חברים יקרים מפז, מי יכול להרחיב על...

jellymean

New member
חברים יקרים מפז, מי יכול להרחיב על...

השמועות בתקשורת על המעבר של חברת אפל למעבדים מסוג ARM? ועל ההבדלים בין המעבדים הגדולים של אינטל לבין אלו של ARM?
 

jellymean

New member
לפי YNET, מנהל ערבי-נוצרי יליד חיפה, בוגר הטכניון

בשם ג'וני סרוג'י הוא זה שמוביל את המעבר של אפל למעבדים מבוססי ARM. לפי הכתבה היום, אפל תייצר את המעבדים בעצמה. בהתחלה המעבדים שלהם היו מעבדי מוטורולה (במחשבי אפל II). אחר כך הם עברו למעבדי אינטל. ומסתבר שעוד בזמן של סטיב ג'ובס חלק מהמעבדים (אייפון) היו מייצור עצמי. האם כל זה נכון? האם אפל לא תרכוש את מעבדי ARM מחברה אחרת?
 

user32

Well-known member
מנהל
הכל פורסם בהודעות רשמיות. לא יותר פשוט לקרוא בתקשורת?

 

jellymean

New member
בקיצור.... העונים לא מכירים את הנושא....

לא יודעים... מה לעשות
 
במקרה דווקא אני מכיר את הנושא
דבר ראשון, ג'וני סרוג'י עובד באפל כבר הרבה מאוד שנים ונחשב לאחד מאנשי המפתח בחברה.
&nbsp
דבר שני, אחד ההבדלים העיקריים בין אינטל ל ARM, שהתקשורת לא מתעכבת עליו, הוא ש ARM אינה חברת צ'יפים. ARM לא מייצרים שום דבר, הם רק מפתחים את המעבד שלהם ונותנים אותו ללקוחות שלהם בצורה של סורס-קוד שכתוב בשפות של פיתוח חומרה (Verilog או VHDL). הלקוחות יכולים לקחת את הסורס הזה ולשלב אותו ביחד עם סורסים אחרים שלהם ולייצר צ'יפ אחד שמכיל גם את ליבת המעבד אבל גם חלקים אחרים במוצר. למשל ב Apple Watch יש צ'יפ אחד שהוא גם המעבד הראשי של השעון אבל הוא גם הרכיב של ה WiFi, ה Bluetooth, ועד פונקציונליות נוספת שרלוונטית לשעון. זה מאפשר לאפל להגיע למזעור של המוצר הסופי בצורה שלא מתאפשרת אם צריך לקנות רכיבים נפרדים מחברות שונות (מעבד של X ומודם וויפי של Y) ולחבר אותם ביחד בצורה חיצונית על גבי בורד.
&nbsp
אותו דבר נכון גם לגבי המעבדים באייפון. כאשר אפל אומרת שהמעבד הוא מייצור עצמי שלה, הכוונה בעצם לקחת סורס של ARM, לשלב אותו עם הרבה סורסים אחרים שחלקם של ספקים חיצוניים וחלקם מפותחים בתוך אפל עצמה, ולייצר ממנו צ'יפ אחד מוכלל שתפור במדויק לצרכים של האייפון.
&nbsp
עד היום התהליך הזה לא בוצע במחשבי מק. בלפטופים יש מספיק מקום לצ'יפ חיצוני נפרד, ואינטל נחשבה עד עכשיו לשחקנית העיקרית במחשבים שולחניים ולפטופים. יש לכך גם סיבות טכניות וגם היסטוריות: טכנית, המעבדים שלה הכי חזקים (אבל גם הכי זוללי סוללה ומתחממים), והיסטורית תוכנות למחשבים שולחניים נכתבו עבור המעבדים שלה ולא עבור מעבדי ARM.
&nbsp
אפל ככל הנראה הגיעה לשתי מסקנות: א. ARM סגרה מספיק מהפער הטכני מול אינטל. ב. הצורך לתאימות לאפליקציות של מחשב שולחני הפך פחות חשוב מהצורך לתאימות לאפליקציות של מובייל וטאבלט. תיאורטית, המשמעות של מעבד ARM במק תאפשר יותר בקלות למפתחי אפליקציות מובייל (אייפון ואייפד) לפתח גם למק במקום שזו תהיה סביבה זרה לגמרי.
&nbsp
המחיר הוא כמובן שבירת כל התאימות לאחור לכל אפליקציות המק שקיימות כיום, שיצטרכו במינימום לפחות להתקמפל מחדש עם קרוס-קומפיילר ל ARM, וחלקן אפילו יצטרכו התאמות ברמת סורס קוד (לאפליקציות שמכילות אסמבלי, למשל קודקים של אודיו/וידאו או עיבודי תמונה או דברים אחרים ברמת מעבד).
 

user32

Well-known member
מנהל
אם כבר טרחת לענות כה בפירוט

שני דברים: לא לגמרי מסכים לגבי זה שזה יקל על מפתחי אפליקציות. מפתחי אפליקציות כמעט אדישים לחלוטין לחומרה. כותבים בשפות ופרימוורקים של high level ועם השנים הם מתרחקים עוד ועוד מהשכבות למטה. הרטנד האחרון למשל של פיתוח ריאקט נייטיב זו עוד רמת הפשטה שהקוד מתורגם לiOS/אנדרואיד או ווב וזה מרחיק עוד יותר את המפתח שגם ככה היה רחוק מהמעבד. לגבי ההבדלים בארכיטקטורות: נדמה לי ששווה להגיד משהו על RISC לעומת CISC. וויכוח הסטורי עתיק יומין.
 

bismark1

New member
יש אפליקציות ויש אפליקציות

להבנתי הרעיון הוא שאפליקציות iOS ירוצו על מק בלי צורך בהתאמות. ברמה היותר כללית, לפחות מהנסיון שלי על עבודה עם לינוקס מעל ARM, גם אפליקציות שכביכול כתובות בפרימוורק high level לא עוברות חלק בין הארכיטקטורות (הדוגמא שקופצת לי לראש זה vs code שכתוב באלקטרון)
 

user32

Well-known member
מנהל
מסכים

אבל רוב האפליקציות כן ירוצו חלק. יותר קל לדעתי לכתוב VM מתאים, או midleware או קומפיילר, או שילוב של כל הנ"ל מאשר לפתח מעבד. את בעיית ההרצה על חומרה שונה ומערכות הפעלה שונות פתרו לפני 20 שנה בערך.
 

bismark1

New member
לפי הפרסומים זה מה שאפל החליטו לעשות

וירטואליזציה לאפליקציות x86 לטובת תמיכה אחורה
 
הדיון RISC/CISC איבד את משמעותו
ורלוונטי היום רק בפרספקטיבה היסטורית. מצד אחד מעבדי RISC הלכו והתפתחו והשמינו עם השנים, ומצד שני לאינטל יש פנימית risc core כך שהפקודות הכבדות והמסובכות מפורקות בשכבה העליונה של החומרה לפקודות risc פשוטות יותר ומבוצעות ע"י חומרה risc-ית. אפשר להגיד שכיום אין באמת שתי ארכיטקטורות מתחרות אלא שני מימושים מתחרים (או למעשה יותר) לארכיטקטורה היברידית שמשלבת את שני העולמות.
 

user32

Well-known member
מנהל


 

rj111

New member
סביר להניח שאם אתה מריץ פקודות CISC מעל קור RISC

אתה מאבד חלק מהיעילות של ה-RISC, כי יהיו חורים ב-pipeline. אבל אני לא יודע מה ההבדל בביצועים.
 

סימבה8881

New member
סתם שאלה

למה כשאדם מאד בכיר בתעשיה התחיל את הדרך שלו בטכניון תמיד מציינים את זה שהוא ״בוגר טכניון״ גם 20 שנה אחרי? &nbsp אם אותו ג׳וני סרוג׳י היה בוגר האוניברסיטה העברית האם מישהו היה טורח לכתוב שהוא ״בוגר העברית״ (זה אפילו לא ארוך יותר מ״בוגר הטכניון״) ויוקרתי לא פחות.
 

user32

Well-known member
מנהל
בעיתונות התדמית משחקת תפקיד גדול

באותו אופן יציינו שמישהו הוא "בוגר 8200", תואר כמעט חסר משמעות אבל לא יטרחו לציין באופן דומה מישהו ששירת ביחידה מובחרת יותר אך מוכרת פחות.
 

יבגניי34

New member
הרבה מהמלל הזה מפומפם ע״י גופי PR

לאידיוטים שימושיים. בלי להתייחס למקרה הספציפי פה שלא קראתי. רוב ה״כתבות״ על אקזיטים זה פימפום של המשקיעים / היזמים / סוכנות PR של הנ״ל. ע״ע הצוללת.
 

הפרבולה

New member
כי הטכניון נחשב למוסד יוקרתי יותר מכל אוניברסיטה אחרת

כולל מהאוניברסיטה העברית בתחום המקצועות הריאליים.
 
למעלה