אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
זכויות האדם בסין
- פותח הנושא לובה1
- פורסם בתאריך
בוגונביליה
New member
אני מבטיחה
מאמר קצר, שיתמקד בצד אחד של הנושא: מאבקו של העם הטיבטי לחרות. כי זה מה אני מסוגלת. COMING UP SOON
מאמר קצר, שיתמקד בצד אחד של הנושא: מאבקו של העם הטיבטי לחרות. כי זה מה אני מסוגלת. COMING UP SOON
בוגונביליה
New member
אין לי בקשות
ממילא אני לא מבינה בדרך כלל מה שאת הכותב
ממילא אני לא מבינה בדרך כלל מה שאת הכותב
בוגונביליה
New member
כמו שהבטחתי
אז כמו שהבטחתי ליס באך, הנה סקירה קצרה על מה שהתחולל ומתחולל בטיבט הכבושה, החל מ-1949. בסוף שנת 1949 8000 סינים פלשו לטיבט. בשנת 1950 טנזין גיאטסו, הדלאי לאמה ה-14, מוכרז כמנהיג וממשיך לעמוד בראש האומה הטיבטית ב-10 השנים הבאות תחת כיבוש. ב-1959, אחרי נסיון להתנקשות בחייו, נמלט הדלאי לאמה מטיבט להודו. אחרי שהסינים הפעילו לחצים במזרח טיבט, החלה התקוממות שהתפשטה בכל ההמדינה. ב-1959, התרחשו בבירה להאסה הפגנות שדוכאו ביד קשה. הסינים מגדירים את פעולותיהם כ"שחרור הנאור" של טיבט. במסגרת פעולות ה"שחרור" הרגו הסינים 1.2 מליון טיבטים, מתוך אוכלוסיה של 6 מליון. הם הרגו חיילים, רצחו מפגינים, אחרים מתו בכלא או כתוצאה מעבודות פרך. רוב ההרוגים היו נזירים. הנזירים, כמו כל דבר אחר שקשור למסורת הבודהיסטית-טיבטית שמשו מטרה לדיכוי הסיני. מקדשים נהרסו, מנזרים הוחרבו, פסלי בודהא נותצו. אוצרות אומנות ותרבות נבזזו או הושמדו. עד היום הסינים לא מאפשרים ללמד את השפה הטיבטית או את המסורת הרוחנית בבתי הספר. אסור לטיבטים להחזיק בדגל הלאום או בתמונות של הדלאי לאמה. מי שמקיים טקסים או אירועים בעלי אופי "טיבטי" מסתכן במאסר ובעבודות פרך. לדוגמא: Nyidron Phuntsog נעצרה בשנת 1989 לאחר שקיימה עם נזירות נוספות אירוע לציון הענקת פרס נובל לשלום לדלאי למה. היא הואשמה בפשעים נגד המהפכה ונדונה לתשע שנות מאסר. מאסרה הוארך בשמונה שנים נוספות לאחר שהקליטה יחד עם נזירות נוספות שירים שהביעו את מסירותן לדלאי למה ולטיבט. בסרט דוקומנטרי מתאר האסיר המשוחרר הנזיר פלדן גיאטסו, שישב בכלא 33 באשמת סיכון המשטר (הוא עסק בהוראה, אם אני לא טועה) את העינויים שעבר. הסינים משתמשים בשוקרים חשמליים, המיוצרים במיוחד למטרות עינוי. הם תחבו שת השוקר לפיו וגרמו לו לאבד את שיניו. הם נהגו להחדיר את השוקר לאיברי המין של אסירות נזירות. פלדן גיאטסו נאלץ לעבוד עבודות פרך כשרגליו אזוקות באזיקי מתכת שקרעו את בשרו וגרמו לו לדלקות קשות. זאת דוגמא אחת ממאות. תנאי הכליאה אינם אנושיים, אך שום גורם חיצוני לא יכול להתקרב אליהם ולהעיד על כך – רק אסירים משוחררים. על מנת ל"שבור את רוח העם" נוהגים הסינים לבחור דמויות מפתח מההנהגה הרוחנית לוהעביר אותם עינויים קשים, כמעט עד המוות. כשהמעונה מגיע למצב אקוטי הם שולחים אותו לבתי החולים שלהם לקבלת טיפול רפואי שיכין אותו לסדרת עינויים נוספת וחוזר חלילה. הסינים טוענים ששפרו את מערכת הבריאות, החינוך ויתר השירותים הציבוריים בטיבט. בפועל הטיבטים כמעט שלא נהנים מכך, ממילא רובם חיים בכפרים קטנים ומרוחקים. הסינים מזרימים "מתנחלים" כדי לדלל את האוכלוסיה הטיבטית ומפלים את הטיבטים בכל מה שקשור לזכויות אזרחיות, חופש מסחר, מיסוי וכו' (נשמע מוכר?). מאז שהדלאי לאמה עזב את טיבט, לפני 55 שנה, טיבטים ממשיכים לברוח, בעיקר להודו, דרך בהוטן ונפאל. לאחרונה סין מפעילה לחצים על בהוטן ונפאל והן מסגירות את הפליטים, חלקם הגדול ילדים, שנשלחים לכלא. למרות זאת, טיבטים רבים ממשיכים לנסות לברוח, נסיון שכרוך בסיכונים רבים: תפיסה שתגרור אחריה כליאה ועינויים; מעבר מפרך דרך ההימלאיה בתנאי אקלים קשים ביותר, תוך סכנת חיים ממשית. לא כולם מסיימים את המסע בריאים או חיים; פרידה מהמשפחות, תוך ידיעה שהסכוי לשוב ולהיות איתם בקשר הוא קלוש; מעבר למדינה ענקית ועניה, דוברת שפה שאינם מכירים ובה יהיו פליטים; שינוי חד באורח החיים – רוב הטיבטים הם רועים-נוודים; חלקם לא יזכו בהודו לתעודת פליט וייאלצו לשוב לטיבט אחרי 4 שנים – מהפח אל הפחת. ההתעקשות לברוח מעידה עד כמה רע לטיבטים בארצם.
אז כמו שהבטחתי ליס באך, הנה סקירה קצרה על מה שהתחולל ומתחולל בטיבט הכבושה, החל מ-1949. בסוף שנת 1949 8000 סינים פלשו לטיבט. בשנת 1950 טנזין גיאטסו, הדלאי לאמה ה-14, מוכרז כמנהיג וממשיך לעמוד בראש האומה הטיבטית ב-10 השנים הבאות תחת כיבוש. ב-1959, אחרי נסיון להתנקשות בחייו, נמלט הדלאי לאמה מטיבט להודו. אחרי שהסינים הפעילו לחצים במזרח טיבט, החלה התקוממות שהתפשטה בכל ההמדינה. ב-1959, התרחשו בבירה להאסה הפגנות שדוכאו ביד קשה. הסינים מגדירים את פעולותיהם כ"שחרור הנאור" של טיבט. במסגרת פעולות ה"שחרור" הרגו הסינים 1.2 מליון טיבטים, מתוך אוכלוסיה של 6 מליון. הם הרגו חיילים, רצחו מפגינים, אחרים מתו בכלא או כתוצאה מעבודות פרך. רוב ההרוגים היו נזירים. הנזירים, כמו כל דבר אחר שקשור למסורת הבודהיסטית-טיבטית שמשו מטרה לדיכוי הסיני. מקדשים נהרסו, מנזרים הוחרבו, פסלי בודהא נותצו. אוצרות אומנות ותרבות נבזזו או הושמדו. עד היום הסינים לא מאפשרים ללמד את השפה הטיבטית או את המסורת הרוחנית בבתי הספר. אסור לטיבטים להחזיק בדגל הלאום או בתמונות של הדלאי לאמה. מי שמקיים טקסים או אירועים בעלי אופי "טיבטי" מסתכן במאסר ובעבודות פרך. לדוגמא: Nyidron Phuntsog נעצרה בשנת 1989 לאחר שקיימה עם נזירות נוספות אירוע לציון הענקת פרס נובל לשלום לדלאי למה. היא הואשמה בפשעים נגד המהפכה ונדונה לתשע שנות מאסר. מאסרה הוארך בשמונה שנים נוספות לאחר שהקליטה יחד עם נזירות נוספות שירים שהביעו את מסירותן לדלאי למה ולטיבט. בסרט דוקומנטרי מתאר האסיר המשוחרר הנזיר פלדן גיאטסו, שישב בכלא 33 באשמת סיכון המשטר (הוא עסק בהוראה, אם אני לא טועה) את העינויים שעבר. הסינים משתמשים בשוקרים חשמליים, המיוצרים במיוחד למטרות עינוי. הם תחבו שת השוקר לפיו וגרמו לו לאבד את שיניו. הם נהגו להחדיר את השוקר לאיברי המין של אסירות נזירות. פלדן גיאטסו נאלץ לעבוד עבודות פרך כשרגליו אזוקות באזיקי מתכת שקרעו את בשרו וגרמו לו לדלקות קשות. זאת דוגמא אחת ממאות. תנאי הכליאה אינם אנושיים, אך שום גורם חיצוני לא יכול להתקרב אליהם ולהעיד על כך – רק אסירים משוחררים. על מנת ל"שבור את רוח העם" נוהגים הסינים לבחור דמויות מפתח מההנהגה הרוחנית לוהעביר אותם עינויים קשים, כמעט עד המוות. כשהמעונה מגיע למצב אקוטי הם שולחים אותו לבתי החולים שלהם לקבלת טיפול רפואי שיכין אותו לסדרת עינויים נוספת וחוזר חלילה. הסינים טוענים ששפרו את מערכת הבריאות, החינוך ויתר השירותים הציבוריים בטיבט. בפועל הטיבטים כמעט שלא נהנים מכך, ממילא רובם חיים בכפרים קטנים ומרוחקים. הסינים מזרימים "מתנחלים" כדי לדלל את האוכלוסיה הטיבטית ומפלים את הטיבטים בכל מה שקשור לזכויות אזרחיות, חופש מסחר, מיסוי וכו' (נשמע מוכר?). מאז שהדלאי לאמה עזב את טיבט, לפני 55 שנה, טיבטים ממשיכים לברוח, בעיקר להודו, דרך בהוטן ונפאל. לאחרונה סין מפעילה לחצים על בהוטן ונפאל והן מסגירות את הפליטים, חלקם הגדול ילדים, שנשלחים לכלא. למרות זאת, טיבטים רבים ממשיכים לנסות לברוח, נסיון שכרוך בסיכונים רבים: תפיסה שתגרור אחריה כליאה ועינויים; מעבר מפרך דרך ההימלאיה בתנאי אקלים קשים ביותר, תוך סכנת חיים ממשית. לא כולם מסיימים את המסע בריאים או חיים; פרידה מהמשפחות, תוך ידיעה שהסכוי לשוב ולהיות איתם בקשר הוא קלוש; מעבר למדינה ענקית ועניה, דוברת שפה שאינם מכירים ובה יהיו פליטים; שינוי חד באורח החיים – רוב הטיבטים הם רועים-נוודים; חלקם לא יזכו בהודו לתעודת פליט וייאלצו לשוב לטיבט אחרי 4 שנים – מהפח אל הפחת. ההתעקשות לברוח מעידה עד כמה רע לטיבטים בארצם.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.