../images/Emo122.gif מעקה זה נושא כאוב
מעולם לא ראיתי מעקה יפה. אז בעלי יבחר משהו וזה מה שיהיה. משהו מברזל סביר להניח, לא יודעת איזה סוג. שום דבר, אבל ממש שום דבר, לא מוצא חן בעיניי בנושא מעקות. אכן שניים בחדר זה אולי מה שיהיה, לא נראה לי בעייתי. בעצם אני די ישנה עם הילדים במיטה שלנו ומניקה אותם עד איזה גיל שנתיים לפחות אז אחר כך הם יהיו שניים ביחד בחדר, לא יקרה כלום. דווקא מוצא חן בעיניי קונספט המיטות קומותיים שאחת היא לא בדיוק מעל השניה אלא בצורת ר'. אפשר לתכנן ככה חדר יפה. מבחינת אזורים פתוחים אנחנו די אחלה. למעשה בשביל לב השרון (שכולו פלטה שטוחה בלי נוף) ממש הסתדרנו. אני אנסה לתאר: הבית הוא דו משפחתי. אנחנו והדו שלנו האחרונים ברחוב קטן (3 זוגות בתים דומ"ש ואחד בודד בתחילת הרחוב) שבסופו שדות ירוקים רחבים ופתוחים (כל האזור הזה מיועד רק לחקלאות ולעולם לא יופשר לבניה כי הוגדר כשומר על הצביון הכפרי של האזור). הדו שלנו כבר בנוי והוא בית פינתי שפונה לשדות. אנחנו הבית הפנימי יותר. מאחורי הבית (המקום אליו פונה הסלון) יש שטח של 12 דונם של שדות שמוגדרים שטח-בינוי-ציבורי ולא מיועדים לכלום ולפי בירורים מעמיקים שעשינו גם לא ייועדו אף פעם. מאחוריהם יש בתים של המושב הותיק (לא ההרחבה) כך שכל בית שם יושב על שטח מאד גדול ואנחנו גם רואים אותם מרחוק מאד וגם לא צפוף. אנחנו לא רק המגרש הכי גבוה ברחוב אלא גם הכי משופע
אנחנו "נשפכים" מגובה הרחוב לגובה השדות מאחור גובה של 2.5 מטרים. בהדרגה. השכן שלנו (הדו) בחר להתגבר על כך ע"י כך שבנה קומת כניסה ואז קומה מתחת. אנחנו נבנה קומה אחת מדורגת ומעליה קומה שניה ואת הגינה נדרג גם כדי להתגבר על השיפוע בהדרגה. כך שהקומה השניה שלנו משקיפה בעצם לשדות מכל הכיוונים כי השכן נמוך מאיתנו (לצורך העניין יש לו רק קומה אחת, כי השניה מתחת לבית. ולנו יש שתי קומות). בנוסף השכן מהצד השני שלנו, שלא דו משפחתי איתנו, המגרש שלו מתחיל קדימה יותר משלנו ונגמר באמצע המגרש שלנו, (אנחנו יושבים על מין מפרץ חניה בסוף הרחוב) כך שגם מהצד שלו החלק האחורי של הבית (החל מפינת האוכל) משקיף לעוד שדות. אני עושה לך ציור כי קשה להסביר. באפור זה הכביש שנכנס לרחוב. בירוק השדות. בסגול השטח הדו שלנו (שלי מסומן ב-X) ובורוד של השכנים ובורוד כהה יותר של השכנים הבאים בתור וכו'. עכשיו אני אנסה למקם על זה את הבית: הפאטיו פונה אל הקיר של הדו משפחתי. השכן בנה שם חומה גבוהה ולבנה (עד גובה קצה הבית שלו). אנחנו נכסה אותה בטיח כחול-אפור ולאורכה תהיה תעלת המים וצימחיית מים. אל החומה הזו פונים שני החלונות הצרים והארוכים בסלון וכשנכנסים לבית רואים את הפאטיו ובסופו החומה הזו. הסלון והרחבה המרוצפת פונים אל השדות האחוריים כשהרחבה המרוצפת יושבת גבוה מעל השדות ויש לה נוף טוב (בגלל זה דירגנו את הגינה, כדי לשבת מעל הנוף. פינת האוכל יוצאת אל רחבה מרוצפת בחלק שכבר הגינה של השכנים נגמרה, ולכן גם היא צופה אל שדות בכל הכיוונים. שטח שווה, באמת שווה. שווה את כל מה שהתאמצנו לשלם בשבילו (והזענו דם).
