זוכרים את הסטייק במטריקס?

[miss mcmillan]

ובכן, טעית ../images/Emo69.gif.

 

[I love Nsync]

זה מגוחך

לא צריך להיות חכם בשביל לחוש כאב. גם בני אדם מפגרים חשים כאב. אתה שוכח דבר אחד שהוא - מהות הכאב בטבע. הכאב משחק תפקיד מאוד חשוב על מנת להזהיר מסכנות מתקרבות. בטח שיש מהות לכאב, כל עוד אתה חש אותו.

 

[miss mcmillan]

לא מדובר על אינטליגנציה

כי אם על מודעות.

 

[I love Nsync]

אם לא הייתה להם המודעות,

הם לא היו מבינים שכואב להם, לא היו מתרחקים מאש, לא היו בורחים כשרודפים אחריהם, וכו'. חוץ מזה, אתה באמת מאמין ששאר בלעי החיים לא מסוגלים לסבול? אני מאמינה שאתה כן מסוגל לסבול, משום שיש לך מערכת עצבים. לשאר בעלי החיים יש אותה המערכת. בסבל ובכאב אתה משתווה להם יופי, ואני מניחה שאתה יכול לדמיין שאם מישהו היה חותך את גרונך בסכין ללא הרדמה, זה לא היה הליך נעים במיוחד.

 

[Master Boo]

לא לא, את שוכחת דבר אחד שהוא-

מהות הטבע בכאב. אני מציע לך לצפות במלך האריות שוב.

 

[I love Nsync]

חח

משקים מתועשים הם כבר ממזמן לא חלק מגלגל החיים ושמירת האיזון האקולוגי. אם תרצה הרחבה בנושא תגיד לי...

 

[Master Boo]

כן הם כן.

הכל הוא חלק מגלגל החיים. גלגל החיים המורחב, אם תרצי. אני לא ממש מעוניין בהרחבה, ראיתי ושמעתי כבר מספיק על זה. אבל תודה על ההצעה.

 

[I love Nsync]

אני תוהה,

אם כשאתה אומר "גלגל החיים" זה סתם תירוץ בשבילך, או שאתה באמת רוצה לממש את היתרונות שלו, כמו שמירת האיזון האקולוגי וזה. ועוד אני תוהה, אם הבשר לא היה טעים לך אם היית ממשיך לאכול אותו אם גלגל החיים כלכך חשוב לך? בכל מקרה - איזון אקולוגי אין פה, כי אתה לא צד ממקום מחייה נתון, אלא מייצר את התרנגולות והפרות מראש בשבילך, ולא מאזן שומדבר מהעולם האמיתי.

 

[Master Boo]

נו אז זה בכלל טוב לאיזון, לא?

אם אני יוצר בשביל עצמי תרנגולת בשביל להרוג אותה אח"כ? כלום לא נפגע. לא? ברור שלא הייתי אוכל את הבשר אם הוא לא היה טעים לי. אני מדבר פה רק על לעשות את הדברים האלה כי הם עושים לנו טוב, לא בגלל שום סיבה אחרת. *מזכיר את הפרק ב"חברים" שפיבי הייתה בהריון ורצתה לאכול בשר, אז ג'ואי אמר לה שעבור כל פרה שהיא תאכל הוא לא יאכל. וככה בעצם ישמר האיזון.

 

[I love Nsync]

....:

אם היית חי בבית גידול טבעי, צד לך לשלוותך [וגם אז לא ממש היית נחשב טורף, הנה למה - http://animal-tv.org/html/movie_wmp_10_01_bizarro.html -מומלץ, משעשע ביותר] אז היית שומר על איזון. ככה, בדרך שבה אתה מייצר תרנגולות מראש, אין לך שום קשר לטבע, ואתה מוציא את עצמך לגמרי מגלגל החיים. ובקשר ל"לעשות לך טוב" כתבתי לך בהודעה אחרת.

 

[0Pandemonium0]

חשבתי על משהו דומה אתמול...

כולנו חושבים ב"מילים", ב"קולות". כשאני חושב "אני רעב", אני שומע קול בראש שלי "אומר": "אני רעב", וכיוצא בזה. אבל מהו קול? קול הוא תנודות אוויר שיוצאות מהריאות שלנו, מרעידות את מיתרי הקול, ובוקעות מהפה. אז הן דוחפות עוד אוויר ועוד אוויר עד שהן מגיעות לאוזן של מישהו, מכות על עור התוף, ששולח מסרים חשמליים לשבלול (איבר בתוך האוזן), והוא מעביר אותם למוח, שם הם מתורגמים ל"קולות". אבל מאיפה מגיע הקול בראש שלי, כשאני חושב? מצד אחד, זה כאילו אני מדבר בלי קול, שזה בלתי אפשרי, כי הרי קול הוא רק תנודות אוויר, ואני בטוח שאין לי אוויר שזז לי בתוך המוח. מצד שני, אני גם "שומע" את המחשבות, אבל כדי לשמוע אנחנו צריכים תנודות אוויר שיכו בעור התוף שלנו וישלחו מסרים חשמליים למוח, וזה לא קורה כשאני חושב, כי אין תנודות אוויר שפוגעות בעור התוף שלי באותו זמן. אולי יש לזה פתרון מדעי פשוט שאני לא מכיר?

 

[MetalSinagouge]

דמיון?

בסרט המפורסם והמהולל "בליפ..." נאמר כי כאשר אדם מדמיין, אותם איזורים פועלים במוחו בזמן ראייה של חפץ.

 

[0Pandemonium0]

אני לא מדבר על מחשבות "נראות".

אני לא מדבר על לעצום את העיניים ולדמיין שולחן או כיסא, או בית. אני מדבר על זה שכרגע, בזמן שאני כותב את ההודעה הזו, אני גם חושב על מה לכתוב, והמילים רצות לי במוח. אני "שומע" אותן, אבל איך שומעים משהו שלא משמיע קול (=גורם לתנודות אוויר למתחכמים שבינינו)?

 

[miss mcmillan]

אתה לא שומע אותן

המוח שלך יוצר הדמיה של קול, בדיוק כמו שהוא יכול ליצור הדמיות ויזואליות, וכמו שאם תתאמץ <זה טיפה יותר קשה> תוכל לדמיין ריח של פיצה עם אננס ופפרוני.

 

[0Pandemonium0]

לא יודע מה איתך, אבל אני לא יכול

לדמיין ריח של פיצה עם אננס ופפרוני, בעיקר בגלל שמעולם לא הרחתי כזו, וגם משום שאני פשוט לא יכול לדמיין ריח

ומה את אומרת, בעצם, אם ככה? שהמוח שלי מסוגל לדמות את המציאות בצורה טובה כל-כך עד שאני ממש אהיה מסוגל להריח פיצה שלא קיימת, לשמוע מפל שלא נמצא? The Inner Matrix has me...

 

[Master Boo]

חלומות, anyone?

 

[0Pandemonium0]

><

בסדר, בסדר, הבנו שיש דבר כזה חלומות ודמיון שמאפשרים לי לראות דברים שלא נמצאים. השאלה שלי, מלבד זאת שהיא יותר מכוונת לאספקטים אחרים מאשר לראייה (קול, טעם, ריח), היא: למה? לדוגמא, היום התעוררתי מחלום שאכלתי בו משהו שפשוט עשה לי בפה טעם כזה דוחה, שבמשך רוב הבוקר נאבקתי בדחף פשוט לדחוף אצבע ולהקיא. ואם כבר מזכירים את זה, אולי התעוררתי בגלל הטעם החזק והדוחה? זו עובדה. עכשיו השאלה: האם בלוטות הטעם שלי יכולות "לדמיין" טעם? האם המוח שלי יכול לשדר להן מסרים חיים כל-כך עד שהן ירגישו טעם שלא קיים?

 

[Master Boo]

השאלה האמיתית היא, האם זה משנה?

שתי אפשרויות: א. הדמיון שולח אותם אותות חשמליים כמו שגירוי חיצוני אמיתי שולח. ב. בעצם לא נשלח שום דבר שיגרום לטעם פיסי, אבל אתה עדיין "מדמיין" וכאילו-מרגיש. אני חושב שאפשר גם להסתכל על הקטע שאתה יכול לטעום משהו לפי הריח.

 

[0Pandemonium0]

מה זה "כאילו מרגיש"?../images/Emo6.gif

או שאתה מרגיש משהו או שלא. וגם, איך יכול הדמיון, שהוא משהו מופשט ולא מוחשי, לשלוח אותות זהים לאלה ששולח משהו שהוא כן מוחשי? ואנחנו הרי כבר מכירים את כוחה של מחשבה: אנשים שמצליחים לבצע משימות על-אנושיות בזכות הדמיון שלהם (הירפאות ממחלה, אי תחושת כאב וכו'). אם יש תשובה מדעית ואני סתם מבלבל את פה את המוח, תגידו לי, אבל לי זה נשמע מוזר.

 

[הם קוראים לי]

דבר ראשון

המוח לא צריך לשלוח מסרים לבלוטות הטעם, כל התהליך יכול להיות בתוך המוח. דבר שני, מעולם לא דמיינתי טעם, נדירות הפעמים שהצלחתי לגרום לעצמי, בעזרת הדמיון, באמת לשמוע משהו. אני חושב שיש כמה רמות של "חישה דימיונית". דבר שלישי, בקשר לחלומות, לפעמים החושים שלך משפיעים על החלומות, לדוגמא, לפני כשבוע חלמתי על כל מני זוחלים, ובבוקר גיליתי הפעילו את הממטרות מחוץ לדירה שלי (כשמפעילים אותן האוויר יוצא מהמערכת וזה יוצר צליל "לחישה"). מקווה שעזרתי. בוב.