חברים יקרים מפז, מי יכול להרחיב על...
- פותח הנושא jellymean
- פורסם בתאריך
זה לא בדיוק נכון
א. לא תמיד אתרי הקורסים פתוחים גם לאורחים ב. אם אני לומד במוסד אחר לא תמיד הקורס בטכניון זהה או דומה לקורס במוסד שלי, מה שהופך את החומרים שיש באתר הקורס של הטכניון לרלוונטיים חלקית או לכאלה שאני יכול להשתמש בהם בעיקר בסוף הקורס, אחרי שכבר סיימתי ללמוד את כל הנושאים ואני יודע מה רלוונטי אליי ומה לא. ג. תרגילים - זה אולי הדבר הכי חשוב בלימודים. מי שלא לומד בטכניון צריך להגיש את התרגילים שניתנו בקורס במוסד שבו הוא למד, והם תרגילים אחרים ממה שקיבל הסטודנט בטכניון. התרגילים בקורסים בטכניון לרוב ברמה מאד גבוהה. ד. הסגל האקדמי הוא בעל ידע רב מאד - שוב, לא בכל מוסד אקדמי יש סגל כך כך חזק מקצועית. ה. בנק מבחנים משנים קודמות - גם אם הוא קיים, הוא לא בהכרח תואם את המבחנים אליהם סטודנט במוסד אחר צריך להתכונן אליהם.   בקיצור, כדי שסטודנט מחוץ לטכניון יפיק תועלת מלאה מאתרי הקורסים של הטכניון הוא צריך ללמוד פעם אחת את הקורס שהוא לומד ופעם שנייה את המקבילה של הקורס הטכניוני. אני לא מכיר סטודנטים שיש להם את הזמן הפנוי לעשות את זה.  
א. לא תמיד אתרי הקורסים פתוחים גם לאורחים ב. אם אני לומד במוסד אחר לא תמיד הקורס בטכניון זהה או דומה לקורס במוסד שלי, מה שהופך את החומרים שיש באתר הקורס של הטכניון לרלוונטיים חלקית או לכאלה שאני יכול להשתמש בהם בעיקר בסוף הקורס, אחרי שכבר סיימתי ללמוד את כל הנושאים ואני יודע מה רלוונטי אליי ומה לא. ג. תרגילים - זה אולי הדבר הכי חשוב בלימודים. מי שלא לומד בטכניון צריך להגיש את התרגילים שניתנו בקורס במוסד שבו הוא למד, והם תרגילים אחרים ממה שקיבל הסטודנט בטכניון. התרגילים בקורסים בטכניון לרוב ברמה מאד גבוהה. ד. הסגל האקדמי הוא בעל ידע רב מאד - שוב, לא בכל מוסד אקדמי יש סגל כך כך חזק מקצועית. ה. בנק מבחנים משנים קודמות - גם אם הוא קיים, הוא לא בהכרח תואם את המבחנים אליהם סטודנט במוסד אחר צריך להתכונן אליהם.   בקיצור, כדי שסטודנט מחוץ לטכניון יפיק תועלת מלאה מאתרי הקורסים של הטכניון הוא צריך ללמוד פעם אחת את הקורס שהוא לומד ופעם שנייה את המקבילה של הקורס הטכניוני. אני לא מכיר סטודנטים שיש להם את הזמן הפנוי לעשות את זה.  
זה לא משנה
אין באתרי קורסים של טכניון שום חידוש או סוד כמוס, החומר שצריך ללמוד הוא אותו החומר בכל מקום.   לגבי ״התרגילים בטכניון ברמה מאוד גבוהה״ אני לא מסכים, בתור מי שראה את התרגילים האלה ויכול היה להשוות למוסדות אחרים, אבל גם זאת לא הנקודה הכי חשובה. התרגילים לא באים לללמד, אלא באים לבחון ידע.   הסגל האקדמי הוא אכן בעל ידע רב בתחומו, אבל שוב - זאת בדיוק הנקודה: הסגל האקדמי הוא סגל של חוקרים ומדענים, לא מורים. בן אדם יכול לקבל פרס נובל אחרי פרס נובל - זה לא עושה אותו מורה טוב.   כל הדברים שאתה מעלה אפשר להגיד על כל מוסד בארץ, זה לא מסביר למה לטכניון יש שם מוכר במיוחד בתחומים טכנולוגיים, וזה גם לא מסביר למה בטכניון קיימים דברים כמו ״פקטור״ שמעידים שהם מזייפים הישגים של תלמידים כי הם לא מצליחים ללמד אותם כמו שצריך.
אין באתרי קורסים של טכניון שום חידוש או סוד כמוס, החומר שצריך ללמוד הוא אותו החומר בכל מקום.   לגבי ״התרגילים בטכניון ברמה מאוד גבוהה״ אני לא מסכים, בתור מי שראה את התרגילים האלה ויכול היה להשוות למוסדות אחרים, אבל גם זאת לא הנקודה הכי חשובה. התרגילים לא באים לללמד, אלא באים לבחון ידע.   הסגל האקדמי הוא אכן בעל ידע רב בתחומו, אבל שוב - זאת בדיוק הנקודה: הסגל האקדמי הוא סגל של חוקרים ומדענים, לא מורים. בן אדם יכול לקבל פרס נובל אחרי פרס נובל - זה לא עושה אותו מורה טוב.   כל הדברים שאתה מעלה אפשר להגיד על כל מוסד בארץ, זה לא מסביר למה לטכניון יש שם מוכר במיוחד בתחומים טכנולוגיים, וזה גם לא מסביר למה בטכניון קיימים דברים כמו ״פקטור״ שמעידים שהם מזייפים הישגים של תלמידים כי הם לא מצליחים ללמד אותם כמו שצריך.
אני אגלה לך סוד שבכל המוסדות יש
פקטור. המטרה היא לא לזייף הישגים, אלא לפצות סטודנטים למקרה של מבחן קשה מידי. מבחנים במקצועות מדעיים לא בודקים ידע, אלא את היכולת לממש אותו ולפתור בעיות. הבעיות שניתנות במבחן צריכות להיות סבירות לסיטואציה של מבחן. לכן, מרצים הרבה פעמים טועים בהערכת הסבירות של המבחן. בגלל זה יש פקטור. אני חושב שמה שקובע את איכות המוסד זה רף הקבלה, רמת התרגילים והמבחנים שהסטודנטים מקבלים וכן הלוגיסטיקה של הקורס מבחינת חומרי לימוד מסודרים, משוב על תרגילים וכו'... איך המרצים מלמדים בכיתה זה פשוט לא רלוונטי, כל עוד החומר מסודר בצורה כתובה בספר או חומרים מטעם המוסד. מהיכרותי עם כמה אוניברסיטאות בארץ, לא בכולן יש את האמצעים האלה (תרגילים ברמה גבוהה, חומר מסודר וכו'...). בהיבט הזה, הטכניון, תל אביב והעברית בולטות לטובה. אני לא חושב שלטכניון יש איזה יתרון על תל אביב והעברית.
פקטור. המטרה היא לא לזייף הישגים, אלא לפצות סטודנטים למקרה של מבחן קשה מידי. מבחנים במקצועות מדעיים לא בודקים ידע, אלא את היכולת לממש אותו ולפתור בעיות. הבעיות שניתנות במבחן צריכות להיות סבירות לסיטואציה של מבחן. לכן, מרצים הרבה פעמים טועים בהערכת הסבירות של המבחן. בגלל זה יש פקטור. אני חושב שמה שקובע את איכות המוסד זה רף הקבלה, רמת התרגילים והמבחנים שהסטודנטים מקבלים וכן הלוגיסטיקה של הקורס מבחינת חומרי לימוד מסודרים, משוב על תרגילים וכו'... איך המרצים מלמדים בכיתה זה פשוט לא רלוונטי, כל עוד החומר מסודר בצורה כתובה בספר או חומרים מטעם המוסד. מהיכרותי עם כמה אוניברסיטאות בארץ, לא בכולן יש את האמצעים האלה (תרגילים ברמה גבוהה, חומר מסודר וכו'...). בהיבט הזה, הטכניון, תל אביב והעברית בולטות לטובה. אני לא חושב שלטכניון יש איזה יתרון על תל אביב והעברית.
לא, לא בכל המוסדות.
לא קיבלתי פקטור אף לא פעם אחת בלימודיי לשני התוארים שלמדתי אליהם באוניברסיטה הפתוחה. בקורסים שלקחתי להנאתי בקולג׳ המקומי בקליפורניה גם לא הכירו מושג כזה ״פקטור״.   למה אתה מזייף ציונים זה לא משנה, עובדה היא שהציונים מטכניון הם מזוייפים וחסרי אמינות. הם לא באמת משקפים את הידע של הסטודנט כי {הכנס תירוץ אהוב עלייך למה הם לא צריכים}.   אני מציע שנעצור פה, אם אתה רוצה לפתח שירשורפלצת על טכניון ואיכות ההוראה בו - אולי תמצא פורום יותר מתאים לזה.
לא קיבלתי פקטור אף לא פעם אחת בלימודיי לשני התוארים שלמדתי אליהם באוניברסיטה הפתוחה. בקורסים שלקחתי להנאתי בקולג׳ המקומי בקליפורניה גם לא הכירו מושג כזה ״פקטור״.   למה אתה מזייף ציונים זה לא משנה, עובדה היא שהציונים מטכניון הם מזוייפים וחסרי אמינות. הם לא באמת משקפים את הידע של הסטודנט כי {הכנס תירוץ אהוב עלייך למה הם לא צריכים}.   אני מציע שנעצור פה, אם אתה רוצה לפתח שירשורפלצת על טכניון ואיכות ההוראה בו - אולי תמצא פורום יותר מתאים לזה.
*לא קיבלת פקטור?
נו, אז בפתוחה לא מצהירים עליו רשמית אבל יש קורסים שבהם הבדיקה עצמה נעשית בצורה שתעלה מלאכותית את הציון (ע"ע לוגיקה שם אפשר לקבל ניקוד מלא על שאלה במבחן על תושבה שהיא נכונה ב-20%). בארה"ב אין פקטורים? איך אתה קורא לקביעה בסוף הסמסטר של ה-cutoff ל- letter grade? אני עוד לא ניתקלתי במוסד לימודים שבאף קורס בו לא הפעילו מניפולציה זו או אחרת לעיצוב הציון. (לגבי איכות הוראה, פתח עכשיו את הקבוצת פייסבוק של האו"פ בפייסבוק, שולחים שם אנשים ללמוד אלגברה מהרצאות של צילג בטכניון וחישוביות מהרצאות של יונתן אומן בבר אילן. That being said, אני עדיין חושב שאיכות ההוראה באו"פ בממוצע גבוהה יותר). * מה רע בשרשורפלצת, מה אתה רוצה שארנשים יעשו? יעבדו?
נו, אז בפתוחה לא מצהירים עליו רשמית אבל יש קורסים שבהם הבדיקה עצמה נעשית בצורה שתעלה מלאכותית את הציון (ע"ע לוגיקה שם אפשר לקבל ניקוד מלא על שאלה במבחן על תושבה שהיא נכונה ב-20%). בארה"ב אין פקטורים? איך אתה קורא לקביעה בסוף הסמסטר של ה-cutoff ל- letter grade? אני עוד לא ניתקלתי במוסד לימודים שבאף קורס בו לא הפעילו מניפולציה זו או אחרת לעיצוב הציון. (לגבי איכות הוראה, פתח עכשיו את הקבוצת פייסבוק של האו"פ בפייסבוק, שולחים שם אנשים ללמוד אלגברה מהרצאות של צילג בטכניון וחישוביות מהרצאות של יונתן אומן בבר אילן. That being said, אני עדיין חושב שאיכות ההוראה באו"פ בממוצע גבוהה יותר). * מה רע בשרשורפלצת, מה אתה רוצה שארנשים יעשו? יעבדו?
לא ברור לי מה ניסית להגיד
הפקטורים בטכניון ובמקומות אחרים מתבצעים אחרי שכבר התקבלו תוצאות הבדיקות, כי הם מצפים התפלגות ציונים מסויימת. באוניברסיטה הפתוחה, לפחות באף קורס שאני עשיתי, לא הייתה שום ציפיה לשום התפלגות, ולכן גם לא היו פקטורים. לא ברור לי איך אפשר לקבל "ניקוד מלא על תשובה שהיא נכונה ב20%", ואין לי מושג למה אתה מתכוון, אז אין לי גם איך להתייחס לזה.   מה זה " ה-cutoff ל- letter grade"? אני עשיתי קורס וקיבלתי בו ציון, איזה cutoff בסוף סמסטר? זה נכון שהשסקלה שם הרבה יותר גסה, אבל עדיין לא אומר שמשנים ציונים כדי להתאים להתפלגות קבועה מראש, לפחות לא במכללות בהם אני לקחתי קורסים (מכללות מסונפות לUC וCSU). ההמרה של הציון באחוזים לסקלה באותיות היא קבועה, אין איזה cutoff. בגליון הציונים הסקלה מודפסת מאחורה בתדפיס קבוע, ומשתנה פעם באי אילו עשרות שנים. אם ציון בין 90 ל 100 מתורגם לA - אז כל מי שקיבל בין 90 ל100 יקבל A בגליון הציונים, אין איזו קביעה כל סמסטר איפה עובר הגבול. שוב, זה נכון למכללות בהם לקחתי קורסים, אולי במקומת אחרים זה אחרת.   לגבי דוגמאות בודדות - לא מכיר את השמות האלה, אבל חיפוש מהיר בויקיפדיה מראה שבן אדם בשם "צילג" שהיה איש סגל בפקולטה למתמטיקה בטכניון נפתר לפני כמעט עשור. את מי בדיוק שולחים אליו?
הפקטורים בטכניון ובמקומות אחרים מתבצעים אחרי שכבר התקבלו תוצאות הבדיקות, כי הם מצפים התפלגות ציונים מסויימת. באוניברסיטה הפתוחה, לפחות באף קורס שאני עשיתי, לא הייתה שום ציפיה לשום התפלגות, ולכן גם לא היו פקטורים. לא ברור לי איך אפשר לקבל "ניקוד מלא על תשובה שהיא נכונה ב20%", ואין לי מושג למה אתה מתכוון, אז אין לי גם איך להתייחס לזה.   מה זה " ה-cutoff ל- letter grade"? אני עשיתי קורס וקיבלתי בו ציון, איזה cutoff בסוף סמסטר? זה נכון שהשסקלה שם הרבה יותר גסה, אבל עדיין לא אומר שמשנים ציונים כדי להתאים להתפלגות קבועה מראש, לפחות לא במכללות בהם אני לקחתי קורסים (מכללות מסונפות לUC וCSU). ההמרה של הציון באחוזים לסקלה באותיות היא קבועה, אין איזה cutoff. בגליון הציונים הסקלה מודפסת מאחורה בתדפיס קבוע, ומשתנה פעם באי אילו עשרות שנים. אם ציון בין 90 ל 100 מתורגם לA - אז כל מי שקיבל בין 90 ל100 יקבל A בגליון הציונים, אין איזו קביעה כל סמסטר איפה עובר הגבול. שוב, זה נכון למכללות בהם לקחתי קורסים, אולי במקומת אחרים זה אחרת.   לגבי דוגמאות בודדות - לא מכיר את השמות האלה, אבל חיפוש מהיר בויקיפדיה מראה שבן אדם בשם "צילג" שהיה איש סגל בפקולטה למתמטיקה בטכניון נפתר לפני כמעט עשור. את מי בדיוק שולחים אליו?
בדוגמא הספציפית שנתתי
לוגיקה בפתוחה מועבר בצורה מזעזעת, הפתרון הוא לתת ציון שרירותי בבדיקה של השאלות במבחן, מן הסתם יש לזה השפעה על הציון הממוצע בקורס (האם הבדיקה נעשית בצורה פוסטריורית? אין לי מושג).   לגבי ארה"ב, בקורסים שעשיתי הציון בקורס תורגם לאות לפי סף מספרי: בחלקם הוצהר בתחילת הסמסטר מה יהיה הסף (>90 ל-A וכן הלאה), בחלקם הסף נקבע רק אחרי שהקורס הסתיים (קרי, מקבלים בסוף הודעה בסגנון, "קבענו את הרף ל-A כ- 87.3").   דוגמאות אנקדוטליות: צילג מת, הקורס שלו באלגברה צולם לפני (כי לצלם את זה אחרי פחות יעיל מבחינת למידה וגם קצת קריפי). התשובה הסטנדרטית בפייסבוק של האו"פ ל"איך ללמוד לאלגברה?" היא ללכת לראות את הוידאו של צילג.   מה שאני טוען בשורה התחתונה: הטכניון לא חריג לטובה או לרעה בעניין הזה בנוף האקדמי.
לוגיקה בפתוחה מועבר בצורה מזעזעת, הפתרון הוא לתת ציון שרירותי בבדיקה של השאלות במבחן, מן הסתם יש לזה השפעה על הציון הממוצע בקורס (האם הבדיקה נעשית בצורה פוסטריורית? אין לי מושג).   לגבי ארה"ב, בקורסים שעשיתי הציון בקורס תורגם לאות לפי סף מספרי: בחלקם הוצהר בתחילת הסמסטר מה יהיה הסף (>90 ל-A וכן הלאה), בחלקם הסף נקבע רק אחרי שהקורס הסתיים (קרי, מקבלים בסוף הודעה בסגנון, "קבענו את הרף ל-A כ- 87.3").   דוגמאות אנקדוטליות: צילג מת, הקורס שלו באלגברה צולם לפני (כי לצלם את זה אחרי פחות יעיל מבחינת למידה וגם קצת קריפי). התשובה הסטנדרטית בפייסבוק של האו"פ ל"איך ללמוד לאלגברה?" היא ללכת לראות את הוידאו של צילג.   מה שאני טוען בשורה התחתונה: הטכניון לא חריג לטובה או לרעה בעניין הזה בנוף האקדמי.
כשאני לקחתי את הקורס הזה שלחו לי קלטת וידאו גם
זה לא היה צילג, זאת הייתה אישה (לא זוכר את השם, אחת החברות סגל של האו״פ). כך שזה שהם שולחים לצילומים של הרצאות זה לא חדש, וזה שהם צילמו גרסה חדשה זה דווקא מעודד. אלגברה לינארית כמה שזכור לי היה הקורס היחיד שבו שלחו לי קלטת וידאו, בחלק מהקורסים האחרים היו הקלטות וידאו באתר. רוב חברי הסגל של האוניברסיטה הפתוחה הם גם חברי סגל במוסדות אחרים. המנחה שלי בסימנר לתואר שני הייתה אשת סגל מאוניברסיטת חיפה, אחד המועמדים להנחיה בתיזה שלי היה מאת״א (וגם אחראי על כמה קורסים באו״פ), מי שהתחיל את המחלקה למדעי המחשב באו״פ היה דוד הראל, ממכון וויצמן, כך שצילג מהטכניון הוא לא יוצא דופן. מה שמאחד את כולם הוא שכולם באוניברסיטה הפתוחה בשביל ההוראה. הרבה מעבודות הדוקטורט והפוסט דוקטורט שנעשות באו״פ מתרכזות בפיתוח קורסים, תרגומי והתאמות ספרים, ובניית תוכנית למידה מרחוק. הטכניון אולי לא חריג, אבל האו״פ בהחלט כן, ויכול להיות שזה מעלה לי את הציפיות מכל השאר. אבל את הטכניון מהללים ולכן זה מייצר אצלי אנטגוניזם, כי ההילולה הזאת בעייני לא מוצדקת. בטכניון יש חוקרים ומומחים בעלי שם עולמי, אבל זה לא משפיע כהו דה על היכולת שלהם להעביר חומר לסטודנטים צעירים, ולמעשה - משפיע באופן שלילי כי הם רואים בכך הכרח, עונש.
זה לא היה צילג, זאת הייתה אישה (לא זוכר את השם, אחת החברות סגל של האו״פ). כך שזה שהם שולחים לצילומים של הרצאות זה לא חדש, וזה שהם צילמו גרסה חדשה זה דווקא מעודד. אלגברה לינארית כמה שזכור לי היה הקורס היחיד שבו שלחו לי קלטת וידאו, בחלק מהקורסים האחרים היו הקלטות וידאו באתר. רוב חברי הסגל של האוניברסיטה הפתוחה הם גם חברי סגל במוסדות אחרים. המנחה שלי בסימנר לתואר שני הייתה אשת סגל מאוניברסיטת חיפה, אחד המועמדים להנחיה בתיזה שלי היה מאת״א (וגם אחראי על כמה קורסים באו״פ), מי שהתחיל את המחלקה למדעי המחשב באו״פ היה דוד הראל, ממכון וויצמן, כך שצילג מהטכניון הוא לא יוצא דופן. מה שמאחד את כולם הוא שכולם באוניברסיטה הפתוחה בשביל ההוראה. הרבה מעבודות הדוקטורט והפוסט דוקטורט שנעשות באו״פ מתרכזות בפיתוח קורסים, תרגומי והתאמות ספרים, ובניית תוכנית למידה מרחוק. הטכניון אולי לא חריג, אבל האו״פ בהחלט כן, ויכול להיות שזה מעלה לי את הציפיות מכל השאר. אבל את הטכניון מהללים ולכן זה מייצר אצלי אנטגוניזם, כי ההילולה הזאת בעייני לא מוצדקת. בטכניון יש חוקרים ומומחים בעלי שם עולמי, אבל זה לא משפיע כהו דה על היכולת שלהם להעביר חומר לסטודנטים צעירים, ולמעשה - משפיע באופן שלילי כי הם רואים בכך הכרח, עונש.
קראתי את המאמר על צילג, באמת נשמע כמורה מצויין
אז אין פלא ששלחו תלמידים לשמוע את הרצאותיו. הבן אדם היה מורה בתיכון הצעירותו, מי שמצליח ללמד מתמטיקה לתיכוניסטים הוא מורה בנשמה ואין לי ספק שכל פרסי ההצטיינות שהוא קיבל הגיעו לו.   אבל זאת דוגמא אחת. על אחד כזה יש 20 פרופסורים שמתייחסים לשעות הוראה כעונש, מעבירים הרצאות שחצי מהתלמידים בכלל לא מגיעים אליהן והחצי השני נרדמים, ומדלגים על חצי מהחומר כי "נגמר הזמן".   אותו צילג, מסתבר, גם כתב את ספר הקורס של אלגברה לינארית, כך בויקיפדיה. אין לי את ספר הקורס שלי לבדוק אם למדתי לפי הספר שהוא כתב או לא, אבל בהחלט הצלחתי לא רע באלגברה לינארית בזכות ספר הקורס שקיבלתי מהאוניברסיטה. ולא רק באלגברה לינארית - רוב הקורסים למדתי רק מהחומר שקיבלתי מהאוניברסיטה - בתואר הראשון הפסקתי ללכת להנחיות בערך כשסיימתי את קורסי החובה, ובתואר שני בכלל כמעט ולא הלכתי להנחיות.   האם סטודנט בטכניון יכול לסיים את התואר רק עם החומר שהוא מקבל מהאוניברסיטה בלי ללכת להרצאות? אני בספק. חלקם (רובם) גם עם ללכת להרצאות לא מצליחים, הפסקתי לספור לכמה אנשים הלוותי את הספרים שלי כי לא הצליחו לקבל אותם בספריה.
אז אין פלא ששלחו תלמידים לשמוע את הרצאותיו. הבן אדם היה מורה בתיכון הצעירותו, מי שמצליח ללמד מתמטיקה לתיכוניסטים הוא מורה בנשמה ואין לי ספק שכל פרסי ההצטיינות שהוא קיבל הגיעו לו.   אבל זאת דוגמא אחת. על אחד כזה יש 20 פרופסורים שמתייחסים לשעות הוראה כעונש, מעבירים הרצאות שחצי מהתלמידים בכלל לא מגיעים אליהן והחצי השני נרדמים, ומדלגים על חצי מהחומר כי "נגמר הזמן".   אותו צילג, מסתבר, גם כתב את ספר הקורס של אלגברה לינארית, כך בויקיפדיה. אין לי את ספר הקורס שלי לבדוק אם למדתי לפי הספר שהוא כתב או לא, אבל בהחלט הצלחתי לא רע באלגברה לינארית בזכות ספר הקורס שקיבלתי מהאוניברסיטה. ולא רק באלגברה לינארית - רוב הקורסים למדתי רק מהחומר שקיבלתי מהאוניברסיטה - בתואר הראשון הפסקתי ללכת להנחיות בערך כשסיימתי את קורסי החובה, ובתואר שני בכלל כמעט ולא הלכתי להנחיות.   האם סטודנט בטכניון יכול לסיים את התואר רק עם החומר שהוא מקבל מהאוניברסיטה בלי ללכת להרצאות? אני בספק. חלקם (רובם) גם עם ללכת להרצאות לא מצליחים, הפסקתי לספור לכמה אנשים הלוותי את הספרים שלי כי לא הצליחו לקבל אותם בספריה.
עשיתי קורסים של תואר ראשון גם באת"א וגם בטכניון
בטכניון המבחנים משמעותית קשים יותר. באת"א זה תמיד היה דומה למה שעברת בהרצאה \ בתרגול עם שוני קל אולי חישוב קצת יותר מסובך. בטכניון בהרבה מבחנים אתה מקבל שאלה של 30 נק' על מקרה קצה שהזכירו בחצי מילה באחת ההרצאות ואתה צריך להמציא את הגלגל במבחן. לא למדתי באו"פ אבל פגשתי "הרבה" אנשים שסיימו תואר שם ממוצע גבוה (נגיד 90+) והיו דיי גרועים גם מקצועית וגם תיאורטית. חלקם מרחו את התואר על פני הרבה שנים, מה שמקשה להשוות למשהו שלומד 4 שנים במשרה מלאה.
בטכניון המבחנים משמעותית קשים יותר. באת"א זה תמיד היה דומה למה שעברת בהרצאה \ בתרגול עם שוני קל אולי חישוב קצת יותר מסובך. בטכניון בהרבה מבחנים אתה מקבל שאלה של 30 נק' על מקרה קצה שהזכירו בחצי מילה באחת ההרצאות ואתה צריך להמציא את הגלגל במבחן. לא למדתי באו"פ אבל פגשתי "הרבה" אנשים שסיימו תואר שם ממוצע גבוה (נגיד 90+) והיו דיי גרועים גם מקצועית וגם תיאורטית. חלקם מרחו את התואר על פני הרבה שנים, מה שמקשה להשוות למשהו שלומד 4 שנים במשרה מלאה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.