ושוב על הנקה...

[iris & ben]

מסכימה עם שירלי פרט להחמצה

גם אני ילדתי בניתוח חירום בשבוע 35 לאחר הלידה במשך כמה ימים הייתי מסוממת ממשככי כאבים ומורפיום כששתי ידי מחוברות לאינפוזיה. גם אם את רוצה את לא יכולה להניק שלא לדבר על המתח שעבר עלי עם הממצא שהוציאו ממני חיובי או לא ועל זה שלא ציפיתי ללדת כ"כ מוקדם - יומיים לא יכולתי לגעת בבן שלי ביום השלישי הוציאו לי את האינפוזיה וכבר הגיעה יועצת הנקה לבלבל לי במח...והיא מנסה להסביר לי על החשיבות ובלה בלה...ומה איתי בכל הנושא? ברוב טימטומי ולחץ ממנה הסכמתי לנסות לשאוב-צרחתי מכאבים ורק בזכות הרופאה שנכנסה לחדר וגאלה אותי מצרה זו. בן נולד 2 ק"גץ הגעתי הביתה וניסיתי להניק לילד שלי בכלל לא היה כח לתפוס את הפיטמה המשכתי בסימילאק וקצת הנקתי...בינתיים הבן שלי ירד בשבוע ל-1.700 ק"ג החלטתי שזהו הילד שלי מקבל סימילק הנקתי אותו מעט רק כדי להרגיש קרובה והאמת שהוא בקושי אכל את החלב שלי כי היה קשה לו לינוק עם כל הכבוד לחשיבות של ההנקה כל אחד צריך לעשות מה נח לו ומה הוא מרגיש!! ובמיוחד לא ללחוץ!! אין לי תחושת החמצה והבן שלי קיבל אמא רגועה וזה יותר חשוב לדעתי ולדעתי את כל נושא ההנקה והשלכותיו יש להסביר לפני הלידה ולא לאחריו

 

[פנינה של שחר ותומר]

באיזה עולם שלישי ילדתן?!?

בנות, בפעמיים שילדתי בבי"ח ליס (איכילוב) בת"א הבנות היו איתי בביות מלא, ומדי פעם כשרק רציתי לנוח, לקחתי אותן לחדר הילדים. מיד אחרי הלידה הניחו לי אותן על החזה ומאותו רגע הן ינקו. כשהגעתי למחלקה, פיספסתי את ההדרכה ואחות שהגיעה עד למיטתי, הסבירה לי, ועזרה לי למצוא תנוחה שתהיה לנו נוחה. את שחר הנקתי 3 חודשים (ורק החזרה לעבודה גרמה לי להפסיק) את תומר לצערי הנקתי רק שבוע ואת התינוק שיוולד אוטוטו לצערי הגדול ומסיבות שאין המקום כאן לפרט לא אוכל להניק, אבל לא בי"ח והאחיות גרמו לי להפסיק להיניק, אלא להפך, עודדו אותי מאוד, תמכו בי מהתחלה, עזרו לי ועל העריסה היה כתוב בהדגשה הנקה בלבד אז לדעתי זה תלוי איפה ילדתן ומה המדיניות של אותו בי"ח לגבי הנקה

 

[עדי של יובל]

גם על העריסה של יובל היה כתוב

"אני תינוק יונק" אבל זה לא הפריע לאחות להציע לי לתת לו בקבוק. כנראה שזה היה לה קל יותר, מאשר לעמוד באמצע הלילה ולהתחיל להתעסק עם אמא צעירה, מבולבלת ולהסביר איך מניקים ולמה הוא עוד בוכה. הגעתי עם ידע על תנוחות הנקה בעיקר ופחות על פתרון בעיות בהנקה ואף אחת שם לא טרחה לעזור. אני אגב ילדתי ברמב"ם וגם שם היה ביות, מלבד בשעות הלילה שאז הילדים היו בתינוקיה.

 

[ניריתי של יותם]

זו בדיוק הסיטואציה שעברה עלינו!

וכן, גם אני ילדתי ברמב"ם. יותם נולד עם טמפרמנט מאוד קשה ובמשך חודשים רבים לא ישן כמעט, היה עצבני מאוד וצרחן לא קטן. התנהגות וקווים שבהחלט מאפיינים ילד אם טמפרמנט קשה. ביומיים בהן הייתי מאושפזת לא ישנתי אף לילה!! האחיות השונות במשמרות הלילה החליטו שהילד שלי רעב. אולי הייתי מאמינה להן לולא היו פולטות כל כך הרבה שטויות מטופשות בבת אחת למשל "בימים הראשונים אין לך בכלל חלב, מה שיש לך שם בציצי לא משביע ולא מספיק לתינוק". מזל שלמדתי בקורס הכנה ללידה על תכונותיו המופלאות של הקולוסטרום וחשיבותו דווקא בימים הראשונים. ומזל שידעתי שילוד לא חייב לאכול ביממה הראשונה כי הוא עדיין מלא מתזונתו ברחם. אני ישבתי כלהלילה בפרוזדור והנקתי אותו וכל מה שהאחיות עשו למעני רכנו מעלי עם בקבוקי פורמולה. אחת הגדילה לעשות וסירבה לחתל את הבן שלי בחמש לפנות בוקר לאחר 2 לילות מזויעים כאלו. והכל כמובן בשם העיקרון. היא פשוט החליטה שהיא חייבת ללמד אותי "פה ועכשיו" לחתל אותו. ההנאה שהיתה לה לראות אותי מסתבכת עם החיתול המדבקות עם הגוף הקטן שלו. אני לא ידעתי מאיפה היה לי את הכוחות להתנגד לבקבוק. המאבק הזה באחיות במשך כל תקופת האישפוז שלי שם, חוסר השינה הטוטלי שלי שם, ההחלמה הקשה מאוד מהלידה, הבכי לבעלי בטלפון לפנות בוקר שיבוא מהר כי.... והכי אירוני שבחרנו בבית החולים הזה בגלל הביות ובגלל התמיכה בהנקה

 

[אילנה של יובל ומיכל]

ואני לעולם לא אשכח את האחות

הטיפשה מבלינסון, שניגשה ליולדת אחת שבאה באמצע הלילה לשאוב (אני ביליתי את שני לילותיי בבית החולים בחדר ההנקה, פירטתי למה בהזדמנות קודמת) לילד שלה שנולד פג והיה בשניידר. אותה יולדת לא הצליחה לשאוב יותר מ- 5 עד 10 מ"ל וסבלה מכאבי תופת בצד אחד. האחות הגאונה ניגשת אליה, מעיינת בנימוס בשד, אומרת ליולדת שיש לה סתימה, צובטת לה ממש באלימות את הפטמה בצד הכואב, אומרת "נו, יופי, זה נפתח. תמשיכי לשאוב", ומדדה משם בצעדי מחול נמרצים. כאילו שהפטמה היא פטמת בקבוק שקצת נסתמה עם פורמולה שלא עורבבה טוב... כמובן שאותה יולדת ישבה ובכתה חצי שעה אחר כך.... מדהים איך כל פעם אני נזכרת באפיזודה נוספת מהמחלקה המזוויעה בבלינסון...

 

[שירלי של איה]

זה חסרון נוסף של ניתוח קיסרי

שלא נותנים לך את התינוק (מראים לך אותו מרחוק) ועוברות כמה שעות עד שהוא פוגש אותך לראשונה...

 

[לאה_מ]

אני לא חושבת שהנקה זה משהו אנטי

פמיניסטי, בדיוק כמו שאני לא חושבת שתחליפי חלב הם אמירה פמיניסטית. אני מניקה את אורי, בדיוק כמו שהנקתי את עומר ושירה, ומבחינות מסויימות אולי יותר, כי עם אורי אני בכלל לא משתמשת בתחליפי חלב. הוא בן 13 חודשים, ואני אניק אותו כל עוד זה יהיה כיף לשנינו. התגובות מסביב ממש לא עויינות, וגם אם לעתים רחוקות אני נתקלת בהרמת גבה, אני בדרך כלל אומרת שזו ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי. אצל כל הנאורים זה מתקבל כאוטוריטה. אני אישית חושבת שהנקה תורמת הן לתינוק והן לאם, ומעשירה את הקשר ביניהם, אבל, כמובן, לי היה (ויש) נסיון מוצלח עם הנקות. אין לי שום בעיה עם אמהות שבוחרות לא להניק. איש באמונתו יחיה. אני לא חושבת שהן עושות עוול לתינוקות שלהן או לעצמן. אני עובדת במקצוע חופשי. יש לי קריירה מהנה ומספקת מחוץ לבית, ואני לא מרגישה שההנקה פוגעת בקידום שלי או בקריירה שלי. אני ממש לא חושבת שעידוד ההנקה הוא איזו קונספירציה שנועדה להוציא את הנשים ממעגל העבודה, ולהחזיר אותן ל"מקומן הטבעי", אבל אני בהחלט חושבת שהקמפיין להוצאת הפרסום לתחליפי חלב מבתי היולדות הוא אווילי. אפשר לחשוב שאמהות לא נחשפות לפרסומות כאלה במקומות אחרים ובדרכים אחרות, ואפשר גם לחשוב שאמהות הן איזה עדר שאין להן זכות בחירה. אני נחשפתי לפרסומות לתחליפי חלב ובחרתי להניק, ויש לי חברות שבחרו לא להניק, ולבחירה הזו לא היה כל קשר לחשיפתן או אי חשיפתן לפרסומות לתחליפי חלב. ואגב, אפילו לא לסוג תחליף החלב שבחרו. הדוגמיות זה פשוט מאד נוח לבדוק מספר סוגים כדי לנסות למצוא העדפה או רגישות של התינוק לסוגים מסויימים.

 

[מיכל153]

הנקה - כמעט אף פעם לא הצלחתי...

רציתי בכולם- אך לא הצלחתי. ליאור - ישן כל כך הרבה שלא הצלחתי להעיר אותו. גם עם בקבוק כל ארוחה לקחה שעה וחצי, גם בהתחלה - 60 גרם. ליאת - לא רצתה שום דבר לפה - ניסיתי אפילו לשים סוכר או דבש כמו שיעצה לי אמא שלי, ולא הלך.גם בקבוק ומוצץ לא רצתה והלכה להקיא כל פעם. בסוף התברר אחרי שנה שיש לה ברונכיט ספסטית, קרוב לאסטמה. שלי - היחידה שינקה שבועיים, אבל אז בכתה במשך 24 שעות כל רבע שעה ולכן התייאשתי. גם עם בקבוק זה לא כל כך הלך. היום אני יודעת שהיא רפויה מאוד בפה ויש לה בעיה של לעיסה ודיבור. אייל- אחרי ניתוח הייתי מטושטשת 24 שעות עם הקאות שאפילו האחיות ריחמו עליי. הוא היה בפגיה צחובר לכל מיני מכשירים והיה מאוד קשה גם פיזית וגם נפשית. בסוף ויתרתי. ביי מיכל153

 

[אתי.ו]

בי"ח בלינסון והנקה

ילדתי לפני כשנה בבי"ח בלינסון. הצוות בבית החולים עושה מאמצים ענקיים ע"מ לעודד אימהות להניק, אך, הבקבוקים הקטים והחמודים, הבקבוקים האלה שעומדים על ארון הטיפולים וקוראים לאימהות המתקשות מעט בהנקה "קחי אותי" הם הם אלו שמבאים למלכודת. הם כ"כ מפתים שקשה לעמוד בפניהם כשהפיצי שלך צורח וכאבי התפרים והטחורים מקשים עלייך. אינני יודעת מדוע לא מחביאים אותם? כן כן, ממש ככה !!! לתת אותם רק כשבאמת יש צורך , אסור לבקבוקונים האלה להיות כ"כ זמינים כי אסור לגעת בהם !!! אני מניקה עד היום , ביתי בת שנה. בשלושה חודשים הראשונים נאבקתי קשות ע"מ להניק אותה ! לא ויתרתי והצלחתי! אני יודעת שהבקבוקים הקטנים האלה טמנו לי מלכודת. למרות היותי אמא מנוסה ומניקה !!! את ביתי הגדולה, כיום בת 16 הנקתי במשך 10 חודשים. אה כן, ואת ביתי בת ה 12 הנקתי לצערי רק שבועיים ! זה כבר סיפור אחר עם אחות טיפת חלב שהיא בורה גמורה !!!!! על כל פנים. תמליצו ליולדות שלא תיגענה בתחליפי חלב אם, ע"מ להניק יש לנעול את הבקבוקים בארון חזק !!!

 

[רותי ע]

לי בבלינסון דחפו בקבוק..

האחות אמרה שהוא רעב ואין לי מספיק חלב. אז נתתי. כי הייתי ירוקה ומפוחדת. הילד שלי רעב.. שבוע אחרי זה, בבית, הוא עלה 600 גרם על הנקה בלבד. אז היה לי חלב. והרבה. בסוף הפסקתי להניק אחרי 5 שבועות אבל אני יודעת שאם תמיכה מתאימה הייתי יכולה להמשיך בלי להישבר. אבל לא היתה לי תמיכה ונשברתי מסיבות שונות. המחיר היה כבד-כמעט שנתיים של רגשות אשמה למרות שגידלתי ילד באחוזון 90 ומפותח (טפו, טפו..). אבל הרגשתי אמא רעה כי לא הנקתי. וחבל. כי זה לא המדד לאמא טובה. יכולה להיות אמא טובה ונפלאה שלא מניקה עם ילד מאושר ובריא.

 

[ניריתי של יותם]

את לא אמא רעה- אין חיה כזאת!

כל אמא שאוהבת ומסורה לילדיה היא אמא טובה. את מגדלת את בנך לתפארת גם ללא ההנקה ועל כך אין סיבה להצטער. מה שעצוב לי לשמוע זה על התחושות הקשות שהיו לך בעקבות הפסקת ההנקה. אני חושבת שאלו נובעים מכך שאולי לא היית שלמה עם להפסיק להניק. עובדה שבכל זאת זה "לא הרגיש" לך נכון להפסיק. החודש הראשון להנקה אצל הרבה נשים הוא קשה ורצוף משברים וחבל לי שלא התנסית גם בחוויה החיובית והנהדרת של ההנקה שאצלי באה באמת רק אח"כ. והסיבה היא שחבל היא רק בגלל שאמרת שעם תמיכה נכונה היית ממשיכה... ושלך היה טוב יותר. (אני יודעת שלבן שלך היה ועדיין טוב גם ללא הנקה ממושכת!)

 

[רותי ע]

ניריתי-סיכמת יפה..

את מה שעבר עלי. באמת נראה לי שהפסקת ההנקה עשתה לי רע הרבה יותר מאשר לילדי. הוא גדל לתפארת ועם המון אהבה גם ככה. והקשר ביננו קרוב לא פחות מקשר של אם שעדיין מניקה עם הילד שלה. לא זה מה שקובע.. אבל איך אומרים..בילד הבא..

 

[שירלי של תומר]

את כל-כך צודקת! וזה מרתיח אותי../images/Emo46.gif

ההנקה לא הולכת בקלות לכל אחת ולרובנו אף הולכת מאוד קשה. במצב הפיסי והנפשי בו היולדת נמצאת אחרי הלידה היא צריכה המון המון סיוע בהנקה ממישהי שיש לה זמן אליה, ששופעת חום ואמפטיה ובעלת ידע ונסיון רב בנושא ההנקה. בפועל המציאות מראה שהבקבוקים הללו נדחפים לך ע"י האחיות בכל מצב ואת מתפתית לתת אותם. זהו מוצא כל-כך נוח כשלך כל-כך קשה. ואח"כ לתקן את הנזקים זה כמעט אבוד. ובשביל מישהי כמוני שמצד אחד הילד שלה שקל מעט והתייבש והתרגל כבר ליניקה מבקבוקים ומצד שני מנסה לשאוב ולשאוב וכלום לא יוצא (אחרי שעה שאיבה יצאו 5 טיפות) הרי שלתקן יותר מאוחר גם בעזרת יועצת הנקה זה כישלון ידוע מראש. הרי אין פה זמן למשחקים ויועצות ההנקה צריכות להיות זמינות לך מיד אחרי הלידה ובימים הראשונים. א"חכ זה כבר כמעט אבוד. אוף כמה שאני כועסת ורותחת

כואב לי ה

כשאני קולטת שכל הכישלון הזה הוא לא כישלון שלי ולא באשמתי ופשוט מדינת ישראל ובתי החולים צריכים לספק את כל האמצעים כדי לעזור לנו האימהות היולדות להצליח להניק (כמובן אם זה רצוננו). הלוואי והיה אפשר להחזיר את הגלגל אחורנית עם ההבנה והתובנות שיש לי עכשיו..... הלוואי. טוב בפעם הבאה

שירלי.

 

[טלי של גלי]

../images/Emo24.gif אוי, שירלי!

כן, כן, כן, בפעם הבאה! כל כך מצער אותי מה שעברת. זה לא היה צריך לקרות. בפעם הבאה אני אישית גוררת לבי"ח בו תלדי יועצת מוסמכת, בתור מתנה ללידה! שנית הנקה לא תיפול

כל כך מכעיס שבגלל שטויות ועצלות ואי-זמינות כואב לך כל כך, ויכאב לך עוד הרבה זמן. אני מחבקת אותך חזק עכשיו ב

.

 

[דיאנה1]

איזה רעיון נהדר ../images/Emo62.gif המתנה הכי

טובה למי שרוצה להניק. במקום שוקולד שרק מחמיר את העצירות או קרמים שממילא לא משתמשים בהם. שירלי, אני בטוחה שבפעם הבאה זה יצליח. אין לי שום ספק.

 

[שירלי של תומר]

../images/Emo23.gif../images/Emo25.gif

 

[שירלי של תומר]

../images/Emo25.gif../images/Emo23.gif

 

[imale]

איך בכל זאת אפשר להצליח ../images/Emo13.gif

מי שמכירה אותי מפורום הנקה, מכירה את הסיפור. רומי נולדה בניתוח קיסרי חירום (הייתי בהרדמה מלאה) במשקל 2 ק"ג ונלקחה לפגיה. ילדתי ביום שישי ב-4 אחה"צ וראיתי אותה לראשונה כשהביאו אותה אלי לחדר למחרת בבוקר. בפגיה רומי קיבלה מטרנה, ולמרות שברגע שיכולתי ניסיתי להניק אותה (בערך 30 שעות אחרי הלידה) - זה לא הלך. היא פשוט לא מצצה. האחיות בפגיה המליצו לי וניסו לעודד אותי להניק, אך עזרה מעשית יותר לא ניתנה לי. יועצת הנקה לא היתה בבית החולים עד שהשתחררתי משם 5 ימים אחר כך! בחרתי באופציה השניה הטובה מבחינתי: לשאוב ולתת לרומי חלב שאוב בבקבוק. מי שניסתה לשאוב במקום להניק יודעת שזה לא קל. בהנקה "טבעית" יש מדי פעם קפיצת-גדילה שבה התינוק יונק יותר, וכמות החלב מתגברת. כששואבים, אין את זה. במשך חודש וחצי שאבתי, כשכמות החלב שלי הולכת ופוחתת (ואני משלימה בפורמולה) וניסיתי מדי פעם להניק - ללא הצלחה. הסיבה שעדיין המשכתי לנסות להניק היתה שפעם ב... זה כן היה מצליח, מה שתיסכל אותי נורא. נפגשתי גם עם "יועצת הנקה" (שמאוחר יותר הסתבר לי שאינה מוסמכת - דבר שלא הבנתי בו אז) שעזרה בטיפים ובתנוחות, אבל הבעיה לא נפתרה. אחרי חודש וחצי כאלו של מאבקים, נסיונות, הצלחות וכשלונות מתסכלים, החלטתי להפסיק לגמרי לנסות להניק. רק בקבוק. החלטתי שאשאב כל עוד אני מסוגלת, עד שימאס לי, ואשלים בפורמולה, וחשבתי שבסופו של דבר רומי תאכל רק פורמולה. שבועיים אחר כך, נוצר מצב שרומי היתה רעבה, ואני נשפכתי מעייפות. מתוך ייאוש ובלי הרבה ציפיות לקחתי אותה אתי למיטה לנסות להניק בשכיבה... וזה הלך

מאוחר יותר ניסיתי שוב, ושוב הצליח. עברנו מייד להנקה מלאה, שהתחילה כשרומי היתה בת חודשיים

חודשיים אחר כך התחלנו לשלב מוצקים, ובמקביל התחלתי לעבוד ורומי הלכה למעון. בעבודה שאבתי, ורומי קיבלה במעון את החלב שלי בנוסף לאוכל, ובערבים וסופי שבוע הנקתי אותה בלבד. היום אני מאכילה אותה בפירות ומרק גם בסופי שבוע, אבל ממשיכה להניק אותה. היא בת 7 וחצי חודשים, ואני מקווה שתמשיך לינוק עוד הרבה זמן

רוב החברות שלי מניקות, וזה היה מה שעשה לי את החשק להניק, ונתן לי את התמיכה והידע שאפשרו לי להמשיך לנסות ולהצליח. לא לכולן יש את התמיכה הזו, לא כולן יודעות מה פירוש קפיצת גדילה וחושבות ש"נגמר" להן החלב, יש המון אמהות שמפסיקות להניק בגלל שלא קיבלו עזרה מקצועית ומידע - ולא בגלל שלא רצו להניק. על אלו - חבל.

 

[שירלי של איה]

כל הכבוד לך, אני מורידה את ה- ../images/Emo47.gif

 

[שרה&הודיה]

נהדר ../images/Emo70.gif

לי דבר כזה לא הצליח (נסיתי אחרי איזה שבוע שהודיה כבר עברה לאכול תחליף חלב..) כי החלב התמעט אצלי לחלוטין

(יש לי ספור עם בלוטת התריס והבנתי שגם הוא לא כ"כ עוזר להנקה..

)