התחנה המרכזית החדשה בת"א: סיפורו של התכנון בארץ

ש מים

New member
התחנה המרכזית החדשה בת"א: סיפורו של התכנון בארץ

על כל הרע והטוב(??) שבו.
זה מה שקורה כאשר נותנים יד ל-"יזמות הפרטית" ומתנערים מאחריות ציבורית.
סיפור חיינו...
 

simo341

New member
אחד מאסונות התכנון הגרועים ביותר שהיו בארץ

הגשרים המפלצתיים ביחד עם מבנה התחנה עצמה
שהרס שכונה בסגנון "חצי כפרי-חצי עירוני"
שתוכננה באופן מורפולוגי יפה.

בשביל אדריכלים המבנה עצמו הוא די מעניין,
אבל כנראה שלא לגבי מתכנני ערים.
 
אחד הנושאים הגורמים לאסונות גדולים בארץ הוא דווקא חוסר תכנון

חוסר תכנון מערכות הניקוז בארץ, הגובים קרבנות אדם ונזקים כבדים הוא חוסר תכנון מערכות ניקוז יעילות וגרוע מכך אי ביצוע תוכניות קיימות.
האסונות בנהריה ובנחל חילזון כמו גם הנזק למטוסי חיל האויר היו נמנעים אם התוכניות להסדרת הניקוז היו מתבצעות.
אני חושש שעם זריחת השמש ובואו של הקיץ הנושא ישכח עד השטפון הבא.
 

simo341

New member
נהריה

נחל הגעתון ביחד עם הרחוב הראשי של נהריה
מסתיימים בדיוק בצומת נהריה ובדיוק מעל ערוץ הנחל
הקימו לפני כמה שנים את קניון ארנה נהריה
שהוא סותם את הניקוז של המים.
בעבר שלא שם את הקניון הזה אז כל המים זרמו אל השדות הסמוכים
של איזה מושב או קיבוץ כלשהו ...........
וזה לא הקניון/מבנה היחידי שהוקם על ניקוז מים.

מעט מאוד הרשויות בארץ שהם לקחו ברצינות את נושא החשיבות
של מסלולי ניקוז מים שעברו בתוך ישוב כלשהו.
 
תקציר דוו"ח אודות דו"ח שכתבתי לפני עשר שנים

דוו"ח על תחזיותי לגבי השיטפונות בנהריה
הכתובת הייתה על הקיר: דוחות מומחים שהוגשו בזמן אמת מצביעים על כך שכבר בתחילת העשור הקודם, עוד לפני שהחלה בניית קניון ארנה בנהריה, התריעו מהנדסים ומומחים לתכנון סביבתי בפני העירייה, הרשויות והיזמים, כי תכניות הניקוז של הגעתון פגומות מיסודן, ועלולות לגרום לאסון בשכונות הסמוכות למתחם. כך עולה ממסמכים שהגיעו לידי זמן ישראל.
הדוחות המקצועיים מאותה התקופה מגבים את התחושות הללו היטב. כך למשל, הזהיר מפני שיטפונות עתידיים, ד"ר דן רוזנצוייג, המתמחה בסוגיות של ניקוז ושיטפונות, ושימש במשך שנים כמנהל בכיר במשרד החקלאות.
כבר באוקטובר 2011 הגיש רוזנצוייג לבית שמשפט את דוח המהנדס שהכין, במסגרת אחת העתירות שהגישו התושבים נגד הקמת הקניון, וזאת לאחר שבחן את "תכנית ניקוז נחל געתון – מתחם קניון ארנה" ומצא שהיא מלאה בחורים.
"התכנית מבטלת/פוגעת בפשט ההצפה (המקטע המישורי משני צידיו של נחל המאפשר למים להתפשט בעת שיטפון, א"ה-ת"ג) הקיים הטבעי של הנחל. ביטולו/הקטנתו של פשט ההצפה, עלולים לפגוע בתפקודו של הנחל כעורק ניקוז וכממתן נזקי שיטפונות במעלה ובמורד כאחד…אין (בתכנית) כל התייחסות להצפות אפשריות".
רוזנצוייג לא הסתפק בבחינת הפגיעה בתוואי הנחל, ובחן גם את קוטר המובלים שנוצרו במיוחד עבור הנחל ממזרח לעיר ולכביש 4, ויוצרים צוואר בקבוק.
רוזנצוייג סיכם: "התכנית אינה עונה ואינה משפרת ואולי אף מחמירה את בעיות הניקוז של נהריה… יש לדחות את התכנית החלקית כפי שהיא ולהחזיר אותה לרשות הניקוז להשלמת תכנית מפעל ניקוז לנחל געתון כולו" (ההדגשה במקור).
דוו"ח על תחזיותי לגבי השיטפונות בנהריה
הכתובת הייתה על הקיר: דוחות מומחים שהוגשו בזמן אמת מצביעים על כך שכבר בתחילת העשור הקודם, עוד לפני שהחלה בניית קניון ארנה בנהריה, התריעו מהנדסים ומומחים לתכנון סביבתי בפני העירייה, הרשויות והיזמים, כי תכניות הניקוז של הגעתון פגומות מיסודן, ועלולות לגרום לאסון בשכונות הסמוכות למתחם. כך עולה ממסמכים שהגיעו לידי זמן ישראל.
הדוחות המקצועיים מאותה התקופה מגבים את התחושות הללו היטב. כך למשל, הזהיר מפני שיטפונות עתידיים, ד"ר דן רוזנצוייג, המתמחה בסוגיות של ניקוז ושיטפונות, ושימש במשך שנים כמנהל בכיר במשרד החקלאות.
כבר באוקטובר 2011 הגיש רוזנצוייג לבית שמשפט את דוח המהנדס שהכין, במסגרת אחת העתירות שהגישו התושבים נגד הקמת הקניון, וזאת לאחר שבחן את "תכנית ניקוז נחל געתון – מתחם קניון ארנה" ומצא שהיא מלאה בחורים.
"התכנית מבטלת/פוגעת בפשט ההצפה (המקטע המישורי משני צידיו של נחל המאפשר למים להתפשט בעת שיטפון, א"ה-ת"ג) הקיים הטבעי של הנחל. ביטולו/הקטנתו של פשט ההצפה, עלולים לפגוע בתפקודו של הנחל כעורק ניקוז וכממתן נזקי שיטפונות במעלה ובמורד כאחד…אין (בתכנית) כל התייחסות להצפות אפשריות".
רוזנצוייג לא הסתפק בבחינת הפגיעה בתוואי הנחל, ובחן גם את קוטר המובלים שנוצרו במיוחד עבור הנחל ממזרח לעיר ולכביש 4, ויוצרים צוואר בקבוק.
רוזנצוייג סיכם: "התכנית אינה עונה ואינה משפרת ואולי אף מחמירה את בעיות הניקוז של נהריה… יש לדחות את התכנית החלקית כפי שהיא ולהחזיר אותה לרשות הניקוז להשלמת תכנית מפעל ניקוז לנחל געתון כולו" (ההדגשה במקור).
דוו"ח על תחזיותי לגבי השיטפונות בנהריה
הכתובת הייתה על הקיר: דוחות מומחים שהוגשו בזמן אמת מצביעים על כך שכבר בתחילת העשור הקודם, עוד לפני שהחלה בניית קניון ארנה בנהריה, התריעו מהנדסים ומומחים לתכנון סביבתי בפני העירייה, הרשויות והיזמים, כי תכניות הניקוז של הגעתון פגומות מיסודן, ועלולות לגרום לאסון בשכונות הסמוכות למתחם. כך עולה ממסמכים שהגיעו לידי זמן ישראל.
הדוחות המקצועיים מאותה התקופה מגבים את התחושות הללו היטב. כך למשל, הזהיר מפני שיטפונות עתידיים, ד"ר דן רוזנצוייג, המתמחה בסוגיות של ניקוז ושיטפונות, ושימש במשך שנים כמנהל בכיר במשרד החקלאות.
כבר באוקטובר 2011 הגיש רוזנצוייג לבית שמשפט את דוח המהנדס שהכין, במסגרת אחת העתירות שהגישו התושבים נגד הקמת הקניון, וזאת לאחר שבחן את "תכנית ניקוז נחל געתון – מתחם קניון ארנה" ומצא שהיא מלאה בחורים.
"התכנית מבטלת/פוגעת בפשט ההצפה (המקטע המישורי משני צידיו של נחל המאפשר למים להתפשט בעת שיטפון, א"ה-ת"ג) הקיים הטבעי של הנחל. ביטולו/הקטנתו של פשט ההצפה, עלולים לפגוע בתפקודו של הנחל כעורק ניקוז וכממתן נזקי שיטפונות במעלה ובמורד כאחד…אין (בתכנית) כל התייחסות להצפות אפשריות".
רוזנצוייג לא הסתפק בבחינת הפגיעה בתוואי הנחל, ובחן גם את קוטר המובלים שנוצרו במיוחד עבור הנחל ממזרח לעיר ולכביש 4, ויוצרים צוואר בקבוק.
רוזנצוייג סיכם: "התכנית אינה עונה ואינה משפרת ואולי אף מחמירה את בעיות הניקוז של נהריה… יש לדחות את התכנית החלקית כפי שהיא ולהחזיר אותה לרשות הניקוז להשלמת תכנית מפעל ניקוז לנחל געתון כולו" (ההדגשה במקור).
דוו"ח על תחזיותי לגבי השיטפונות בנהריה
הכתובת הייתה על הקיר: דוחות מומחים שהוגשו בזמן אמת מצביעים על כך שכבר בתחילת העשור הקודם, עוד לפני שהחלה בניית קניון ארנה בנהריה, התריעו מהנדסים ומומחים לתכנון סביבתי בפני העירייה, הרשויות והיזמים, כי תכניות הניקוז של הגעתון פגומות מיסודן, ועלולות לגרום לאסון בשכונות הסמוכות למתחם. כך עולה ממסמכים שהגיעו לידי זמן ישראל.
הדוחות המקצועיים מאותה התקופה מגבים את התחושות הללו היטב. כך למשל, הזהיר מפני שיטפונות עתידיים, ד"ר דן רוזנצוייג, המתמחה בסוגיות של ניקוז ושיטפונות, ושימש במשך שנים כמנהל בכיר במשרד החקלאות.
כבר באוקטובר 2011 הגיש רוזנצוייג לבית שמשפט את דוח המהנדס שהכין, במסגרת אחת העתירות שהגישו התושבים נגד הקמת הקניון, וזאת לאחר שבחן את "תכנית ניקוז נחל געתון – מתחם קניון ארנה" ומצא שהיא מלאה בחורים.
"התכנית מבטלת/פוגעת בפשט ההצפה (המקטע המישורי משני צידיו של נחל המאפשר למים להתפשט בעת שיטפון, א"ה-ת"ג) הקיים הטבעי של הנחל. ביטולו/הקטנתו של פשט ההצפה, עלולים לפגוע בתפקודו של הנחל כעורק ניקוז וכממתן נזקי שיטפונות במעלה ובמורד כאחד…אין (בתכנית) כל התייחסות להצפות אפשריות".
רוזנצוייג לא הסתפק בבחינת הפגיעה בתוואי הנחל, ובחן גם את קוטר המובלים שנוצרו במיוחד עבור הנחל ממזרח לעיר ולכביש 4, ויוצרים צוואר בקבוק.
רוזנצוייג סיכם: "התכנית אינה עונה ואינה משפרת ואולי אף מחמירה את בעיות הניקוז של נהריה… יש לדחות את התכנית החלקית כפי שהיא ולהחזיר אותה לרשות הניקוז להשלמת תכנית מפעל ניקוז לנחל געתון כולו" (ההדגשה במקור).
דוו"ח על תחזיותי לגבי השיטפונות בנהריה
הכתובת הייתה על הקיר: דוחות מומחים שהוגשו בזמן אמת מצביעים על כך שכבר בתחילת העשור הקודם, עוד לפני שהחלה בניית קניון ארנה בנהריה, התריעו מהנדסים ומומחים לתכנון סביבתי בפני העירייה, הרשויות והיזמים, כי תכניות הניקוז של הגעתון פגומות מיסודן, ועלולות לגרום לאסון בשכונות הסמוכות למתחם. כך עולה ממסמכים שהגיעו לידי זמן ישראל.
הדוחות המקצועיים מאותה התקופה מגבים את התחושות הללו היטב. כך למשל, הזהיר מפני שיטפונות עתידיים, ד"ר דן רוזנצוייג, המתמחה בסוגיות של ניקוז ושיטפונות, ושימש במשך שנים כמנהל בכיר במשרד החקלאות.
כבר באוקטובר 2011 הגיש רוזנצוייג לבית שמשפט את דוח המהנדס שהכין, במסגרת אחת העתירות שהגישו התושבים נגד הקמת הקניון, וזאת לאחר שבחן את "תכנית ניקוז נחל געתון – מתחם קניון ארנה" ומצא שהיא מלאה בחורים.
"התכנית מבטלת/פוגעת בפשט ההצפה (המקטע המישורי משני צידיו של נחל המאפשר למים להתפשט בעת שיטפון, א"ה-ת"ג) הקיים הטבעי של הנחל. ביטולו/הקטנתו של פשט ההצפה, עלולים לפגוע בתפקודו של הנחל כעורק ניקוז וכממתן נזקי שיטפונות במעלה ובמורד כאחד…אין (בתכנית) כל התייחסות להצפות אפשריות".
רוזנצוייג לא הסתפק בבחינת הפגיעה בתוואי הנחל, ובחן גם את קוטר המובלים שנוצרו במיוחד עבור הנחל ממזרח לעיר ולכביש 4, ויוצרים צוואר בקבוק.
רוזנצוייג סיכם: "התכנית אינה עונה ואינה משפרת ואולי אף מחמירה את בעיות הניקוז של נהריה… יש לדחות את התכנית החלקית כפי שהיא ולהחזיר אותה לרשות הניקוז להשלמת תכנית מפעל ניקוז לנחל געתון כולו" (ההדגשה במקור).
דוו"ח על תחזיותי לגבי השיטפונות בנהריה
הכתובת הייתה על הקיר: דוחות מומחים שהוגשו בזמן אמת מצביעים על כך שכבר בתחילת העשור הקודם, עוד לפני שהחלה בניית קניון ארנה בנהריה, התריעו מהנדסים ומומחים לתכנון סביבתי בפני העירייה, הרשויות והיזמים
 

ש מים

New member
מעניין מאוד ועצוב ומכעיס עוד יותר!


השאלה (משפטית...) היא האם התושבים יכולים לתבוע היום (אני הייתי מגיש תביעה נגד: הוועדה המקומית, המחוזית, היזמים ומתכנני הקניון, כולל כל היועצים הרלוונטיים).
 

simo341

New member
ים של בירוקרטיה

אם תחפור היטב אז תגלה שכמה מפורסמים מעולם הבידור
כנראה קנו את השטח הזה עבור הקמת קניון.

אגב, זה לא מרכז הקניות היחידי שהוקם על תוואי של נחל.......
גם " גרנד קניון חיפה " , וגם " קניון פתח תקווה ".
" קניון מודיעין " יושב על אחד היובלים של נחל ענבה
מה שגרם להצפתו לפני כמה שנים מה שגרם לסגירתו לכמה ימים
עם ביזבוז של מיליוני שקלים והקמה מחדש של מערכות ניקוז.
 

ש מים

New member


מה שמדגיש את הדבר עליו הצביע דן: היעדר כ"א מקצועי בוועדות התכנון, לבדיקת ואכיפת היבטי ניקוז.
אבל - מצד שני - אני חושב שבשנים האחרונות גדלה המודעות לנושא... (לדעתי - בעקבות האצת הבינוי והקונפליקטים המתעוררים בנושא ההצפות ותפקוד החיים האורבניים).
 
בבנינים גרים בני אדם

לפיכך הבנינים וסביבתם חייבים להתאים לחיים נוחים, שלווים ופונקציונלים של בני אדם. ליצור עבורם סביבה אוהדת המשתלבת בנוף ובמרחב ובתנאי הסביבה.
 

simo341

New member
יש מבנים גם בלי כתובת ויש כאלה שאף אחד לא גר בהם ולא עובד שם

השאלה הם הוקמו עם או בלי תכנון
 

ש מים

New member
אלה שני דברים שונים

  1. "כתובת" הוא דבר פרוצדוראלי-מינהלתי, באחריות הרשות המקומית, והנגיעה לעולם התכנון היא קלושה מאוד ועקיפה מאוד (ולרוב אינה בתחום העיסוק של מתכנני הערים).
  2. "פילים לבנים" יכולים להיות תוצאה של הרבה דברים - החל מתכנון לקוי (בהיבט הכלכלי, התחבורתי או הפונקציונאלי) ועד שיקולי היזם, תסבוכות משפטיות, סכסוכי ירושה ועוד. אין להסיק מכך מיידית על כשל תכנוני.
 

simo341

New member
כתובת

אולי בעיני אנשים זה דבר מאוד שולי ולא חשוב,
אבל כנראה בעיני המתכנן זה אחד הדברים החשובים.
ישנם היום המון רחובות ללא מספרים.
היה לי ויכוח עם מישהו לפני שנתיים -
יכול להיות מצב שבו ישנו רחוב או כיכר
שהוא בחלקו : " קיר / חומה " באחד הצדדים,
האם קיר יכול להיות בעל כתובת כלשהי .............

ואם למשל ישנה שדרה עם גינה באמצע ובתוכה ישנם עוד מבנים
האם גם להם יש כתובת דומה/שונה
 

ש מים

New member
באמת סוגיה מעניינת...

אבל - כמו שכתבתי - היום הדבר נתון בידי מועצת הרשות המקומית (ואולי אתה צודק, והמתכננים צריכים לתת את הדעת על הדבר).
 

simo341

New member
לפעמים גם חומה זה חלק של מבנה כלשהו בחלקו

אם באירופה יש לך
פביליון ( מבנה עבור תצוגה כלשהי ) / מבנה שטות ( פולי ) / מבנה שער
בכל זאת זה סוג של מבנה כלשהו ולא סתם עוד קיר עם מוצר נילווה אליו.
 

ש מים

New member
נכון, מעניין...


אבל למה ללכת רחוק?
הנה מספר מקומות דדוקא מוכרים: שער הניצחון/פריז. האובליסק/פריז. השעון ביפו.
וואלה נכון...
 
להשאר קרוב יותר

הכותל המערבי הוא מבנה ששימש כקיר תומך להרחבת משטח הר הבית.
אגב אם הוא לא היה נבנה - הוא היה חוסך מלחמות רבות מיותרות מימי עומר ועד עצם היום הזה.
 

simo341

New member
הכותל המערבי נמצא בכיכר " רחבת הכותל 1 "

וצמוד אליו נמצא רחוב הכותל
שהוא רחוב מפותל עם מדרגות ועם תצפית.

הרחוב המוביל מ-שער יפו עד לכותל עצמו ( מאחורי החומות )
נקרא לפני 1948 בשם: דרך הכותל המערבי
 

fifo39

New member
לפני 1948 לא הייתה שום רחבה אלא סימטה

מעניין מה היה השם שלה אז.
 
למעלה