התייעצות

יעלה35

New member
וואו, כמה חשדנים יש פה.... :)

אבודה....
מקווה שאת לא אבודה באמת.
נראה לי שכל כך הרבה אנשים פה רומו לפי התגובות.
הוא לא נשוי.
הוא גרוש נקודה !!! בוודאי שהוא ישן איתי, בוודאי שהיינו בחופשות יחד, בוודאי שהפלאפון דלק לידי, בוודאי שהוא אמין לגמרי לגמרי לגמרי, תתפלאי יש עוד כאלו גם !!!
דבר אחד אין לי בסיפור, וזה ספק לגבי אמינותו ........ חותמת בלב שלם.
נותר לי רק לקוות שבחר בפרידה באמת בגלל ביתו ולא בגללי, ולמרות שאמר שזה רק ביתו, נותר לי רק לקוות שזה נכון :)
אבל את יודעת ? כשאני קוראת את התגובות, אני קצת שמחה בחלקי......כי באמת הייתי עם בן אדם ישר ואוהב, ואני רואה לפי התגובות פה שזה כלל וכלל לא מובן מאליו, גם אם בחר כעת לסיים את הקשר כי קץ בו ולא בגלל ביתו.
לא מצטערת אף לא לרגע על 5 השנים הללו, הוא פינק אותי, היה לי כייף לבלות איתו, זכיתי לטוב לב שלאף אחד לא היה כמוהו לפניו.
בסוף בטח יהיה בסדר, אם ביחד או אם לחוד......
תודה
 

מרוניה

New member
את מוזמנת להשתפך,


ונשמח לנסות להחזיר אותך מארץ האבודים!
 

יעלה35

New member
תודה

תודה על המילים החמות.
מוזמנת לשתף לגבייך במסר אישי אלי כמובן.
כן, הוא הראה לי תמונה של הילדה, לא תמונות אבל תמונה , שתיים :)
לא, אין לי ילדים, מבחירה, ואל תשאלי למה, זה כנראה מורכב.....
זו הסיבה שאני לא מרגישה שבזבזתי זמן ....לא היה לי את המרוץ אחרי ילד.
מאחלת לך את כל הטוב, ושהשם שנתת לעצמך יהיה אופטימי יותר.... :)
 

מרוניה

New member
כדי לשלוח מסר אישי -

תלחצי על השם שלה, תיכנסי לכרטיס שלה ותמצאי איפה שולחים.
הנה, גם זה משהו שאפשר לנסות ולעשות. ולא להרגיש חסרי אונים. קצת ניסוי וטעייה.
 

יעלה35

New member
אבודה, איך אני מוצאת את הפוסט שפירסמת ?

מה שם הכותרת של הפוסט?
 

מרוניה

New member
החשדנות שלה בהחלט במקומה,

ואני תמיד מציעה לך לשאול את עצמך את השאלות האלה (בקשרים הבאים). אני לא רומזת שהוא שיקר, ממש לא, כי אני מאמינה לך שהיו לך מספיק הוכחות לכך שהוא דובר אמת, אבל באופן כללי, שלא תדעי כמה רמאים מסתובבים שם בחוץ.
 

יעלה35

New member
תתפלאי , דווקא ניסיתי ומשום מה לא מצאתי,

בכל מקרה כעת ראיתי את הפוסט על הקיר.....
 

יעלה35

New member
התייעצות

שלום, רציתי לשמוע את חוות דעתכם.
אני בת 43 רווקה, בן זוגי בן 44 גרוש + ילדה בת 14. לא גרנו יחד מבחירה של שנינו, היינו יחד 5 שנים.
נפרדנו לפני כשבועיים ביוזמתו,5 שנים שניתן לומר שבהן הסתדרנו טוב. והוא הרעיף אהבה גדולה. בחור מקסים.
במהלך השנים הללו, טרם הכרתי את ביתו, גם כשרציתי הוא טען, שהוא ניסה כמה פעמים לשכנע אותה והיא לא היתה מוכנה בשום אופן להכיר אותי, ומכאן ששבתות כמעט שלא בילינו יחדיו מהסיבה שהילדה היתה איתו כל שבת, אל תשאלו אותי איך זה שהאמא וויתרה על הילדה בשבתות, אבל אלו הסדרי הראיה שהם קבעו מלכתחילה מאז הגירושים, הילדה אצלו כל שבת ובמהלך השבוע אצל האמא.
יש לציין שהוא היה בחור מדהים, אוהב ומעניק ללא גבולות. (עלי העיב מידי פעם העניין שהבת לא היתה מוכנה להכיר אותי כי זה מנע מאיתנו לעשות דברים יחדיו בשבתות וחגים, ועיצבן אותי עוד יותר שהוא לא פותר את העניין אולי בייעוץ מקצועי איך לעשות זאת נכון) לפני כשבועיים הוא ביקש פסק זמן (מבחינתי פרידה) היות וסיפר שהעובדת הסוציאלית מבית סיפרה של הבת קראה לו לשיחה ונאמר לו בשיחה שיש ירידה משמעותית בלימודים, שהבת אינה אוכלת (אני לא יודעת אבל אולי מדובר בסוג של אנורקסיה אבל לא בטוחה), מגיעה עייפה מאוד לבית ספר, והוא מבחינת הילדה הדמות הדומיננטית והמגוננת, וכנראה יש לה חרדה שיעזוב אותה, או שמרגישה שהוא לא מספיק איתה ,לי בעצם אין מושג מה חומרת הבעיה עם הילדה, אך הסביר שכעת הוא חייב להקדיש את כל כולו בביתו, וזה אומר בתקופה זו ייקח אותה כל יום אליו, לדבריו הוא לא רוצה לעשות לי עוול ושאהיה מתוסכלת מהמצב, או שאהיה איתו כשהוא מוטרד ולא מצליח לשמח אותי, הוא בחר בנתק מוחלט בטוענה שלא רוצה להפריע לי בחיים גם אם אחליט לצאת עם אחרים, היות וביתו תצטרך בתקופה זו להיות אצלו כעת יום יום.
מספר ימים לאחר הפרידה היות והנושא הציק לי מאוד ונשארתי עם סימני שאלה, רציתי לאמת את הנושא שאכן הסיבה לרצון שלו להיפרד זה ביתו ולא דברים שנוגעים אלי שגרמו לו להחלטה הזו.
באותה שיחה אמר הוא שהוא אוהב אותי ושלא אתעסק בכלל בניתוחים לגבי, והסיבה היא נטו ביתו היות וצריך להקדיש את כל כולו, ואמר ש:"אם אנחנו נצטרך להיות ביחד אנחנו נהיה בסוף".
אני מרגישה שליבי נשבר, ומאוכזבת מאוד שלא בחר להתמודד עם הקושי יחד איתי, גם אם זה אומר שאצטרך לוותר ולראות אותו מעט מאוד, גם שיחות טלפון אין ביננו כעת, פשוט נתק.
מה אתם חושבים ? אשמח לשמוע את חוות דעתכם.
איריס
 

יעלה35

New member
מרוניה

יודעת גם יודעת, באתי מעולם הדייטים עד לפני 5 שנים.
אבל למזלי האינטואיציה שלי כפי הנראה מספיק חזקה והיא עוזרת לי.
 

מרוניה

New member
לדעתי, אכן חבל שהוא נותן לבתו לשלוט בו,

ואכן חבל שהוא לא פתר את זה עם עזרה מקצועית, אלא נתן לבתו פשוט לנכס אותו לעצמה. זה לא בריא גם בשבילה. אבא לא צריך להיות שייך לבתו. זה אשכרה להיתקע בשלב האדיפלי. אבל או-קי, יש מקרים שזה אכן כך. אני אפילו שמעתי על בחורה בת 22 שלא היתה מוכנה להכיר את החברה של אביה לאחר שההורים שלה נפרדו בהסכמה הדדית ובידידותיות מוחלטת, כלומר, האבא לא היה אשם בפירוק המשפחה. ובכל זאת היא לא הסכימה לפגוש את החברה החדשה.
אבל למרבה הצער כל זה כבר לא נוגע לך, ואת צריכה להמשיך הלאה. אגב, קחי גם בחשבון שאולי הוא רק דוחף לך את זה כתירוץ ופשוט לא רוצה את הקשר איתך. גם זה יכול להיות. (יש כאלה שחושבים שככה הם פחות פוגעים, ולא מבינים שהם רק גורמים נזק הרבה יותר גדול.) אבל חבל להתעסק עם זה. כדאי להתעסק עם התוצאה המעשית: הקשר איתו בלתי אפשרי. למרבה הצער. זהו. מוכרחים להמשיך הלאה. אין מה לעשות.
 
5 שנים ולא פגשת את ביתו????

אחת מהבנות של בנזוגי, בגיל דומה, סירבה בהתחלה להכיר אותי. זאת למרות שהכרנו הרבה אחרי שנפרדו ושאת החבר של האמא היא קיבלה דוקא טוב.
הוא הודיע לה שאני חלק חשוב מחייו, ואני המשכתי לבוא ולהיות בביתו גם כשהייתה נוכחת, כשלה היתה הבחירה ללכת לחברות או לאימה אם לא מתאים לה. היא לא בחרה אף פעם באופציה הזו, והיתה מציצה בי מהצד ומסרבת לדבר איתי, אם כי לפעמים כשכולם היו יושבים יחד ומדברים היה "נפלט לה". לאט לאט היא הבינה ששתינו רוצות בעצם את אותו הדבר, את טובת אביה, והתחילה לדבר איתי...

לא נעים לי להגיד, אבל אני חושבת שאם במשך חמש שנים הוא לא הכיר לך את ביתו, כנראה שהוא לא ממש ראה את הזוגיות הזו כמשהו קבוע.

לגבי ההמשך? הייתי מציעה שתלכו לטיפול זוגי כדי לבדוק איך אתם מתחזקים את הזוגיות שלכם בתקופה שכ"כ קשה לו, אבל נראה לי שהוא כבר לא שם
 

יעלה35

New member
תודה על התגובה, אני מניחה שהוא פחד לאבד אותה.

כי כששאלתי אותו מה התגובות שלשל הילדה ה כשהוא הציע לה להכיר אותי, הוא אמר שהיא פתאום מפסיקה לדבר איתו, ונהיית מסוגרת, אני כן חושבת שהוא ראה את הזוגיות כמשהו קבוע, לפחות ככה הוא התנהג איתי, אבל נראה לי שלא ידע להתמודד עם הנושא של הבת, גם בגלל שהוא יחידה ומאוד רגיש אליה, ובגלל שלא ניגסתי יום ולילה, לא חשב אולי ללכת להתייעץ ולנסות לפתור את זה.
 
איך זה יכל להיות קבוע?

הרי אם לא פגשת אותה מעולם, מין הסתם גם לא הייתם יחד אף פעם באירועים של משפחתו, לא חגגתם יחד את ליל הסדר, לא היית במסיבת הבת-מצוה שלה...

וזה לא קשור לניג'וס. זה קשור לתפיסת המקום שלו בבית כאבי המשפחה, תפיסתו את המקום שלך בבית (גם אם לא גרתם יחד) כזוגתו, ותפיסתו את המקום שלה בבית בתור הילדה.

וילדה.. שסובלת כך כבר 5 שנים... אף אחד לא חשב לקחת אותה לטיפול?
 

XמXלה

New member
בדיוק מה שזהב טהור אמרה


איך הסכמת להמשיך 5 (!!) שנים בקשר עם מישהו שלא באמת הכניס אותך לחייו? ואי אפשר ליפול מהכיסא מההחלטה שלו כי זה לא מפתיע בהתחשב בהתנהלות שלו עם הילדה במשך השנים הללו.
הבחור צריך טיפול. התלות שלו בילדה ורגשות האשם שלו כנראה מונעות ממנו מלהמשיך בחייו ואת באמת לא צריכה את זה. אם כל הכאב, עדיף לך להמשיך הלאה.
 

יעלה35

New member
היי אמאלה

הסכמתי כי היו בו כל כך הרבה דברים טובים שענו על הדרישות שלי בזוגיות, ואני טיפוס שזקוק גם להמון חופש, אז ככה שזה לא מעוד בער בתוכי, חשבתי שבאיזה שהוא שלב זה יקרה מן הסתם....
וכן זה נכון שיש לו רגשות אשם, הוא גם אמר את זה בעבר.
וואו, איך ממשיכים מפה הלאה ? 5 שנים לא יודעת מה זה דייטים :)
 

מרוניה

New member
זאת לא אשמתך. אני מבינה אותך לגמרי.

ואיך ממשיכים הלאה? כמו כולנו (אלה שלא נמצאים בזוגיות). מתחילים לחרוש את אתרי ההיכרויות.
 
למעלה