חג חירות שמח ושלום רב
שלום לכולן/ם, אחרי זמן-מה כקורא פאסיבי מן הצד, החלטתי להצטרף באופן פעיל יותר...
שמי כאן מרמז יותר מכל על אישיותי; אני אדם חידתי. מתקרב לשנה ה-30 לחיי, אחרי השכלה גבוהה ואפילו עבודה מסודרת ויציבה כבר ישנה, כמו גם אופק בהיר להמשך הקריירה... ועוד כהנה וכהנה הישגים מהישגים שונים בתחומים רבים ומגוונים. אבל, עמוק בלב, ההרגשה היא כי לא עברתי כמעט שום דבר בחיי, כל זאת בשל היעדר הניסיון הזוגי ונגזרותיו. מבלי להשתמש במילה הברורה מאליו - שכולכן/ם מבינים מהי - אוכל להעיד כי בשנים האחרונות אני הופך ליותר ויותר חרד עקב פספוס הרכבת הזו, שנראה כי החלק הארי עלה עליה, ורק אני לא.
ידידות טובות יותר וטובות פחות, חלקן ראו עצמן כ"חברות נפש" לכל דבר ועניין, לא היו חסרות לי לכל אורך השנים, אבל אני מאמין שבנימה זו, מרבית הגברים כאן, יזהו את אותו פרנד-זון הידוע לשמצה, ויבינו ללבי תוך אנחה עמוקה... כל חיי - נשים - בעיקר בוגרות יותר אך לא רק ולא בהכרח - רצו בקרבתי. כל חיי שמעתי מהן כי "אתה הכי עמוק, הכי רוחני, הכי מיוחד, הכי רב-פנים ורב-סתירות, הכי מאתגר" וכן הלאה.
אבל בסופו של יום, הן הלכו לעבר השקיעה מחובקות בזרועותיו של עלם-חמודות כזה או אחר, ואני נשארתי בבדידותי יחד עם עצמי, בוהה באפלה בין ארבעת קירותיי. ותמיד שמעתי מהן כי "נכון שאתה כך וכך... אבל אתה טו-מאץ' כבן-זוג, הן אתה לא באמת מצפה שמישהי תוכל להתמודד '''עם זה''' מדי יום ביומו?" - והדבר אף היה מתובל במיני תירוצים כמו "היעדר משיכה פיסית" וכן הלאה.
ניחא, כל זה טוב ויפה לכשעצמו, אך בגילי כיום, ידידות מעין זו איננה מקדמת אותי לשומקום. נהפוך הוא. לכן לאחרונה חתכתי 99% מן הקשרים הללו. אין לי יותר סבלנות לכל זה.
אני מודה ומתוודה שבעבר הייתי פעיל יותר בכל מיני קהילות, וכיום אין לי זמן רב לשוטטות מכיוון שאני עובד שעות ארוכות במהלך כל ימות השבוע. עם זאת, אני מאמין שכן אמצא זמן להתדיין על גבי במה זו, ויותר מכל, הייתי מאוד מעוניין להכיר כאן (א)נשים במצב דומה לשלי, ואולי, בתקווה, יתפתח מכך קשר משמעותי... בכל מקרה, לגבי עניין זה - ארשום על עצמי יותר בשרשור ההיכרויות.
אמת ויציב: בעבר נטיתי למוד של סגפנות, והיו שנים, לפני כעשור ויותר, שבהן ראיתי במיניות 'פעילות מונוטונית ומשעממת מחמת מיאוס". כמובן שעם השנים, כאשר היצר קיים אבל אין הזדמנויות לממשו, לומדים שזהו חלק נכבד, בלתי-מבוטל, מן הקיום האנושי - או במילים אחרות - פוטנציאל אנושי חשוב וראוי למימוש!
אני (רק) יכול להעיד בגוף ראשון כי המחסור בתקשורת מינית פגע בי מאוד לאורך השנים, בעיקר רגשית, והביאני לא אחת לידי חמה שפוכה.
כיום, חדור במוטיבציה ומלא כרימון בחכמת חיים שנרכשה בדם, יזע ודמעות - אני מקווה למצוא את שאהבה נפשי, ולו באם יהא מדובר בשלב זה ברגעי חסד אחדים.
עד כאן לבינתיים
מאחל לכולם/ן חג חירות שמח וגדוש הומור וחיוכים!