני שייכת לקבוצת הבנות ועדיין עדיף חברים בנים ואם תהיה לי אפשרות אעדיף לעבוד בחברה בה רוב העובדים הם בנים(אלא שאני מתעניינת בחינוך ולכן הסיכוי קטן,רוב אנשי הצוות בבתי הספר ובהוסטלים-בנות),אם כי אני מדגישה שוב שכרגע אני במצב קיצוני וסביר שיהיו תקופות בהן אטען שמצאתי אחלה בנות לעבוד איתן,בינתים זה לא נראה ככה. האמת שכבר נמאס לי מהטסטים ומשיעורי הנהיגה,אומנם זה רק טסט שלישי אבל עשיתי כבר מיליון שיעורים(לפחות המורה הזה בשונה מהראשון כן מעודד ומקדם אותי ואני בטוחה שאני נשארת ללמוד איתו עד שאעבור וגם אמליץ עליו לאחרים),אחרי הטסט לא התחשק לי לחזור לבית ספר ובמילא הביאו לי מחליפה והייתי צריכה לחזור רק להסעת הצהריים אז נשארתי עם המורה באוטו לשלושה שיעורים עם תלמידים(שזה בערך 3 שעות),זו דרך נחמדה לשרוף זמן,הבעיה שהכול עולה כסף ואם לא אעבור טסט ההוצאות שלי רק ילכו ויגדלו וזה גם מגביל אותי בתחבורה ציבורית(למשל לקורס זה שני אוטובוסים לכול צד ולא חשוב שהמקום בנסיעה רגילה הוא כולה חצי שעה באוטובוסים זה הרבה יותר זמן וגם יותר כסף)ובאפשרויות להתקדם ולפתח את עצמי(אני רוצה ללמוד עוד דברים,חלק יהיו לימודים לתואר דרך האוניברסיטה הפתוחה והשאר קורסים וחוגים להסמכה והעשרת הידע שנמצאים ברחבי האיזור והארץ)וכרגע הכול תקוע...האמת שהתאריך ביום חמישי היה משמעותי אם הייתי עוברת-בדיוק שלוש שנים לתאונה של אחי וכול כך רציתי לסגור מעגל...בכול מקרה שני הטסטים האחרונים היו על טעות אחת קטנה בכול פעם ככה שאני במצב יחסית טוב בדרך לרישיון נראה לי... תוכלי לפרט קצת את מערכי הלימודים שלך השנה?...

על התמיכה התמידית

אני איכנס לראיון ב'נענע',את הולכת השנה לפסטיגל כי אמיר שם?...

 

[אורנית לנצח]

../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif

אממממ אני לא יודעת,אני אף פעם לא ראיתי הבדל בין בנים לבנות בקטע הזה.יש לי גם חברים בנים וגם חברות בנות,ואף פעם לא הרגשתי שיותר נוח לי עם קבוצה אחת יותר מהאחרת.מצד שני,גם אף פעם לא הייתי ממש בחבורה עם אנשים,אז אולי אני לא דוגמה. אל תתייאשי משיעורי הנהיגה!תחשבי על זה שאת מתקרבת מטסט לטסט לרישיון.וכבר סיכמנו שאת יודעת שבסוף יהיה לך רישיון,נכון?ההורים לא יכולים לעזור לך מבחינה כספית?או שאת לא רוצה לבקש מהם? אל תדאגי,בסוף יהיה בסדר.

את במצב מצוין לדעתי. לא הבנתי בדיוק למה את מתכוונת כשאת אומרת מערכי לימודים.את מתכוונת לקורסים?כי אני לא יודעת איזה קורסים אני אלמד במשך השנה,רק את אלה של עכשיו.אני לומדת כרגע שלושה קורסים,שלוש פעמים בשבוע.שניים בתקשורת ואחד בסטטיסטיקה.סטטיסטיקה זה חובה במסלול שלי. ואני לא יודעת בקשר לפסטיגל.יש עוד זמן עד אז.אם זה יתאפשר לי מבחינת לימודים,אז למה לא?ממה שהבנתי,הולך להיות השנה פסטיגל ממש יפה ולא רק בגלל שאמיר שם. מה את חושבת על הריאיון?

על הכל!

אני מקווה שהצלחתי לעודד אותך.

 

[Digi Lista]

נזכרתי שלא הגבתי על משהו בהודעה הזאת...

אני מקווה שאם אלמד תקשורת דרך האוניברסיטה הפתוחה כמו שאת לומדת לא אצטרך ללמוד סטטיסטיקה כי נראה לי משעמם להתעסק בזה גם אם זה רק לצורך למידה,כמובן שאם אצטרך אעשה את זה אבל אישית הייתי מעדיפה ללמוד מה שמעניין אותי ולא מה שנדרש ללא קשר לנושא עצמו,זו למידה שמזכירה לי קצת את הלימודים בתיכון וחבל כי זה עלול להוציא את החשק ללמוד הרבה פעמים,למרות כאמור שאם מדובר רק בקורס אחד וחד פעמי מתוך הלמידה הכללית אז בהחלט נסבול בשקט... מה את רוצה בהמשך השנה?...האמת שאני מבולבלת מאוד מכול הפרטים של כולם בנושא האוניברסיטה הפתוחה,אפשר בבקשה קצת סדר?... בנוגע לפסטיגל לדעתי אם אין לך כרטיסים חינם חבל לך להוציא כסף על המופע הזה,בשנים האחרונות הוא הולך ומדרדר ואפילו אחי בן העשר ביקש שנה שעברה לצאת באמצע המופע כי פשוט היה משעמם וכול הפרסומים והקשקושים האחרים לא עזרו,את הרוב הראו כבר בוי.או.די ובתוכניות אירוח שונות בטלוויזיה ובאינטרנט ובמילא חודשיים אחרי סיום הפסטיגל ואולי אפילו פחות יראו בטלוויזיה את המופע ובהרבה פחות כסף,אני יודעת שאת אוהבת את אמיר וזה כיף לראות מי שאוהבים מופיע אבל המון פעמים פסטיגל בא על חשבון איכויות וגם הקהל מורכב ברובו בפקאצות סוגדות בגיל 15-17 בממוצע שרק צורחות לכול מייקל לואיס מוקרץ שעולה לבמה ועושות חור בראש(לכן גם בוחרים במייקל לואיסים למיניהם-למשוך קהל שילך למלא הופעות רק כדי לחזות בו ולנסות להיפגש איתו,או עם כול אליל אחר לצורך העניין) אם כבר הצגה בחנוכה הייתי בוחרת השנה דווקא ב"נרניה" שמעתי את שיר הפתיחה והוא נשמע יפה לאללה וגם השחקנים באופן כללי נשמעים קצת יותר מוכשרים מעדי הימבלבלוי,אבל כמובן שזו החלטה שלך ואני מקווה בשבילך שתיהני אם אכן תלכי

 

[אורנית לנצח]

זהו,שבקשר לתקשורת.

אי אפשר לעשות תואר בתקשורת דרך האוניברסיטה הפתוחה.אפשר לעשות רק תואר במדעי החברה עם התמקדות בתקשורת.זה המסלול שאני רוצה והוא מחייב שלושה קורסים בסטטיסטיקה.אולי פשוט תשלחי לי מסר ואני אענה לך על כל מה שאת רוצה לדעת?ואולי נמצא דרך שתפטור אותך מהקורסים האלה. אני לא ממש הולכת על מה שאני רוצה,אלא על מה שיש ואני צריכה.אני רוצה לגמור קודם עם כל מה שאני חייבת ואז לבחור קורסים אחרים שמעניינים אותי. זהו,שבאמת נראה לי שהשנה הפסטיגל יהיה שונה,וכבר המון זמן לא ראיתי הופעה עם אמיר.נכון הוא והאחיינית שלו ממש מקסימים בריאיון? גם ל"נרניה" ממש בא לי ללכת.פשוט כשהייתי קטנה אז הסיפור האהוב עליי היה "האריה,המכשפה וארון הבגדים",וזה באמת נראה לי מאוד מושקע,עם שחקנים מצוינים.(ודווקא אין לי שום דבר נגד עדי,ראיתי אותה גם ב"שמינייה" וגם ב"האלופה" ובהתחשב בזה שהיא מעולם לא למדה משחק היא משחקת מצוין)אבל,כאמור,הכל תלוי אם יהיה לי זמן לזה מבחינת הלימודים.

מאמי!

 

[Digi Lista]

חבל...

הייתי בטוחה שאת לומדת תקשורת וזה יהיה התואר בסופו של דבר...מדעי החברה זה מעניין מאוד והשאלה אם המסלול של התמקדות בתקשורת בעצם מעניק גם כלים תקשורתיים כמו חלק ממה שלומדים בתואר בתקשורת... דווקא ראיתי לימודי תקשורת דרך האוניברסיטה הפתוחה יש כמה מוקדים בארץ שקשורים לזה,שלחו לי חוברת של איזה מקום בכפר הירוק כשפניתי לאוניברסיטה הפתוחה לפני איזה חצי שנה(פניתי,עוד לא עשיתי עם הפרטים הרבה),אז אני כבר מבולבלת לגמרי... זו בהחלט גישה בריאה ללכת על מה שיש וצריך ולא רק על מה שרוצים,היה נחמד יותר אם היה בעיקר מה שרוצים שהוא גם מה שצריך,אבל ניחא... מה את לומדת בקורסי הסטטיסטיקה?... אני אדבר איתך גם במסר בכול מקרה כי לגמרי התבלבלתי. אמיר והאחיינית באמת היו מקסימים בראיון,לא ראיתי הכול כי המחשב נתקע לי כול שנייה אבל ממה שראיתי בהחלט היה ראיון חמוד ומצחיק

לי בחיים לא הקריאו את "האריה,המכשפה וארון הבגדים" עד שלא יצאו הסרטים בכלל לא הכרתי את זה(לעומת זאת את ספרי "קופיקו" אני מכירה מהילדות ממש טוב וגם את הספרים של גלילה רון פדר וסמדר שיר),סתם היה נראה לי שנחמד ללכת דווקא למחזמר הזה-אניה בוקשטיין ממש הרשימה אותי מבחינה ווקאלית ב"צלילי המוזיקה" וב"השיר שלנו" ואושרי כהן הרשים אותי בהצגה "החולה ההודי" בכיכובו(הצגה למבוגרים ולא לילדים אבל היא מומלצת מאוד!!!),על חני נחמיאס אין מה לדבר מבחינת כשרון-יש סיבה שהיא שורדת שנים ומעבר לזה המחזמר מובא לארץ דיי כמו שהוא בחו"ל והמפיקים בארץ הם אלה ששנה שעברה הפיקו את "היפה והחיה" שמאוד מאוד אהבתי ולכן למחזמר הזה יש מבחינתי את הפוטנציאל הנאה הכי גבוה,אבל זה באמת לא אומר שדברים אחרים יהיו פחות טובים אולי גם הפסטיגל יחזור לרמה גבוהה השנה,אחי ואני בחרנו בכול מקרה את "נרניה" השנה מבחינה כספית אז אלא אם נזכה בכרטיסים חינם לפסטיגל או לכול מופע חנוכה אחר נלך רק ל"נרניה"(על השאר נשמע מאנשים אחרים) ואני מקווה שלא נתאכזב... עדי הימבלבלוי לדעתי לא ממש שחקנית מוצלחת,ראיתי את רוב הפרקים של "השמינייה"(איכשהו את חלקם יותר מפעם אחת,לא תמיד מתוך כוונה לראות שוב)וממש קצת מ"האלופה"(לא אהבתי את זה,בכלליות טלנובלות פחות אהודות עליי),אני לא יודעת אם להגדיר אותה כמשחקת מצויין זו ההגדרה שהייתי בוחרת עבורה אפילו בהשוואה לז'אנר של אנשים שלא למדו משחק באופן מקצועי(אין חכם כבעל ניסיון ויש הרבה כשרונות טבעיים)ולסדרות שבקושי משקיעים בפרטים עקב הזמן הלחוץ והתקציב הנמוך אבל היא לא הצליחה לעורר אצלי שום ריגוש,שום צחוק,שום יחס באופן כללי מעבר ל"עוד כוכבת שנבחרה בגלל נתוניה הטבעיים",יצא לי השבוע לראות כמה פרקים מהסדרה החדשה "האי" ויש שם כמה כשרונות משחק הרבה יותר בולטים ממה שראיתי אצל עדי אי פעם,לא יודעת אם למדו משחק או לא,לדעתי עדי הימבלבלוי כמו מייקל לואיס וכמו עוד הרבה אולי יותר מידיי בארץ ובעולם הם יותר כוכבים שעסוקים בלהיות סלבס ולא שחקנים/זמרים וכו'...עניין של טעם אני מניחה.

 

[אורנית לנצח]

בקשר לאונירבסיטה-תשלחי לי מסר, זה הכי טוב.

כעיקרון כל אלה שמציעים לך תואר בתקשורת דרך האוניברסיטה הפתוחה מתכוונים לתואר במדעי החברה עם התמקדות בתקשורת.זה אומר הרבה קורסים במדעי החברה שרובם בתקשורת.לפי מה שהבנתי,הקורסים בתקשורת הם אותם קורסים כמו בכל אוניברסיטה אחרת,אז זה לא משנה,את פשוט חייבת חוץ מזה ללמוד עוד דברים. אני לומדת בסטטיסטיקה המון דברים מסובכים שמוציאים לי את החדווה מהלימודים ומחזירים אותי בהרגשה שלי לתיכון.אני לא ממליצה על זה לאנשים שלא טובים במתמטיקה. את רוב הדברים שצריך אני גם רוצה,אחרת הייתי פורשת כבר ממזמן. אה,גם לי לא הקריאו את זה,אני קראתי את זה לבד.אני כבר לא זוכרת באיזה גיל אבל ממש התאהבתי בספר הזה לפני שהתחלתי לקרוא את גלילה רון פדר.סמדר שיר גם סבבה,אבל אני יותר מתכחברת לסגנון של גלילה.הרבה מהספרים של גלילה הם למעשה יומנים של הדמויות שלה וזה ממש מעניין לקרוא את אותו סיפור מכמה זוויות שונות. את "קופיקו" לא קראתי,אבל ראיתי את כל הפרקים בטלוויזיה וממש אהבתי! טוב,הרבה כבר נאמר על תופעת הסלבס ועל כישרים של שחקנים למיניהם.אבל בגדול,זה עניין של טעם.השחקנים של "נרניה" באמת ממש טובים ומוכשרים. ובזמן האחרון אני אוהבת רק טלנובליות ישראליות,אבל גם אני התאכזבתי כמו הרבה מהעונה השנייה של "האלופה"."האי" סדרה ממש טובה והשחקנים שם ממש טובים.אני יודעת שליאת בלו לא למדה משחק והיא מפתיעה שם בגדול.

 

[אורנית לנצח]

אוניברסיטה*

 

[אורנית לנצח]

מתחברת*

 

[star_female]

אמרו את כל מה שרציתי...

אני מגיבה פה כי אני רוצה להסכים עם אורנית על הקטע של נשים. כשהייתי בבי"ס אף פעם לא היו לי יותר מדי ידידים בנים, וגם לא כל כך הרבה בנות, אבל יותר בנות מבנים. ועכשיו יוצא לי לדבר הרבה יותר עם בנים בגלל שרוב האנשים ביחידה שלי זכרים

. אני לא הרגשתי ממש בהבדל. לגבי הבנות לא הרגשתי אף פעם שום סוג של תחרותיות מצידן או מצידי. יכול להיות שפשוט יצא לנו לראות סוגים שונים של אנשים (הגיוני כי זה בגילאים שונים ובמקומות שונים), או שפשוט אני בוחרת את האנשים שאני מתקרבת אליהם (בד"כ אני מנסה להימנע מקשר עם אנשים שלא נראים לי נחמדים או מספיק טובים מבחינת אישיות לטעמי...). אני לא יודעת מה הסיבה. אבל כל הניסיון האישי שלי בתחום הזה מצביע על ההיפך (בן אדם אחד שמאוד נעלבתי ממנו ועד היום אני משתדלת לא לדבר איתו מעבר להכרחי הוא בן, לעומת 0 בנות שממש גרמו לי להרגיש רע שאני זוכרת את זה עד היום).

 

[אורנית לנצח]

../images/Emo45.gif