לחמאם על מנת לשמוע ציזבטים של יוסף גי?.קחו ויליס מסחרי, טנדר שהיה מורכב בארץ,אפור מרובע,עם דלתות מאחור שהיו נוטות להפתח בנסיעה,מנוע רועש,סוחב בקושי,אבל מגיע לכול מקום!
שהיו נכנסים מאחורנית והיה לו כרטיסן (כמו בקו 63 שעצר ליד הביתכנסת ליד הכיכר בבוגרשוב איפה שהיום אין כיכר ויש דיזינגוף סנטר) והייתה שורה ארוכה של ספסל ובאמצע ריק שלכולם יהייה מקום לעמוד . וזה היה מוציא עשן שחור מהמפלט. אה... והיה עוד אוטובוס שעצר ממש באלנבי בין ויטמן לפוטו ארדה עם כל התמונות של המפורסמים בחלון ראווה.
תגידי את זונה?" לא......... אהההההההה.....רק רציתי לדעת........" תיקי דיין במערכון על אוטובוס עם כרטיסן....... בעלה היה הנהג......היא הכרטיסנית.........נדמה לי..... היו עושים אהבה דרך הראי.......... איזה מערכון................איזה מערכוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
עם הקטע הזה של הזונה. גם בגלל הכותרת וגם בגלל שבאלנבי היה באמת קטע של זונות. לא על יד ויטמן וארדה אלא יותר למטה. הולכים לכיוון הים חולפים על פני שוקכרמל ממשיכים קצת לפני שחוצים את הכביש לאי שישב עליו קולנוע מוגרבי זצ"ל בפינה ממש היה בית קפה גינה כזה שישבו בו פולניות ונשים מבוקוינה עם ציפרניים אדומות (לשני הסוגים) ארוכות, כלב קטן צעצועי (לאלו מבוקוינה) ושמלות בצבע אדום ושחור לפולניות השמלות נגמרו קצת מעל לברך בסיומת כזו מסולסלת שקראו לה "רישקה" (ש בשווא ק בקמץ) שהתופרת הייתה לוקחת מחיר אקסטרה כדי לכווץ את הבד לסילסולים מגונדרים כאלו ולהצמיד לתחתית השמלה. לכוולן היה ארנק קטן האותו צבע של הנעליים את הארנק הן קנו בחנות ארנקים קטנה ואקסלוסיבית שעל יד הקפה. אה והיה להן גם טונות פודרה על הפנים והמון שכבות של אודם על השפתיים. בכולופן מהקפה חוצים את הכביש לקולנוע וחוצים שוב את הכביש של בן יהודה וממשיכים ישר לכיוון הים ממול יש עוד חנות שצילמה את כל גיבורי התהילה שכחתי את שמו אבל הבן שלו עשה מכירת חיסול של כל הצילומים הישנים לא מזמן, ואז מגיעים לאזור המ-פח-יד של שנות השישים איפה שהיום משוקם כל קומפלקס האופרה היה אז שטח נטוש עד לים שבו הסתובבו רק זונות וסרסורים זה היה מה שקראו פם רחוב הירקון. כל מי שגדל בתל אביב ידע מה מחפשים שם ומה אפשר להשיג ואפילו כמה זה עולה.
מקווה שעדיין ייענו לי.....בנושא......אני מציפה אותם בימים האחרונים בגלל איכות הסיפורים פה....... יש לנו פורום........עם יהלומים........אחד אחד.......... וזה .....מהזה.........כיףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף הכי כיף שישששששששששששששששששששששששששששששששש
אבי הוא חבר ותיק ממקום שכבר לא קיים. גם זו נוסטלגיה , נוסטלגיה לחורבות..... הוא סיפר לי הבוקר על הפורום הזה בטלפון אז גיליתי לו שאני במילא כבר פה ו.. שmמוש זו אני. מפאת גילנו חששתי שהסקלרוזה תטפס לו למוח והוא לא יזהה אותי אז ליתר בטחון פיזרתי פרורים.סימנים לדרך... פרורים זה מוביל אותי .... אל דרך הקומבינציה המהמההההמת הזו בין סיפורי ילדות לאוכל. עמי ותמי מצד אחד ומצד שני כל הספרים האלו שיצאו בהוצאת "חלון" של ספרית הפועלים,ילידי שנות החמישים גדלו עליהם, ומי לא היה מוכן לאכול בלי שיקריאו לו בו זמנית? ונחשו? הדירה להשכיר , ומעשה בשלושה אגוזים ,והזברה שמחליפה פיג´מה שאחר כך בשנות השבעים הפכה לפזמון בפסטיבל הזמר ונחשו הספרים של מי היו הכי מוכתמים?? ותנחשו ממה???
חשבתי בשבילך במיוחד על שיר ישן המתאר את ביתי לא שלי אגב......שיר ילדות על כתף הר פורח כפרי זה הקטן למרחבים שולח פרדס שדה וגן רחוק משאון הרים הוא על פני כל המרחב ירוק דגלו ירים הוא עם נקודות זהב אגב יש עוד בתים אולי בהמשך.................
את יודעת לעשות כשפים את יודעת לעשות כשפים בלי בושה מנחשת מה יקרה בנוסף גם אלופת הלהטים מפזרת את קסמייך במקרה את יודעת לעשות כשפים לפני שנאמרה מילה את כבר עונה חודרת למוחם גם בלי מילים יש לך ת´תשובה לפני השאלה את יודעת לעשות כשפים אך אי אפשר לקרא לך מכשפה את יודעת מה כואב לאנשים ונדמה לך שזו לא חכמה גדולה את יודעת לעשות כשפים תמיד בראש שורה אם מתבקש אז איך זה שרב האנשים לא מבחינים שבך לוחכת אש שאולי גם את במצוקה שבתוכך נכבשת צעקה ושגם את זקוקה לקצת כשפים של אחרים…
שירך נגע ופרט בנימים רדומים בליבי הקשיש.....תודה ובתגובה משהו לא שלי כי קטונתי אלר שיר שנכתב לחג ה50 של קיבוצנו לפני כמעט 30 שנה............ אלי בתלם בואה שם בראש הגבע נועם פעמיך קול דמי יסעיר תלתלי זהב לך כסף אהפכם לי צחצחות פניך בקמטים אחרוץ אם קשה הדרך אל ירך ליבך הולם בו אני נותנה פתח לו ויביע בשורה קולחת לבבי אותו ישמע אם אלי תבואה שם אל ראש הגבע עזה תהי כמוות אהבת חיים אגב השיר לחגיגות ה80 כבר נכתב ובקרוב אפרסמו כאן