כתבתי תשובה ממש ארוכה. הנה גרסה מקוצרת
הלך לי פשוט החיבור באמצע וזה די זין, אבל קבל. את פלד פגשתי כשהוא היה בן 15. הוא שלח לי סקיצה אחרי שפרסמתי דרך הפורום הזה ובזכות לירון תאני גם בגלגל"צ שאני מחפש ראפרים לאוסף היפ הופ חדש. האוסף הזה היה יוזמה שלי עם גד ברוך מפרברים, כשאמרתי לגדי שאני רוצה לעשות אוסף שהוא אלטרנטיבה לתאקט וירושלים. אמרתי לו (במילים הללו) "זה לא הגיוני שאין עוד ראפרים טובים בישראל, בוא נחפש אותם ונקליט!". פלד היה הראשון ששלח חומרים, הוא הגניב לנו לגמרי את המוח ולמחרת כבר הגיע לאולפן לפגוש את גדי והם הקליטו את "תל אביב על הכוונת". אני לא יכולתי לבוא בגלל הצבא, אבל הוא סיפר לי חודשיים אחר כך כשנפגשנו פנים אל פנים שיש לו להקה והם מופיעים (קראו ללהקה "מחלקה סגורה"). זה די הרשים אותי שבגיל 15 הוא כבר מופיע עם להקה. את אורטגה פגשתי דרך לוקץ' (שגם אותו הכרתי בזכות עסק שחור). נגנבתי על "איש המערות" והזמנתי אותו להופיע עם פרברים באיזה ערב כושל בפטיפון (50 כרטיס בלחץ). לוקץ' סיפר לי שהוא עובד עם ראפר בשם אורטגה על אלבום, ושאורטגה הזה כבר מקליט קטעים כל הזמן עם חברים שלו (הקטעים מסתובבים, מי שיחפש אותם ימצא למבוכתו של אורטגה). פגשנו את אורטגה אצל גדי וגם עליו נגנבנו. היה לו מלא סטייל וסקילז, ולמרות שהוא היה רק רבע ממה שהוא היום, זה הספיק כדי להרשים. כשהתקדמו העבודות על "מתוך הזוהמה" היה ברור שמתוך ההרכב על של הפי.אר טרופרז, יצאו עוד הרכבים שימשיכו עבודת סולו אבל שכולנו נמשיך לתת יד אחד לשני. הפמילים של הפרברים (היינו, הטרופרז) שמה לעצמה כמה עקרונות כשהתחלנו לעבוד על ההופעות: א. סקילז על המייק. ב. פריסטיילים. ג. לזוז על במה. ד. עבודת די.ג'יי. כל די.ג'יי שעבד איתנו בשנים האחרונות יעיד שהתעקשנו על אינסטרומנטלים ועל החלפת ביטים באמצע שיר. אין לנו צורך בדי.ג'יי של פליי וסטופ, בשביל זה אני יכול לעמוד על העמדה ולהעמיד פנים. על הבמה נותנים שואו של היסודות, ובשביל זה צריך להתאמן קשה והרבה. עשינו עם הטרופרים בערך 30-40 הופעות, רובם דרך לקיחת סיכון כלכלי שהשתלם ב-80% מהמקרים. במשך כמה חודשים העפנו מיקסטייפים מהאלבום, התארחנו אצל די.ג'יים אחרים ואף הוזמנו בעקבות העבודת שטח שהקדימה למתוך הזוהמה להקליט עם סוליקו והדגנחש. מה שנקרא - מי שמתאמץ מגיע למקומות. כל הטרופרים עבדו קשה בתקופה הזו, וכולנו גייסנו את עצמנו בשביל לקדם את הפרוייקט המשותף. פלד ואורטגה, כמי שיצאו מהפרוייקט הזה, הם פושרים שאין כדוגמתם. אורטגה הקליט ללא הפסקה גם בתקופות השירות הקשות שלו, ופלד כמי שבא ממנחמיה דאג להסתובב ולהתחבר לאמ.סיז ומפיקים. "מתוך הזוהמה" עורר עלינו המון עניין והחבר'ה קיבלנו המון פניות ממפיקים, די.ג'יים וכו' לשתף פעולה. בשנתיים האחרונות השניים פקדו אינספור מסיבות, רייבים והתארחו איפה שרק ביקשו מהם. הכול בשביל לקדם את ההיפ הופ שהם עושים ואת המוסיקה שלהם. לא הכול הגיע דרכי, אבל הכול אושר דרכי. תפקיד המנהל הוא להדריך, להפוך הזדמנויות לתהליך וגם לייצר הזדמנויות בזכות הקשרים שלו. הרבה מאוד פעמים הם באו אלי עם הצעות שפסלתי כי השעה לא הייתה כשרה, אבל במקרים רבים הם באו עם פניות שזרמו אליהם. למרות שנראה לך מהצד שפלד ואורטגה הם סתם הייפ, אתה טועה מאוד. מדובר בחבר'ה שהופיעו המון, שמופיעים המון, שהם כאן כדי להשאר וכדי לעבוד קשה. אנחנו כבר כמה שנים טובות בשטח, כמה שנים טובות מקליטים ועושים עניינים. לפעמים הם מפתיעים אותי עם השת"פים שהם עושים, לעיתים אני יוזם. מה שבטוח הוא שרק בזכות הכיתות רגלייים שלהם, האימונים הבלתי פוסקים, עבודת השטח וההתמדה הם הגיעו לאיפה שהם הגיעו. לא סתם עמדו להם מול הבמה קרוב ל-2000 איש בעיר הבירה האחרון, האקט עם הכי הרבה קהל. לא סתם הם הרימו את הקהל בשב"ק ולא סתם הרבה מאוד להקות פונות כדי להופיע איתם. מי שמתעקש להיות מקצועי מגיע לאיפה שהוא מגיע. יכול להיות שלך מהצד זה נראה כאילו "אה עכשיו מדברים על פלד ואורטגה, למה מי הם?!?". אז לא. זו לא איזו פרודיג'י של אביב גפן, זה לא איזו המצאה של מפיק על. מדובר בחבר'ה שקורעים את התחת ובאמת אוהבים את המוסיקה שהם עושים ואת הרחוב שהם צמחו ממנו. חבר'ה שבאלבום האחרון שהם השתתפו בו, כל שבוע יצאו לעשות פריסטיילים ברחובות בשביל למכור את האלבום. חבר'ה שיזמו ויתנו מעצמם כל הזמן בשביל לקדם את האמנות שלהם ולהתמקצע. זה כל הסוד וזה למה מדברים עליהם. למצער בסצינה שלנו יש מעט מאוד הרכבים שעושים את זה בצורה דומה. דוויק