ושוב על הנקה...

zimes

New member
קרן - אני אכלתי מרורים בנהריה

אז נכון שמספיק שאחות אחת תשאל שאלה לא במקום כדי שאני ארגיש מותקפת, אבל היו הרבה יותר מאחות אחת שהציקו לי. בואי נגיד ככה - היתה רופאה אחת שהבינה אותי, אבל היא לא היתה בעמדה של לשחרר אותנו הביתה ...
 

מיכלי א

New member
יועצת הנקה ????../images/Emo53.gif

האם אתן יכולות להמליץ לי על יועצת להנקה????? יש לי 2 ילדים ואיתם בכלל לא הצלחתי,הנקתי שבועיים בקושי רב !!!!!! והיה נורא,הם היו רעבים וצרחו ובכו,לי היו פצעים וכאבים ואף אחות לא עזרה לי,בטיפת חלב רק שיגעו אותי ובלבלו אותי יותר עד שהתייאשתי ונתתי להם מבקבוק כי הייתי בטוחה שהם מתים מרעב. הפעם אנימקווה להיות יותר חכמה וללמוד לפני הזמן אז בבקשה עזרו לי מהר ,תודה ממיכל.
 

zimes

New member
איפה את גרה?

בנוסף - תכנסי לפורום הנקה ב ואללה! גם תלמדי על הנקה משאלות של בנות, וגם תוכלי לבקש המלצה על יועצת באיזור מגורייך.
 

דיאנה1

New member
חוזרת על הודעה שלי בנושא שהתחבאה

בדיון על הסקר: הודעה לעיתונות של משרד הבריאות על סקר על הנקה: http://www.health.gov.il/units/spoke/4241.htm שמראה שהמצב מתחיל לפחות לא רע בכלל - הרבה מאד אמהות מתחילות להניק, ונראה שהמחסום הגדול הוא החזרה לעבודה. בנוסף יש שם תוכנית פעולה של משרד הבריאות בנושא הנקה, המתקשרת לסקר שלנו בנושא שינוי מדיניות בבתי חולים לעידוד הנקה, הכרה ביועצות הנקה, לאפשר לאמהות להניק מיד אחרי הלידה, לאפשר ביות מלא ועוד דברים שהוכחו בעולם כמסייעים או אפילו חיוניים להצלחת ההנקה. עכשיו יש רק לקוות שהתוכנית תצא לפועל ולא תקבר באיזו מגירה...
 
במקום לשפוך ../images/Emo130.gif שיעשו מעשים

אני מאמינה שרוב הנשים מודעות לעליונות המוחלטת של חלב אם על פני תחליף מלאכותי. לדעתי המדיניות הנכונה היא כזו שתאפשר לכל אישה להגיע ליעד ההנקה שהיא הציבה לעצמה בין אם מדובר בשלושה שבועות, שלושה חודשים או שלוש שנים. אין מקום למסרים שיפוטיים או הטפות מוסר לאמהות שבוחרות לא להניק ("ה(ע)ניקי לו אהבה" . ובלי הנקה אין אהבה?). יש לכבד את ההחלטה הזו ולהתמקד באלה שכן רוצות ולא מצליחות. קמפיין טוב צריך לטפל בסביבה של המניקה על מנת שיתקיימו התנאים המתאימים להצלחת ההנקה, גם לאחר החזרה לעבודה. במקביל יש להכשיר את הצוות הרפואי שהידע שלהם בניהול הנקה הוא פתטי וזעום. למערכת הבריאות בישראל יש אחריות ישירה ומרכזית לכך שאחוזי ההנקה כל כך נמוכים וזה נובע מבורות מדהימה ומרגיזה של רופאים ואחיות המעודדים הפסקת הנקה בכל פעם שמתעוררת בעיה ולו הקטנה ביותר (וחלק מהבעיות הן בכלל תופעות נורמליות).
 
מסכימה../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif ולדעתי המקום להתחיל

בו הוא קודם כל בבתי החולים במחלקות הלידה. המצאות של יותר יועצות הנקה מקצועיות ותמיכת הנקה מצד צוות האחיות (ולא רק כאמירה פורמאלית של בית החולים אלא ממש בפועל) תמנע נשירה מהנקה של אימהות שנתקלו בקשיים שמעבר לכוחן/יכולתן/הבנתן להתמודד עימם! אני בטוחה שיועצת שהיתה עוזרת לי מהרגע הראשון אולי היתה יכולה להציל אצלנו את ההנקה! ולאחר מכן יש לטפל בבורות המזעזעת של רופאי ילדים ואחיות טיפת חלב וכמובן שיש לטפל בכל האספקט של החזרה לעבודה. אבל פתרונות בנושא הזה אין לי... לטעמי המודעות להנקה בקרב היולדות קיימת ולכן לשפוך הרבה כסף על קמפיין שכזה זה חבל... שירלי.
 

רותי ע

New member
אבל הכי קל לעשות קמפיין גדול ונוצץ

ולא משהו פחות זוהר אבל הרבה יותר יעיל ומעשי. קחו לדוגמא את תאונות הדרכים-במקום מעשים בשטח משקיעים בפרסומות זוועה שלא בטוח שמשרתות את המטרה. ואני מסכימה ב-100% עם אמא של שחר.
 

דיאנה1

New member
אבל זה בדיוק מה שהם מנסים לעשות

הסתכלתי באתר של משרד הבריאות וכל הסעיפים של הקמפיין נראים לי לגמרי במקום: הכשרת אחיות לסיוע בהנקה, הכרה ביועצת הנקה, הטמעת נהלים בבתי החולים שיסייעו להנקה כמו ביות מלא ואפשרות להניק מיד אחרי הלידה, להאריך את חופשת הלידה, לאסור פרסום מטעה של תמ"לים שיגרום לאמהות לחשוב שהתמ"ל בריא יותר לתינוק מאשר החלב שלהן (כבר ראינו שיש אמהות שהשתכנעו בזה), ואיסור שווק של התמ"לים בצורה שיכולה להפריע להנקה. כתוב שם בפירוש שהם ראו שרוב האמהות מודעות לייתרונות של ההנקה ולכן הם לא הולכים להתמקד בזה. אם הם יעשו מה שכתוב שם זה יהיה נהדר ומועיל מאד.
 
לאמא של שחר - הודעה שהמפלצת אכלה לי

• מונח כמו "העליונות המוחלטתו חנה בית הלחמי / להיות הורים √ של חלב אם" יש בו בדיוק את סממני גרימת האשמה שאני יוצאת נגדם, ובגדול. זה גורם לי כבר מהשלב הזה להפסיק להקשיב לכל השאר. תראי למשל מה כותבת בוג´י בפמיניזם, כתשובה מאוזנת לנועה_F : • אני חושבת שמה שמרגיז את חנהו Boojie ו√ זו מניעת אינפורמציה מנשים, שלא מאפשרת להן להחליט החלטה מושכלת בעצמן. אם בעבר היה לחץ להזין מבקבוק, ומודעות נמוכה מדי להנקה, הרי שהיום המצב מתהפך. על האם הטריה יש לחץ חזק להניק, ובמצב כזה קשה לנשים לבצע החלטה ובחירה מיודעת. אם הזנה מבקבוק היתה הרסנית לבריאות התינוק, זה היה מצב אחד. אבל המצב הוא שהזנה מבקבוק, ברוב המקרים (חוץ מבמקרי אלרגיות מיוחדים, וגם אז יש פתרונות) אינה הרסנית, הנזק שהיא גורמת הוא נזק יחסית נמוך, ולעומת זאת, השחרור שעשוי להינתן לאשה שמסיבה כלשהי לא מתאים לה להניק (עבודה? לימודים? חוסר רצון להניק מכל סיבה רגשית שהיא, שמקבל דה-לגיטימציה במצב הנוכחי?) גם יש לו משמעות. רובנו מאכילים ילדים בשניצלים קפואים ומשקים אותם במיצים שעשויים מסוכר, חומרי טעם וצבעי מאכל, מושיבים אותם לשעות מול הטלוויזיה כבייביסיטר ולא מחנכים אותם מגיל צעיר לאורח חיים בריא. זו צביעות לנסות לטעון שכל בריאות הילדים תקום ותיפול על כן-או-לא הנקה, וזו צביעות להיראות כאילו ויתור על הנקה הוא צעד נורא ואכזרי כלפי בריאות התינוק. הזנה מבקבוק היא ויתור בריאותי? כן, וראוי שנשים ידעו על כך. צעד הרסני ומפלצתי? לא. זה לא כאילו אורח החיים שלנו חסר ויתורים בריאותיים, ואם אשה כלשהי בוחרת בויתור כזה, זה בסך הכל ויתור לגיטימי, כל עוד הנזק הנגרם לתינוק לא מוגזם (ואם הוא היה מוגזם, לא היו מתירים את מכירת הפורמולות הללו, וגם לא היו קונים אותן). אני חושבת שנשים שעומדות ללדת צריכות לקבל מידע מאוזן לגבי הנקה ויתרונותיה, כדי שתוכלנה להחליט החלטה שתהיה חופשיה מלחצים במידת האפשר. ואני בהחלט חושבת שלעשות דה-לגיטימציה לאחת הבחירות האפשריות (ובמיוחד בחירה שבסופו של דבר משחררת את האשה ונותנת לה אפשרות לבחור באורח חיים פעיל יותר) זה לא לעניין. לתת הסבר מאוזן והגיוני למה עדיף להניק? כן. למנוע מנשים להחשף לאופציות ולבחור באופציה שמתאימה להן? זה לא. http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=68&msgid=2335642 הרצון להיות "אמא טובה" קשור כנראה עמוק בבטן לאיזושהי נטייה לצדק אבסולוטי בעניין מי היא אמא טובה, וזו שלא מניקה הרי בהכרח מזיקה לילדיה. כלומר - אמא רעה. זהו סוג רע מאוד לטעמי של משת"פיות עם שיטה חברתית פסולה. יש יתרון חיסוני ותזונתי בהנקה כמו שיש יתרון לחלק (לא עד כדי כך גדול, אגב) מהנשים לחיבור עם הרכ/ה הנולד/ת. יע"ז - זה לא שחור ולבן, והיתרון של ההנקה על פני מזון אחר, אין משמעותו חיסרון של המזון האחר. מה לעשות - לא הכל אבסולוטי, למרות הצדקנות המהותית שמאפיינת את הטיעונים הללו. אני לא באה בטענה על צדקנות מודעת - ואולי משהו מדברי יחדד כאן שאת המודעות לצדקנות המוטבעת בנו בחינוך, שמביאה נשים לכתוב דברים איומים כאלו על ההנקה כמדד לטיב האמהות. ולפני שאתן אומרות שלא אמרתן את זה - במפורש זה המסר. ובפריזמה אישית - אחד הדבריחם שהפכו אותי אפילו יותר מיליטנטית בהחלטתי לא להניק הפעם, היו הגישות האלו שאני קוראת כאן מאז שאני בפורומים. ותאמינו לי, אני אמא נהדרת. שליחת הודעה באי מייל הדפסת הודעה סגירה
 
אני מבחינה בין האמא ושיטת ההאכלה

כנראה שלא הסברתי את עצמי כהלכה. אין לי ספק שלא הכל אבסולוטי וישנן סיבות לגיטימיות לחלוטין לבחור בשימוש בפורמולה, למרות שאני מודה שזו הפעם הראשונה ששמעתי על סיבה אידיאולוגית. אני ממש מופתעת שהצטיירתי בעינייך כמיליטנטית בענין ההנקה כי אני ממש לא תופסת את עצמי ככזו. זה לגיטימי בעיני שאישה בוחרת מראש לא להניק ובוודאי שזה לא הופך אותה לאמא רעה או פחות טובה ממני. אני אפילו מרגישה שזה צריך להיות כל כך מובן מאליו שחבל שאני צריכה בכלל להגיד את זה במפורש. אני מבינה גם את הצד שני, את האספקטים של ההנקה שעלולות להביא אישה להחליט מראש שהיא לא רוצה להכנס לזה. אבל כמזון, הפורמולה היא פחות טובה מחלב אם. בעיניי החלב אם זה הבסיס, הנורמה שאליו יש להשוות את הפורמולה. והפורמולה היא פחות טובה. לא האמא. לBoojie עניתי בפורום שלכם, עוד לפני שראיתי את תגובתך.
 
../images/Emo45.gif כמה שזה נכון..

יש להודיה מזל שפניתי ליועצת הנקה מלה-לה-צ´ה ובזכותה היא קבלה חלב אם בימים ובחודשים הראשונים.. בגלל שהיא נולדה פג (34) בהתחלה שאבתי לה.. אח"כ ההנקה (שאז נסתי להעזר באחות שהיתה כביכול יועצת הנקה בבי"ח וממנה קבלתי
כזה מידע... שפשוט היה נוראי.. חבל שאין יותר עזרה לאמהות (בעיקר לכאלו שילדו פגים)..
 
מהניסיון שלי....../images/Emo72.gif

אני אושפזתי במחלקה לאחר ניתוח קיסרי בשעה 10 בלילה, למרת ב9 בבוקר קראו לכולן להדרכה להנקה, אבל אני עדיין לא יכולתי לרדת מהמיטה ופיספסתי הדרכה זו בצהריים הביאו לי את הדר (כבר יכולתי לקום אבל התקשתי ללכת עד לתינוקיה) ואמרו לי להניק אותו, אמרתי לאחות שאני אחרי ניתוח ואין לי מושג באיזו תנוחה אני יכולה להניק, אז היא אמרה: "תני לו בקבוק", הדר צרח ולכן נאלצתי בפגישתי הראשונה איתו לתת לו בקבוק, רק בערב שעמרי הביא לי אותו נהיינו אסרטיבים ודרשנו מהאחות, שלמזלנו הייתה נחמדה שתדריך אותי איך להניק מבלי שזה יכאב לי וכך למדתי את תנוחת הפוטבול, אבל אילו זו הייתה שוב האחות מהבוקר סביר להניח שהדר לא היה זוכה לקבל את הקולסטרום... ועוד דוגמא, חברה שלי שהייתה עייפה לאחר לידה וביקשה פעם אחת לתת לו בקבוק אמרו לה - "אם את נותנת לו בקבוק יותר לא תוכלי להניק כי לתינוק יהיה בילבול פיטמות, אז תחליטי - בקבוק או הנקה!", היא נלחצה, בחרה בבקבוק ולא ניסתה אפילו להניק!!!!!! ולי דווקא רופאת נשים המליצה שעמרי ייתן לו בקבוק אחד ביום, כדי שאוכל לנוח, כדי שהדר גם יתרגל לבקבוק וכדי שיווצר קשר בין עמרי להדר דרך ההאכלה וכך קורה עד היום והדר לא מתבלבל בין הבקבוק לפיטמה כמו שכל האחיות מפחידות....
 

liby shel ben

New member
וגם משלי..

מיכלי גם אני לא קמתי להניק בלילה ובפעמים שהייתי באה להניק הילד עשה טובה שמצץ משהו ועובדה - היום הוא רק יונק! צריך להתעקש ולא להקשיב לכל נשמה טובה שמסתובבת בבי"ח. הרגל של בקבוק זה נהדר, אני גם התחלתי לתת מעט תה בבקבוק, ולו רק בשביל להכיר את הפטמה ויותר מאוחר ננסה חלב שנשאב. תחשבי על זה כך שזה נהדר לכולם ולמה שנרגיל אותם ככה יהיה.
 
ועוד תגובה, לאחר שקראתי את מה

שחנה כתבה בפורום פמינזם: מזדהה עם כעסה של חנה על הצעת החוק של תמר גוז´נסקי - מרתיח אותי שמחליטים להיכנס לנו לציצי ולהחליט עבורנו האם נניק או לא, לא משנה מאיזו סיבה נשים בחרו שלא להניק, זה מה שהן בחרו וההחלטה לעבור לתחליפים היא זכותן המלאה ומי היא תמר גוז´ינסקי שתקבע שאסור לפרסם תחליפים, אני ממש רותחת!!!!!!!! ויום אחד יחליטו שטיטולים זה פחות טוב מחיתולי בד ויאסרו לפרסם טיטולים ואח"כ יחליטו שחזרה של אישה לעבוד לאחר 3 חודשים זה איום ונורא ויאסרו לקבל נשים לעבוד?????
 
ואני חושבת שלא צריך פרסומת בכלל

אלא להשקיע בלימוד האחיות לתת לנו יותר עזרה. באירלנד העסק עובד שבאים לרופא ונפתח התיק שואלים אם את תניקי או בקבוק ומסמנים בתיק וזהו. אין שיכנועים לפה או לפה. אחרי הלידה את מקבלת תה ועוגיות שיעזרו לחלב להגיע יותר מהר - ככה האחות שילדה אותי אמרה לי. והכי הכי, מי שבוחרת לא להניק לא עוברת מסע שיכנועים ויותר מזה על השולחן בחדר אחיות עומדים לפניה כל תחליפי החלב שנמכרים בשוק ככה אין השפעה והיא צריכה לבחור לבד (דווקא בקטע הזה זה אחלה כי כל אחד בוחר על פי יכולתו, אמונתו ויכולתו הכלכלית לפעמים). אני יכולה להעיד שלא הי לי קל בהנקה, היו לי המון קשיים, ארז שהה לידי 24 שעות ביממה מאז הלידה (אין פה תינוקיות) וזה היה חלק הכי כיף בכל העסק של ההנקה, מתי שהילד רוצה הוא מקבל, מתי שהוא צריך חושך יש לו (יותר קל היה להכניס אותו למסגרת בוקר לילה ככה). אני מאוד בעד. הדבר היחידי שהיה חסר לי פה זה אפשרות ליצור קשר עם מדריכת הנקה (ואני בטוחה שיש, כי היו לי המון קשיים שחיסלו את ההנקה שלי בצ´יק..פעם הבאה אני אדאג לשאול. עד אז האנגלית שלי לא תהיה עילגת ומביושת
 
קראתי עכשיו את הדיון על ההנקה..

וראיתי המון קיטורים על מחלקת היולדות...וזה פשוט נורא בעיני!! ממש לא ברור לי למה אנחנו צריכות לעבור את זה, לקבל יחס מתנשא מאחיות במחלקה וחוסר תמיכה בהנקה! והכי מרגיז אותי זה יחס האחיות שלכאורה אמורות להבין אותנו כי רובן גם היו שם ויודעות במה מדובר, אבל לעומת זאת הן מתנהגות כאילו הן מבינות הכי טוב ואנחנו לא! אני זוכרת שילדתי בבוקר, ראיתי את יובל כמה דקות ואח"כ לקחו אותו לתינוקיה, האחיות במחלקה פשוט סירבו לתת לי לגשת לראות אותו אחרי הלידה כיוון שהייתי מאוד חלשה והם פחדו שאתעלף. אז במקום שמישהי מהן תיקח אותי על כסא גלגלים לתינוקיה או שתביא לי אותו, שאראה אותו, הן פשוט אמרו שעליי לחכות שמישהו מהמשפחה יבוא לבקר ויעזור לי להגיע לתינוקיה!!! כשאמא שלי וחמותי סוף סוף הגיעו (הן הגיעו בצהריים, אבל מאחר ואלה שעות המנוחה, הן חיכו בחוץ עד ארבע!) האחיות הרשו לי ללכת עם עזרתן לתינוקיה...אבל שם הסיפור לא נגמר! האחות בתינוקיה סירבה לאפשר לי להוציא אותו לחדר, כיוון שעוד לא עברתי הדרכה לטיפול בתינוק!!!! לא חשוב שהיו אתי אמא שלי שילדה 5 ילדים וחמותי שילדה שניים והיתה מנוסה עם 3 נכדים מגיסתי, הייתי צריכה הדרכה מאיזו אחות...שבסופו של דבר כל מה שעשתה זה להביא לי אותו לחדר ואמרה לי שאחרי שיוצאים מביה"ח צריך ללכת לטיפת חלב!! זו היתה כל ההדרכה! לא אמרו לי איך לחתל או לרחוץ, למרות שלא הייתי צריכה את ההדרכה, אבל הרי זה היה התירוץ שמנע ממני לקחת את בני לראשונה מאז הלידה! מיותר לציין שכל כך כעסתי על היחס המתנשא. גם בנושא ההנקה לא קיבלתי עזרה, אחות צעירונת נכנסה לראות שיובל מחזיק את הפטמה נכון וזהו! בלילה כשהוא בכה אחרי הנקה של שעה ולא ידעתי מה עושים, האחות בתינוקיה פשוט אמרה שהוא רעב וכדאי לתת תוספת ואני, אמא צעירה שלא מבינה מימיני ומשמאלי, האמנתי לה...היא הרי האחות היא בטח יודעת מה היא אומרת! וככה הלכה ההנקה
בחדר הלידה, המיילדת שלי היתה בחורה רוסיה, בזמן ששכבתי שם וחיכיתי שהלידה תתפתח היא דיברה איתנו המון! היא סיפרה שברוסיה אין דבר כזה בית חולים שבו מחלקת יולדות...יש בית חולים שהוא רק בשביל לידות ויולדות!! ואני חשבתי לעצמי למה אין בכל רחבי המדינה "בייבי אפרופו" זה נראה לי דבר כל כך טבעי ונכון שיהיה. ללידה הבאה אני כבר אגיע חכמה יותר ואסרטיבית יותר, אני מקווה, אבל זה פשוט מזעזע בעיני שבארץ נותנים ליולדת יחס כזה!
 
פשוט לא יאומן!../images/Emo46.gif

גם אצלי החוויות ממחלקת יולדות כל כך מכעיסות, מאכזבות, מתסכלות. אני אפילו לא מסוגלת להביא את עצמי לכתוב עליהן! בעיניין ההנקה, המזל שלי שעברתי קורס הכנה ללידה אצל יועצת הנקה. הגעתי עם המון המון ידע ללידה. בקלות יכולתי לזהות את הבורות, החוסר מקצועיות וכן גם את הטיפשות של כל האחיות בתינוקיה (פרט לאחת מקסימה). כל כך בקלות הן יכלו להרוס לי את ההנקה אילו הייתי נשמעת לעיצות הטיפשות שלהן. לצערי, בתחומים אחרים לא "צברתי" מספיק ידע והאמת שלא היו לי לאחר הלידה שעברתי כוחות נפשיים או פיזיים להתמודד עם האחיות. וכך עד היום אני אכולת טינה וכעס על רופאת הנשים, האחיות וגם על עצמי שלא ידעתי לעמוד על זכויותי! אז כמו שכתבת עדי... בפעם הבאה גם אני אגיע ללידה הרבה יותר חכמה ואסרטיבית!
 
טוב, אז אם מדברים על הנושא...

אני אשמח לחלוק את חווית אי-ההנקה שלי.... נקודת המוצא היא שילדתי ביום שישי בצהרים בניתוח חירום אחרי 16 שעות בחדר לידה וכמה שעות של אשפוז לפני כן. מצבי הגופני והנפשי אחרי הלידה היה לא משהו בלשון המעטה. בשבת בבוקר כשעברה האחות ושאלה מי רוצה עזרה בהנקה - אמרתי שאני מעוניינת לנסות אבל היא אמרה משהו כמו - אה את אחרי ניתוח, אולי לא כדאי שתנסי היום, זה יכאב לך סתם - תנסי מחר. אז האמנתי. אמנם באיכילוב נמצאת אסתר גרוניס המיתולוגית אבל עד שהגעתי אליה ביום ראשון בבוקר, איה כבר אכלה מבקבוק כמה פעמים ופשוט סרבה לינוק - צרחות אימים כל פעם שקרבו אותה לציצי וניסו לדחוף לה פטמה לפה. אפילו אסתר קצת "התייאשה" ממנה, הביאה הילרית שתנסה להרגיע אותה, נאדא. הלכתי כל יום במשך שלושה ימים - לא עזר. אז הציעו לי לשאוב 7-8 פעמים ביום ולהאכיל אותה בכפית. במצבי זה לא היה בא בחשבון אז קיבלתי החלטה שאני לא הורגת את עצמי בשביל זה ונשארת עם הפורמולה. בדיעבד זו היתה החלטה מאד טובה בשבילי, אבל עדיין יש לי לפעמים תחושת החמצה על זה שלא הנקתי. ודרך אגב, הבת שלי מעולם לא אכלה "תחליף חלב אם" היא אוכלת רק "פורמולה" או מקסימום "סימילאק".
 

דיאנה1

New member
מרגיז! ../images/Emo46.gif כמה קל לקלקל וכמה קשה

לתקן אחר כך, איך משפט אחד קטן של אחות, שאולי באמת היו לה כוונות טובות, הצליח להרוס. לצערי נתקלתי ביותר ממקרה אחד כזה. ועדין אחיות ממשיכות להגיד: מה יש, תנוחי, בבית כבר לא תוכלי לנוח, מה כבר בקבוק אחד יכול לעשות. ממש חבל. רגע, אני רוצה להבין משהו - ביום שישי בצהרים ילדת ורק ביום שבת בבוקר הציעו לך להניק פעם ראשונה? למה? טוב, לא שחסר משהו למתוקה שלך
ואני מאד מבינה את ההחלטה שלך. נשמע באמת מאמץ לא אנושי לשאוב 8 פעמים ביום ולהאכיל בכפית כשמתאוששים מניתוח קיסרי לא קל.
 
הייתי כמה שעות בהתאוששות

ואח"כ פשוט לא היה עם מי לדבר (איתי זאת אומרת). אני לא זוכרת אם הביאו אותה אלי אפילו. הייתי די על הפנים. רק בשבת בצהרים קמתי פעם ראשונה מהמיטה והיו ממש צריכים להכריח אותי. האחות (המקסימה) שעזרה לי לקום לכורסא פשוט הורידה מהמיטה את המצעים כדי שאני אשאר לשבת ולא אחזור לשכב... בסוף השבוע אין יועצות הנקה, רק את האחיות מהתינוקיה. והכי דיכא אותי לשבת בחדר הנקה לראות את כל האמהות שהתינוקות נצמדים להן לציץ ויונקים בכיף בעוד שלי צורחת וצורחת... לא יכולתי לסבול את זה.
 
למעלה