במקרה דווקא אני מכיר את הנושא
דבר ראשון, ג'וני סרוג'י עובד באפל כבר הרבה מאוד שנים ונחשב לאחד מאנשי המפתח בחברה.
 
דבר שני, אחד ההבדלים העיקריים בין אינטל ל ARM, שהתקשורת לא מתעכבת עליו, הוא ש ARM אינה חברת צ'יפים. ARM לא מייצרים שום דבר, הם רק מפתחים את המעבד שלהם ונותנים אותו ללקוחות שלהם בצורה של סורס-קוד שכתוב בשפות של פיתוח חומרה (Verilog או VHDL). הלקוחות יכולים לקחת את הסורס הזה ולשלב אותו ביחד עם סורסים אחרים שלהם ולייצר צ'יפ אחד שמכיל גם את ליבת המעבד אבל גם חלקים אחרים במוצר. למשל ב Apple Watch יש צ'יפ אחד שהוא גם המעבד הראשי של השעון אבל הוא גם הרכיב של ה WiFi, ה Bluetooth, ועד פונקציונליות נוספת שרלוונטית לשעון. זה מאפשר לאפל להגיע למזעור של המוצר הסופי בצורה שלא מתאפשרת אם צריך לקנות רכיבים נפרדים מחברות שונות (מעבד של X ומודם וויפי של Y) ולחבר אותם ביחד בצורה חיצונית על גבי בורד.
 
אותו דבר נכון גם לגבי המעבדים באייפון. כאשר אפל אומרת שהמעבד הוא מייצור עצמי שלה, הכוונה בעצם לקחת סורס של ARM, לשלב אותו עם הרבה סורסים אחרים שחלקם של ספקים חיצוניים וחלקם מפותחים בתוך אפל עצמה, ולייצר ממנו צ'יפ אחד מוכלל שתפור במדויק לצרכים של האייפון.
 
עד היום התהליך הזה לא בוצע במחשבי מק. בלפטופים יש מספיק מקום לצ'יפ חיצוני נפרד, ואינטל נחשבה עד עכשיו לשחקנית העיקרית במחשבים שולחניים ולפטופים. יש לכך גם סיבות טכניות וגם היסטוריות: טכנית, המעבדים שלה הכי חזקים (אבל גם הכי זוללי סוללה ומתחממים), והיסטורית תוכנות למחשבים שולחניים נכתבו עבור המעבדים שלה ולא עבור מעבדי ARM.
 
אפל ככל הנראה הגיעה לשתי מסקנות: א. ARM סגרה מספיק מהפער הטכני מול אינטל. ב. הצורך לתאימות לאפליקציות של מחשב שולחני הפך פחות חשוב מהצורך לתאימות לאפליקציות של מובייל וטאבלט. תיאורטית, המשמעות של מעבד ARM במק תאפשר יותר בקלות למפתחי אפליקציות מובייל (אייפון ואייפד) לפתח גם למק במקום שזו תהיה סביבה זרה לגמרי.
 
המחיר הוא כמובן שבירת כל התאימות לאחור לכל אפליקציות המק שקיימות כיום, שיצטרכו במינימום לפחות להתקמפל מחדש עם קרוס-קומפיילר ל ARM, וחלקן אפילו יצטרכו התאמות ברמת סורס קוד (לאפליקציות שמכילות אסמבלי, למשל קודקים של אודיו/וידאו או עיבודי תמונה או דברים אחרים ברמת מעבד).