התייעצות

מרוניה

New member
לא יודעת. צריך לקחת את זה בסבבה.

מכירים אנשים חדשים, יוצאים לבילויים. אפשר לראות את החיובי שבכך.
ובכלל, לא מוכרחים בן-זוג. אפשר גם לבד. במיוחד בגיל מתקדם. לא בוער שום דבר.
 

XמXלה

New member
לא כזה פיכס


רק להיות עם יד על הדופק. עד שפגשתי את זוגי הייתי 6 שנים בחיפושים. פגשתי אנשים הזויים ברמות על וגם אנשים טובים שעד היום אני בקשר איתם
לא הייתי פוסלת.
עבדה איתי מישהי שהיא + אחותה + אמא שלה הכירו את הבעלים ב JDATE...
 
גמני, גמני,

רק שאצלי זה היה 7 שנים.
וחלקם חברים טובים עד היום.
וגם אנחנו נפגשנו בג'יידייט...
 

XמXלה

New member
לפעמים הייתי מזהה אנשים ברחוב


כאלה שנתקלתי בכרטיס שלהם שם... כמובן שלא הייתי אומרת דבר אבל זה שעשע אותי

חוץ מפעם אחת שלא יכולתי להתאפק... איזה אני-חתיך-מוצלח-ויכול-לצפצף-על-כולן יצר איתי קשר ובדיוק עמדתי להיכנס להתקלח, צחקנו קצת ואמרתי לו שאחזור אליו כשאצא. חזרתי אליו - לא ענה לטלפון ולא שמעתי ממנו יותר.
אחרי כמה חודשים הוא התחיל איתי באיזה מסיבה וזיהיתי אותו מיד. קשקשתי איתו קצת ואמרתי לו שאני הולכת לשירותים ותכף חוזרת. לא חזרתי :p
 

מרוניה

New member
כן, גם אני נתקלת לפעמים באנשים מוכרים.

בסדר, אני לא רואה בזה משהו חריג. אתרי ההיכרויות הם סוג של "רחוב" שנמצאים בו אנשים שמעוניינים בקשר. מן הסתם הם מסתובבים גם ברחובות אחרים, אמיתיים.
 
לא חייבים אתרי הכרויות. את בן הזוג שלי הכירה

לי חברה.
מעולם לא הייתי באתרי הכרויות ולא חיפשתי שם בן זוג.
 

מרוניה

New member
נכון. גם אני לא מבינה איך אפשר כיום בלי אתרים

החברים שלי ממש לא מכירים אנשים שיכולים להתאים לי לזוגיות. כמו שאני לא מכירה אנשים שיכולים להתאים להם.
 
זה עניין של לדעת מה מתאים לי

ואיך אני מתנהלת הכי רגוע ונינוח.

לא חושבת שזה עניין של מזל.
כמו שיש כאלו שנוח להן באתרי הכרויות והן הכי טיבעיות ומרגישות בטוחות, יש נשים כמוני שמעדיפות דרך אחרת שבה הן מרגישות נוח וטיבעי ובטוח.
וכל אחת (או אחד) תמצא את מה שהיא מחפשת במקום בו נוח לה.
 
שטויות

לא לכולם יש אפשרות לפגוש דרך חברים או במקום העבודה או בחוגים.
ממש לא קשור לרוגע או נינוחות או מה מתאים לך.

ברמה הראשונית לאף אחד לא מתאים להכיר דרך אתר הכרויות, אבל לפעמים אין ברירה.
כך הסביר לי פעם ידיד (מהמם ברמות
) כשהבעתי בפניו את החששות שלי מאתרי הכרויות: "את כל שעות העבודה אני מבלה עם הייטקסיטים כמוני, כולם גברים, ובשאר הזמן אני משקיע בילדים. איפה אני אמצא מישהי שמתאימה לדרישותיי אם לא באתרי הכרויות?"
 
בעיני זה לא שטויות

ובעיני זה כן קשור.
זכותך לחשוב אחרת
אבל את יכולה לומר את הדברים באופן פחות בוטה.
 
ומאידך את יכולה להיות פחות בוטה

בטענה שלך שמי שכן משתמש באתרי הכרות זה רק בגלל שהם לא נינוחים או רגועים כמוך.
יש בזה משהו מאד מעליב ופוגע.
אבל כבר ניהלנו את הדיון הזה, את ואני, לא מעט פעמים, ואת לא פתוחה להבין שמצבך (בכל המובנים) שונה מזה של מרבית הנשים הגרושות.
אני שמחה בשבילך שמצאת אהבה, ועוד די בקלות.
לא כולם ברי מזל כמוך.
 
לא זו היתה כוונתי - לומר שאנשים שבאתרי

הכרויות הם לא נינוחים או רגועים.
דיברתי על עצמי ולא השוותי.יותר נוח לי בפגישות אישיות ולא בצ'אט וזו היתה כוונתי.
אם ניפגעת - אני מתנצלת
וכך גם מוכנה להתנצל בפני כל אחד אחר שניפגע.
ונכון,דיברנו על זה בעבר כך שדעתי על אתרי הכרויות - עבורי - אינה חדשה לך.
ותודה על השאר.
 

מרוניה

New member
נכון. גם אני לא מבינה איך אפשר כיום בלי אתרים

החברים שלי ממש לא מכירים אנשים שיכולים להתאים לי לזוגיות. כמו שאני לא מכירה אנשים שיכולים להתאים להם.
 

XמXלה

New member
גם את שלי בסופו של דבר הכרתי דרך חברה

אבל עדיין, יש כאלה שהכירו דרך אתרים ואני לא פוסלת.
 
מי שטוב לו ככה - זה מצויין.

אני,מהכרות שלי את עצמי , יודעת שאני לא ארגיש נינוחה להכרות כזו.
אני מכירה את עצמי , את מעלותי ומגרעותי , את יכולותי וחוסר יכולותי ואין לי בעיה לומר שלא מתאים לי אתרי הכרויות.
 

XמXלה

New member
אי אפשר להתווכח עם תחושה

ואת מכירה הכי טוב את עצמך

אני כל הזמן הייתי אומרת לחברים/ות מסביבי אם יש להם מישהו להכיר לי אני אשמח. הפעם הראשונה שחברה הציעה לי מישהו זה היה הפעם היחידה מאז הגירושין שש שנים קודם לכן. אז מה הייתי אמורה לעשות בינתיים? וזה לא שהסתגרתי בבית... יצאתי לבלות, הכרתי המון אנשים, לימים יצא פייסבוק וגם דרכו הכרתי. ניצלתי כל משאב ע"מ למצוא בנזוג. (לא ברצף אגב, היו לי תקופות שלא יכולתי לשמוע את המילה דייט...) אבל בסוף השתלם לחכות 6 שנים
 
למעלה