התשובות שלי
קודם כל אני לא יודעת אם אני אתאיסטית, אבל אני לא מאמינה בה', ואני לא יודעת אם יש כוחות מודעים, אבל אני לא מרגישה שהם משפיעים עליי, אז הם לא משנים לי. בקשר ללמות, אני לא יודעת מה יקרה אחרי שאני ימות, ולכן עליי למצות כמה שיותר את מה שיש עכשיו ,מתוך הנחה שאם אין , אז יופי כי מיציתי את עצמי ואם רגע אחרי שאני ימות אני הגלה שיש אני אהיה מופתעת ואשמח מאוד מזה שהדבר הניפלא ממשיך. בכל מיקרה זה לא משנה לחיי כרגע. מה מחזיק אותי? אני לא חושבת שלפי שהבנתי אם יש אלוהים או אין, הייתי לא מוחזקת, אני לא מבינה את השאלה משהו נופל פה, אלא אם הוא בדיכאון קשה, אנחנו חיים, זה מה שאנחנו. למה להמשיך להיות מוסרית? כי אכפת לי מאנשים אחרים ויש לי מוסר אישי ולא מתוך פחד מעונש שיבוא בעולם הבא. אני עוד לא יודעת מה המטרות שליע אז אני לא יודעת מה יחזיק מהם אחרי. ואני מרגישה משפיעה מעצם קיומי גם אם זה ל70 שנה וכך אני משפיעה על הדורות הבאים. דברים רוחניים? מעבר לעובדה שלא הבנתי איזה, אבל לא משנה. מכיוון שאני לא מפחדת לחיות באי וודעות אני מודעת לכך שאני לא יודעת את הכל ולכן גם לא יכולה להסביר הכל, יכול להיות שיש רוחות או דברים אחרים שגורמים לנו לחשוב שהם רוחות ועוד לא הבנו מה הם, אני לא יודעת אני חייה רק בדורי אולי הדור הבא ידעו על זה יותר. אי, ולמה? כי אני רואה את הלמה לפמעים כבריחה על מקום שניראה יותר בטוח וודאי, כמו משחק לא כנה כדי שהיה יותר קל לחיות. מכיוון שאני תמיד בוחרת בדרך הקשבה כי היא ניראת לי יותר מאתגרת,אני לא אוהבת משחקים לא כנים כאלה. מה זאת אומרת שום תשובה לא טובה מספיק? כן המדע לא מספק והדת כן מגן אבל אמרתי אני לא רוצה מגנים כי זה קל ואני בעד הקשה, הרעין הוא לא מציאת התשובות הסופיות אלא החיפוש שלהן כי אני לא מאמינה שאפשר למצוא כי העולם הוא בלתי וודאי לחלוטין. זה לפחות חלק מהעינין.
