התשובה שלי
זו אכן שאלה שהתלבטתי בה הרבה - עד כמה מותר לי לחשוף פרטים על ילדי. תשובתי (לעצמי) היא: אני מחשיבה את עצמי הורה חושב, מתלבט, לומד ומתפתח - כך אני מקווה. בתור שכזאת אני זקוקה לעתים קרובות להתיעצות כדי לקדם את עצמי בנושא. אני מתייעצת הרבה - עם חברה טובה, עם גיסתי, עם אחותי, עם חמותי - כולן נשים אינטיליגנטיות, ולכל אחת מהן יש את ה"שני גרוש" שלה לתרום לי. במקרה הזה, מדובר בבני משפחה וקרובים, שמכירים ואוהבים את הילדים, וההתיעצות עימן יוצאת מנק' ההנחה הזו. יחד עם זאת, לעתים אני מרגישה שאני זקוקה גם לדעה חיצונית, של מישהו שאינו מכיר אותנו, או פשוט חשה שלא מיציתי מבחינתי את הדיון בנושא מסוים, ואז אני נעזרת בפורומים. בפורום חינוך לגיל הרך למשל, נחשפתי לרעיונות חינוכיים שמתאימים לי כמו כפפה ליד, אבל לא הייתי נחשפת אליהם בצורה אחרת, דרך חברות וקרובי משפחה. כך שאני רואה בתייעצות בפורום מעשה שבטווח הארוך תורם לילדי, שכן הוא מפתח את היכולת ההורית שלי וחושף אותי לאפשרויות חדשות ורעיונות חדשים, גם אם לפעמים יש כאן פגיעה מסוימת בפרטיותם. כמובן שכל זה מותנה אצלי בחשיבה מאד רצינית על מה לכתוב ומה לא, וכבר נמנעתי בעבר להתייעץ בנושאים מסוימים מתוך מחשבה שהם עלולים לחשוף יתר על המידה את ילדי או אותי. אז לא תמיד בטוח שהילד היה מסכים לכל החשיפה הזו, אבל האם בגלל זה לא תתייעצי אם אף אחד? האם לא תתיעצי עם חברות או קרובי משפחה? יש אימרה (הילארי קלינטון השתמשה בה לשם הספר שלה, משם לקחתי אותה) it takes a viliage to raise a childe - גידול וחינוך הילדים הוא מטלה כבדה, ואין ספק שקשה (ולדעתי גם לא רצוי), לעשות אותה לבד לגמרי. אני זקוקה לקהילה שלי, וכמו שאני רואה את זה, בעולם שלנו היום, קהילה וירטואלית גם היא קהילה תומכת ומיעצת, ולכן לגיטימי להעזר בה.