התייעצות

[mother cat]

כי היא כבר בעצם מחכה כבר 5 שנים...

וכלום לא זז. אז אני לא מאמינה ב"זמניות" של הפרידה הזו. זמני עד שמה יקרה? הבת שלא פתאם תסכים לפגוש אותה? פתאם יהיו לו כל הפתרונות למצב של ביתו? סורי, לא קונה...

באופן כללי אני לא קונה פרידות זמניות. אני חושבת שאם לא תוחמים אותם בזמן מאד ברור ובמטרה מאד ברורה, אז זה פשוט דרך קלה לצאת ממערכת יחסים. אם טוב במערכת היחסים - לא מפרקים ולא צריך זמן. אם לא טוב- מפרקים (או שמנסים קודם יעוץ זוגי, שינויים למיניהם, אבל הוא לא הלך לכוון הזה).

ובאופן כללי אני לא קונה מערכות יחסים שבהם לאחד מבני הזוג יש "תחום" חיים שלם שהוא רק שלו - במקרה זה, ביתו. לא יכול להיות שבת הזוג היא בת זוג כל עוד זה מתאים לילדה, ונעלמת כשלא מתאים לה.

 

[מנסה ומתנסה]

זמני, עד שיאגור כוח ויפנה ליעוץ...

לא הצעתי לחזור למערכת היחסים כמות שהיא.
הצעתי לנסות, לפני החלטה על פרידה, להתמקד
בדרישה לקבלת יעוץ - טיפול.

 

[mother cat]

הכותבת בעצמה אמרה שהיא רואה בפסק זמן פרידה

כמובן שאם בשלב כלשהו הבחור ירצה לחדש את הקשר, ואם יצאים לכותבת לנסות שוב, אז אני מסכימה בהחלט שתנאי ראשון לזה צריך להיות טיפול - בעיני גם זוגי אבל גם לאיש בנפרד עם אורינטציה של איך להתמודד עם הבעיות של ביתו. אני, אגב, הייתי מציבה תנאי נוסף - הכרות עם הבת ומערכת יחסים שאינה מוגבלת בזמנים (חוץ מסופי שבוע, חגים וכד' - לא מקובל עלי....).

אבל במצב הנתון אני ממש לא רואה טעם שהכותבת תשב ותחכה לו. היא כבר מחכה לו שנים...

 

[מנסה ומתנסה]

היא לא מחכה שנים שילך לטיפול

היא מחכה שנים כשכל מיני נושאים עלו על הפרק
במהלך השנים....

לפעמים זה עניין של מיקוד...
כמו למשל תנאי שהבאת - הכרות עם הבת ומערכת יחסים.
תנאי כזה יכול לדעתי לאיים ולטרפד את הקשר,
כאשר המשפחה עדיין לא עברה יעוץ.

לדעתי, להתמקד בנושא אחד - הסכמה לטיפול, עם כל מה
שמשתמע מכך, יכול לתת פנים אחרות לדברים...
חבל הצלה לבחור ולכל המעורבים בעניין (כולל, כמובן, הילדה).

אני מדברת מניסיוני -לפעמים צריכים להיות זהירים עם ההצעה
"תיזרקי אותו" (כציטוט המפורסם של ורדה ג'קונט).
אני מבינה שהוא זה ש"זרק אותה", אבל אני אומרת - אם יש בסיס
שנשמע טוב לקשר אני מציעה לעשות ניסיון אקטיבי, להביא לטיפול.
זה הכל.
(ולרפסודיה - עצם העובדה שהם יחד 5 שנים
בהחלט לא אומר על פניו שיש בסיס טוב לקשר, כפי שאנחנו רואים
אינספור פעמים גם בפורום זה).

 

[רפסודיה]

לא אמרתי שיש בסיס טוב לקשר

ראיתי כבר קשרים ששורדים 30,40 שנים שמושתתים על בסיס עקום לגמרי

מה שכן אמרתי בהייתה אהבה זה שברור שהיו שם רגשות. רק שכל אחד שם את הגבולות שלו.
ובן זוגה השתמש בבתו כדי לקבוע גבול שהוא לא מוכן שהיא תעבור אצלו. וכעת בכלל הדף אותה מתחומו.

 

[mother cat]

מסכימה שצריך להזהר מלהציע למשהי לזרוק אותו...

ומודה שאני לעיתים קרובות מוצאת את עצמי נושכת את השפה ולא כותבת את זה מפורשות גם אם זה מה שעובר לי בראש.

אני פשוט לא רואה איך זה הגיוני במצב הנתון - הוא נפרד ממנה, ולקרא לזה פסק זמן זו סמנטיקה. אז מה היא אמורה להגיד לו? בסדר אבל אולי כדאי שנלך ליעוץ? זה כבר לא רלוונטי כי הוא נפרד ממנה... והוא לא תחם את זה בזמן. זה לא "תני לי חודש לראות מה אני עושה עם הבת שלי ואז נמשיך".... פסק זמן בלתי מוגבל בזמן הוא בעצם פרידה. כן, אני חושבת שהבחור צריך עזרה מקצועית. כן, אני חושבת שלו היו עדיין יחד הם היו זקוקים לטיפול זוגי ולהכוונה כיצד להתמודד עם הנערה. אבל הם כבר לא ביחד, אז זה לא רלוונטי.

 

[מנסה ומתנסה]

בהרבה מאוד מקרים, אני מסכימה איתך...

שפסק זמן זה סמנטיקה.

במקרה הזה נשמע שהבחור אומר:
"אני לא יודע איך להתמודד עם המצב ולכן מתרחק".

ועדיין חושבת שכדאי להילחם על טיפול.
לא אמרתי יותר מזה.

 

[רפסודיה]

אז הוא אמר

כמו שכבר דסקסנו קודם גם עוד לפני הפרידה הזו המרחק ביניהם היה רחוק מדי עבור מה שהיא רצתה מהקשר הזה. אז בוודאי שכעת כשהוא נפרד ממנה (וזו פרידה, לא משנה באיזה עלה כותרת הוא נתלה לצורך העלאת רצונו להיפרד), במיוחד כעת היא ממש לא צריכה להמשיך להידפק על דלתותיו הסגורות ולחטוף במוקדם או במאוחר עוד סגירת דלת בפרצוף. השקיעה שם חמש שנים. מספיק.

 

[מרוניה]

מנסה, הניסיון שלי עם גברים מראה שחבל על הזמן.

גברים (ואולי גם נשים, אלא שאין לי ניסיון עם נשים) הרבה פעמים משתמשים בתירוצים כדי לא להגיד בפרצוף "מותק, את לא מתאימה לי". ואני מסכימה באלף אחוז עם רפסודיה, שהבחור משתמש בבתו כדי להרחיק את בת זוגו. ואני לא אתפלא אם מחר השואלת תשמע שהוא התחתן עם מישהי ונולד לו ילד, והוא אילץ את בתו להסתדר עם זה. כי ככה זה בחיים.
ככה היה לחברה שלי. היתה שנים עם בחור וכל הזמן הסביר לה שהוא לא בנוי לנישואים, רק המשיך לחיות איתה. יום אחד פגש מישהי מחו"ל ותוך חודש היה נשוי לה. עזבי, זאת דינמיקה של אנשים. גם אם הבחור לא יודע שהוא משקר אלא חושב שהוא עומד מאחורי כל מילה שלו. זאת האמת המרה: הוא לא רוצה את הקשר הזה. נקודה.
ובכלל, אף אדם בעולם לא צריך לרדוף אחרי מי שהודף אותו מעליו. הודף? אין בעיה, יש דגים אחרים בים.

 

[רפסודיה]

 

[TatyBar]

מסכימה לגמרי.

הוא ממש לא רואה בה שותפה.
כלום.
סתם סטוץ.
ארוך אמנם, אבל סטוץ.
סורי.

 

[מרוניה]

לא הייתי מגזימה וקוראת לזה סטוץ

(לא חייבים לרדת לגסויות כמו סטוץ וקקי, אלא אם חולים בתסמונת טורט) אבל הוא בהחלט לא התכוון ולא מתכוון להפוך את הקשר איתה לזוגיות של ממש.

 

[TatyBar]

לא. אין לי טורט...
אבל הצחקת אותי !!

מתאים לי קצת צחוק כרגע.
אני חולה בבית.
וזה לא כייף.

 

[יעלה35]

נסחפת לגמרי

תגידי מה את חושבת שאני איזו ילדה בגן נאיבית טיפשה ?
נראה לך שאם הבחור היה רואה בי סטוץ הייתי נשארת איתו 5 שנים
מה עובר עלייך ?????
בשביל סטוץ הוא לא צריך להיתקע עם מישהי 5 שנים, אם כבר סטוץ אז למה לא לגוון כל יומיים מישהי אחרת ? למה עם אותה אחת ?, איפה ההגיון ???

 

[TatyBar]

עם סטוץ אין הגיון

הוא ראה בזה משהו סתמי.
זו הכוונה בסטוץ.
אין שום סיבה בעולם, כלום שבכלום, לא להפגיש אותך עם הבת שלו במשך חמש שנים.
רק אם הוא ממש לא רואה בך שותפה.
רק זה.
וזה אומר שאת סטוץ.

 

[יעלה35]

היי

מבחינתי כשאומרים פסק זמן הרבה פעמים זה יכול להשתמע כפרידה סופית....... ככה לפחות אני מתייחסת לזה כרגע.
הוא אמר "אם נצטרך להיות ביחד אנחנו נהיה בסוף" אני דווקא פחות קונה את זה, כי הרבה פעמים שכמתחילים דרך חדשה ומתחילים לצאת אם זה אני או אם זה הוא עם אנשים אחרים, דברים מיטשטשים התחושות, הרגשות, ובהרבה מקרים כבר לא חוזרים אחורה, אז אני לא משלה את עצמי.
אני רוצה לאמין שמה שצריך לקרות יהיה, אם אנחנו צריכים באמת להפרד שזה ייטיב עם שנינו, ואם לא, אז שנחזור פעם להיות יחד כשהוא באמת יהיה בשל ליחסים מסוג אחר, בהם אני מכירה את ביתו ואנחנו מתפקדים יחד כמשפחה.
אכן היחסים היו טובים ואוהבים, הסתדרנו מצויין, אם כי מודה שזה גם אורך הרוח שלי כי הוא נפל למישהי שלא זקוקה למערכת יחסים חונקת, ונהגתי בסלחנות לגבי זה שלא הכיר לי את ביתו כי הבנתי שיש פה קושי מסויים, שהוא לא יודע להתמודד איתו, אני בטוחה שזה לא נבע מזה שלא רצה באמת להכיר לי אותה.
הניסיון לקשר לאחר השבועיים פרידה היה רק כדי להבין ממנו אם באמת פרידתו נבעה מהילדה או שיש גורמים נוספים שקשורים בו שגרמו לו לכך, ועל כך קיבלתי תשובות, אם זה נכון או לא רק אלוהים יודע....
ערב נעים.

 

[מרוניה]

אני לא אוהבת את האמירה שלו -

"אם נצטרך להיות ביחד אנחנו נהיה בסוף". סליחה, של מי האחריות בדיוק על הביחד או הלחוד? של איזה גורל עלום? הרבה יותר בוגר ואמיץ להגיד - "חמודה, תמשיכי בדרכך". ולא להשלות אותך בכל מיני משפטים שמשאירים פתח לתקוות (שווא).
אם הוא היה רוצה להיות איתך, הוא היה איתך. נקודה. והוא לא היה מושך 5 שנים בלי שבתות ובלי מפגשים עם הבת. אני בטוחה שגם הוא שמע על פסיכולוגים וכל מיני אפשרויות כאלה ואחרות (ולו לטיפול שלו אישית, כדי לדעת איך להתמודד עם הבת, אם היא עצמה לא היתה מוכנה לגשת לטיפול).
בקיצור, היה טוב וטוב שהיה. ועכשיו צריך להמשיך הלאה.

 

[יעלה35]

לעולם אין לדעת אם התכוון למה שאמר או לא

לכן כתבתי שאני מתייחסת בפסק זמן הזה כפרידה לכל דבר מבחינתי, מה שיקרה בעתיד אין לדעת.
גם אם התכוון שלא נהיה לעולם ביחד, אני לא משלה את עצמי אף לא לרגע גם אם קשה לראות זאת כעת שזה לתמיד, זה קשה אבל מקווה שהזמן יעשה את שלו, אני לא אשב בחיבוק ידיים ואחכה לו.
לעיתים אני מאמינה שמה שצריך לקרות קורה, לפה או לפה, העניין הוא עד כמה מצליחים להיות חזקים בדרך.
תודה לך.

 

[רפסודיה]

 

[רפסודיה]

התכוונתי להביע תמיכה בתגובה של אמא חתולה