זוגיות

[helix2]

אותה התשובה כמו של ExtraordinaryGirl1

 

[סינתטי אפריורי]

מחשבות שלי בנושא.

מצד אחד, אני מאוד אוהב את החופש שלי - אין לי רצון כרגע להביא ילדים לעולם. ואני מרגיש שצריך לעשות המון ויתורים בשביל לתחזק זוגיות בריאה ומתפקדת. גם האינסטינקט של לפזול לצדדים ולהרגיש רגשות אשמה (כגבר) היא חוויה לא נעימה בזמן זוגיות.

מצד שני, זוגיות נותנת לך שקט נפשי במידה מסויימת, אתה יוצא מהעמדה של מישהו שמחפש וזה פותח ז'אנר רחב של בילויים זוגיים מעולים (במיוחד אם בת הזוג שלך דומה לך בהקשר של תחומי עניין ובילויים). וכמובן סקס זמין תמיד שזה תמיד נחמד.

50% מהזוגות הנשואים מתגרשים, קשה להגיד שלמונוגמיה יש אחוזי הצלחה מסחררים. אני חושב שאלא אם כן אתה מסתדר ממש טוב עם בן הזוג שלך כבר עדיף להישאר לבד.

 

[dori78]

הערה קטנה בנוגע לשורה האחרונה שלך

אני די מסכימה איתך, משפחה וילדים זה דבר שדורש ממך הרבה ויתורים.
יש שלב מסוים בחיים, בו רובנו ממצים את החופש המוחלט ומוכנים להקרבה הזאת.
ויש כאלה שלא מגיעים לשם אף פעם. שזה גם בסדר, כל עוד הם לא משלים בני זוג בדרך.

לדעתי, חצי מהזוגות מתגרשים, לא כי המונוגמיה לא מוצלחת.
חצי מהזוגות מתגרשים כי מדובר באנשים.
מרבית האנשים היום, חיים מעכשיו לעכשיו, לא מתכננים מילימטר קדימה ולא מכניסים לחישובים שלהם שינויים שעשויים לבוא.
ככה אתה רואה אנשים שלוקחים דירה עם שותף שהם בקושי מכירים, רק כי "הוא נראה מגניב", בלי לבדוק אם לא מדובר במקרה במוזיקאי, שעושה חזרות בבית עם להקת ההבי-מטאל שלו. ככה אתה רואה אנשים, שמתחילים ללמוד נושא שהם בכלל לא מתחברים אליו, רק כי "זה אחלה מקצוע, עושים בזה מלא כסף". ככה אתה רואה אנשים, שפותחים עסקים קטנים, בלי לחשוב לרגע - האם המוצר שלי רוחי? האם אני מסוגל לנהל עסק? ואח"כ מתבכיינים שהם נורא מסכנים והמדינה מוצצת להם את הדם ומקללים את ביטוח לאומי, מס הכנסה וסבתא של אהוד ברק (כי אם אפשר אז למה לא).

בדיוק מאותה סיבה, אנשים מתחתנים כי "מה, אנחנו כבר שלוש שנים ביחד" ומביאים ילדים כי "מה, אני כבר בת 29 ואנחנו נשואים שנתיים, אז למה לא בעצם".
לא תמיד, מישהי שתתאים לך כחברה לבילויים בשנות הלימודים, תתאים להיות אמא לילדים שלך ובת זוג תומכת במקרה שתפוטר.
לא תמיד, מישהי שנעים לך לצאת איתה למסיבות ושעושה רושם על החברים שלך כי "היא הכי כוסית בחבר'ה", תתאים להיות בת זוג תומכת שמבינה, שאתה צריך פעם בשבועיים ערב בירות וכדורגל בטלויזיה עם החבר'ה. סביר להניח, שבמקרה כזה, גם אתה לא תבין את הצורך שלה פעם בשבועיים לצאת לקפה עם חברות בערב ושאתה תשכיב את הילדים לישון.

כמו בכל תחום אחר בחיים - גם בענייני חתונה וילדים אנשים לא באמת עושים את המתמטיקה הנכונה.
לדעתי - זאת הסיבה לאחוזי הגירושים הגבוהים.
אבל מה אני מבינה, אף פעם לא התחתנתי...

 

[צדיק וקם]

בוודאי!

זה *הדבר* שאותו אני מחפש.
סקס, עם כל הכבוד, איננו דרך חיים. הוא הנאה, הוא כיף, אבל הוא לא מנתב את החזון והשאיפה ארוכת הטווח.

מה שאני מחפש הוא זוגיות, חתונה וילדים (ונכדים ונינים וכו').
אני בן 33. אז מותר לי להגיד שזה מה שאני מחפש. לא?

 

[קופיפה טובעת]

זוגיות זוגיות זוגיות...

ברור שזה חסר לי, גם אם לרגע אתעלם מהסביבה שלי. יש לנו כבני אדם רצון טבעי לא להיות לבד.
אני כל הזמן חושבת ומייחלת ליום בו אהיה בזוגיות, בקשר רציני, במסגרת זוגית יציבה.
וכמובן גם אצלי יש סביבה שרובה מורכבת מזוגות. אפילו אני בשלב שאני כבר לא הולכת לחתונות אלא בקרוב יתחילו הבריתות.
פתאום שמתי לב כמה שאני מבינה בהריונות, מרוב שאני שומעת כל הזמן הריוניות.
ואני, אי שם מאחורה, לא קרובה אפילו לזוגיות.
וכן, מפחיד אותי שלא תהיה לי היכולת להביא לעולם ילד לבדי בבוא הימים...

 

[ivgy1980]

מה הבעיה להביא ילד לבד?

גבר רק מפריע ומציק - רוצה אוכל, כביסה, סקס...

 

[קופיפה טובעת]

בעיה כלכלית

מעבר לזה, בתור מישהי שגדלה בלי אבא, אני יודעת שאפשר להסתדר.

 

[מנומשת27]

לא חד-משמעית

ברור לי שמבחינה כלכלית,קשה להביא ילדים לבד, ואני רוצה ילדים. מעבר לזה, אני לא חושבת שזוגיות ארוכת-טווח היא הכרח. אנשים מתפתחים, משתנים, גדלים לכיוונים שונים, ולפעמים מה שמתאים בנקודה X לא מתאים בנקודה Y. יותר מזה: להכיר, להתאהב ולהתנסות זו חוויה שלא חדלה לרגש גם בגילאים יותר מאוחרים.

הבעיה בעיני היא שהשוק מוטה באופן חד-משמעי לטובת גברים, ואפילו יותר מזה לטובת מערכות יחסים מונוגמיות. כך שכאישה, ברור לי שאתקשה למצוא בן זוג להעביר אתו שנתיים-שלוש בגיל 40-50. המציאות - זו הכלכלית וזו של שוק ההיכרויות - פחות או יותר מכריעה את הכף לטובת זוגיות מונוגמית ארוכת-טווח.

 

[פרפרי אהבה]

אצלי זוגיות זה היה משהו שתמיד רדפתי אחריו-

מגיל מאוד צעיר יחסית, כבר בשנות התיכון, הייתי רודפת דייט אחרי דייט כי רציתי להרגיש נאהבת ואוהבת.
זה נבע מהרבה עניינים פסיכולוגיים שרק עכשיו בדיעבד אני מבינה את זה.
רק כשהרפיתי ולא נכנסתי לסחרור של דייטים אלא יצאתי פעם ב... לדייט ובאתי לכל דייט בהרגשה של זה הולך להיות ערב נחמד ואם ייצא יותר מזה-סבבה, אם לא-לא נורא.

 

[C l u e]

חסר לי בהחלט

אבל אני לא מחפשת ולא יוזמת.
לא רע לי להיות לבד, בכלל בכלל לא. אני אוהבת את הלבד שלי, את העובדה שאני חיה לפי הכללים שלי עצמי ולא צריכה להתחשב באף אחד.
אבל כן, מודה שחסר לי, בה בעת שאני מודעת לכך שבאופן אקטיבי אני לא עושה שום פעולה שתקדם אותי לכיוון הקשר המיוחל.
מורכב...

 

[bmno]

אני כמו clue רק עם פחות מילים.